פורום אוצר החכמה

באשכול זה אניח המובחרים מפיוטי ר' יהודה הלוי, לרכזם במקום אחד, כדי שאוכל אני ושכמותי להגות בהם בשעות הפנאי, לזכור ולעורר את אהבתי אליו ית'.

יָהּ שִׁמְךָ, אֲרוֹמִמְךָ, וְצִדְקָתְךָ לֹא אֲכַסֶּה.
הֶאֱזַנְתִּי, וְהֶאֱמַנְתִּי, לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.
וְאֵיךְ יֹאמֶר, יְצִיר חֹמֶר, אֱלֵי יוֹצְרוֹ מַה תַּעֲשֶׂה.
דְּרַשְׁתִּיהו,ּ קְרָאתִיהוּ, לְמִגְדַּל עֹז וְצוּר מַחְסֶה.
הַבָּהִיר, וְאוֹר מַזְהִיר, בְּאֵין מָסָךְ וְאֵין מִכְסֶה:
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא:

הֲדַר כְּבוֹדְךָ, וְעֹז יָדְךָ, מְסַפְּרִים הַשָּׁמַיִם.
בְּעֵת עֲלוֹתָם, וְעֵת פְּנוֹתָם, וְעֵת שְׁחוֹתָם אַפַּיִם.
וּמַלְאָכִים, נֶהֱלָכִים, בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ וּמַיִם.
יְעִידוּךָ, וְיוֹדוּךָ, בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם.
כִּי תִסְבֹּל, וְלֹא תִבֹּל, בְּלִי זְרוֹעַ וְיָדַיִם.
תַּחְתִּיּוֹת, וְעִלִּיּוֹת, וְהַחַיּוֹת וְהַכִּסֵּא:
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא:

וּמִי יְמַלֵּל, כְּבוֹד מְחוֹלֵל, שְׁחָקִים בֶּאֱמוּנָתוֹ.
חַי עוֹלָם, אֲשֶׁר נֶעְלָם, בְּגָבְהֵי רוּם מְעוֹנָתוֹ.
וּבִרְצוֹתוֹ, בְּבֶן בֵּיתוֹ, בְּאָהֳלוֹ שָׂם שְׁכִינָתוֹ.
וְשָׂם מַרְאוֹת, לִנְבוּאוֹת, לְהַבִּיט אֶל תְּמוּנָתוֹ.
בְּאֵין תַּבְנִית, וְאֵין תָּכְנִית, וְאֵין קֵץ לִתְבוּנָתוֹ.
רַק מַרְאָיו, בְּעֵין נְבִיאָיו, כְּמֶלֶךְ רָם וּמִתְנַשֵֹּא:
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא:

דְּבַר גְּבוּרוֹת, בְּלִי סְפוּרוֹת, וּמִי יְסַפֵּר תְּהִלּוֹתָיו.
אַשְׁרֵי אִישׁ, אֲשֶׁר יָחִישׁ, לְהַזְכִּיר עֹז גְּבוּרוֹתָיו.
וְיִסָּמֵךְ, בְּאֵל תּוֹמֵךְ, עוֹלָם עַל גְּבוּלוֹתָיו.
וְיַעֲרִיצוֹ, שׁוֹב וְרָצוֹא, וְיַצְדִּיק דִּין פְּעֻלּוֹתָיו.
וְיוֹדֶה עַל, אֲשֶׁר פָּעַל, כִּי לְמַעֲנוֹ עֲלִילוֹתָיו.
וְכִי יֵשׁ יוֹם, לְאֵל אָיֹם, וְדִין עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה:
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא:

הִשְׁתּוֹנֵן, וְהִכּוֹנֵן, וְהִתְבּוֹנֵן בְּסוֹדֶךָ.
וְהִבַּטְתָּ, מָה אַתָּה, וּמֵאַיִן יְסוֹדֶךָ.
וּמִי הֱכִינְךָ, וּמִי הֱבִינְךָ, וְכֹחַ מִי יְנִידֶךָ.
וְהַבֵּט אֶל, גְּבוּרוֹת אֵל, וְהָעִירָה כְבוֹדֶךָ.
('חֲקוֹר פְּעָלָיו, רַק אֵלָיו, אַל תִּשְׁלַח יָדֶיךָ. כִּי תִדְרֹשׁ', נוסח זה הביאו ר' דוד ניטו בספרו אש דת.)
חֲקוֹר פָּעֳלוֹ, אַךְ גָּדְלוֹ, תָּשִׂימָה נֶגְדֶּךָ.
אַל תִּדְרֹשׁ, בְּסוֹף וּבְרֹאשׁ, בַּמֻּפְלֶא וּבַמְּכֻסֶּה:
יִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵֹּא:

ייש"כ לר' תוכן על אשכול מלא תוכן כיקוד אש להבה, ומים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.

ומאחר והפיוט הנ"ל נאמר בקהילות הספרדים והנגררים אחריהם ביו"ט שני של ראש השנה, אף אני אביא את אחיו התאום הנאמר ביו"ט ראשון של ר"ה. ודבר בעתו מה טוב.

יְדֵי רָשִׁים, נֶחֱלָשִׁים, מֵהַשִּׂיג יְדֵי כָפְרָם.
אֲבָל בְּרוּחָם, וּמַר שִׂיחָם, יְקַדְּמוּ אֶת פְּנֵי יוֹצְרָם.
עַם נִבְדָּל, הוֹלֵךְ וָדַל, וְשִׂיחוֹ הוֹלֵךְ וָרָם.
בְּהִוָּעֲדָם, בְּבֵית מוֹעֲדָם, וּבִגְרֹנָם רוֹמְמוֹת אֵל.
לְהַקְדִּישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

הֲלֹא אִם סַף, דְּבִיר וָסַף, וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים.
וּפָרֹכֶת, וּמַעֲרֶכֶת, וּתְמִידִים וּמוּסָפִים.
וְאֵין קְטֹרֶת, וְכַפֹּרֶת, לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים.
קְדֻשַּׁת אֵל, בְּיִשְׂרָאֵל, לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים.
וּמֵעָנְיָם, בְּבֵית שִׁבְיָם, לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים.
וּמֵחַיִל, אֶל חַיִל, יֵלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל.
לְהַקְדִּישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

וְאֵל נוֹשֵׂא, וְצוּר מַחְסֶה, אָז הָיִית לָהֶם.
עַל כְּרוּבִים, וְכוֹכָבִים, הֱקִימוֹתָ דִגְלֵיהֶם.
וּבְשִׁמְךָ, מִמְּרוֹמְךָ, גּוֹנַנְתָּ יָהּ עֲלֵיהֶם.
וּמַלְאָכִים, נֶעֱרָכִים, שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם.
רְאֵה עַתָּה, כִּי חַתָּה, יַד מַלְכָּם וְחֵילֵיהֶם.
וְזָר יְרָשָׁם, וְהוֹרִישָׁם, הֲבָנִים אֵין לְיִשְׂרָאֵל.
לְהַקְדִּישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

דְּרֹשׁ יְקוּשָׁה, דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה, מִזְּדוֹנִים וּמֵאֲדוֹנִים.
אֱיָלוּתָהּ, מְשֵׁה אוֹתָהּ, מִמַּיִם זֵידוֹנִים.
וְאַל יֵקַל, בְּעֵת מִשְׁקָל, זְכוּת אָבוֹת רִאשׁוֹנִים.
וְיִפָּקֵד, דַּל שׁוֹקֵד, לְדַבֵּר לְךָ תַּחֲנוּנִים.
דּוֹר אֲבוֹתָיו, וְכָל מֵתָיו, חַיֵּה בְּקֶרֶב שָׁנִים.
לְהַשְׁקוֹתָם, וּלְהַחֲיוֹתָם, הֱיֵה כַטָּל לְיִשְׂרָאֵל.
לְהַקְדִּישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

הַמְבֹרָךְ, בְּכָל מַעֲרָךְ, בֵּין בְּמַטָּה בֵּין בְּמַעְלָה.
אֵשׁ וּמַיִם, וְשָׁמַיִם, וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה.
יְעִידוּן עַל, אֲשֶׁר פָּעַל, כִּי מָה רָם וּמַה נִּפְלָא.
וַעֲבָדָיו, וְצֹאן יָדָיו, לְדִינוֹ עוֹמְדִים סֶלָה.
בְּיוֹם פָּקְדוֹ, בְּנֵי חֶלְדּוֹ, תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה.
וּבוֹ יִצְדְּקוּ, וְיִתְהַלְלוּ, כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
לְהַקְדִּישׁ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:

דְּרֹשׁ יְקוּשָׁה, דְּרוֹר דּוֹרְשָׁה

בהרבה מחזורים ישנים הגירסה היא
דרור יקושה דרור דורשה

דרור א' מלשון ציפור והכוונה לעם ישראל שנמשלו לציפור דרור
דרור ב' מלשון חופש

ראה מחזור אהלי יעקב מש''כ בזה

לדעתי העניה, שיר זה לא נמצא בפסגת שירי ר' יהודה הלוי. יש מקומות שהקריאה אינה זורמת אלא טיפה מאולצת. למשל השורות: 'המשגב לקרובים, המבטח לרחוקים, אתה יושב כרובים, אתה שוכן שחקים', מחייב את הקורא לעבור מבחינה של קרבת הקב"ה עם בריותיו, להתנהגות הקב"ה עם מלאכי מעלה, ומעברים הם אף פעם לא נוחים. ובכל זאת אני חושב ששיר זה ראויה להכלל באשכול זה, ולו רק משום השורות האלו, המתארים תמיהתו של המחפש כשהוא סוף סוף פוגש את הבורא: 'דרשתי קרבתך, בכל לבי קראתיך, ובצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך'.



יָ הּ, אָנָה אֶמְצָאֲךָ? / מְקוֹמְךָ נַעֲלָה וְנֶעְלָם!

וְאָנָה לֹא אֶמְצָאֲךָ? / כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם!


הַ נִּמְצָא בַקְּרָבִים / אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים,

הַמִּשְׂגָּב לַקְּרוֹבִים, / הַמִּבְטָח לָרְחוֹקִים,

אַתָּה יוֹשֵׁב כְּרוּבִים, / אַתָּה שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.

תִּתְהַלֵּל בִּצְבָאֲךָ – / וְאַתְּ עַל רֹאשׁ מַהֲלָלָם,

גַּלְגַּל לֹא-יִשָּׂאֲךָ / אַף כִּי חַדְרֵי אוּלָם!


וּ בְהִנָּשְׂאֲךָ עֲלֵיהֶם / עַל כֵּס נִשָּׂא וָרָם,

אַתָּה קָרוֹב אֲלֵיהֶם / מִרוּחָם וּמִבְּשָׂרָם,

פִּיהֶם יָעִיד בָּהֶם, / כִּי אֵין בִּלְתְּךָ יוֹצְרָם.

מִי זֶה לֹא יִרָאֲךָ – / וְעַל מַלְכוּתְךָ עֻלָּם?

אוֹ מִי לֹא יִקְרָאֲךָ – / וְאַתָּה נוֹתֵן אָכְלָם?


דָּ רַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, / בְּכָל-לִבִּי קְרָאתִיךָ,

וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – / לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ,

וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ / בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ.

מִי יֹאמַר לֹא רָאֲךָ? / הֵן שָׁמַיִם וְחֵילָם

יַגִּידוּ מוֹרָאֲךָ / בְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם!


הַ אֻמְנָם כִּי יֵשֵב / אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם?

וּמַה יַחְשֹׁב כָּל-חוֹשֵׁב, / אֲשֶׁר בָּעָפָר יְסוֹדָם –

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתָם וּכְבוֹדָם!

חַיּוֹת יוֹדוּ פִלְאֲךָ / הָעוֹמְדוֹת בְּרוּם עוֹלָם,

עַל רָאשֵׁיהֶם כִּסְאֲךָ ­– / וְאַתָּה נוֹשֵׂא כֻלָּם!

מצ"ב חוברת קטנה של חמשה שירים נהדרים של ריה"ל, בתוספת נסיון לביאור והעמקה בהם. יטעמו הטועמים. כמובן ביאור על שיר לא נכתב כמו פירוש על גמרא, עם זאת אשמח להערות.

שיר מקסים נוסף (עם נסיון ביאור)

נושא השיר כמופיע בדיואן (בהוצ' שד"ל, יש באוצה"ח): נשא אות קלון על היותו יהודי והיא תהלתו

רבנו יהודה הלוי נ"ע


בכל לבי אמת, ובכל מאודי
אֲהַבתיךָ, ובגלויי וסודי:
שמָךְ עִמִי, ואיך אלך לבדי
והוא דוֹדי, ואיך אשב יחידי
והוא נֵרי ואיך ידעך מאורי
ואיך אצען והוא משען בידי:
הקילוני מְתים, לא ידעו כי
קלוני על כבוד שִמְךָ הוא כבודי:
מְקור חיי! אברכךָ בְּחַיָי
וזִמרָתי אֲזַמֶרךָ בעודי:

בכל לבי אמת ובכל מאודי, אהבתיך ובגלויי וסודי. הקשר שלי לה' הוא אמיתי ולפיכך ממלא אותי לבלי שיור. בזכות מילוי זה איני שת לב לקלון שמגיע אלי מבחוץ. שמך עמי ואיך אלך לבדי. יודע אני שחיי מלווים בהשגחתו ומבטאים את שמו ית' (אהללה ה' בחיי) שנקרא עלי באשר הנני מזרע ישראל, ועל כן לעולם אינני הולך לבדי, כי חוץ מהמציאות שלי עצמי אני מלווה ב'ענין האלוקי'. ונפלא להשוות לגמ' עירובין נד. "המהלך בדרך ואין עמו לויה יעסוק בתורה (-שם ה') שנאמר לוית חן הם לראשך."
והוא דודי ואיך אשב יחידי. גם כשאיני מהלך – כלומר פועל – אלא יושב במנוחה, גם אז איני יחידי כי עצם מציאותו מלווה אותי באהבה כדוד הדבוק ברעיה. (בשורה הקודמת מדובר על כך שמעשיי מבטאים את הענין האלוקי, וכאן מדובר על כך שעצם מציאותי קרובה אליו).
והוא נרי ואיך ידעך מאורי. ע"ש הפסוק (ש"ב כב כט) "כי אתה נרי ה', וה' יגיה חשכי". ונראה דכאן כונת המשורר ל"נר ה' נשמת אדם" הנתון בו ואשר לא נותן לו ליפול אל חשיכה נפשית. ומסתייע מהפסוק המקביל בתהלים יח "כי אתה תאיר נרי ה'".
הקילוני מתים. פי' אנשים כמו "מתי מספר", אבל ברור שכינוי זה הוא ע"ש ענין המיתה שדבק בבני אנוש, וכאן מכנה אותם כך כי הם "האומות המתות" כפי שמאריך בכוזרי, ואינם מחוברים לענין האלוקי והכל סובב אצלם בחיצוניות, ולפיכך מתיימרים לשבור אותי ע"י קלון וחרפות.
לא ידעו כי קלוני על כבוד שמך זה הוא כבודי. אילו היו מעלים בדעתם זאת לא היו מקילים אותי, אלא שסוג חיים שכזה אינם מעלים בדעתם, לכל היותר יודעים הם על "תאולוגיה" ועל "דת" אבל "חיים" אינם מעלים בדעתם.
מקור חיי אברכך בחיי. כאן מעמיד עצמו בן האומה החיה לעומתם כדבוק אל מקור החיים וזהו שורש עמידתו מול חרפות הגויים – לפי שה' הוא מקור חיי, איני ניזון מהערכת הזולת אלא ממקור החיים בעצמם ומה מני יהלוך אם יקילוני מתים.
וזמרתי אזמרך בעודי. שיאו וסיומו של השיר: לא רק שהנני מסוגל להמשיך לברך כעין אלא אפילו להמשיך לשיר! בשמחה וטוב לבב! אין הבוז והקלון פוגעים בעליזותי כי אינני חש מושפל כלל שהרי קלוני על כבוד שמך זהו כבודי!

לא הבנתי למה אתה מוסיף כל מיני פרטים מעבר לפשט ולמילים הנכנסות ללב מעצמם.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי למה אתה מוסיף כל מיני פרטים מעבר לפשט ולמילים הנכנסות ללב מעצמם.

גם רש"י ורד"ק בתהלים מוסיפים פרטים ולא משאירים את המילים להכנס ללב מעצמם. יש רבדים שונים. ואין שום מניעה למי שרוצה להגיד תהלים כמות שהם ולא להסתכל בפירושים.

אני יצאתי מנקודת הנחה שריה"ל לא סתם כתב שירה אלא יש שם תוכן תורני. אפשר כמובן לטעון אחרת, אבל כך היא ההנחה שלי.

חלק מהפירושים שכתבתי אינם תוכן תורני אלא פשוט ניתוח מבנה השיר.

זאת ועוד, פירושים לשירה הוא מושג שקיים בכל השירות של אוה"ע, וזה חלק מיצירת אומנות שמפרשים אותה.

גם אני אוסיף כאן, את אחד משיריו הנשגבים:

אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי,
וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי.
רְצוֹנְךָ אֶשְׁאֲלָה רֶגַע ‑ וְאֶגְוָע,
וּמִי יִתֵּן וְתָבוֹא שֱׁאֶלָתִי,
וְאַפְקִיד אֶת‑ שְׁאָר רוּחִי בְּיָדְךָ
וְיָשַׁנְתִּי וְעָרְבָה לי שְׁנָתִי!
בְּרָחְקִי מִמְּךָ – מוֹתִי בְחַיָּי,
וְאִם אֶדְבַּק בְּךָ – חַיַּי בְּמוֹתִי,
אֲבָל לֹא אֵדְעָה בַּמֶה אֲקַדֵּם,
וּמַה תִּהְיֶה עֲבֹדתִי וְדָתִי.
דְּרָכֶיךָ, אֲדֹנָי, לַמְּדֵנִי,
וְשׁוּב מִמַּאֲסַר סִכְלוּת שְׁבוּתִי,
וְהוֹרֵנִי בְעוֹד יֶשׁ‑ בִּי יְכֹלֶת
לְהִתְעַנּוֹת, וְאַל תִּבְזֶה עֱנוּתִי,
בְּטֶרֶם יוֹם אֱהִי עָלַי לְמַשָּׂא,
וְיוֹם יִכְבַּד קְצָתִי עַל קְצָתִי,
וְאִכָּנַע בְּעַל כָּרְחִי, וְיֹאכַל
עֲצָמַי עָשׁ וְנִלְאוֹ מִשְּׂאֵתִי,
וְאֶסַּע אֶל מְקוֹם נָסְעוּ אֲבוֹתָי,
וּבִמְקוֹם תַּחֲנוֹתָם תַּחֲנוֹתִי.
כְּגֵר תּוֹשָׁב אֲנִי עַל גַּב אֲדָמָה,
וְאוּלָם כִּי בְּבִטְנָהּ נַחֲלָתִי.
נְעוּרַי עַד הֲלֹם עָשׂוּ לְנַפְשָׁם,
וּמָתַי גַּם אֲנִי אֶעֱשֶׂה לְבֵיתִי?

וְהָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן בְּלִבִּי
מְנָעַנִי לְבַקֵּשׁ אַחֲרִיתִי!
וְאֵיכָה אֶעֱבֹד יוֹצְרִי – בְּעוֹדִי
אֲסִיר יִצְרִי וְעֶבֶד תַּאֲוָתִי?
וְאֵיכָה מַעֲלָה רָמָה אֲבַקֵּשׁ –
וּמָחָר תִּהְיֶה רִמָּה אֲחוֹתִי!
וְאֵיךְ יִיטַב בְּיוֹם טוֹבָה לְבָבִי,
וְלֹא אֵדַע – הֲיִיטַב מָחֳרָתִי?
וְהַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת עֲרֵבִים
לְכַלּוֹת אֶת­‑ שְׁאֵרִי עַד כְּלוֹתִי.
וְלָרוּחַ יְזָרוּן מַחֲצִיתִי,
וּלֶעָפָר יְשִׁיבוּן מַחֲצִיתִי.
וּמַה אֹמַר – וְיִצְרִי יִרְדְּפֵנִי
כְּאוֹיֵב מִנְּעוּרַי עַד בְּלוֹתִי?
וּמַה לִּי בַּזְמָן – אִם לֹא רְצוֹנְךָ?
וְאִם אֵינְךָ מְנָתִי ‑ מַה מְנָתִי?
אֲנִי מִמַּעֲשִׂים שׁוֹלָל וְעָרוֹם
וְצִדְקָתְךָ לְבַדָּהּ הִיא כְסוּתִי –
וְעוֹד מָה אַאֲרִיךְ לָשׁוֹן וְאֶשְׁאַל!
אֲדֹנָי, נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי!

-----------------
המילים שהדגשתי, היו בפיו של אדם גדול בעת היותו תחת השפעת היין בפורים, במשך כמה שעות. בדמעות שליש.

וכמובן, הפיוט הנודע המופיע במחזורים לפני תפילת נעילה:

בָּרְכִי אֲצוּלָה מֵרוּחַ הַקּדֶשׁ.
אֶת שֵׁם אַדִּיר נֶאְדָר בַּקּדֶשׁ.
אֵל נַעֲרָץ בְּסוד שַׂרְפֵי קדֶשׁ.
אֵין קָדושׁ כה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי בָּרָה מִנַּחֲלֵי בור נִמְשֶׁכֶת.
אֶת שֵׁם בּוחֲרֵךְ לְפָנָיו לָלֶכֶת.
בּורֶכֶת לְפָנָיו וּבִשְׁמו מִתְבָּרֶכֶת.
בְּרוּכָה אַתְּ לה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי גְּלוּיָה לַלֵב וְנֶעְלֶמֶת מִמַּרְאֶה.
אֶת שֵׁם גָּבוהַּ וְשָׁפָל יִרְאֶה.
גּדֶל מַעֲשָׂיו לְסַפֵּר כָּל פֶּה יִלְאֶה.
גְּדולִים מַעֲשֵׂי ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי דְּלֵה נושֵׂאת הַגּוּף בְּלִי מִשְׁעָן.
אֶת שֵׁם דּולֶה עַל בְּלִימָה אהֶל בַּל יִצְעָן.
דֵּעָה חונֵן לבְּנֵי אָדָם. לְמַעַן
דַּעַת צִדְקות ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי הַמִּתְאַמֶּצֶת לְהַחֲזִיק בְּשׁוּלָיו.
אֶת שֵׁם הַמְקָרְבֵךְ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָתֵךְ לַהֲדום רַגְלָיו.
הֱיותֵךְ לְפָנָיו בְּכָל הָעומְדִים עָלָיו
הַנִּגָּשִׁים אֶל ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי וָעֶד שְׁלוּחָה לְחַכֵּם לִבּות בְּנֵי אָדָם.
אֶת שֵׁם וָתִיק הַשּׁולְחֵךְ לְמִחְיַת בָּשָׂר וָדָם.
וְהַמַּקְדִּירָם בְּהִלָּקְחֵךְ וְשָׁבוּ לִיסודָם.
וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי זַכָּה בְּעַד מַחֲשַׁכֵּי גוּף מְאִירָה.
אֶת שֵׁם זהַר עולָם אָים וְנורָא.
זָקַף שַׁעֲרֵי צֶדֶק וַיִּקְרָא.
זֶה הַשַּׁעַר לה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי חַיָּה בְּקֶרֶב מֵתִים עֲצוּרָה.
אֶת שֵׁם חַי הָעולָמִים נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
חונֵן וּמְכַבֵּד מְכַבְּדֵי הַתּורָה.
חֵן וְכָבוד יִתֵּן ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי טְהורָה כְּעֶצֶם הַשָּׁמַיִם וּצְבָאָם.
אֶת שֵׁם טוב לְקוָיו אֲשֶׁר לִכְבודו בְּרָאָם.
טֶרֶם יָבִינוּ הֱכִינָם וּקְרָאָם.
טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוב ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי יודַעַת חֵפֶץ תְּמִים דֵּעִים.
אֶת שֵׁם יודֵעַ חֶפְצָךְ וּמַשְׁלִימו לִרְגָעִים.
יורֶה חַטָּאִים וְאוּלַי הַשּׁומְעִים.
יִזְכְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי כְּבוּדָה בַת מֶלֶךְ חֲשׁוּקָה.
אֶת שֵׁם כְּבוד מורֵךְ מִצְוָה לא נִפְלֵאת הִיא וְלא רְחוקָה.
כּה תַעֲשוּ חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.
כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי לובֶשֶׁת חַיִּים וּמִתְקַדֶּשֶׁת מִפִּגְרֵי מֵתִים.
אֶת שֵׁם לובֵשׁ צְדָקָה וּקְדושִׁים לְפָנָיו מְשָׁרְתִים.
לִמּוּדֵי שֶׁבַח תְּמִידִים וְלא נִצְמָתִים.
לַעֲמד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי מִתְקָרֶבֶת בְּקִרְבָּהּ אֱלהֶיהָ תְהַלֵּל.
אֶת שֵׁם מְרומָם עַל כָּל בְּרָכָה
וּתְהִלָּתו מִי יְמַלֵּל. וְכָל הַנְּשָׁמָה לו תְהַלֵּל.
מִדֵּי עֲלותָהּ בְּבֵית ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי נִצֶּבֶת עַל מַצָּבָהּ לַעֲשות מְלַאכְתָּהּ.
אֶת שֵׁם נִשְׁקָף עַל אֶרֶץ מִמְּכון שִׁבְתּו.
נְכונִים מַלְאָכָיו לַעֲשות דָּבָר בְּעִתּו.
נושְׂאֵי כְּלֵי ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי סובֶלֶת אֵבָרִים עַל אֶבְרַת רוּחַ חַיָּה. אֶת שֵׁם
סועֵד עולָם בְּעַמּוּד עֵצָה וְתוּשִׁיָּה.
סוד צַדִּיקִים יְסוד עולָם הָיָה.
סומֵךְ צַדִּיקִים ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי עוטֶה תִפְאֶרֶת וְהָדָר הִתְאַזָּר.
אֶת שֵׁם עושֶׂה אֲשֶׁר חָפֵץ וּמְקַיֵּים אֲשֶׁר גָּזָר.
עָרִיצִים יִירָאוּהוּ וְיאמַר כָּל נֶעֱזָר.
עֶזְרִי מֵעִם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי פְּנִימָה פִּנִּיתָה לְאֵל חַי מְסִלּות.
אֶת שֵׁם פּועֲלֵךְ לִשְׁמו נָאוָה תְהִלּות.
פְּנֵי אֵל תְּפִלָּתֵךְ בְּרוּצֵךְ לְחַלּות.
פְּנֵי הָאָדון ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי צוּרַת שֵׂכֶל בְּחֶרֶט אֱנושׁ נְתוּנָה.
אֶת שֵׁם צוּר מֵכִין עולָם וְאֵין קֵצֶה לִתְבוּנָה.
צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ וֶאֱמוּנָה.
צַדִּיק אַתָּה ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי קְרֵבַת שַׁדַּי אֲשֶׁר מַחֲזֵהוּ תֶחֱזֶה.
אֶת שֵׁם קָדושׁ וּמְקֻדָּשׁ בְּפִי כָּל חוזֶה.
קְדושִׁים יַקְדִּשׁוּהוּ וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר
קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי רודֶפֶת צֶדֶק עַל עִקְּבות אֱלהִים.
אֶת שֵׁם רוכֵב שָׁמַיִם לְעֶזְרַת כְּמֵהִים.
רָמִים יהודוּהוּ וְיָעִידוּ גְבוהִים.
רָם עַל כָּל גּויִם ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי שׁוכֶנֶת בָּתֵּי חמֶר וִיסודָהּ בַּשְּׁחָקִים.
אֶת שֵׁם שַׁדַּי הַנִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע כִּתּות צַדִּיקִים.
שְׁמוּרִים מִכָּל טִנּוּף וּמִכָּל עָון מְנֻקִּים.
שָׁם יְתַנּוּ צִדְקות ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

בָּרְכִי תְּלוּיָה בִּימִין עֶלְיון וּנְצוּרָה כְאִישׁון.
אֶת שֵׁם תְּמִים דֵּעִים בָּרוּךְ בְּלֵב וּמְברָךְ בְּלָשׁון.
תִּכֵּן נְשָׁמות עִם הָאור הָרִאשׁון.
תְּחִלַּת דִּבֶּר ה'. בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה':

ארזי ביתר כתב:גם אני אוסיף כאן, את אחד משיריו הנשגבים:

אֲדֹנָי! נֶגְדְּךָ כָל‑ תַּאֲוָתִי,
וְאִם לֹא אַעֲלֶנָּה עַל שְׂפָתִי....

נאמר (בק"ק ספרדים) לאחר שחרית של כיפור.

והנה עוד אחד נפלא, הנאמר בערבית של ליל כיפור.

יִשְׁתַּחֲווּ לְהַדְרַת קֹדֶשׁ הַר אֲרִיאֵל,
וּלְפִנַּת יִקְרַת מוּסַד הַהַרְאֵל,
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחֳרָת וְחַלּוּ נָא פְנֵי אֵל,
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

הָבוּ עֹז בָּאִיִּים וְכַבְּדוּ בָּאוּרִים,
וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הַגּוֹיִם הִבָּדְלוּ בַּחוּרִים,
וִהְיִיתֶם נְקִיִּים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִכֹּל חֵטְא פְּדוּיִם מֵעָוֹן שְׁמוּרִים,
זֶה לֵיל שִׁמּוּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

וְקִרְעוּ הַלְּבָבוֹת וְהַשְׁפִּילוּ גָבְהָם,
וּשְׂאוּ זְכוּת אָבוֹת וְהִתְהַלְּכוּ לְנָגְהָם,
וְקִרְאוּ מוּל עֲרָבוֹת בְּקוֹל כַּיָּם יִנְהָם,
לְגִבּוֹר בַּקְּרָבוֹת לֹא נָם וְלֹא נִדְהָם,
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל,
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

דַּלְתֵי קַבָּלָה פְּתַח אֶל שׁוֹאֲלֵיהֶם,
וּרְפוּאוֹת תְּעָלָה הַעֲלֵה לְמַחֲלֵיהָם,
וּפְנֵי חֵן וְחֶמְלָה הָאִירָה לָהֶם,
וּבְסֵפֶר מְחִילָה תִּכְתֹּב מְיַחֲלֵיהֶם,
וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

הִמָּצֵא לְיֶשַׁע עֶדְרְךָ הַנִּשְׁבֶּה,
וּלְמִנְחָתוֹ תֵשַׁע אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה,
וְאִם הִרְבָּה רֶשַׁע פְּדוּת עַמְּךָ תַּרְבֶּה,
וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע גַּלֵּה אוֹר נֶחְבֶּה,
וְאַל בְּאַפְּךָ תְכַבֶּה אֶת נֵר יִשְׂרָאֵל,
הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

בספר הכוזרי של ר יחזקאל סרנא הביא אחרי כל נושא כמה שירים סביבו.
האם בעיניכם יש מקום בשוק לספר עממי-חרדי-קדוש שילקט את הבהירים יותר משיריו,
ונוכל אנחנו ושכמותנו "להגות בהם בשעות הפנאי, לזכור ולעורר את אהבתנו אליו ית'"?

תוכן כתב:שירי ר' יהודה הלוי...

קיבלתי. מומלץ...

לא מזמן עיינתי באיזה סידור עתיק שאיני זוכר את שמו, וראיתי שם לראשונה שיר מרתק ומאלף מענייני דיומא שכתב ריה"ל ואמרתי בליבי עט לעשות ואל תמנה טוב מבעליו, והרי שירו לפניכם.

יְעִירוּנִי רַעְיוֹנָי
וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ
הֲגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנָי
בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי
חֲצוֹת לַיְלָה בִּגְלָלוֹ
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה´
וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ

הֱקִיצוֹתִי וַאֲחַשֵּׁב
מִי הוּא אֲשֶׁר הֱקִיצָנִי
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב
תְּהִלּוֹתָיו הֱאִיצָנִי
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב
וְחִזְקַנִי וְאִמְּצָנִי
וְכָל עוֹד רוּחִי הָשֵׁב
אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ
וְהַגְּוִיָה מִפְעָלוֹ

וָאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו
וּבִתְפִלָּה אֶתְעַנָּג
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו
וּמָתְקוּ מִצוּף וּפַנָּג
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו
בְּעֵת נָמַס כַּדּוֹנָג
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו
מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג
וְכִי יִזְכֹּר מַחְמַלּוֹ
יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ

דּוֹם לַיִל וְהִכָּבֵד
וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא
עַד יִתְרַצֶּה עֶבֶד
בְּתַחֲנוּנָיו אֶל רַבּוֹ
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד
וְיַגִּיד נִגְעֵי לִבּוֹ
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד
עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ
לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ

הִנֵּה עֶבֶד עֲבָדִים
לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים
עוֹמֵד וְיָדָיו כְּבֵדִים
וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים
בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים
וְכָל אֵבָרָיו מוֹדִים
וּמִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ
אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.

ה' יוֹם לְךָ אֶעְרֹךְ תְּחִנָּה שְׁעֵה קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי ה'
ה' יָדְךָ הַרְאֵה וְגַלֵּה גְּבוּרָתְךָ וְחָנֵּנִי ה'
ה' יֶהֱמֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי וְאֶתְעַטֵּף בְּצָרָתִי ה'
ה' יַעֲלֶה זִכְרִי לְטוֹבָה וְזָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי ה'
ה' יִשְׁעֲךָ תָּמִיד אֲיַחֵל יְהִי חַסְדְּךְ לְנַחֲמֵנִי ה'
ה' יוֹצְרִי אַתָּה וְצוּרִי וּמִי זֶה בִּלְתְּךָ עֶזְרִי ה'
ה' יֶהֱמוּ לִי רַחֲמֶיךָ וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתִי ה'
ה' יִיחֲדוּךָ רַעֲיוֹנַי וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי ה'
ה' יַעֲטֹף לִבִּי בְּחִילִי וְאֶשְׁפֹּךְ נֶגְדְּךְ נַפְשִׁי ה'
ה' יָהּ שְׁמַע בִּגְלַל שְׁמֶךָ וְקַח הַיּוֹם תְּפִלָּתִי ה'

ה' הֵן בְּיָדְךָ מַחְשְׁבוֹתַי וְסוֹד לִבִּי לְךָ נִגְלֶה ה'
ה' הַעְלֵה מַרְפֵּא לְצִירַי וְעֵינֶיךָ פְּקַח וּרְאֵה ה'
ה' הַעֲמֵד רַגְלִי בְּמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים שִׁמְךָ אוֹדֶה ה'
ה' הִנְנִי אוֹחִיל לְיִשְׁעָךְ עֲדֵי תַּבִּיט וְגַם תִּפְנֶה ה'
ה' הַט לְשַׁוְעִי אָזְנֶךָ חֲמֹל עָלַי וְהַקְשִׁיבָה ה'

ה' וֶאלֹהַי לָךְ אֲקַוֶּה וְלִבִּי יִשְׁעֲךָ יִתְאָו ה'
ה' וַעֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹבָה וְאַל תֵּפֶן לְחַטֹּאתָיו ה'
ה' וַעֲדֵי מָתַי אֲסִירָךְ יְהִי נֶאְסָר בְּבוֹר פִּשְׁעוֹ ה'
ה' וַעֲדוּ לִבִּי סְעִיפָיו לְיַחֵד לְךָ בְּצָרוֹתָיו ה'
ה' וַאֲנִי בָּךְ אֶעֱלֹזָה פְּדֵה דַל מִמְּגוּרוֹתָיו ה'
ה' וַאֲדוֹן עוֹלָם אֲקַו לָךְ לְמַעַן טוֹב לְכָל קֹוָיו ה'

ה' הַאֲרֵךְ אַפָּךְ לְטוֹבָה אֲשֶׁר אֶל חַסְדְּךָ פּוֹנֶה ה'
ה' הִנְנִי מַפִּיל תְּחִנָּה וְטֶרֶם אֶקְרְאָה תַּעֲנֶה ה'
ה' הַחֲלִימֵנִי בְחַסְדָּךְ וּמַרְפֵּא צַו לְלֵב דָּוֶה ה'
ה' הָחֳלֵיתִי מִיְּגוֹנַי וְנַפְשִׁי יוֹם וְלֵיל תֶּהְמֶה ה'
ה' הַעֲלֵנִי מִתְּהוֹמוֹת וְשִׁיבַת עַבְדְּךָ שׁוּבָה ה'

מישהו יכול להעלות את המאמר "10 שירים חדשים ליהודה הלוי" של שירמן מהספר מחקרי ספרות מוגשים לשמעון הלקין?