פורום אוצר החכמה

כידוע, אצל עדות המזרח היה מקובל מאד שרבנים כותבים שירים ופיוטים, אבל אצל בני אשכנז פחות (בעיקר בדורות האחרונים) ולכן שאלתי:
אלו רבנים כתבו שירים בדורות האחרונים באירופה?

עולה בראשי: ר' אברהם אליהו קפלן... יש עוד?

המילה 'שירים' היא כוללנית מידי וכוללת מן הסתם גם פרוזה מחורזת

ר' הלל דוד הכהן טרוויש רבה של ווילקי בעל ונגש כהן ועו"ס ומו"ל הפסגה כתב שירים רבים
הרב קוק
ר"י הוטנר
יש באוצר גם ספר שירה של רב ליטאי ירושלמי מח"ס ברית הלוי, הנקרא גיא חזיון
וכיון שנזכרתי שבברית הלוי הנדמ"ח מסופר שהסטייפלער החזיק מהספר, נזכרתי שגם הסטייפלער וגם גיסו החזו"א כתבו שירים.

ב'הפסגה' יש גם הרבה מאד שירים (ושאר חומרים ספרותיים) של רבנים נוספים מאותו דור. בזכרוני שיש שם למשל מרבי חיים פישל אפשטיין בעל 'תשובה שלמה'.

יש מהחת"ס שירת משה
יש גם שירים מהחידושי הרי"ם כמדומה, וכן מר"ז וולף מסטריקוב

היה גם בדורנו האחרון אחד מגדולי תלמידיו של מרנא החזון איש, ה"ה הגאון רבי משה יהושע לאנדא זצ"ל, ת"ח עצום בעל מח"ס ישועת משה, שנודע בשיריו הנוגעים עד חדרי בטן, וכדוגמא שירו על הצניעות בו הוא מפאר ומרומם את דומתה של בת ישראל הכשרה הנוהגת בצניעות.

בני ירושלים היו מתפארים בו באומרם "זהו הביאליק שלנו", אמנם במרוצת השנים חדל מלכתוב שירים.
סח לי אחד ממקרורביו הנאמנים כי בשנותיו המאוחרות (נלב"ע סה"כ בהיותו בן ששים שנה) הזכיר לפניו אודות שיריו, הפטיר ר' משה יהושע "לאז אפ, חטאת נעורים".

אמנם בשנתו האחרונה בשנת תשל"ט בערך, כאשר כבר היה חולה מדוכא בגופו ונסע לארה"ב, שם שהה באכסניא אצל ניצול שואה שסיפר לו על צרותיו ותלאותיו הנוראיים שעבר במחנות ההשמדה, או אז כתב ר' משה יהושע בדם לבו שיר באידיש הנוגע עד לעמקי הנפש, בו הוא מביע צער וכאב על הקדושים והטהורים שעלו בסערה השמימה בימי האימה ע"י המרצחים הגרמנים, ושלח את שירו לפרסום בשבועון "דאס אידישע ליכט".

יש עוד להאריך הרבה על דמות טמירה זו, ודי בזה כעת.

תודה על היוזמה!
עלה לי גם רבי משה יאיר וינשטוק, נראה לי ששם ספרו "כינור בן דוד".

תודה לכל המגיבים!
אשמח לשמוע על רבנים נוספים, הן מהצד הליטאי והן מהצד החסידי.

בעניין ר' אברהם אליהו קפלן שהזכרתי למעלה, יש לציין כי את תכונת השירה ירש כנראה מאביו, שעל שמו נקרא (הוא נולד לאחר פטירת אביו). אביו ר' אברהם אליהו קפלן הראשון, נודע בכינויו 'העילוי מראקוב' והחפץ חיים כתב עליו (במכתב לבנו ר' אברהם אליהו השני):

רעי ואהובי הגאון בתורה וצדיק במעשיו, מהר"ר אברהם אלי' זצ"ל מראקאוו, הנה הוא היה מידידי נפשי, מלבד גדלו בתורה היה בעל מדות תרומיות ובאהבתו לקרב לתורה היה נורא מאד...

בספר "כתבי העילוי מראקוב" (נמצא ב'אוצר'), ישנו פרק עם שירים מפרי עטו. כהקדמה לפרק זה הובאה רשימה שכתב המחבר בשבח השפה העברית:

הרבי ר' חנוך העניך מאלכסנדר (ממשיכו של החידושי ההרי"ם, לפני השפ"א) בספר חשבה לטובה.
הנה דוגמא:

רבי משולם זוסיא העשיל מזינקוב נכדו של בעל האוהב ישראל מאפטא, היה כותב שירים.
הוא פרסם שיר בפתח הספר אוהב ישראל:

בין גדולי ומאורי היהדות לאורך שנות ההיסטוריה, מצאנו רבים שלצד עיסוקם בתורה ופירושה עסקו גם בכתיבת שירה. תופעה זו היתה נפוצה יותר בתקופת הראשונים, אז צמחו גדולי המשוררים - ראב"ע, ריה"ל ועוד; גם קרוב לסוף ימי הביניים אנו מוצאים כמה מגדולי ארצות המזרח שכתבו שירה.
בשתי המאות האחרונות, בפרט בארצות המערב, דומה כי כמעט ולא מצאנו מגדולי ישראל שכתבו שירה. שירה, כוונתי לשירה ממש, ולא לפיוטים (כמו קינת הרחמ"ד ויסמנדל או האדמו"ר מבאבוב על השואה) או מליצות. עם זאת, כמה שירים מפורסמים כן נוצרו בתקופה זו (או מעט לפניה) - כך "כד יתבון ישראל", המיוחס - ככל הנראה - ל(תלמידי ה)גר"א; ובדוריים האחרונים - "שקעה חמה" של רא"א קפלן ו"בלבבי משכן אבנה" של הגר"י הוטנר.

האם מצויים ביד אחד מחברינו שירים נוספים שנכתבו על ידי גדולי ישראל - רבנים, ראשי ישיבות, מנהיגים וכו'?
מענין יהיה לאספם ולדון בהם באשכול זה.

נ.ב. מטרת האשכול אינה לדון בשירים שהובאו לעיל, שהם קימחא טחינא. וראה:

כד יתבון - http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=28&t=99&hilit=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95

שקעה חמה - http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5582&p=144524&hilit=%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%94+%D7%97%D7%9E%D7%94#p144524

בלבבי - http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4355&p=33078&hilit=%D7%91%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%99+%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%9F+%D7%90%D7%91%D7%A0%D7%94#p33078

בס"ד
אתה כנראה מתכוון לשירים ולא לניגונים, א"כ למה הכללת את 'כד יתבון ישראל' אלו מילים מרגשות אבל לא 'שיר'. (ולא כי זה לא בחרוזים...)

קולמוס הסופר כתב:בס"ד
אתה כנראה מתכוון לשירים ולא לניגונים, א"כ למה הכללת את 'כד יתבון ישראל' אלו מילים מרגשות אבל לא 'שיר'. (ולא כי זה לא בחרוזים...)

אשר להבדלה בין שיר - שנכתב כשירה - לבין ניגון, שנכתב כטקסט רגיל ומנוגן בפועל - אני מסכים עם כל מילה.
הכנסתי את 'כד יתבון' רק כדי לעורר את לב המחפשים והמצטטים לכמה שיותר חומר. ייש"כ על תשומת לבך לדקות זו.

עכשיו, ש'כד יתבון' הושמט מהרשימה האופציונלית (ולא שהוא היה קיים, כנ"ל...) - עליך לפצות במציאת שיר אחר!

איש.dot כתב:עכשיו, ש'כד יתבון' הושמט מהרשימה האופציונלית (ולא שהוא היה קיים, כנ"ל...) - עליך לפצות במציאת שיר אחר!

לא כד יתבין נשמט מרשימתך, כי אם חד מגדלי ישראל בדור האחרון שעסק גם בשירה.

בס"ד
שירים לבחורי בר מצוה מבעל היד מלאכי וממרן החזו"א זכר צדיקים לברכה.

שיר מהחזו"א בספר תולדות יעקב.


עוד שיר מבעל השקעה חמה.

קולמוס הסופר כתב:לא כד יתבין נשמט מרשימתך, כי אם חד מגדלי ישראל בדור האחרון שעסק גם בשירה.

למה אתה חייב להגיע לפינות האלה? אתה נהנה להוכיח שעדיין המיינסטרים החרדי משמיט בקנאות את כתבי הראי"ה? לא הבנתי.
מכל מקום, דוקא שיר זה שהבאת עמד מול עיני בשעה שפתחתי את האשכול. אלא ש: א) לא זכרתי בבהירות אם הוא שיר ממש או חלק מכתבי הראי"ה - שכן ראיתיו בפעם האחרונה בתוך רצף קטעים קצרים (שכולם נפלאים, אגב). ב) אינני יודע מקורו המדויק. ג) הראי"ה כתב שירים רבים נוספים, ועובדה זו היא מן המפורסמות. משא"כ גדולי ישראל אחרים ששיריהם הם חידוש (כמו שירו של החזו"א מהאשכול המודבק לעיל).

אינני יודע מדוע חיברו אשכול זה לאשכול קודם. החיבור גורם לזה להיראות כמו אשכול מוקפץ, שמן הסתם יזכה לפחות ביקורים מאשכול חדש. המחבר מתבקש להפריד הדבקים.

שירו השני של הר"א קפלן - נפלא ביותר!!!

עכשיו נזכרתי:
לפני כחמש שנים, באחת מתכניות-מוצ"ש של רשת ב' "מלוה מלכה", הוקדשה תכנית מיוחדת לשירה החרדית בירושלים בשנות קום המדינה וקודם לכן. על פאנל המשוחחים נמנה אדם שאינני זוכר את שמו, שהוציא לאור ספר - שגם את שמו אינני זוכר - ובו לקט שירים שנכתבו על ידי בחורי ישיבות בירושלים לפני כ-70/80 שנה. המדובר, לזכרוני, היה בבחורי ישיבות חסידיים מבני עליה.
זכורני גם שאחד הדוברים, המשתייך לאחד מפלגי מא"ש, לא חיבב את הנ"ל וניסה להמעיט ברוחב תרבות כתיבת השירה במחננו.
הזוכר מישהו שמות המחבר או הספר? היש למישהו טעימות עכ"פ מרגשת נפשם של בני עליה אלו?

השיר המובא כאן מהחזו"א (הקטן) הוא באמת מהחזו"א??

(אם כן, האם החזו"א כתב את זה בתורת שיר?)

שיר שכתב הסטייפלע'ר בצעירותו:

אוצר החכמה כתב:השיר המובא כאן מהחזו"א (הקטן) הוא באמת מהחזו"א??

(אם כן, האם החזו"א כתב את זה בתורת שיר?)

אינני יודע מקורו (צריך לשאול את קולמוס), אך זה נראה יותר כמו הקדשה (שנכתבה על ספר? או על מכתב?) לבר-מצוה-בחור. הקדשה מעט פיוטיות, עם מבנה מסודר (כל בית נחתם ב"אבל הגדול" כו'), אך אין בה חרוזים או משקל מסודר.

מעבר לחרוזים ומשקל זה גם לא שיר.

בתחילת ליקוטי מוהר"ן יש "שיר נעים" שנתחבר ע"י רבי נחמן מברסלב.
בקרב חסידי ברסלב קיים כיום לחן מעורר על ארבעת הבתים שהם ר"ת נחמן (בתמונה בצד ימין למטה) המתחילים "נפשי החזקה"

בקובץ אגרות למרן החזו"א יש כמה שירים

אוצר החכמה כתב:השיר המובא כאן מהחזו"א (הקטן) הוא באמת מהחזו"א??

(אם כן, האם החזו"א כתב את זה בתורת שיר?)

בס"ד
כבר כתבתי שהמקור הוא מספר תולדות יעקב לתולדות רבינו הסטייפלר ז"ל, השיר נכתב ע"י החזו"א לאחותו א"ח להסטייפלר, כנראה כיצירה ולא כשיר, הנה:

עוד מהספר הנ"ל, כולם מהסטייפלר.

מיכה כתב:רבי משולם זוסיא העשיל מזינקוב נכדו של בעל האוהב ישראל מאפטא, היה כותב שירים.
הוא פרסם שיר בפתח הספר אוהב ישראל:

בספר ילקוט אוהב ישראל יש ממנו אקדמות לראש השנה, ונכדו חיבר אקדמות לחנוכה

בסוף ספר "חוות יאיר" לרבינו יאיר חיים בכרך יש כמה וכמה שירים ממנו ומאביו.
גם על המועדים עשו שירים.

מצאתי כעת בהיברו בוקס את הספר "חוות יאיר" מדפוס ישן, והנני מעלה זאת לטובת כולם.
בבקשה רבה

אם מוסיפים את מחברי ניגונים, הרי שהראשונים הם האדמורי"ם לבית מוז'ידיץ.

בן מיכאל כתב:אם מוסיפים את מחברי ניגונים, הרי שהראשונים הם האדמורי"ם לבית מוז'ידיץ.

מודז'יץ. וכמובן - שאינם ראשונים. אולי מבחינה כמותית.

קולמוס הסופר כתב:עוד מהספר הנ"ל, כולם מהסטייפלר.

עמוד 5.JPG

עמוד 32..JPG

עמוד 43..JPG

השיר השני, עמוד 32, הוא שירו הנפלא והמרטיט של רבינו הסטייפלער אודות רבו הגדול הסבא מנובהרדוק זי"ע:

"ואחד קדוש ונורא, מתבודד לו שמה, ויעסוק בקדושה ובטהרה בתורת ה' תמימה, ויעמול בתיקון המידות וירדפם עד חרמה, והשיג כל החמודות והתמימות והערמה!"

כנודע, הסבא התנהג ב"ביטחון" כשיטת הרמב"ן, ללא שום השתדלות, ולראיה על שהסכימו עימו מן השמים על כך, החזיק בשיריים של נר אשר הובא לידיו בדרך פלאית באישון ליל כאשר כבה נרו בבקתת התבודדותו אי שם במעבה היער, ואין מושיע לו, ויבטח הצדיק בקונו בכל ליבו להיות אור שורר בביתו, והנה לפתע ויפתח איש בלתי מוכר את דלתו וינח נר על שולחנו ושוב נעלם האיש כלא היה ויהי לנס. את האירוע המופלא הזה הנציח תלמידו רבינו הסטייפלער נ"ע בשיר הנ"ל, אשר הודפס גם בהקדמת "מדריגת האדם" להסבא זי"ע במהדורותו החדשה.

מרן הרב וואזנר זיע"א.
ישנה ממנו קינה על קדושי השואה, וכן ראיתי בספר שי"ל ליקוטים מדברי מוסריו, (דומני צוואת הרב או משהו כזה) שהובא שם שיר שתלה על הקיר בישבתו הרמה, שזור בדברי מוסר והדרכה.
אשמח עם מישהו יעלה לכאן.

המקובל רמ"י ויינשטוק חיבר שירים רבים, ואאל"ט יש ממנו גם ספר שירים.

וגם הג"ר משה יהושע לנדא מבני היישוב הישן ומתלמידי החזו"א והגרי"ז חיבר שירים רבים.

מהרש"ל חיבר שירים רבים ומרתקים, אינני יודע האם והיכן נדפסו בעבר, אך לאחרונה עברו עריכה והודפסו מחדש.

בדורינו הגאון ר' שמואל יעקב בורנשטין זצ"ל חיבר שיר נפלא על עניני פסח, והיא לו נדפסה בקובץ גליונות לפסח.
להבדל"ח הגר"ש אויערבך חרז בהקדמתו לדרכי שמואל חרוזא רבא מספד לאשתו.
ישנו ספר שירה על סדר קורות ישראל מהרב פרוביין ז"ל מבית וגן. (אם זכרוני אינו בכזיב יקרא שמו שיר חדש הללוי-ה או בדומה לזה)
שוב נזכרתי שבנהברודוק ג"כ חברו שירי מוסר נפלאים על ידי גדולי ישיבותיהם, ונדפסו רבים מהם בספר 'בסופה ובסערה' על הגאון ר' שמואל ויינטרויב ר"י פינסק קרלין נהוברודוק, והרה"צ ר' לי"ש מקרית ספר גם שורר לו משיריהם)
וידועים סיפורים רבים מזמן שקודם השואה על עילויים אדירים שחרזו בחתונות ופורים ושאר עיתות שמחה מחרוזות אדירות בלה"ק ובאידיש משיעורי רבותיהם ראשי הישיבות.
ורבותינו הראשונים מלאו ידיהם בשירות בהקדמות ספריהם.

ישנו כמובן י־ה אכסוף שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין.

מבחינה "מקצועית" הוא לא עומד בשום כללים, וגם לשונו אינה לשון צחה, ומאידך החוויה הרוחנית הגדולה שהוא מבקש לתאר מורגשת ומועברת לקורא. מהבחינה הזאת אפשר לומר שהוא קרוב יותר לשירה המודרנית.

מנהלה המיתולוגי של פוניבז' הרב משה פורטמן ז"ל הו"ל ספר שירים, ובאמתחתי כמה מהם.

סגי נהור כתב:ישנו כמובן י־ה אכסוף שחיבר רבי אהרן הגדול מקרלין.

מבחינה "מקצועית" הוא לא עומד בשום כללים, וגם לשונו אינה לשון צחה, ומאידך החוויה הרוחנית הגדולה שהוא מבקש לתאר מורגשת ומועברת לקורא. מהבחינה הזאת אפשר לומר שהוא קרוב יותר לשירה המודרנית.

יצוין כי השיר זכה להתקבל לכ"כ הרבה קהילות, מה שכמעט לא מצוי שיכנס שיר חדש יחסית לזמירות שבת של כל בית.

הגר"א גניחובסקי כתב שיר בצעירותו על יהלום [בהשפעת מקצוע אביו שהיה יהלומן].

יש שירים רבים באידיש מהבעלי מוסר ועוד