הודעהעל ידי טברייני » ה' מרץ 16, 2023 12:35 pm
י' שפר:
עת אעמדה,
לעסוק במצווה הנכבדה,
אשר מסיני יסודה,
תאחזני רעדה...
איך אפצה אפרש סודה?!
אטו ועוד לקרא יהודה?!
אכן, הודיעונו חכמי תעודה,
כי היא איננה אך כחוק וחידה,
אלא, ההגיון יגידה,
ובן נתינה יעידה.
לכן אחי, תן תודה -
לאשר תמכוך מלידה,
ומעיניהם שינה נדדה,
להרגיעך מבכי וחרדה,
ובכל עת מחשבתם נטרדה,
למלא משאלותיך בטובת המידה,
להרוות צמאונך ובסעודה,
להשביעך מזון וצידה,
להלבישך בכסות חמודה,
ולכרבלך במעיל ואפודה,
בצינה – שמיכה הוצמדה,
ובשרב - פינקוך בגלידה,
עת חלית – פסקו מעבודה
להקל המיחוש וכאב לרפדה,
טובתך – דאגתם היחידה,
לליבם ונפשם צמודה,
להשיב – לא תוכל! נקודה!
ואכן – לא זו הפקודה.
אלא, הכנע עצמך בקידה,
כמלכים ושרים אותם לכבדה,
בכל הזדמנות שלפתחך נועדה,
מתוך שמחה תשוקה וחמדה,
ומתוך גילה ורעדה,
ומשכורתך תשולם במועדה,
ואף לעולם ארוך עתידה...