בכח הניגון לעורר את האדם - אמרות, מאמרים ופתגמים

[אותה אבקש]

ביקשו ממני לבקש מאמרים מהקדמונים ועד גדולי החסידות או פתגמים בענין כח הניגון.
אשמח למי שיעלה וכל עזרה חשובה.

[בקרו טלה]

היכל הנגינה

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגאון רבי ישראל משקלוב בהקדמה לספרו "פאת השולחן" כותב:
"חכמת המוסיקה שיבחה הגר"א הרבה ואמר, שרוב טעמי תורה וסודות שירי הלוויים וסודות תיקוני הזוהר אי-אפשר שידע בלעדיה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה…וכמה ניגונים הביא משה רבינו מהר סיני".
*****
"וכמו שדיבר בקדשו אא"ז הדברי ישראל זצוק"ל, העולם נוהג לומר דעולם הנגינה על יד עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא הוא עולם התשובה שדרך הניגון אפשר להגיע לדביקות ה' ולתשובה".
(אמרי אש להאדמו"ר ממודז'יץ, ענייני שירה וזמרה)
*****
כיצד ערך אחשוורוש סעודה ללא כלי נגינה?
ביאר רבי שלמה אלקבץ:
אחשוורוש ידע שבאותו הדור היו צדיקים, אנשי כנסת הגדולה, קדושי עליון, ולקח בחשבון שבודאי זוכרים הם את כל מה שהיה בבית המקדש שחרב זה מכבר, את שירת הלויים העומדים על דוכנם עם כלי נגינתם, וידע גם ידע שהניגון בכוחו לעורר הרגשים רוחניים של התעלות ודבקות. חשש אותו רשע שמא ישתמשו צדיקי הדור בעוצמת הצליל והניגון להתעלות רוחנית, ובכך יפסיד את מטרתו ועלול להשיג את ההיפך

ובנוסף לכך עלה בו החשש שכאשר ישמעו היהודים את המנגינות יתעורר בהם רגש של חרטה על מעשיהם ועל ישיבתם בסעודה זו, שמא יתגנב לליבותיהם איזה ספק קל שבקלים אם נהגו כהוגן בעצם נוכחותם בסעודה ולכן לא הניח שינגנו בסעודה.

בהמשך הוא מוסיף עוד, שהרי ידוע כי שפת המלאכים בשמים אינה בדיבור אלא בשירה, ומביא לכך ראיות מפסוקים ביחזקאל ומעוד מקומות, כך שהשירה היא בעלת דרגות רוחניות גבוהות מאוד, ומשום כך לא השמיע שירים ונעימות ברקע הסעודה. ואגב, תינוק נרגע מבכיו על ידי ששרים לפניו, ומבאר רבי שלמה אלקבץ שכיון שהתינוק היה לא לפני זמן רב במצב רוחני בשמים, הוא נזכר בשירים ובמנגינות שנשמעות בשמים ועל ידי כך הוא נרגע. ולפי כל זה מובנת החומרה של "נהנו מסעודתו של אותו רשע", שההנאה מהסעודה היתה כל כולה פרי רשעותו של אחשוורוש להוריד את מעלתם הרוחנית לשאול תחתית.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מצו"ב המנות הלוי.

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=26&t=8577&p=77036#p344107

[גל של אגוזים]

מאמרי הדברי ישראל ממודז'יץ בענייני נגינה (מס' ישא ברכה לבנו מ"מ האדמו"ר רבי שאול ידידיה)

[גל של אגוזים]

תרגום הקטע ד"ה הוא היה אומר:

הוא היה אומר, העולם אומרים שהיכל הנגינה סמוך להיכל התשובה, ואני אומר דהיכל הנגינה גופיה הוא היכל התשובה, עכלה"ק.

להעיר מדברי הזוה"ק (בתיקונים תקון י"א, דף כ"ו ע"ב):

בראשית בר"א שי"ת ומאי ניהו שית היכלין אלקי"ם אימא עלאה עלייהו דאיהי היכלא שביעאה וכמה דאימא עלאה אפיקת שית הכי אימא תתאה אפיקת שית ומאי ניהו את השמים ואת הארץ ואינון שית מאנין דאתמר בהון כי ששת ימים עשה י"י את השמים ואת הארץ והיכלין תתאין אינון מאנין להיכלין עלאין וכד ישראל הוו מצלאן כל היכלין אלין הוו מתפתחן לגבייהו וכען בגלותא אתמר בהון כל השערים ננעלו ושכינתא לבר מהיכלא וקודשא בריך הוא לבר מהיכליה ומלאכייא דממנן על צלותין לבר מהיכליהון הדא הוא דכתיב הן אראלם צעקו חוצה ולא אית לון לצלותין אתר לאעלא ודא איהו כל השערים ננעלו אבל שערי דמעה לא ננעלו ולית מאן דאפתח לון לאלין שערים עד דייתי מארי דדמעה דאתמר ביה ותפתח ותראהו את הילד והנה הנער בכה ולית היכלא מתפתחא אלא ביה ודא איהו ותפתח ותפתח ודאי היכלא לגביה הדא הוא דכתיב אדנ"י שפתי תפתח במאי אתפתח ליה בדמעה הדא הוא דכתיב והנה נער בכה ומיד ותחמל עליו ועוד ותפתח כד ישראל פתחין בתיובתא בבכיה מיד ותחמל עליו ודא איהו בבכי יבואו בזכות בכיה דיליה יתכנשון מן גלותא בכ"י ל"ב י' דמעה בת עין י' זעירא דאית היכלא דדמעה דלית לה רשו למפתח אלא בדמעה ואית היכלא דנגונא דלית לה רשו למפתח אלא בנגונא ובגין דא דוד מתקרב לההוא היכלא בנגונא הדא הוא דכתיב (מלכים ב' ג') והיה כנגן המנגן ואית היכלא דנהורא דלא מתפתחא אלא לבר נש דהוה מתעסק בנהורא דאורייתא ואית היכלא דנבואה דלא מתפתחא אלא לבר נש דהוה חכם גבור ועשיר ואית היכלא דיראה דאתקרי היכל היראה דלא מתפתחא אלא למאן דאית ביה דחילו ואית היכלא דעניים דלא מתפתחא אלא לעניים דהוו מתעטפים קדם י"י בצלותא בעטופא דמצוה דציצית ותפלין ועלייהו אתמר תפלה לעני כי יעטוף ואית תרעא דצדיקייא דלא מתפתחא אלא לצדיקייא הדא הוא דכתיב זה השער לי"י צדיקים יבואו בו והאי איהו תרעא דצדיק ח"י עלמין דאתמר ביה ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם וכען בגלותא אתמר ביה הצדיק אבד מאי אבד אבד למטרוניתא ואתמר ביה ונהר יחרב ויבש יחרב בבית ראשון ויבש בבית שני ובגין דלית ליה מדיליה עניין צווחין בח"י ברכאן דצלותא לגבי ח"י עלמין והא אסתלק מתמן נביעו וברכאן ולית מאן דיהיב לון ותרעין אחרנין סתימין ותרעא דצדיק חרבא ויבשה כמה דעני חרב ויבש ורזא דמלה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ולית תרעא פתיחא אלא תרעא דדמעה ומאי איהי בית עין דדמעה מינה נפקא ועלה אתמר שמרני כאישון בת עין ובה והנה נער בכה לגבי קודשא בריך הוא דירחם עליה בגלותא הדא הוא דכתיב אתה תקום תרחם ציון בגין דאיהי לבת אש דאתחזייא למשה בסנה דכתיב וירא מלאך י"י אליו בלבת אש מתוך הסנה איהי ב"ת מן בראשי"ת ודא בראשית

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש עוד בזהר שהלווים היו מנגנים בשעת הקרבת הקרבן כדי שחוטא יחזור בתשובה.[אשמח למי שביאו]

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש עוד בזהר שהלווים היו מנגנים בשעת הקרבת הקרבן כדי שחוטא יחזור בתשובה.[אשמח למי שביאו]

[פילווישוק]

דרשה מופלאה לרבי יהודה מוסקאטו בספרו נפוצות יהודה, דרוש ראשון, עם מובאות מחכמי קדם על השפעת המוזיקה על נפש האדם.
ובאותו הדור, ספר שלטי הגיבורים לר"א פורטליאון [משער אריה], כמה פרקים על נגינת הלויים. יצא לאור במהדורה חדשה ומשובחת ע"י מכון ירושלים.

[גל של אגוזים]

כמדומני, ראיתי פעם ספר (או קונטרס) בענייני נגינה מהאדמו"ר רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב זצ"ל הי"ד

[עושה חדשות]

דרשה מופלאה לרבי יהודה מוסקאטו בספרו נפוצות יהודה, דרוש ראשון, עם מובאות מחכמי קדם על השפעת המוזיקה על נפש האדם.
ובאותו הדור, ספר שלטי הגיבורים לר"א פורטליאון [משער אריה], כמה פרקים על נגינת הלויים. יצא לאור במהדורה חדשה ומשובחת ע"י מכון ירושלים.

viewtopic.php?f=7&t=28513&hilit#p294465

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=17&t=27936&p=286572#p286572

[אותה אבקש]

ייש"כ לכל המסייעים, חן - חן.
הרבנים החשובים בקרו טלה, יוסף חיים אוהב ציון, גל של אגוזים, פילווישוק, עושה חדשות, תודה רבה לכולכם!

[בית צדיקים]

עי' בדרשות של הרה"ק מסקולען בענין נגינה

[זאינץ]

ידוע פתגמו של אדמוה''ז בעל התניא ''הלשון הוא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש'' ובתורת חב''ד האריכו הרבה במעלת ובפעולת הניגון.

[זאינץ]

ראה בספר נגינה לאור החסידות דרכי החסידות עניינים ע' רצ''ב ואילך

[גביר]

ספר עם הפניות ומובאות רבות בנושא -
תו הלב : $$‏b‏ הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב - בין המטאפיסי לקיומי / $$‏c‏ עדיה הדר
רמת גן : $$‏b‏ הוצאת אוניברסיטת בר אילן, $$‏c‏ תשפ"א 2021.

תקציר - השימוש הנרחב בדרשות החסידיות במוטיב הניגון כדימוי והשימוש המעשי בו ככלי לעבודת ה', בצרוף העדויות העולות מהדרשות ומהסיפורת החסידית הענפה, מעידים על חשיבותו ומעלתו הרוחנית בהגות החסידית ובחיי היום יום בקהילות החסידיות.על רקע זה בוחן הספר את מעמדו, תפקידיו ומשמעויותיו של הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב. השוואה מקיפה, שנעשתה לראשונה, לערך הניגון בדרשות ראשית החסידות מהבעל שם טוב ועד האדמו"ר הזקן, מעלה שהדומיננטיות של המוסיקה ונוכחותו של המוטיב המוסיקלי בהגותו של רבי נחמן, הן תופעה חריגה גם על רקע ההשוואה לדרשות אבות החסידות. חיבור זה טוען כי הציר המרכזי שסביבו סובב נושא הניגון בהגותו של רבי נחמן הוא הציר המטאפיסי־קיומי. המוסיקה בתורתו מהווה תשתית לכלל כתיבתו, אם בגלוי ואם בסמוי. רבי נחמן יצר אפוא תאולוגיה מקיפה של המוסיקה.

תוכן העניינים - פתח דבר -- מבוא -- הניגון בדרשות אבות החסידות -- מוטיבים אקוסטיים ומוסיקליים בהגותו של רבי נחמן -- יתרונותיה של המוסיקה בהגותו של רבי נחמן -- איזוטריה ומוסיקה בהגותו של רבי נחמן -- אחרית דבר -- נספח -- ביבליגורפיה -- מפתחות.