זהו שיר שכתבתי בחול המועד האחרון.
נכון אז היו יותר חששות ודאגות.
אך ה[מ]סיבות לא השתנו בהרבה.
הא לכם ורוו נחת.
מסתובבים כמו סביבון או משמינים כסופגניה
הולכים בנעלי ט' באב או מחכים שכבר יסתיים
כוססין פירות לזכר ט"ו בשבט או עוטים מסיכות של פורים
יוצאים לאכול במרפסת הסוכה או רוקדים ביאוש של 'הקפות'
דואגים במצב 'נעילה' או עייפים כאחרי ליל שבועות
הכירו את ניסן תש"פ
אין 'סודאנים' הודים ו'נפאלים', לעזר וסיוע
אין מלונות בטורקיה ובתי הארחה
בקיצור, אין חופשות פסח 'לא שרויה'
יש התקבצות של כלל ישראל בארצינו הקדושה
ויש אימהות במשרה מלאה, בבית הצנוע
לשבוע הבא בירושלים הבנויה
ושם...ושם.. נעלה ניראה ונשתחווה
רבותי, חפשו את הפרה האדומה
הכינו מקוואות חיים, לטהרה
הזמינו טלה לקרבן הפסח
והבה נימנה כמשפחה על שה
הכינו מקום לעולי הרגלים
כולם יבואו על כנפי נשרים
כי כל הכתוב לחיים, בירושלים
התחילו לשנן הלכות תרומה והיזהרו מנגיעה
עוד מעט ה'שפה' תהיה, 'ראשון' 'שני' ו'אב הטומאה'
על כל מת, טעון הזייה
על כל שרץ, חייב טבילה
המצורע, ישב בדד
הנזיר, יגלח כל שיער
על כל הרהור, קרבן עולה
על כל שוגג, חטאת
התחילו להכיר 'גזירות'
לא של הממשל, אלא של חז"ל
'כתבי הקדש' 'אוכלין ומשקין'
הכל עתה ספונים בביתם,
הקב"ה מטהר את העולם
בחוץ- אין חטאים עוונות ופשעים
בפנים - יש תפילות והרבה תהילים
נכון אין מנין [משחרית ועד ערבית]
אך יש בנין [שלישי בהר המוריה]
קומו והקיצו שוכני עפר
הנה זה אליהו קורא על הרי ישראל
ענווים, ענויים, הגיע זמן גאולים
נשמע קצת דמיון?!
האמנתם שנגיע כך לפסח?!
יש מנהל לעולם
האמינו, האמינו
כי לשבוע הבא בירושלים הבנויה