העתקתי לבקשת א'.
גלגולי הפיוט "אבינו מלכנו" מהתלמוד ועד ברברה סטרייסנדמסע מוזיקלי בין שלושה לחנים שנכתבו לפסוקים שונים מתוך תפילת "אבינו מלכנו", מהלחן האשכנזי הנפוץ עבור בלחן חסידי מוכר וכלה בלחנו של מקס ינובסקי.
תמר זיגמן | 11.01.17 |
"פותחין הארון" – מופיעה ההערה במחזור התפילה. ארון הקודש נפתח, ושליח הציבור והקהל מתחילים לנגן: "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה… אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים…". תפילת "אבינו מלכנו", שמקורה עוד בימי התלמוד, היא אחת התפילות המוכרות והמזוהות ביותר עם ימים אלה, "הימים הנוראים" – הימים שבין כסה לעשור, בין ראש השנה ליום הכיפורים.
למרות הבדלי מנהגים הנוגעים לאופן אמירת התפילה, בקהילות שונות (בעיקר בקרב יהודי אשכנז) מושרים חלקים מהתפילה בלחנים שונים. הפעם, נתמקד בשלושה לחנים שנכתבו לפסוקים שונים מתוך תפילת "אבינו מלכנו". הראשון, לחן נפוץ ומוכר שמושר בקהילות אשכנזיות רבות. השני, זה המיוחס לרבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד. והשלישי, הצעיר מבניהם פרי עטו של המלחין מקס ינובסקי.
"האם ידוע מי הלחין את המנגינה המוכרת, הנפוצה והשכיחה של 'אבינו מלכנו'?" פניתי בשאלה אל המוזיקולוג והחזן פרופ' אליהו שלייפר. הוא השיב: "אני מצטער שאני מאכזב אותך… לצערי אינני יודע מי חיבר את הלחן הידוע ל'אבינו מלכנו'". שלייפר הפנה אותי לספרו של המלחין, המוזיקאי, החוקר והאתנומוזיקולוג אברהם צבי אידלסון "אוצר נגינות ישראל". "אוצר נגינות ישראל" כולל עשרה כרכי תווים שיצאו לאור בין השנים 1932-1914 ומרכזים את פירות מחקריו של אידלסון, שאסף ותיעד לחנים ומנגינות של עדות שנות בראשית המאה העשרים. לדברי שלייפר, הפרסום המוקדם ביותר של המנגינה המוכר לו מופיע בכרך העשירי של "אוצר נגינות ישראל" משנת 1932, שנושאו "שירי חסידים" (Gesänge der Chassidim).
בכרך זה מופיעות שתי גרסאות שונות של הלחן; "בגרסה הראשונה הלחן מופיע כחלק שני של ניגון חסידי (החלק הראשון איטי ובמשקל מרובע). בגרסה זאת מחולק הלחן בין קטעי סולו וקטעי מקהלה, ובמבט ראשון הוא נראה לגמרי שונה מן הניגון המקובל היום. הגרסה השנייה גם היא לא בדיוק כפי שאנו שרים היום, אבל אם מתעלמים מהפתיחה, אפשר להכיר היטב את הלחן המקובל". מופע נוסף של הלחן בגרסה כמעט זהה לזו המוכרת כיום מצויה בקובץ "שירי ארץ ישראל" משנת 1935 של יעקב שנברג, ונראה כי הניגון היה מקובל מאוד בשנות העלייה השנייה בארץ ישראל, ומי שנהגו לשיר אותו הם כנראה דווקא מנהיגי הסוציאליזם בתנועה הקיבוצית.
בהקשר זה מעניין סיפורו של רפאל פסחי, מוותיקי קבוצת השרון שברמת דוד, שסיפר: "בקבוצת השרון היו חגיגות האחד במאי עניין שבספק, וגם אני לא הייתי בין החוגגים. שמעתי שבגבת החג מתקיים במלוא הדרו. החלטתי ללכת לראות איך חוגגים את החג הזה, שלא כתוב בתורה, אולי אשתכנע שזה כדאי. זה היה באחד במאי של שנת 1932. יצאתי עם העדר למרעה סמוך לגבת. בעוד העדר אוכל, ניגשתי לחדר האוכל של גבת, שעליו התנוסס הדגל האדום. עמדתי בפתח, והנה שירה נלהבת בוקעת: 'אבינו מלכנו, חננו ועננו, כי אין בנו מעשים'. אמרתי בלבי: נו, חג כזה גם אני מוכן לחגוג… כך התחלתי לחוג את האחד במאי…".
מקורו של הלחן המוכר נותר ב"צריך עיון", אולם על עובדת תפוצתו הרחבה קשה לערער. עדות מיוחדת המלמדת על התקבלותו של הניגון המוכר מצויה באוסף בן סטונהיל, שעותק שלו מצוי בארכיון הצליל הלאומי. בן סטונהיל (1964-1906), יהודי יליד פולין שהיגר עם משפחתו בראשית המאה הקודמת לארצות הברית, נטל על עצמו לאסוף ולתעד חומרי זמר מן הפולקלור היהודי האירופאי. למעלה מאלף שירים הקליט סטונהיל, ביניהם שירים פופולריים ביידיש, קטעי תפילות, ניגונים חסידיים ועוד.
פליטים רבים ששרדו את המלחמה שמשו כמידענים, נושאים בקולם את הזיכרון המוזיקלי שהיה. בהקלטות נשמעים ניצולים שונים מופיעים זה אחר זה כבסרט נע, נשאלים לשמם, למוצאם ולגילם, ושרים את שיריהם. בהקלטה מקיץ 1948 נשמע קולו של נער צעיר בן 16, פליט ששרד את אימות המלחמה והגיע לניו יורק. שם, במלון מרסיי שבמנהטן, הוקלט בידי סטונהיל. "אייער נאָמען?" (שמך?), נשאל הנער, "און ווי אלט ביסטו?" (ובן כמה אתה?). הנער השיב: "זעכצן" (שש עשרה). "און וואס וועסטו זינגען?" (ומה תשיר?) – "אבינו מלכנו". כאן נשמע קולו של הנער מזמר את הלחן הידוע, המילים מותאמות באופן קצת שונה מזה המוכר לנו כיום, אבל הניגון אותו ניגון.
ביצוע מתוך אוסף בן סטונהיל
https://soundcloud.com/nationallibrary- ... bgypfbwcnzתפילת "אבינו מלכנו" פותחת במילים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", ומיד לאחריהן מופיעות המילים "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה". גם מילים אלו זכו ללחן משל עצמן. אחד הלחנים המוכרים ביותר הוא זה המיוחס לרבי שניאור זלמן מליאדי (1813-1745), "בעל התניא" או "האדמו"ר הזקן" בפי חסידי חב"ד, מייסד חסידות זו. מלבד היותו גדול בתורה, נודע הרב כבעל כישרונות רבים, וביניהם כישרון מוזיקלי מיוחד. במסורת חסידי חב"ד מקובל לייחס לרבי שניאור זלמן כתיבת עשרה "ניגונים מכוונים".
בין עשרת הניגונים נכלל גם הניגון "אבינו מלכנו", כפי שמעיד "ספר הניגונים" (אנתולוגיה ייחודית המרכזת בתוכה רבים מניגוני החסידות). לניגון שלושה חלקים: חלק פותח ללא מילים, חלק אמצעי הכולל את מילות התפילה, וחלק מסיים – המורכב גם הוא ממנגינה בלבד. את הניגון שר הקהל כולו מיד לאחר פתיחת ארון הקודש, בטרם מתחיל החזן באמירת התפילה.
בקטע שהוקלט במהלך "התוועדות" חסידים לפני כשלושה עשורים, נשמע קולו של מנהיג החסידות רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, שר את הניגון. ההקלטה פותחת בחלקו השני של הניגון, שכולל את מילות התפילה בקולו של הרבי. בהמשך מצטרפים החסידים לשירה, ואז נשמעים גם שני חלקי הניגון הנוספים: חלק הסיום ולאחריו חלק הפתיחה, שמופיע בהקלטה זו רק בהמשך.
https://soundcloud.com/nationallibrary- ... 170_v0u_13בהקלטה מאוסף שמואל זלמנוב, שגם הופקד על פרויקט עריכת "ספר הניגונים" בידי האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נשמע קולו של אחד החסידים – ככל הנראה זלמנוב עצמו – עם ההקדמה המכריזה "אבינו מלכנו – איינער פון די צען ניגונים פון די אלטען רבין" (אחד מעשרת הניגונים של האדמו"ר הזקן).
בהמשך נשמע חלקו הפותח של הניגון ללא מילים, לאחריו נכנס חלקו השני של הניגון (המושר בדומה לגרסה המופיעה בספר הניגונים, השונה במקצת מזו המושרת כיום) ולבסוף מושר החלק המסיים.
https://soundcloud.com/nationallibrary- ... b3tr5zalawלחן מוכר נוסף לתפילת "אבינו מלכנו" הוא לחנו של המוזיקאי, המלחין, המנצח והמעבד מקס ינובסקי (1991-1912). ינובסקי הוא בנם של המוזיקאי חיים חייקל ינובסקי, שהיה סוחר עשיר, מוזיקאי ונגן צ'לו, ושל מרים רפ-ינובסקה, ששימשה כ"פרימדונה של האופרה הארץ ישראלית". לדברי פרופ' שלייפר, ינובסקי היה "המלך של מוזיקת בית הכנסת בשיקגו, בעיקר אצל הרפורמים והקונסרבטיבים, אבל גם בקרב הקהילות האורתודוקסיות. ינובסקי השתמש בטקסט הרפורמי של תפילת 'אבינו מלכנו' לראש השנה, שבו רק פסוקים נבחרים מתוך התפילה המסורתית, וכתב את היצירה לסולן (או סולנית), מקהלה מעורבת ועוגב, בסגנון שנחשב חדשני בבתי הכנסת הרפורמיים דאז, אשר נהגו לשיר את הרפרטואר של בתי הכנסת הגרמניים מן המאה ה-19. בניגוד לכך, ביצירה זאת, כמו גם באחרות שכתב באותה תקופה, ינובסקי שילב סגנון הלקוח מן החזנות המזרח אירופית עם יסודות ששאל מהמוזיקה העממית והאמנותית הישראלית".
הקונספט ליצירה היה "שירה אינטימית ולא מוחצנת". שלייפר ציין כי ינובסקי סיפר לו באופן אישי כי רצה שהשירה תהיה מדודה, לא בעלת אופי קצבי חופשי, אלא מוכתבת על ידי הקצב של האורגן המלווה אותה: "הוא רצה שהאורגן יסמן את דפיקות הלב שלו…". היצירה מסתיימת במילים "שמע קולנו", ותפקיד המקהלה נשמע כהד. נראה שאת עיקר פרסומו בקרב הציבור הרחב קנה לו הלחן בביצועה הנודע של הזמרת ברברה סטרייסנד, ששונה בעיבודו המוזיקלי מזה המקורי. פרסום מוקדם של היצירה משנת 1950 נמצא באוסף יעקב מיכאל "לסולו, מקהלה מעורבת אורגן או פסנתר".
ולוואי ויתקבלו הבקשות והתפילות כמילות התפילה – "אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה".