שיר מבית הראי"ה קןק

[איש חסידות והלכה]

שיר 'לעד חיה בלבבנו' שיר שהראי"ה קוק חיבר בעת בו עשה את מסע המושבות הידוע שלו
שם השיר הוא שיר האמונה
לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

שָׁמָּה נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ
בְּחֶדְוָה בְּגִילָה וּבִרְנָנָה,
שָׁמָּה נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ
מִפִּי עֶלְיוֹן נִתָּנָה,
נֶצַח הִיא נַחֲלָתֵנוּ
מִמִּדְבָּר מַתָּנָה.

[איש חסידות והלכה]

ויקפדיה על השיר:
השיר חובר בשנת ה'תרע"ט. בחוברת בה נתפרסם נכתב שיש לשיר אותו במנגינת התקווה. דעתו של הראי"ה קוק לא הייתה נוחה מההמנון הלאומי, ושיר זה נכתב כתגובה אליו, כשמטרת הראי"ה היא להעמיד את סוגיית התחייה הלאומית של עם ישראל במבט התורני האמוני.

בולטים ביש זה שני שינויים לעומת ההמנון הלאומי: האחד הוא בשם השיר - בעוד ההמנון הלאומי מדבר על התקווה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "כל עוד בלבב פנימה", "עוד לא אבדה תקוותנו"), כלומר עדיין קיימים סיכויים לתחיית ישראל) שירו של הראי"ה עוסק באמונה (כך בשם השיר, ובמילות השיר "לעד חיה בלבבנו"), כלומר וודאות פנימית בלבבות העם היהודי.

ההבדל השני הוא בתוכן התחייה, בעוד התכלית הלאומית המבוטאת בשיר התקווה היא "להיות עם חופשי בארצנו", בשירו של הראי"ה החיים הלאומיים של עם ישראל הם חיי קודש הכוללים יחס לארץ ישראל כארץ הקודש, עבודת ה' המתבטאת בעליה לרגל לבית המקדש ובלימוד תורה.

[נוטר הכרמים]

הפרט היותר מעניין שאין כאן שום איזכור של 'לאומיות'
ואפילו לא שם נרדף: עמנו, אומתנו, וכד'.
'עדת מי מנה'...

[מידע]

לאומיות היא ביחס לעמים,
וכאן מספר על כוחות פנימיים של ישראל.

[בן עזאי]

יישר כח גדול על הבאת השיר,
ממש מחיה את הנפש!

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

לא הבנתי מה הכוונה בבית זה
'נעמוד לגורלנו,
אב המון קנה'
מאי האי?

[מידע]

כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו, ( ובנחלה הוזכר גורל כמ''ש משליך חבל בגורל)
וזה בארץ ישראל שקנה אותה אברהם אבינו - אב המון גוים,
בהליכתו ( כמ''ש בבבא בתרא)

( שורש האמונה נבנה במידת החסד, ובמידת התפילה, לכן הוזכרו לענין ארץ ישראל,
מקום האמונה , חלקו של אברהם אבינו האהוב לקונו, שהקנה לו שמים וארץ,
עד שהודו הגוים והמליכו עליהם את אברהם אבינו בעמק שוה, שהוא בדרום ארץ ישראל,
עד שם הלך אברהם אבינו וקנה את ארץ ישראל,
ושם התפלל למצוא זכות לסדום, ובזה קנה זכות לבניו)

[פרנקל תאומים]

הפרט היותר מעניין שאין כאן שום איזכור של 'לאומיות'
ואפילו לא שם נרדף: עמנו, אומתנו, וכד'.
'עדת מי מנה'...

נו אדרבה, אתה עצמך מצטט את איזכורה של הלאומיות: "חיי עדת מי מנה". וגם השיר לכל אורכו מדבר בגוף ראשון-רבים ועוסק בחיי הקודש של עמ''י על אדמתו: לבבנו, קדשנו, גורלנו, חיינו, אלוקינו, חמדתנו, נחלתנו.
וכי בתיבה "לאום" תליא מילתא?

[פרנקל תאומים]

אגב, את הבית הראשון של השיר אני מכיר מזה שנים עם לחן, אבל את שאר הבתים אני קראתי כאן לראשונה, וכמו''כ הסיפור שעומד מאחורי השיר הוא חידוש מעניין עבורי. מעניין האם רק במקרה הכרתי את הבית הראשון בלבד, או שאכן היו שרים רק את הבית הראשון ומוותרים על הבאים אחריו... "נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ", "נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ", "תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ".... כי אם כן הרי שכל המטרה של השיר התפספסה..

[בברכה המשולשת]

אגב, את הבית הראשון של השיר אני מכיר מזה שנים עם לחן, אבל את שאר הבתים אני קראתי כאן לראשונה, וכמו''כ הסיפור שעומד מאחורי השיר הוא חידוש מעניין עבורי. מעניין האם רק במקרה הכרתי את הבית הראשון בלבד, או שאכן היו שרים רק את הבית הראשון ומוותרים על הבאים אחריו... "נַעֲבֹד אֱלֹקֵינוּ", "נַעֲלֶה לִרְגָלֵינוּ", "תּוֹרַת חַיִּים חֶמְדָּתֵנוּ".... כי אם כן הרי שכל המטרה של השיר התפספסה..

במקומות שאני מכיר ששרים את זה, שרים את הכל (עם הלחן המפורסם)

[חגי פאהן]

זה ההמנון של תנועת הנוער 'אריאל', ששרים אותו בכל שבת.

[איש חסידות והלכה]

יישר כח גדול על הבאת השיר,
ממש מחיה את הנפש!

שָׁמָּה נַעֲמֹד לְגוֹרָלֵנוּ
אַב הָמוֹן קָנָה,
שָׁמָּה נִחְיֶה חַיֵּינוּ
חַיֵּי עֲדַת מִי מָנָה.

לא הבנתי מה הכוונה בבית זה
'נעמוד לגורלנו,
אב המון קנה'
מאי האי?

איני יודע מידיעה.
אבל נראה להציע, שהרי כתוב בתורה שא"י היא ארץ אשר "עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה" והיא ארץ שבה החיים הם חיים רוחניים עם הקב"ה גם מבחינת השגחה פרטית וכו' וממילא גם כמובן מבחינת הגשמים בה שאין להם חוק ירידה קבוע (בשונה למשל מעץ שזורעים והטבע הוא שיוצא אילן). וכידוע שהארץ הקדושה פולטת ממנה עוברי עבירות. וזמ"ש הרב "שם נעלה לגורלנו"-לגורל שבו אנו חיים של השגחה פרטית וקרובה מהקב"ה. "אב המון קנה"-הקב"ה קונה את ההמון את כלל ישראל בצורה קרובה ומדוייקת. וממילא שם וכך נחיה את חיינו וכו'

[חלמישצור]

לדעתי הפשט אחר: בארץ ישראל יוכל עמנו להתמסר לייעודו ההיסטורי - אב המון גויים, כאברהם שנאמר בו 'לך לך... אל הארץ' וכו' ואז 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' (בגרסה הנוספת של השיר, אוצרות הראיה ב, עמ' 571, הנוסח 'לנחול שוב נחלתנו / אב המון קנה / חי חי הוא גואלנו').

אין שום ספק בעובדה שהשיר נועד להוות משקל נגד להמנון הלאומי "התקווה". הרצי"ה הדגיש זאת מספר פעמים. מלבד השוואה פשוטה בין מילותיו ומלות התקווה, כדאי לדעת שהוא נוסד כהמנון של תנועת "דגל ירושלים" שהקים הרב קוק, שהדגישה את הקודש שבשיבה ארצה, כנגד החול שבתנועה הציונית. היו שרים אותו בבית הרב במקום שירת התקווה שהייתה נהוגה בכל המוסדות והאירועים. אפשר להאריך הרבה מאוד על השיר והתגלגלותו, השאלה מה מחפשים.

[איש חסידות והלכה]

[quote="איש חסידות והלכה"]שיר 'לעד חיה בלבבנו' שיר שהראי"ה קוק חיבר בעת בו עשה את מסע המושבות הידוע שלו
שם השיר הוא שיר האמונה
לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ
הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה,
לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ
עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה.

מה אתם אומרים מה כוונת רבינו באמרו "עיר בה דוד חנה" למה דווקא אמר דוד

[איש חסידות והלכה]

הנה קישור לשמיעת השירhttps://www.youtube.com/watch?v=I8HeZdkHvFU
לשיר יש גם מנגינה

[חלמישצור]

מה אתם אומרים מה כוונת רבינו באמרו "עיר בה דוד חנה" למה דווקא אמר דוד

כפי שנכתב למעלה, את "שיר האמונה" יש לקרוא בהשוואה ל"התקווה" של אימבר - ליתר דיוק: "תקוותנו" - שם הבית הפותח הוא: "עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ / הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה / מִשּׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ / לָעִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה", ולעומתו כותב הראי"ה: "לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ / הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה / לָשׁוּב לְאֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ / עִיר בָּהּ דָּוִד חָנָה". הנוסח הוא חיובי (במקום "לא אבדה" - "לעד חיה"), מאמין (במקום "התקווה הנושנה" - "האמונה הנאמנה") ומקודש ("ארץ אבותנו" - "ארץ קדשנו"). וכן הלאה.

הנה קישור לשמיעת השיר. לשיר יש גם מנגינה

על לחן השיר ראו בחוברת התקליטור 'נפשי תקשיב שירו', הישיבה לצעירים שע"י מרכז הרב.