רוֹאֶה הַלַּיְלָה אֶת הַיּוֹם הַבּוֹקֵעַ / דוד זריצקי

[טוב לי]

רוֹאֶה הַלַּיְלָה אֶת הַיּוֹם הַבּוֹקֵעַ
דוד זריצקי

רוֹאֶה הַלַּיְלָה אֶת הַיּוֹם הַבּוֹקֵעַ,
הַצּוֹעֵד לִקְרָאתוֹ מְחַלֵּל בֶּחָלִיל,
נְהִי וְקִינָה לַלַּיִל
הַהוֹלֵךְ לְלֹא שׁוּב.

וְהַלַּיְלָה – מְחַיֵּיךְ...
וְהוֹלֵךְ..
כְּדֵי לָשׁוּב וּלְקוֹנֵן
עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַיּוֹם.

הַלַּיְלָה גֵאיוֹנִי – לְלֹא חֹשֶׁךְ פּוֹסֵעַ.
וְהַיּוֹם מִגִּשֵּׁשׁ אֶת דַּרְכּוֹ
לְלֹא לַיְלָה וּלְלֹא יוֹם.

מָחָר! הַאִם יִהְיֶה מָחָר?
הַיּוֹם! הַאִם יֶשְׁנוֹ הַיּוֹם?
אוֹ, שֶׁמָּא זֶה עָבַר
וְעַכְשָׁו זֶה כְּבָר מָחָר?
וְשֶׁמָּא זֶה אֶתְמוֹל שֶׁנִּקְבַּר בְּקֶבֶר אַחִים
עִם הַיּוֹם, הָעַכְשָׁו וְהַמָּחָר?

הַ''אֲנִי'' כֹּה עָנִי הוּא עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִיהוּ.
שֶׁמָּא פְּקַעַת עֶצֶב הוּא
– וּמִתְגַּלְגֵּל לְפִי קֶצֶב דִּמְעוֹתָיו.
וְשֶׁמָּא הוּא גִּבּוֹר הַנֶּאֱבָק
שְׁנוֹת דּוֹר וְדוֹר עַל דֵּעוֹתָיו.

וְרֹאשׁוֹ רָכוּן וְגַּבּוֹ שָׁחוּחַ
מֵעוֹלָם שֶׁל מַשָּׂא שָׁוְא וּמַדוּחַ.
וְהוּא נוֹשֵׂא הַנֵּטֶל לְבַדּוֹ
הוּא - הַ''אֲנִי'' שֶׁבּוֹ..
וּבִלְעָדוֹ יִתְנַפֵּץ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לִרְסִיסִים
וְהוּא יִשָּׁאֵר לְבַדּוֹ עִם הַ''אֲנִי''
כֹּה עָנִי הוּא עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִיהוּ.

[שעת הכושר]

זהו חוכא, שהיום שוחק מן הלילה, שהלילה שואלת את היום: מדוע כשאתה בא אין לי שם? ואזי היום שוחק ועושה חוכא גדולה, ואחר כך נעשה יום

:(

[שייף נפיק]

זה עידן ועידנים שאני תמה על משפחת זריצקי שלא מוציאים לאור את כל מאמריו שיריו ופרוזותיו הרבים של אביהם הגדול.
ישנם עשרות מאמרים - רשימות (רבים מהם ב'בית יעקב')
כדאי לקרוא מומלץ מאוד.
נותן השראה ומחזיר אותנו לימים רחוקים ויפים

[טוב לי]

עוד מפרי עטו של דוד זריצקי:

הָאֶתְמוֹל יָצָא מִבֵּיתִי, בִּדְפִיקָה בַּדֶּלֶת.
אֶלָּא שֶּׁאֶת רֵיחוֹ לֹא לָקַח אִתּוֹ. וְהוּא נִשְׁאַר מַהְבִּיל בַּחֲלַל בֵּיתִי, מֵעִיק עַל הַנְּשִׁימָה, מְגָרֶה וּמְחַיֵּךְ:
- עוֹד קְצָת, וְהַיּוֹם יֵהָפֵךְ לַעֲמִיתִי, שְׁנֵינוּ נִתְרוֹמֵם בַּחֲלַל חַיֶּיךָ וְנָעִיב עַל הַיּוֹם הֶחָדָשׁ, וְכָכָה זֶה יִמָּשֵׁךְ עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְךָ הַיּוֹם, רַק אֶתְּמוֹלִים, מְעוּבָשִׁים – אִם תִּרְצֶה, מְחַיְּכִים – אִם תִּרְצֶה, מְלֵאֵי גַּעְגּוּעִים וּמִתְּרַפְּסִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי.
כָּכָה דוֹפֶקֶת הַדֶּלֶת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ. וּבְטֶרֶם יָבוֹא הַיּוֹם הֶחָדָשׁ נִתְּלָה רֵיחוֹ שֶׁל הָאֶתְמוֹל וּמַחְנִיק אוֹתוֹ.
וַאֲנִי הוֹלֵךְ בְּדַרְכִּי כְּשֶׁרֵיחֹות שֶׁל אַלְפֵי אֶתְּמוֹלִים מְלַוִּים אוֹתִי.
יֵשׁ וְהוּא נוֹדֵף בֹּשֶׂם, וַאֲנִי נִזְכַּר עַל יָד שֶׁהֻשְׁטָה אֵלַי וַאֲנִי מִלֵאתִּיהָ תִּקְווֹת. אוֹ עַיִן שֶׁקָרְצָה לִי וַאֲנִי הֲבִינוֹתִי בַּקָּשָׁתָהּ. אוּלָם יֵשׁ וְרֵיחַ שֶׁל עֹבֶשׁ מְסַחְרֵר אֶת רָאשִׁי, אָז יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי אֶתְמוֹל זֶה מֵת, אֲנִי עַצְמִי הִלְבַּשְׁתִּיו תַּכְרִיכִים וּשְׁלַחְתִּיו לַקֶּבֶר לְלֹא הֶסְפֵּד, אוּלָם הֵם קָמִים מִקִּבְרָם, בָּאִים אֵלַי וּמְסַפְּרִים לִי כִּי אֶת הָאֶתְמוֹל אִי אֶפְשָׁר לְהָמִית. אֶפְשָׁר לִקְבּוֹר אוֹתוֹ, לִשְׁכֹּחַ עָלָיו, לְהַנִּיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית וְלָתֵת לֹו לְהַבְאִישׁ מֵחֹסֶר מַעַשׂ.
אוּלָם הוּא תָּמִיד יַשְׁאִיר רֵיחוֹ בְּבֵיתְךָ עַד אֲשֶׁר תַּעֲזֹב אֶת בֵּיתְךָ לִצְמִיתוּת, וְהוּא יֵלֵךְ אַחֲרֶיךָ וְיַסְפִּיד אוֹתְךָ, לֵאמֹר:
- - - אוֹי לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁאֶתְּמוֹלִים דּוֹמְמִים שֶׁלּוֹ – קְבָרוּהוּ.

[ברמן]

זה עידן ועידנים שאני תמה על משפחת זריצקי שלא מוציאים לאור את כל מאמריו שיריו ופרוזותיו הרבים של אביהם הגדול.
ישנם עשרות מאמרים - רשימות (רבים מהם ב'בית יעקב')
כדאי לקרוא מומלץ מאוד.
נותן השראה ומחזיר אותנו לימים רחוקים ויפים

ליקוט אחד נעשה בספר "זכרם לברכה" - מאמרי ביוגרפיה וזכרון שנכתבו בידו של זריצקי.
כה יתן וכה יוסיף ללקט ולפרסם עוד ועוד מדבריו והגיגי לבו ושירתו.

[אבישי פרי]

יש לו לזריצקי שיר על החורף/ גשם/ מטר? בתודה מראש

[טוב לי]

נר לדוד

כנהר גועש, העולה על גדותיו, היה הסופר הרב דוד זריצקי ז"ל מרוה את צמאון קהל קוראיו במשך עשרות שנים.
בכשרון שאין דומה לו היה כותב וכותב בסגנונות שונים ובשמות שונים, עד שהקורא לא היה יכול להעלות בדעתו ששני המאמרים בהמודיע הסמוכים זה לזה יצאו מעט אחד ומלב אחד.
תורה ורוחניות, שירה ופרוזה, הגות ופילוסופיה, פובליציסטיקה והשקפה, סיפורים ופיליטונים, הכל בכל מכל, היה נובע מהמעין הגדול, מתוך ראיה תורתית ישיבתית, איכפתיות ומסירות, ורגש, הרבה רגש.

לקראת יום השנה הארבעים להסתלקותו, נענינו לקהל המעריצים חובבי ספריו, צעירים ומבוגרים, האומרים מי יראנו טוב, ומשתוקקים לקרוא עוד ועוד מסיפוריו ומאמריו.
נשתדל בעז"ה מדי פעם כפי מסת הפנאי לשגר אליכם ממיטב אוצרו הטוב אשר פרסם ברבים. בצירוף תיעודים שונים ממסכת חייו ומאמרים לזכרו ולכבודו.
יהא זה ה"נר לדוד" לכבודו לזכרו ולעילוי נשמתו.

נשמח לקבל תגובותיכם, הערותיכם והארותיכם.

להוספה לרשימת התפוצה נא שלחו את המילה "הוספה" לכתובת מייל [email protected].


* * *
נר לדוד / גליון 1
עיתון "המודיע" היה כלי הביטוי העיקרי בו פירסם ר' דוד זריצקי את מאמריו. כבר בגליונו הראשון של העיתון אנו מוצאים מאמר מיוחד פרי עטו. מאז ועד ליום פטירתו היה ר' דוד אבן היסוד של המערכת והמצפן המרכזי שלה, באלפי המאמרים שפרסם מדי שבוע בשבוע ולעיתים מדי יום ביומו.
אנו מגישים בזה את המאמר מגליונו הראשון של המודיע י"ט אלול תש"י.

שכר ועונש.pdf

(3.27 MiB) הורד 505 פעמים