דבר אחר מה צבי זה קל מכל החיות אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל את פירותיה .
אי מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף ארץ ישראל קלה לבשל ואין פירותיה שמנים תלמוד לומר זבת חלב ודבש שמנים מחלב ומתוקים מדבש ...כתובות קיב.
א
.מעלה מיוחת לשבעת המינים בגשמיות וברוחניות . שהרי מידות ושיעורי תורה ניתנו בהן.
- שבעת המינים.jpg (140.41 KiB) נצפה 2693 פעמים
ב.
אבל בגשמיות שלטיב ואיכות ארץ ישראל בירכה גם את המינים שלא היו בה ועשו עלייה.
טו בשבט -שבח הארץ ו[הצמחים] המהגרים.
והפעם על שבחה של ארץ ישראל - בתנובת הצמחים המהגרים שהתאקלמו כאן, עלו יפה ויש בהם שישראל שיפרה ושיבחה וכעת מייצאת אותם בחזרה - לארצות מוצאם ולשאר מדינות בעולם.
מאין ? מכל העולם: אמריקה הצפונית , המרכזית והדרומית. מקסיקו, אקוודור ,פרו, צילה וברזיל. באסיה : הודו. סין. יפן .
א.
*אבוקדו – מולדתו באמריקה התיכונה, ולארץ ישראל הגיעו עצי האבוקדו הראשונים בתחילת שנות העשרים, ומהם קיימים ומניבים עד היום עצי הענק בבית הספר החקלאי מקוה-ישראל. רק בשנות החמישים החלה נטיעת אבוקדו בארץ בהיקף ניכר, וב 1983- הגיע השטח ל 120,000- דונם. [והיום ?].
ב.
*אננס-בארץ גידלו אננס בהיקף ניסויי עוד בשנות השלושים, אבל רק לאחר שעברו לגדלו תחת יריעות פלסטיק או רשת הפך בהדרגה לענף חקלאי. מתחילת שנות השמונים מגדלים בארץ אננס, כמעט רק באזור החוף. כל הייצור נצרך בשוק המקומי. ןיש יבוא רב של פרי. מוצא ברזיל.
ג.
*האפרסמון מיפן. האפרסמון הובא ארצה בתחילת המאה, אך עד קום המדינה היה מצוי רק בתחנות ניסיונות ובחלקות תצפית., והגידול בביקוש בשוקי הארץ, תרמו להגברת קצב הנטיעה, בייחוד מאמצע שנות השבעים. עם השנים התרחב המטע מאוד, הצריכה המקומית התרחבה, והיצוא לאירופה גבר.
ד.
*בטטה- מאמריקה צמח רב-שנתי ממוצא טרופי, שהגיע לספרד עם גילוי אמריקה. הירק הגיע לארץ ישראל עם ראשית ההתיישבות היהודית.
ה.
*בננה – מוצאה מדרום מזרח אסיה משם הביאוה ערבים לאגן הים התיכון ולאפריקה הטרופית לפני יותר מאלף ומאתיים שנה, וכעבור כמה מאות שנים העבירוה הספרדים במסעותיהם ליבשת אמריקה. מאז התאזרחה הבננה במהירות בכל הארצות .
לארץ הגיעה הבננה כבר מהמאה העשירית. בכפרים שבאזור החוף ובאזור יריחו. המטעים התפתחו בתחילת המאה בבקעת כנרות ומאוחר יותר גם באזור החוף – ופרי הבננה הפך מהפירות המקובלים ביותר בשוקי הארץ.
ו.
*בטנים – אמריקה. מוצאו מאמריקה הדרמית: ארגנטינה ובוליביה. גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי. הבוטנים הובאו לראשונה לסין במאה ה -17 על ידי סוחרים ובהמשך התפשט לארצות נוספות.
ז.
*דלעת מאמריקה \דרום אמריקה.
ח.
*חציל-מקור הגידול העיקרי הוא הודו וסין. מהמזרח הרחוק נדד הגידול מערבה למזרח התיכון, והגיע לארצות דרום אירופה ולמדינות אמריקה במאה ה-16.
ט.
*חמניה - ממערב אמריקה הצפונית. הובאה לאירופה במאה ה 17 על ידי הספרדים ומשם הופצה כצמח גן לנוי ולמאכל. .
י.
*מנגו - מהודו. העצים הראשונים הובאו לארץ ממצרים לפני 100 שנה, אבל רק בשנות השלושים החלו לייבא זני מנגו מובחרים. עם הזמן נמצאו זנים וכנות מתאימים, השטח והיבול גדלים בהתמדה, וחלק מהפרי מיוצא בהצלחה..
יא.
*עגבנייה - מוצאו של הצמח מאזורי האנדים בדרום אמריקה . הצמח נמצא בפרו, באקוודור ובצ'ילה . צמח העגבניות הובא לראשונה ממקסיקו לאיטליה במאה ה- 16, ושימש בתחילה כצמח נוי. רק מאוחר יותר הפך להיות צמח מאכל. מאיטליה התפשט הגידול למרבית ארצות אירופה. לארץ הובא הצמח על ידי נזירים צרפתיים רק במאה ה- 19.
יב.
*פלפל- מולדת הפלפל [ירקות]באמריקה הלטינית הופץ כצמח נוי, ומשם נפוץ ביותר והפך לפריט מרכזי במזון בכל העולם.
יג.
*קישוא - .מוצא הקישוא הוא יבשת אמריקה. לאחר גילוי אמריקה הובא הקישוא לאירופה והתאקלם באיטליה וממנה נדד למרבית ארצות אירופה ולמזרח התיכון. הקישוא המוזכר במקרא אינו הזן המקובל כיום אלא –כנראה-זן של מלפפונים.
יד.
*קיוי -מוצאו באזורים הרריים בדרום סין. זהו צמח מטפס חזק, העומד בשלכת בחורף. ישנן בצפון הארץ חלקות המתפתחות ומניבות יפה, והנטיעה נמשכת..
טו.
*תירס. שמוצאו מאמריקה. זהו גידול עתיק שהיה נפוץ בקרב האינדיאנים והובא לאירופה במאה ה- 16. לארץ ישראל הוא הצמח בראשית ההתיישבות היהודית החדשה.
טז.
*תפוחי אדמה - מוצאו של הצמח ברכסי הרי האנדים בפרו, בצ'ילה ובבוליביה שבאמריקה הדרומית. הגידול היה בשימוש האינדיאנים המקומיים.. במאה ה-16 הובאו תפוחי האדמה לספרד ולאנגליה. ונפוצו עם הזמן למרבית ארצות תבל. גידול תפוחי האדמה הפך למקור מזון מרכזי במדינות רבות באירופה . הגידול נכנס להיסטוריה בשל הרעב באירלנד במאה ה-19 בעקבות אובדן היבול והיה אחד הסיבות להגירת תושבים לארה"ב..
לארץ הובאו תפוחי האדמה בסוף המאה ה-19 למושבות הראשונות שהוקמו על ידי פקידי הברון.
יז.
*תפוזים\ הדרים - הגיעו לפני מאות שנים מסין לאירופה ואחכ גם לארץ.
[u]2. יבול בכמויות גדולות, וגידול על פני שטחים גדולים.[/u]
גידולי יבוא בארץ ישראל בטונות לשנה !.
אבוקדו- 150.000 טון. בננה – 200.000 טון. עגבניה – 340.000 טון. . מנגו – 60.000 טון.
פלפל -250.000 טון. [הפלפל בחזל הוא השחור פרי העץ]. תפו"א – 600.000 טון. הדרים – 520.000 טון.
אננס – 5.000 טון. אפרסמון – 36.000 טון. קיוי 10.000 טון. בטנים - 7000 טון [2007] .
מלפפון - 98.000 טון. בטטה - 53.000 טון. חצילים - 63.000 טון.
חלק מהנתונים מיושנים- ובוודאי בחלקם היו שינויים . יש בחזל חלק משמות הצמחים דלעיל -אך לדבר אחר התכוונו !.
ובסה"כ מעל שני מליון טון פרות וירקות – חלקם מרכיבים מרכזיים בתפריט המזון היומיומי ,ומשגשגים כאן בארץ גלותם.
כשהסה"כ של הייצור החקלאי בפירות וירקות ב 2019 היה 3.6 מליון טון.
דהיינו שמעל שישים אחוז מהנל הם מגידולים חדשים- אינם ילידי הארץ !
[ כי מי אוכל היום תאנים, שעורה, וכמה זיתים ורימונים אנו צורכים , מעט מאוד ביחס לסל המזון -
המקורי של א"י . ולעומת זאת - תארו לכם ארוחה בלי עגבניות מלפפון קישואים חצילים תפוחי אדמה בטטה . ושבת - בלי גרעינים ובוטנים ]
ובנוסף יש גם את התירס והקישואים דלעת וחמניות שמניבים טונות רבות של מזון גם הם גרים – ואינם מנויים לעיל.
ואלו דברי הרמבן בשמות ג,ח.
... וטעם זבת חלב ודבש כי שבח תחלה את הארץ שהיא טובה לומר שהאויר טוב ויפה לבני אדם וכל טוב ימצא בה ושהיא רחבה שיעמדו בה כל ישראל במרחב,
או טעם רחבה שיש בה רחבות שפלה ועמק ומישור גדולים וקטנים ואין רובה הרים וגאיות.
וחזר ושבח אותה שהיא ארץ מקנה שיש בה מרעה טוב והמים יפים ויגדל החלב בבהמות כי אין הבהמות בריאות וטובות ומרבות החלב רק באויר טוב ועשב רב ומים טובים ..
ובמרום הרים אין הפירות שם שמנים ויפים מאד אמר כי היא עוד שמינה שפירותיה שמנים ומתוקים עד שתזוב כולה בדבש מהם .
והנה שבח אותה על כל טוב ה' על דגן ועל תרוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר -
וזהו צבי היא לכל הארצות (יחזקאל כ ו)...