עקביה כתב:הערה על הויוא"מ שכתבתי פעם במקום אחר בפורום:
הויוא"מ עורך רשימה של עונשים קשים שבאו בעקבות הפרת השבועה שלא לעלות בחומה (לדעתו. וגם בזה צריך לדון) ומצרף אליהם את השואה. המקרים הם: בני אפרים שדחקו את הקץ ויצאו 30 שנה קודם יצי"מ ונהרגו כולם. המעפילים, לאחר חטא המרגלים, שנהרגו כולם. מרד בר כוכבא, שהסתיים בחורבן ביתר הנורא.
צריך לשים לב לכך שבכל המקרים האלה יש צד שווה, והוא שהעונש היה כזה שחיסל את ההתקוממות. משא"כ השואה, היא לא חיסלה את התכנית הציונית אלא אפילו שימשה זרז להקמת המדינה (ה' ישמרנו ויצילנו מכזה זרז). הא קמן שלפי שיטת הויוא"מ, שאלה היו עונשים על הפרת השבועה, אתחזק מילתא לגבי מהות העונש - שהוא כזה המבטל את האפשרות לעבור על השבועה באותה הזדמנות, ומוכח א"כ שהשואה אינה קשורה לג' שבועות.
עקביה כתב:מעולם לא טענתי שדרך העונש של הקב"ה הוא באופן שהעונש יחסל החטא. ואין קשר בין עונש על חטא לבין מה שאמרו חז"ל שאם עוברים על השבועות "אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".
השבועות אינן חלק מתרי"ג מצוות והקב"ה לא הזהיר עליהן בתורתו ולכן אין עליהן עונש במובן הרגיל. מה שיש זו עמידה מצידו ית' על כך שהשבועות יתקיימו ולא יהיה ניתן לבטל אותן, ולכן מה שאמור לקרות הוא חיסול הניסיון לעבור עליהן, וההיסטוריה הוכיחה (לפי הויוא"מ) שאכן כך הוא.
אראל כתב:עקביה כתב:מעולם לא טענתי שדרך העונש של הקב"ה הוא באופן שהעונש יחסל החטא. ואין קשר בין עונש על חטא לבין מה שאמרו חז"ל שאם עוברים על השבועות "אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".
השבועות אינן חלק מתרי"ג מצוות והקב"ה לא הזהיר עליהן בתורתו ולכן אין עליהן עונש במובן הרגיל. מה שיש זו עמידה מצידו ית' על כך שהשבועות יתקיימו ולא יהיה ניתן לבטל אותן, ולכן מה שאמור לקרות הוא חיסול הניסיון לעבור עליהן, וההיסטוריה הוכיחה (לפי הויוא"מ) שאכן כך הוא.
יש להתפלפל בזה, אינה קושיא, ואולי רק 'הערה'..
כפי שהשבועות הם מה שמחייב כלל ישראל, א"כ ההתראה על העברת השבועה 'הריני מתיר את בשרכם' אינו ממש בתורת עונש, וגם לא 'מצד עמידה מצדו ית' שהשבועות יתקיימו'.
אלא הענין כך בהרחב ביאור: הקב"ה משביע את ישראל לעומת ההבטחה שהבטיח להם שישמור אותם בגלות מן האומות, אבל רק אם יקיימו את השבועות, ואם לא יקיימו, אזי הקב"ה מסיר השגחתו מהם, ובמילא הותר בשרם כצבאות ואילות השדה, שענין העונש הוא הסרת ההשגחה שהבטיח הקב"ה לישראל ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'
וזה ממש מה שהיה בעת השואה, ענין הסרת השגחה רח"ל ואמרו הגוים איה אלהיהם
כנלע"ד
שייף נפיק כתב:היו גם שמועות שהספר לא ממש נכתב על ידו, ומו"ר הנ"ל אמר שהוא היה שמח מאוד אם הם נכונות כי יש דברים שהוא מתקשה להאמין שאדם גדול כמותו כתבם.
עקביה כתב:אראל כתב:עקביה כתב:מעולם לא טענתי שדרך העונש של הקב"ה הוא באופן שהעונש יחסל החטא. ואין קשר בין עונש על חטא לבין מה שאמרו חז"ל שאם עוברים על השבועות "אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה".
השבועות אינן חלק מתרי"ג מצוות והקב"ה לא הזהיר עליהן בתורתו ולכן אין עליהן עונש במובן הרגיל. מה שיש זו עמידה מצידו ית' על כך שהשבועות יתקיימו ולא יהיה ניתן לבטל אותן, ולכן מה שאמור לקרות הוא חיסול הניסיון לעבור עליהן, וההיסטוריה הוכיחה (לפי הויוא"מ) שאכן כך הוא.
יש להתפלפל בזה, אינה קושיא, ואולי רק 'הערה'..
כפי שהשבועות הם מה שמחייב כלל ישראל, א"כ ההתראה על העברת השבועה 'הריני מתיר את בשרכם' אינו ממש בתורת עונש, וגם לא 'מצד עמידה מצדו ית' שהשבועות יתקיימו'.
אלא הענין כך בהרחב ביאור: הקב"ה משביע את ישראל לעומת ההבטחה שהבטיח להם שישמור אותם בגלות מן האומות, אבל רק אם יקיימו את השבועות, ואם לא יקיימו, אזי הקב"ה מסיר השגחתו מהם, ובמילא הותר בשרם כצבאות ואילות השדה, שענין העונש הוא הסרת ההשגחה שהבטיח הקב"ה לישראל ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וגו'
וזה ממש מה שהיה בעת השואה, ענין הסרת השגחה רח"ל ואמרו הגוים איה אלהיהם
כנלע"ד
זה רעיון יפה, אבל מכל המקרים שאסף הויוא"מ מהעבר הרחוק (שלדעתו הם עונש על השבועה) רואים אחרת.
דבר נוסף; העונש תמיד הגיע על אלו שעברו על השבועה ולא על יהודים אחרים, ואילו השואה התרחשה באירופה, ולא במרכז הציוני - א"י.
מהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צב עמוד ב
אלו בני אפרים שמנו לקץ כו'. עי' פירש"י הכא ובספר דברי הימים ועוד נראה לפרש דדקדק לומר והרגום אנשי גת הנולדים וגו' דמשום שטעו בקץ לא היו חייבים הריגה בידי שמים ע"י אנשי גת אבל כבר היתה השבועה בין אברהם ויצחק ובין הפלשתים ואלו בני אפרים עברו על השבועה שבאו לקחת מקנה אנשי גת הנולדים בארץ ר"ל מאותם שהיו אנשי השבועה עם בני אברהם ויצחק ולכך הרגום על שעברו השבועה שעמהם ומ"ד שכפרו בתחה"מ כו' הנה אומרים יבשו וגו' ולא חיו אלא משום סימן לאחרים לכל ישראל כפירש"י:
חיימשה כתב:אפשר לחדד את זה הרבה יותר.
במקרה הזה, לשיטתו שזה עונש על המרידה, לא רק שזה לא מנע את מרידה אלא היפוך מוחלט.
כל מי שעבר את העבירה ועלה לארה''ק ניצל מעונש, וכל הצדיקים שנשארו בגולה הם אלו שנענשו, ויותר מזה שמי שהכי יצא נשכר מהעונש אלו מקימי המדינה כידוע. עולם הפוך.
חיימשה כתב:נו... אכתי צע''ג שע''י העונש על העברת השבועות קמה בעוז המדינה עצמה ויצא נשכר כל מי שעבר על השבועה. אם היו ציונים בפולין ודאי לא הוו גריעי מאלו שקיימו בגופם את העליה בחומה, ואלו ניצלו הצליחו וגם עשו פרי
אראל כתב:כדרכה של תורה כתב:במהרש"א זה לא כתוב וא"א להוציא דבריו מפשוטן.
(וה"ה לגבי לשונך "אינו כ"כ נס")
ולדברך, אולי תסביר איזה סימן של גאולה היא אם הארץ מוציא פירותיה כדרך כל הארצות?, וכי אם החמה עולה ברקיע בארץ ג"כ סימן לגאולה?, והלא עולם כמנהגו נוהג
אראל כתב:חיימשה כתב:נו... אכתי צע''ג שע''י העונש על העברת השבועות קמה בעוז המדינה עצמה ויצא נשכר כל מי שעבר על השבועה. אם היו ציונים בפולין ודאי לא הוו גריעי מאלו שקיימו בגופם את העליה בחומה, ואלו ניצלו הצליחו וגם עשו פרי
נו, וכי זה קושיא?, והלא יש על זה התורה הידועה של האדמו"ר מסאטמאר, [המפורסם בין חסידי סאטמאר 'נשא תורה'] פרשת נשא שנת תשכ"ז, שם הוא מבאר בהרחבה גדולה, הענין של הצלחת רשעים ושיטנא נצח.......
האדמו"ר מסאטמאר סובר שענין המדינה והקמתה אינה אלא זמנית, וטרם ביאת המשיח כליל יחלוף מן הארץ כל המדינה [וכלשונו 'עס וועט נישט בלייבן א שטיין אויף א שטיין], וכשיהיה הגאולה שלימה אז נראה בעליל, מי השתכר ומי הפסיד
מה שאנו רואים עתה לעיני בשר הצלחת רשעים ומה שעלתה בידם לנצל את השואה להקמת מדינתם, על זאת כבר אמר דוד המלך, 'בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד'
אראל כתב:בעל הויואל משה אמר כמה פעמים בדרשותיו, ונדפסו בשאר ספריו [דברי יואל, חידושי תורה], שבאמת היה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה, [והיינו אחר שכבר נענשו על העברת השבועות וכבר סבלו הרבה חבלי משיח], אבל הציונים ע"י שהקימו המדינה איחרו את זמן הפקידה ועכבו הגאולה [בזכרוני שאמר כזאת בדרשת ליל כל נדרי, והוסיף 'אני אומר זאת לכם עם ספר תורה בזרועי], וזה מתאים ומשלים יפה עם מה שכותב בויוא"מ שהשואה היה כעונש על העברת השבועות, ואמנם כבר היה הזמן שיהי' הגאולה שלימה.
ואם כן זה לא ממש 'עולם הפוך'.... אלא פשוט, שיטנא נצח, כידוע שבכל עת פקידה יש התגברות הסט"א ביותר, וכשזה קם זה נופל
והטענה שהציונים היו בארץ ישראל, לא מדויק כ"כ, כי באמת הציונות היה נפוץ ופעיל מאוד מאוד בפולין כידוע
עקביה כתב:אראל כתב:בעל הויואל משה אמר כמה פעמים בדרשותיו, ונדפסו בשאר ספריו [דברי יואל, חידושי תורה], שבאמת היה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה, [והיינו אחר שכבר נענשו על העברת השבועות וכבר סבלו הרבה חבלי משיח], אבל הציונים ע"י שהקימו המדינה איחרו את זמן הפקידה ועכבו הגאולה [בזכרוני שאמר כזאת בדרשת ליל כל נדרי, והוסיף 'אני אומר זאת לכם עם ספר תורה בזרועי], וזה מתאים ומשלים יפה עם מה שכותב בויוא"מ שהשואה היה כעונש על העברת השבועות, ואמנם כבר היה הזמן שיהי' הגאולה שלימה.
ואם כן זה לא ממש 'עולם הפוך'.... אלא פשוט, שיטנא נצח, כידוע שבכל עת פקידה יש התגברות הסט"א ביותר, וכשזה קם זה נופל
והטענה שהציונים היו בארץ ישראל, לא מדויק כ"כ, כי באמת הציונות היה נפוץ ופעיל מאוד מאוד בפולין כידוע
מאין לו שהיה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה?.
חיימשה כתב:אם רוב מחללי השבת היו ניצלים מהעונש ורוב שומרי השבת היו נספים היה זה היפך ההגיון לומר שזה עונש על חילול שבת. ומי שאומר להיפך הוא זה שצריך סימוכין.
בכל התורה החוטא הוא הנענש.
מצאנו שהצדיק נספה בעוון בני עירו, לא מצאנו שהצדיקים נענשים והחוטאים ניצלים.
זה ההיפך הגמור לכל המושג של שכר ועונש.
אראל כתב:עקביה כתב:אראל כתב:בעל הויואל משה אמר כמה פעמים בדרשותיו, ונדפסו בשאר ספריו [דברי יואל, חידושי תורה], שבאמת היה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה
מאין לו שהיה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה?.
זה שהתקופה אחר השואה הי' זמן פקידה, והשואה הי' חבלי משיח, זה לא חידושו של האדמו"ר מסאטמאר בלבד,
מימרות כעין אלה מתאמרות בשם הרבה צדיקים, ובפרט בפי אלה שהלבישו על המדינה איצטלית של 'אתחלתא דגאולה'
אראל כתב:בעל הויואל משה אמר כמה פעמים בדרשותיו, ונדפסו בשאר ספריו [דברי יואל, חידושי תורה], שבאמת היה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה
עקביה כתב:אראל כתב:עקביה כתב:אראל כתב:בעל הויואל משה אמר כמה פעמים בדרשותיו, ונדפסו בשאר ספריו [דברי יואל, חידושי תורה], שבאמת היה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה
מאין לו שהיה פקידה לגאולה תיכף אחר השואה?.
זה שהתקופה אחר השואה הי' זמן פקידה, והשואה הי' חבלי משיח, זה לא חידושו של האדמו"ר מסאטמאר בלבד,
מימרות כעין אלה מתאמרות בשם הרבה צדיקים, ובפרט בפי אלה שהלבישו על המדינה איצטלית של 'אתחלתא דגאולה'
וכי מהיכן ידעו לומר דבר כזה אם לא מכך שקמה המדינה?.
חיימשה כתב:אבל לדעת הויוא"מ העליה לארץ ישראל היא גופא החטא.. ואיך היא הצילה
מיללער כתב:כמו שעשו הציונים ימ"ש, והדברים ידועים.
מיללער כתב:וזה שדוקא יושבי אירופא נענשו ולא יושבי שאר ארצות, הלא רוב רובם של ישראל גרו אז בארצות אירופא ועליהם נגזרה הגזירה, והיחידים שניצלו בשאר ארצות אף שרבים מהם חטאו בנפשותם הן בפריקת התורה והמצוות בארץ אמריקא, והן בפריקת עול מלכות שמים בארץ ישראל רח"ל, אין זה ראי' שויתר הקב"ה על איסור העברה על השבועות ועל העונש של אני מתיר את בשרכם חלילה,
אראל כתב:מפני שלא הי' מי שיטע ויעבוד האדמה.....
ולפי זה הסימן הוא שיבת בנ"י לאדמתם, לא צמיחת הפירות, ואם כן למה תולה הגמרא הסימן ב'צמיחת הפירות', וע"כ שהשינוי בהצמיחה עצמה [יותר מן הרגיל] הוא הסימן להגאולה
עקביה כתב:אגב, נושא שיכול למלא את האשכול זו השאלה האם ישנו אי מי מן הפוסקים שפסק את השבועות הלכה למעשה. הויא"מ מתחבט ארוכות בשאלה מדוע הרמב"ם לא כתב הלכה זו, ואחר נשיקת עפר רגליו - צלל במים אדירים והעלה חרס בידו.
האבנ"ז לעומתו העלה שהשבועות הן אגדה ולא הלכה.
עקביה כתב:הרבה הערות יש לי על הויא"מ ואולי אכתוב כאן מהן בהמשך.
נדמה לי שכבר כתבתי היכן שהוא בפורום שבולט מאד בספר שהמחבר הוא סיני ועוקר הרים, אבל בולט גם שהמגמה מקלקלת את השורה. והדוגמה שניתנה כאן ממחישה ד"ז היטב.
עקביה כתב:אי משום הא י"ל שמי שירא מעבירות שבידו ממילא אינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה.
אבל בלאו הכי כל דבריו אינם אלא דברי תימהון העולה עד לב השמים. כל קורא ישר הרואה את דברי הרמב"ם אין דעתו מסכמת בשו"א שכוונתו לאשה שניה. ואי"צ לפנים. ותמיהת הויא"מ אינה תמיהה.
יצוין שאע"פ שבספר המפתח של רמב"ם פרנקל מציינים לויוא"מ, במקרה המסוים הזה הם חסו על כבודו ולא ציינו לדבריו.
אראל כתב:עקביה כתב:אגב, נושא שיכול למלא את האשכול זו השאלה האם ישנו אי מי מן הפוסקים שפסק את השבועות הלכה למעשה. הויא"מ מתחבט ארוכות בשאלה מדוע הרמב"ם לא כתב הלכה זו, ואחר נשיקת עפר רגליו - צלל במים אדירים והעלה חרס בידו.
האבנ"ז לעומתו העלה שהשבועות הן אגדה ולא הלכה.
ומה מסקנתו באמת אתה יודע?, או אתה מתמם עצמך?
יש דברים ש'הם' לעולם לא יבינו, ככל שתנסה לשכנע אותם.
חבל על הזמן, לדעתי, להתווכח בענינים אלה, עם אנשים שנולדו וגדלו בתוך הבוץ והצחנה של מדינת ישראל.
לענין כתב:דברי יואל (גם השו"ת וגם על התורה) משובב נפש, דברים מפליאים בחריפות וגאונות [וישרות!!!].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים