ב"ה
שם אין דיון, אל ציטוט שכבודו הביא את דברי הגאון החיד"א ואשרי לו. לא ראיתי מי שבאר דבריו אחרת.
לדברי קו ירוק.
א. זה לא הנושא כאן, אבל אני חושב שקדושת ציון שוגים מאוד, ומצער מאוד שכאשר סוף סוף מתעורר בציבור שלנו ענינה של א"י וירושלים שקצת נשכח משום שגדול"י פחדו מהמזרחי הטמא - נהפך בחלקו לכהניזם מוזר. עצוב מאוד עצוב. ומצפה אני ומסתמא רבים כמוני שתקום התעוררות דומה שאינה טוענת לקחת את הנהגת הדור לכותבים...
ב. אתה שוב ושוב מערב ב' דברים לא קשורים, עליית ארץ ישראל וכיבוש וכו'. זה נושא אחד. ונושא אחר הוא שממשלת ישראל נוהגת באופן לא נכון מול האומות התגרות מיותרת, יישוב ארץ ישראל במקומות הלא נכונים וכו'. מרן רשכבה"ג הגרא"מ שך זצ"ל התייחס רק לחלק האחרון, ונא לא לערבו. דרך אגב: אמר פעם עסקן בכיר בדגל התורה שלגבי רה"מ הנוכחי מרן ז"ל סבר שהוא נוהג נכון במדיניות מול או"ה.
ג. התייחסתי לכך שהרמב"ם כתב על החשמונאים 'מלך' לאחר שכבודו כתב שהמכבים לא היו מלכים אלא דבר אחר.
ד. קצת מוזר השיטה להסביר שכל רשעי ישראל במשך הדורות היו רשעים קטנים מול הציונים שהם רשעים באמת... הורדוס רצח את כל חכמי ישראל, ורצח את משפחתו, מסר את עם ה' לידי הרומאים, והביא בסופו של דבר לגלות האחרונה. חלק כתוב בחז"ל וחלק להבדיל בספר יוסיפון בהרחבה. אחאב מחק כל מקום שמוזכר שם שמים וכתב שם ע"ז, העמיד בכל מקום בישראל ע"ז, אשתו רצחה את כל נביאי ה', ידע את קונו והתכוין למרוד בו אין לו חלק לעוה"ב וכו' וכו' כל זה מדברי חז"ל. הרמב"ם כשמזכירו כותב שם רשעים ירקב.
מה עושים, תגידו, מה עושים?
מצאנו פיתרון מוצאים פרט אחד, שבזה היתה זכות לאחאב שכיבד את התורה, או הורדוס שלא עשה להכעיס (נו נו), והמסקנה היא שכל הראיות שתביא מכל מה שנהגו חכמים מול הרשעים הנ"ל אינם ראיות, כי הרי איך אפשר להשוות בכלל בין אחאב ובין הורדוס שס"ה יצרם התגבר עליהם, מול הציונים האפיקורסים המסיתים המדיחים והעוברים על ג' שבועות וכו' וכו'...
