מעט דבש כתב:פרנקל תאומים כתב:ההתבוננות בהנהגת היחוד וההתפעלות ממנה היא נכונה וראויה, מאורעות המאות האחרונות הם פלאי פלאים וידו המכוונת של בורא כל המניע לעינינו את התהליך של התגשמות דברי נביאיו ניכרת בעליל, אבל 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת לך עביד'! עם כל ההתפעלות, אנו רשאים לעשות אך ורק את הנכון לנו לעשות עפ"י התורה, ולהפוך עצמנו באופן הכרתי (דה יורו) לחלק ממדינה יהודית המתנהלת שלא עפ"י התורה, זה הוא דבר שאסור לנו לעשות עפ"י התורה.
המוטל עלינו הוא להתגונן מפני אלו שרוצים לפגוע בחיי התורה מחד, ולהשפיע על חיי התורה והיהדות באר"י ובחו"ל בכל כוחינו מאידך, וכלפי עצמנו להתאמץ להיות ראויים ליום שבו הנהגת המדינה תימסר בידינו, ע"מ שנוכל להנהיג בה את מדינת ה' האמיתית עפ"י התורה והמצווה, ולהיות אור לגויים במובן האמיתי של המושג: ארץ שבניה שקועים בחיי הרוח ואמונת הבורא ועשיית רצונו היא תפארתם, לא מעצמת היי-טק, כ"א מעצמת חיי הרוח.
כל מה שכתבת, היא היא
השקפת העלון. הם לא דיברו 'להפוך עצמנו באופן הכרתי (דה יורו) לחלק ממדינה יהודית המתנהלת שלא עפ"י התורה'. הם דיברו רק על הכרה בשיבת עם ישראל לארצו, והתממשות דברי הנביאים.
ועל זה היה הויכוח - האם יש כאן באמת 'תהליך של התגשמות דברי הנביאים', וזהו בעצם 'קיבוץ גלויות' המקווה, ואז זהו דבר חיובי.
או שיש כאן דבר שלילי - חילול השם נורא ואיום.
אם כן, לא הבהרתי את עצמי כדבעי, ועליי לחדד את הדברים וכדלהלן:
א) אני חושב שהתהליכים המופלאים של מאתיים ואולי שלוש מאות השנים האחרונות, הם צעדים ברורים בתהליך של יחוד ה' בעולם, הם אבני דרך בהתממשות חזון הנביאים, אבל אינני חושב שקיבוץ הגלויות האחרון הוא הוא "קיבוץ הגלויות המקווה" כדבריך, מפני שהקיבוץ הנוכחי לוקה בחסר באופן מהותי, גם מבחינת הכמות ובעיקר מבחינת האיכות. הלא מרביתם של המתקבצים כלל אינם מכירים ב"מקבץ" ("מקבץ נדחי ישראל"), וכי זה הוא הקיבוץ המקווה במלוא המובן של המושג?
ב) לענ"ד אין ספק שמדינה יהודית חילונית היא חילול ה' נורא. יתירה מזאת, היא כלל איננה יכולה להתקרא "כנסת ישראל", מפני שכנסת ישראל היא מעצם הגדרתה אך ורק קיבוץ של יהודים שהחוקה של כנסייתם היא חוקת התורה, (יעויין בספרו המופלא של הרב ד"ר יצחק ברויאר זצ"ל "הכוזרי החדש". ועוד כתב שם ש'עדת ישראל' שהחוקה המאגדת אותה איננה חוקת התורה, היא בגידה נוראה ב'מטא-הסטוריה' של כלל ישראל, כלומר בגידה בתהליך הנבואי המלווה ומכווין אותנו).
הנקודה היא ש'הנהגת היחוד' מביאה את העולם אל תיקונו גם ע"י מהלכים שבפנ"ע הם שליליים או שיש בהם מן השלילה, הדוגמא הקלאסית לכך היא התפשטות הנצרות והאיסלאם כפי שהזכרתי בהודעתי הקודמת. וזו בדיוק הסיבה שאנו איננו יכולים לתת את ידינו למהלכים הללו, כי אנו שייכים אך ורק ל'הנהגת המשפט' שהיא הנהגת ה' את העולם עפ"י התורה. אין לנו חלק ב'הנהגת היחוד' שהיא עבורינו בבחינת "כבשי דרחמנא".
האם יש ספק בכך שא"א לראות במדינה חילונית, התממשות חזון הנביאים במלוא מובנם?
האם יש ספק בכך שמדינה חילונית היא חילול ה'?
דומני שההגדרה הממצה להתייחסות שלנו לתהליכים העוברים על עם ה' בדורות האחרונים והמדינה בכללם, היא ההגדרה שנתן לנו רבינו החזו"א נ"ע בלשונו הזהב: "לא אתחלתא דגאולה, כ"א סיפא דגלותא". דהיינו, יש כאן תהליך, אנו מתקדמים, יום ה' הגדול והנורא מתקרב והולך. אבל אי"ז אומר שכל אבני הדרך בתהליך הזה הם חיוביים לכשעצמם, אלא שאפי' אם הם שליליים (במידה כזו או אחרת), עכ"פ הקב"ה משתמש בהם כדי לקדם אותנו אל ההתגשמות המלאה והאמיתית של חזון נביאינו בב"א. נכון להיום התהליכים הם עדיין בבחינת "גלותא", אלא שהם מורים כבר על הסיפא דגלותא, הגאולה עוד לא התחילה, אך הגלות צועדת לקראת סיומה.
לא יעלה על הדעת לכנות את השלילי בשם "חיובי", אפי' אם הוא משמש את התהליך הנשגב המוביל אותנו לאחרית הימים.