זכות קדושת א"י - חינוך הבנים

[דרופתקי דאורייתא]

כתב רבי טוביה נוביק שליט"א
וז"ל,

במסורה מזקני ירושלים זכר צדיקים וקדושים לברכה נמסר משמיה דהגאון רבי ישראל משקלאב זצוקללה"ה ממיסדי הישוב, משמיה דמרנא החסיד רבי אליהו זכור לטוב, כי ענין החינוך בדורות אחרונים נמצא בסכנה גדולה, ואולי זכות קדושת א"י יעמוד להמשיך מסורת התורה מדור אבות לדור בנים במהלך המסור מדורות קודמים.
ולכך כל כך החמירו מייסדי הישוב מכל סטיה קלה [בחינוך תשב"ר]..

(מתוך פרוספקט לתרומה שראיתי היום בשטיבלאך, 'פך השמן הטהור' ת"ת דרכי שמואל, זאת חנוכה תשפ"א, עמוד 6)

למדנו, א', החינוך בדורות האחרונים בסכנה גדולה, וזה לכאו' בכלל מ"ש חז"ל נערים פני זקנים ילבינו.
ב', זכות קדושת א"י אולי תעמוד.

האם 'מסורה' זו מתועדת בעוד מקומות?
ובכלל אשמח לכל הוספה בנושא זה

[דרופתקי דאורייתא]

והשווה למה שהבאתי כאן viewtopic.php?f=73&t=51747&p=640101&hilit=%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99+%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94#p640101

[דרופתקי דאורייתא]

יישר כח למי ששלח לי בפרטי,
קובץ בשם 'ועידת תורה מסיני', ושם דף 2 סוף עמודה ב', הובאו דברים שנאמרו ע"י הרב שמואל וינטרויב, וכך הוא אומר בתו"ד:
הערבי נחל הלבושי שרד, נפגש עם ר' ישראל משקלאו, י"א בעכו וי"א בטבריה,

הוא שאל את ר' ישראל, על מה ראו תלמידי הגר"א להגיע לא"י [...].
הוא אמר לו, שהגאון [הגר"א] אמר, שהולך לבוא "נחשול", נחשול זה גלים גבוהים, נחשול על החינוך בחו"ל, ויש גירסא שיתגן שבא"י בזכות א"י נינצל.

ועוד שם דף 4 טור ב
מדברי הרב דוד ברזל

מקובל מרבינו הגאון, הגאון מוילנא, שהוא אמר שבירושלים תהיה פליטה, ששם יישאר בעז"ה, כי מציון תצא תורה, משם יישאר החינוך, שנמשך ע"י תלמידי הגר"א שהם המשיכו את המסורת של היישוב האשכנזי, ומשם פרח מה שפרח. בירושלים היה את השרף מבריסק ר' יהודע ליב דיסקין, היה "מגן החינוך הטהור", כך קראו לו אז, והוא העמיד את כל המסורת של החינוך פה בירושלים

[משוש דורים]

ר"ש וינטרויב ור"ט נוביק זה מקור בעל ערך זהה, מי לפניהם מתייחס לענין זה.

[דרופתקי דאורייתא]

ר"ש וינטרויב ור"ט נוביק זה מקור בעל ערך זהה, מי לפניהם מתייחס לענין זה.

זה לא כ'מקור', יש כאן שלשה אנשים שאומרים את אותו הדבר בשם הגר"א, כל אחד בסגנונו.
מה שמלמד שיש לזה 'בית אב' קדום, וזו בדיוק שאלתי.

[דרופתקי דאורייתא]

יש בדומה לזה, דבריו הידועים של הח"ח שהשיב "ובר ציון תהיה פליטה", ונמצא בספר ח"ח עה"ת ר"פ וישלח עמוד עב.
אבל זה לא דומה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש בדומה לזה, דבריו הידועים של הח"ח שהשיב "ובר ציון תהיה פליטה", ונמצא בספר ח"ח עה"ת ר"פ וישלח עמוד עב.
אבל זה לא דומה.

ובהר.

[דרופתקי דאורייתא]

עדיין אשאל לגבי מקור הדברים בגר"א, ברוך היודע ומודיע.

---
במדרש בראשית רבה (פר' סוף סימן ו), בפסוק בעצב תלדי "בנים", זה צער גידול בנים, א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל.

משמע שיש קושי מיוחד בגידול הילדים דייקא בא"י. וצ"ב.
וגם צריך להבין מדוע יש קללה מיוחדת לדיירי א"י, ואטו בשאר קללות יש משהו מיוחד גם כן לא"י. וצ"ע.

שוב בדקתי במפרשי המדרש, הנה בפירוש רש"י על המדרש שם כתב:

תינוק אחד בא"י, לפי שמתפרנסין בצער ובדוחק. בגליל, שם גדלים זיתים.

ולפי דבריו אכן הכוונה היא שיש קושי מיוחד בגידול הילדים בא"י, וצ"ע כנ"ל.

וכמה אחרונים שהביאו את הגמרא הנ"ל הבינו הכוונה שיש קושי בגידול בא"י לרוב קדושתה, בבחינת כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו,

למשל, שו"ת עטרת פז ח"ג (בהקדמה דף ס סע"א)

ובפרט צריך להזהר ולהקפיד מאד בארץ ישראל בענין חינוך הילדים שלפעמים קושי חינוכם באר"י הוא יותר קשה מחו"ל, וסיבת הדבר כיון שלגודל קדושת אר"י ומעלתה הנסיונות בה קשים יותר, וזה מה שאמרו גם רבותינו במדרש בראשית רבה (פרשה כ ו) א"ר אליעזר בר"ש נוח לו לאדם לגדל לגיון אחד משל זיתים בגליל, ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל. יעו"ש. ומ"מ גדולה הזכות של חינוך אר"י לאדם הזוכה בחסדי השי"ת לחנך את בניו כראוי, כיון שקדושתה ומעלתה של אר"י מסייעים לרוצים לעלות במעלות התורה והיראה עי' היטב גמ' ע"ז (כו ע"א). ע"ש

[דרופתקי דאורייתא]

וראיתי ביפה תואר שפירש לאידך גיסא, והביאו והסכים לדבריו נזר הקודש, וז"ל: פירש היפה תואר דבגליל טורח לגדל זתים, ובארץ ישראל נקל לגדל תינוק, שפרנסתם מרווחת שהיא ארץ אשר לא במסכנות, ועכ"ז נוח לגדל לגיון של זתים במקום הקשה, ולא לגדל תינוק אפילו במקום היפה, דצער גדול בנים קשה מאד. ע"כ. וכן הובא בעץ יוסף. וכיו"ב בפירוש מהרז"ו שם. וע' שער החצר (סי' תקסט).

ומצאתי בעלי תמר (פאה פ"ז ה"א דשפ"ב ע"א) שביאר וז"ל,

כוונתו אם תרצה לדעת את צער הגידול בנים של האשה צא ולמד מזה שנוח לו לאדם העבודה הקשה של גידול לגיון זיתים מלגדל תינוק אחד מפני שהיא עבודה מפרכת את גופו של האדם ואינו מסוגל לזה כלל. ואמנם האשה חוננה בטבע בכשרון וסבלנות של טיפול בהתינוק ובגידולו, אבל גם בשבילה היא עבודה הכרוכה בצער. והשם לגיון זיתים הוא שם מושאל ממחנה צבא קשים אנשי מלחמה שצריכים לימוד וטיפול רב שיהיו מוכשרים לתפקידם הנקרא לגיון אף לגיון זיתים הוא שם מושאל לסכום ידוע של זיתים הזקוקים לטיפול רב וקשה שיהיו זיתים טובים ומטופלים וקראו להם לגיון זיתים.