ואין בקר ברפתים

[יקר]

איתא בפירוש הגר"א על פסוק זה (חבקוק ג, יז): "גזר ממכלה צאן - היינו בימי משיח בן יוסף שיהרגו כמה וכמה. ואין בקר ברפתים - היינו מפני שיברחו ישראל מן ירושלים ומכל א"י" (וראה כאן בעניין הגרסאות השונות של דברי הגר"א אלו). ומשמע שבימי מב"י יתכן שח"ו תהיה נסיגה וגלות מכל א"י.

האם ידועים דברים מגדולי ישראל המתייחסים לפירוש הגר"א זה?

[לענין]

יש על זה שיעור מהגרי''ש זילברמן זצ''ל.
אולי הבקיאים בתורתו יוכלו לעזור.

[גלרשטיין]

יש על זה שיעור מהגרי''ש זילברמן זצ''ל.
אולי הבקיאים בתורתו יוכלו לעזור.

גפ אני שמעתי שמועה שיש עֿל זה שיעור אשמח אם למישהו יש מקור ממנו אוכל לשמוע אותו...

[משולש]

לפי ספר לב אליהו בשם החפץ חיים שמלחמת העולם הראשונה היתה חלק ממלחמת גוג ומגוג, וגוג ומגוג זה בימי משיח בן יוסף כמובא בגר"א ברכות, ממילא זה התקיים כבר אז שכמעט חצי מעם ישראל הוגלה למצרים או ברח לחוץ לארץ והרבה מתו ברעב. וגם במלחמת גוג ומגוג כתוב ויצא חצי העיר בגולה. אגב אז גם התקיימה הנבואה הקשה והנשים תשגלנה רח"ל ע"י החיילים הטורקיים.

והנה תיאור מתוך ויקיפדיה. ויעויין עוד בקורות ארץ ישראל ליצחק אלפסי שם מתאר גירוש המוני מירושלים גם של בחורי ישיבות למצרים.

יהודים שלא היו אזרחים עות'מאניים סבלו מיחס בלתי אוהד של השלטון הטורקי בארץ ישראל, עוד טרם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ המלחמה, בעקבות כניסתה של טורקיה למלחמה, נותקה ארץ ישראל ממדינות ההסכמה וממקורות אספקה של הון וסחורות שפסקו ברובם מלהגיע מחוץ לארץ. הירידה התלולה בייבוא והגיוסים הרחבים גרמו להאטה בכלכלה, ונוצר מחסור חמור במזון ותרופות.

השלטון העות'ומני הטיל על התושבים בארץ ישראל מסים כבדים, כמו מס מלחמה, וביצע החרמות של בהמות עבודה, כלים ומזון. בעקבות ניתוק הקשר עם מדינות אחרות, נפגעו הסוחרים ונעצרה קבלת התרומות ממדינות שהיו במצב מלחמה עם האימפריה העות'מאנית. אסונות טבע, כמו ארבה (בו נלחמו ללא הצלחה רבה על ידי עשיית רעש או הכאות בשקים) הוסיפה לפגיעה ביישוב היהודי. רבים מתו ברעב, אנשי היישוב שהיו תלויים בתרומות מחוץ לארץ, במיוחד אנשי היישוב הישן, רעבו ללחם וסבלו מעוני. המחסור הרב והימצאותם של חיילים רבים בארץ, היו כנראה הגורמים לתופעת זנות רחבה בעיקר בירושלים.

הניתוק מחוץ לארץ והפסקת ייבוא הסחורות הביאו למשבר פיננסי ולסגירת כל הבנקים. כדי למלא את המחסור באמצעי תשלום הנפיקו גופים שונים שטרות כסף משל עצמם. בעקבות המשבר, עלו מחירי הסחורות באופן חד, החיים הציבוריים נהרסו, ומחלות התפשטו לממדי מגפות, כמו מגפת הטיפוס שהפילה חללים רבים.

היחס של הממשל ליהודים הקשיח ככל שמצבם במלחמה הידרדר והקשה עוד יותר על תפקוד היישוב. מצב זה נמשך קרוב ל-4 שנים. ראשית הכריזו השלטונות על ביטול משטר הקפיטולציות (חסינות לאזרחים זרים) וכתוצאה אלו שהגיעו ממדינות ההסכמה (כולל יוצאי רוסיה שהיו רוב העולים) עתה נחשבו כנתיני האויב.

השלטונות פגעו בזכויות היהודים: נאסר עליהם לשאת נשק, נאסרה החזקת בולי הקרן הקיימת, כתיבת מכתבים ביידיש ובעברית. הונהגה חובת לימוד טורקית בבתי ספר, איסור על הנפת הדגל הציוני. הייתה דרישה מחסרי הנתינות העות'מאנית להתעתמנות, וכפועל יוצא, גיוס לצבא הטורקי של אלה בגיל הגיוס. אלה מבין בעלי הנתינויות הזרות שסירבו להתעתמן נדרשו לעזוב את הארץ.

הטורקים גרשו את רוב האליטה היישובית מהארץ. בדצמבר 1914 התחולל גירוש יפו, בו אספו הטורקים אנשים שהסתובבו ברחובות תל אביב ויפו והעבירו אותם בכפייה באניה למצרים. ב-1917 הטורקים ביצעו את גירוש תל אביב של יהודים תושבי תל אביב ויפו, והחלו בתוכניות לגירוש היהודים תושבי ירושלים, והמושבות.[1] בין השאר, עקב התקדמות החזית הבריטית מדרום לארץ שכן, הטורקים חששו שהיהודים יסייעו לבריטים להשתלט על הארץ. אזרחים זרים גורשו מתחומי ארץ ישראל, רובם למצרים, חלקם לדמשק וכ-800 בעלי נתינות צרפתית, חלק גדול מהם ממוצא אלג'יראי, בהנהגת הרב טולידאנו גורשו בהתחלה לביירות ומשם לקורסיקה.

הם גם פעלו לגירוש אישים - דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי גורשו מחוץ לגבולות האימפריה למרות הצהרת הנהגת הציונות על תמיכה באימפריה. מניה וישראל שוחט, מראשי "השומר", גורשו לפנים טורקיה.

היחס של השלטונות עורר חילוקי דעות רבים בקרב הנהגת היישוב. דוד בן-גוריון, מנהיג במפלגת הפועלים "פועלי ציון", אמר שאולי הגיוס יגרום לאהדה מצד הטורקים. חיילים יהודים גויסו ל"עמליות" - גדודי עבודה שבהם עסקו בעבודות שירות קשות, שהורגשו כמשפילות. בסוף המלחמה היה היישוב היהודי בשפל המדרגה. לפי האומדנים המקובלים, מספרו ירד מ-84,000 ל-56,000, והוא סבל מקשיים כלכליים ניכרים.

[אוצר החכמה]

הלוואי שכן הוא שכבר קוימו גם צרות מלחמת גוג ומגוג מלבד חבלי משיח הקשים שעבר עם ישראל ויבא מהרה משיח צדקנו וישועתינו בלא שום צרה, אלא רק ישועה ונחמה.

[יקר]

יש על זה שיעור מהגרי''ש זילברמן זצ''ל.
אולי הבקיאים בתורתו יוכלו לעזור.

לא מצאתי שיעור מהרב זילברמן, אבל שלחו לי שהיה חושש מאוד מדברי הגר"א אלו והיה מתפלל על עניין זה.