דעת רשכבנה"ג מרן הגרמ"פ בזה ידועה?

[אוצר החכמה]

ג. אני מסכים לגמרי שמלחמת מצוה צריכה שיקול הדעת, ולא יוצאים למלחמה בכל תנאי ובכל מצב. השאלה היא האם זו מצוה שמוטלת על עם ישראל, אלא שצריכים לשקול בדעתם בכל עת אם זה מתאים להילחם כעת (שלפי"ז בעיקרון זה כמו כל מצוה, שהיא חובה על האדם אבל צריך לשקול את התנאים, כגון שרוב המצוות נדחות מפני פיקו"נ, ומצוות עשה נדחית כשזה מחייב להוציא חומש ממונו, וכדומה), או, כפי שעולה מדברי הגרמ"פ, שזה כלל לא מוטל על ישראל, עד שיקבלו ציווי מיוחד להילחם כעת.

לא מצינו מעולם ששאלת חומש במצווה נמסרה לנבואה, אם כי זה בהחלט לא מופקע, והן הן דברי הגרמ"פ.

מה הכוונה אם כי זה באמת לא מופקע ? אתה מתכוון שלא צריך לעשות מצוות עשה אם הם עולות כסף עד שתהיה נבואה מפורשת על זה כמו שאתה אומר במלחמת עמלק?

[צעיר_התלמידים]

זה הרי הענין הבסיסי שנמסר תמיד לנבואה מתי לצאת למחלמה עם מי לכרות ברית וכו' וכו'

אתה מוכן לתת דוגמאות לעניין שכשרוצים לכרות ברית צריך נבואה?

לא שצריך, שיש לזה מקום.
כשיש שאלה על חומש במצוות לא שואלים נביא שואלים חכם.
מה שכתבתי לא מופקע כוונתי שאם נביא יורה להוסיף יותר מחומש לא יקרה שמכחיש את התורה בהיתר דהוראת שעה.

[צעיר_התלמידים]

הכל טוב ויפה אם זה היה נכון. איפה כתוב שהתורה מסרה את מלחמת עמלק לנבואה?

ששמואל היה צריך לומר פקדתי בשביל שיחול התנאי ההלכתי של 'והיה בהניח'.
אלו דברים שמיוחסים להגרי"ז מבריסק ז"ל ולא חידוש מדידי.

[אוצר החכמה]

מה הכוונה יש מקום. יש מקום לנבואה בכל דבר גם בחיפוש אתונות אבל זה לא אומר שאי אפשר לחפש אתונות בלי נבואה. אבל במלחמת עמלק אתה טוען שאי אפשר לעשותה בלא נבואה וזה מנין לך?

[אוצר החכמה]

הכל טוב ויפה אם זה היה נכון. איפה כתוב שהתורה מסרה את מלחמת עמלק לנבואה?

ששמואל היה צריך לומר פקדתי בשביל שיחול התנאי ההלכתי של 'והיה בהניח'.
אלו דברים שמיוחסים להגרי"ז מבריסק ז"ל ולא חידוש מדידי.

א. הגרמ"פ לא אומר את זה שיש דין של והיה בהניח במלחמת עמלק והוא עניין שאי אפשר לדעתו אלא על ידי נביא. איני יודע מנין להגרי"ז את זה אבל הגרמ"פ לא טוען את זה.
ב. ברמב"ם וודאי זה לא כתוב אלא כתוב להיפך והלא בזה התחלנו דברי הרמב"ם הסותרים.

[שמואל אריאל]

ג. אני מסכים לגמרי שמלחמת מצוה צריכה שיקול הדעת, ולא יוצאים למלחמה בכל תנאי ובכל מצב. השאלה היא האם זו מצוה שמוטלת על עם ישראל, אלא שצריכים לשקול בדעתם בכל עת אם זה מתאים להילחם כעת (שלפי"ז בעיקרון זה כמו כל מצוה, שהיא חובה על האדם אבל צריך לשקול את התנאים, כגון שרוב המצוות נדחות מפני פיקו"נ, ומצוות עשה נדחית כשזה מחייב להוציא חומש ממונו, וכדומה), או, כפי שעולה מדברי הגרמ"פ, שזה כלל לא מוטל על ישראל, עד שיקבלו ציווי מיוחד להילחם כעת.

לא מצינו מעולם ששאלת חומש במצווה נמסרה לנבואה, אם כי זה בהחלט לא מופקע, והן הן דברי הגרמ"פ.

לא הבנתי - למה זה לא מופקע? אם יהודי צריך לקנות לולב, ונדרש להוציא על זה חומש ממונו, הוא צריך הוראה של נביא כדי להכריע בעניין זה?

[אשר177]

ולא דנתי כלום אף לא במחשבה איך להכריע כי לא שייך שישאלו ממני מי שבידם במלכות השולטת בא"י ענינים אלו והיה עצם הנידון לפני בזה רק לבטלה וגם לא ברור לפני איך לדון וכ"ש שלא שייך לפני להשיב, שלכן אנו בטוחים רק על השי"ת שהכל הוא רק בידו ומתפללים אליו שירחם עלינו ועל כל ישראל ויהיה הכל לטובה וגם ישלח לנו בקרוב משיח צדקנו

אני חושב שהמשפט הזה הוא העיקר בתשובת מרן הגרמ"פ זצוק"ל.
אחרי שהוא נשאל על עניין מלחמת מצוה וכו' ע"י מי שחושב שצריך לפרסם דעת תורה בעניין, הוא מפלפל קצת בעניין, ואז אומר שמכיון שראשי המדינה לא שואלים אותו, אין טעם בדיון שאינו רלוונטי כלל. כלומר הרי נתניהו (בימיו זה היה גולדה מאיר ומנחם בגין וכו') לא ממש מתעניין בפסקי האגרות משה, הרי שמדובר בשאלות סרק ואין טעם לדון בהם בנוגע למעשה...

[הים הגדול]

שאל נשאלתי בזה בעקבות וכו'.
והשבתי שאני הקטן לא מכיר התייחסות כזו (וכמובן שאין בזה שום ראיה לכאן או לכאן אלא לעובדה המבישה שלצערי אינני זוכר את התשובות באגר"מ כראוי), אולם מסתבר לי (כקביעה כלית ברמת העיקרון) שלא הורה בזה, כי לא היתה דרכו לפסוק בענייני ארץ ישראל.
ידוע משהו לאחד מחכמי אתרא קדישא הדין?

שמעתי שחתנו רמ"ד טנדלר (שהוא ר"י בישיבה יוניברסיטי יצחק אלחנן) היה עולה עוד בחייו ולא מיחה בידו. מאידך היה בעבר ראיון (בבקהילה או משפחה) עם בנו הגר"ר שטען בתוקף שאסר.