עט סופר כתב: ברור שהכפתור ופרח הוא ראש האוסרים הן מחמת המנהג המבואר בדבריו, והן מחמת שלדבריו מקום האסור לטמאי מתים נמצא באיזור שמעל הכותל, [לפי מה שכתב ששער שושן בשליש הדרומי של החומה]
אני לא נכנס כרגע לפולמוס האם הבית הגדול והקדוש שאליו נכנס הרמב"ם היה בהר הבית, או כפי שמוכיח המנחת יצחק בית כנסת מיוחד בירושלים שלא בהר הבית, רק אציין שהשנה שעליו דיבר הרמב"ם היה בתקופת שליטת הצלבנים, ולפי התיאורים ההיסטוריים לא היה שום מצב שהצלבנים התירו לבנות שם בית כנסת, בטח שלא התירו להכנס.
בכלל העובדה שמציינים כאן כל הזמן את דעתו של הרב קורן
יש פה ערבוב גדול
1. שאלה הלכתית - האם הרמב"ם מתיר בספרו להיכנס להר הבית לטמא מת?
התשובה היא ברורה. נא לעיין בהל' ביאת מקדש בית הבחירה ועוד.
2. שאלה היסטורית - האם הרמב"ם נכנס להר הבית כמו שנכנס המהרי"ט. או שהתכוון לאיזה בית כנסת עלום בירושלים שכינו אותו כמו בית המקדש, שאף אחד לא שמע עליו כמו שמממציא המנחת יצחק.
זאת שאלה היסטורית, לא הלכתית שהרי הרמב"ם מתיר במפורש, פשטות דברי הרמב"ם שהוא עלה להר הבית , כך למשל היה פשוט לקלויזנבורגר בספרו דברי יציב, וכפי שכתב במאירי שכך היה המנהג, (המקום נקרא בית הגדול והקדוש יעקב קראו בית אלוקים קודם בנייתו) ונראה שגם המנחת יצחק הבין אחרת ודבריו נאמרו כדי למנוע מהציבור לעלות למגדר מילתא [ויעוין במכתב המיוחס לר' זלמן קורן שהובא לעיל שלדעתו מותר לשקר למגדר מילתא].
הרדב"ז בפירושו לסוף מעשה הקרבנות עולה שבזמן הצלבנים היה יותר שייך מבחינתם להיכנס להר הבית שלא היו מקפידים כל כך, בנוסף הרמב"ם כותב שנכנס תחת סכנה וכנראה אכן לא היה נראה כיהודי
3. האם הכפתור ופרח סובר שאסור לעלות לכל הר הבית?
א. כל מי שקורא את דברי הכפתור ופרח רואה ברור שהוא מצטט את התוספתא ואת המשנה ואת הרמב"ם והוא לא בא בשום דבר לא לתקן ולא לחדש שום דין על דברי חז"ל אותם הוא ציטט, ומביא במפורש שטמא מת מותר בהר הבית,
ב. הוא לא סבר שיש לנו דין זבים וגדו' שהרי הוא בא עם הר"י מפריז להקריב קרבנות כי טומאת מת תידחה בציבור וכותב דטומאות אחרות לא נדחות, ואם סבר שיש לנו שאר טומאות איך יבוא להקריב בזמנינו. ובנוסף המתנגדים להקרבה תולים עצמם גם בכפתור ופרח ואילו ברור שההפך כותב שלהקריב בודאי שאפשר אף אם אדם נמע לעלות להר הבית
אמנם כותב שלא לקרב אלא רק בהכנה המתאימה ובטהרה כמו שמביא בעצמו, דבריו שכותב "וכן עמא דבר" הם לגבי המנהג ללכת לשער הרחמים ומזה רואים שאינו מחומות העזרה אלא חומת הר הבית ולכן אין בעיה להתקרב לשם כי אילו זה היה חומת העזרה היה אסור להתקרב כי שם עזרת נשים והחיל, וכותב שעמא דבר להתקרב אליו דהיינו ואינו חומת העזרה, (אנו בעוונינו בחוץ הכוונה בגלל הגויים המונעים אותנו שהם שבט ביד ה', לא בגלל חשש טומאה כי אז זה היה בצדקתינו ובחומרתינו לא בעוונינו ובחטאתינו)
הוא ממשיך ומשורר שם
" עומד ברשות הרבים אשר קשתי שנאתם הם רבים
והנכרי אשר לא מעמך ישראל גדול בבית
ואין איש מאנשי הבית שם בבית"
4. האם ברור מקום המקדש והאם היה חולק על כך אי פעם כפי שניסו כמה לתלות בדברי הכפתור ופרח חלק על הזיהוי הזה?
א. הכפתור ופרח פרק ו כותב
העזרה לא היתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מן הדרום של הר הבית יותר מכל הרוחות, וקרובה למערבו יותר מכל הרוחות, ובינה ובין הצפון יותר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יותר ממה שבינה ובין הצפון. נמצא היותר קרוב המערב, אחריו הצפון, אחריו המזרח, אחריו הדרום.
אם כן סותר עצמו מיניה וביה שכותב שהעזרה נמצאת בצפון הר הבית וכאן שנמצאת בשליש הדרומי של הר הבית, חשוב אגב לציין שכותב ששער הרחמים משערי הר הבית ונבנה ע"י שלמה המלך,
ב. יש ציורים רבים מתקופת בעל הכפתור ופרח שמציירים את הכותל המזרחי בהם רואים כי שער שושן היה ממוקם מול רחבת כיפת הסלע
ג. מדברי הכפתור ופרח יש ראייה ההפך ממה שכותב שם על מקום שרפת הפרה,
ד. דבריו על המרחק של שער שושן משער הרחמים מתאימים בדיוק למיקום המתאים למיקום בית המקדש כמקובל בכיפת הסלע, מרחק מטווחי קשת הוא מציין במערת המכפלה, וכאן בין שער שושן לשער הרחמים, אם משמשים במרחק שנמדד שם זה יוצא בדיוק מול כיפת הסלע
ה. את לשונו המוקשה ישבו שכוונתו שליש ביחס לחלק המשך חומת ירושלים שהיתה בנויה בזמנו והמשיכה מעט צפונה להר הבית שהייתה בנויה בזמנו או שהכוונה לא בדיוק שליש אלא מעט יותר משליש פחות מ-4/9 והיות והכותל המזרחי מוטה אלכסונית הקטע הצפוני שלו יותר מזרחי והקטע הדרומי יותר מערבי ואילו בקו ישר זה בדיוק מול כיפת הסלע
אגב אין מקור בדברי חז"ל ששער שושן היה מכוון בדיוק ממש מול קוה"ק בקו מזרח מערב , רק כתוב שהחומה המזרחית שמול קודש הקדשים בקו מזרח מערב היתה נמוכה (משמע הכותל נמוך ולא השער הוא הנמוך וכן לא כתוב בחזל שהשער שם שונה משאר השערים) .(אמנם רש"י ועוד פירשו כך, אולי מדיוק המשנה של לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח שכנגד קוה"ק אם כי שם לא בהכרח הכוונה ליותר מהשער שנמצא ממול אבל לא ממש בקו ראייה)ז. בכל אופן גם אם הכוונה בדיוק שליש משליש מהחומה, קוה"ק יוצא בקו מזרח מערב על הרחבה המוגבהת של כיפת הסלע אלא שמעט דרומי למקום האמיתי.
הרמאים שמציירים כאילו מדברי הכפתור ופרח שייך לומר שרחבת התפילה בימינו של הכותל המערבי זה מול מקום המקדש זה כרגיל שקר ברור שכן בקו מזרח מערב זה מול שמינית אורך החומה המזרחית ולא שליש החומה.
5. האם צריך להסתמך על הרב קורן ?
יש מסורת הדורות על הרדב"ז ברכי יוסף ב"ח וכו' שמעולם לא נחלקו עלי\ וכמובן יש ההוכחות המוחצות אותם הראו רבים בעיקר חוקרים גויים, גם הרב קורן הביא חלק קטן מההוכחות (אולי הקרדיט שייך לו איני יודע), כיום ידוע לכל מי שמכיר את הנתונים, שבלתי אפשרי למקם את המקדש בשום מקום אחר בהר הבית מלבד כיפת הסלע כיאין ההר צריך להיות בעלייה עד קוה"ק ובכל מקום אחר במרחק היכול להתאים כבר יש ירידה ואילו לפני המרחק האפשרי יש ירידה, ואילו במקום המקובל זה מתאים בדיוק.
אגב האם מי שנמנע מכזית מצה בליל הסדר מחשש כרת של אכילת חמץ הוא מקל או מחמיר??