פורום אוצר החכמה

הדברים שכאן פשוטים בעיניי ולא מחודשים, אלא שאני כותבם משום מעשה שהיה.

לפעמים מקשים על זיהוי הארגמון כחילזון התכלת מדברי חז"ל שהחילזון עולה אחת לשבעים שנה. ורגילים לתרץ שהכוונה לכך שהוא נדיר בד"כ ועולה מן הקרקעית פעם בזמן רב וכו' (ופעם בדיון התעקש בעל שיחי שכל דברי רבותינו כמסמרות נטועים, ואף אם יימצא חילזון שעולה אחת ל69 שנים הוא לא יקבלה...).

באסרו חג האחרון טיילנו באחד החופים ליד קרית אתא ועזרתי לבתי בת ה5 לאסוף צדפים. היו לאורך החוף אלפים רבים של צדפים, שכללו כארבעה סוגים שונים שחזרו על עצמם בגדלים ובתדירויות שונות. וביניהם, מצאנו שני ארגמונים, אחד כהה קוצים ואחד חד קוצים.
אמרתי אז שזו כוונת חז"ל. למצוא אותו בעמקי הים לאחר צלילה, זה אפשרי, אבל שהחילזון יעלה ונמצאנו על החוף, זה מתרחש בתדירות נמוכה מאוד, ארגמון אחד מול עשרות אלפי קונכיות אחרות. חז"ל כינו זו 'פעם בשבעים שנה', בשפתה הילדותית של בתי: 'פעם במלאנתה זמן'.

יותר פשוט לא לעקור את דברי חז"ל ממשמעותן, וניתן להסבירם שפעם בזמן רב קורה והתרחשויות אקלימיות וכיו"ב גורמות לארגמון להציף על החוף.
והסימן שנתנו בזה, אולי להבדיל מקונכיות אחרות שתמיד באות אל החוף.

פלוריש כתב:באסרו חג האחרון טיילנו באחד החופים ליד קרית אתא ועזרתי לבתי בת ה5 לאסוף צדפים. היו לאורך החוף אלפים רבים של צדפים, שכללו כארבעה סוגים שונים שחזרו על עצמם בגדלים ובתדירויות שונות. וביניהם, מצאנו שני ארגמונים, אחד כהה קוצים ואחד חד קוצים.
אמרתי אז שזו כוונת חז"ל. למצוא אותו בעמקי הים לאחר צלילה, זה אפשרי, אבל שהחילזון יעלה ונמצאנו על החוף, זה מתרחש בתדירות נמוכה מאוד, ארגמון אחד מול עשרות אלפי קונכיות אחרות. חז"ל כינו זו 'פעם בשבעים שנה', בשפתה הילדותית של בתי: 'פעם במלאנתה זמן'.

כמדומה שהקונכיות שמצאה ביתך היו קונכיות ריקות שנסחפות לחוף, לאחר מות הרכיכה שבפנים. אין אפשרות להוציא מהצדפות הללו צבע (זמן קצר לאחר מות החילזון הצבע מתקלקל).
מחזור החיים של רכיכות מתקיים כולו בתוך המים.
אני לא יודע לפי מה השכיכות של הקונכיות בחוף. אולי זה תלוי בכמות היחסית שלו ביחס לחלזונות אחרים, אולי זה תלוי באזור מחיה קרוב לחוף, אבל ארגמונים לא עולים לחוף, אף פעם. ואם הם עולים הם מתים.

איש פלוני כתב:כמדומה שהקונכיות שמצאה ביתך היו קונכיות ריקות שנסחפות לחוף, לאחר מות הרכיכה שבפנים. אין אפשרות להוציא מהצדפות הללו צבע (זמן קצר לאחר מות החילזון הצבע מתקלקל).
מחזור החיים של רכיכות מתקיים כולו בתוך המים.
אני לא יודע לפי מה השכיכות של הקונכיות בחוף. אולי זה תלוי בכמות היחסית שלו ביחס לחלזונות אחרים, אולי זה תלוי באזור מחיה קרוב לחוף, אבל ארגמונים לא עולים לחוף, אף פעם. ואם הם עולים הם מתים.

הרי לוקח כמה שעות עד שהם מתים, ואם תופסים אותם בזמן אפשר לצבוע.

פלוריש כתב:הדברים שכאן פשוטים בעיניי ולא מחודשים, אלא שאני כותבם משום מעשה שהיה.

לפעמים מקשים על זיהוי הארגמון כחילזון התכלת מדברי חז"ל שהחילזון עולה אחת לשבעים שנה. ורגילים לתרץ שהכוונה לכך שהוא נדיר בד"כ ועולה מן הקרקעית פעם בזמן רב וכו' (ופעם בדיון התעקש בעל שיחי שכל דברי רבותינו כמסמרות נטועים, ואף אם יימצא חילזון שעולה אחת ל69 שנים הוא לא יקבלה...).

באסרו חג האחרון טיילנו באחד החופים ליד קרית אתא ועזרתי לבתי בת ה5 לאסוף צדפים. היו לאורך החוף אלפים רבים של צדפים, שכללו כארבעה סוגים שונים שחזרו על עצמם בגדלים ובתדירויות שונות. וביניהם, מצאנו שני ארגמונים, אחד כהה קוצים ואחד חד קוצים.
אמרתי אז שזו כוונת חז"ל. למצוא אותו בעמקי הים לאחר צלילה, זה אפשרי, אבל שהחילזון יעלה ונמצאנו על החוף, זה מתרחש בתדירות נמוכה מאוד, ארגמון אחד מול עשרות אלפי קונכיות אחרות. חז"ל כינו זו 'פעם בשבעים שנה', בשפתה הילדותית של בתי: 'פעם במלאנתה זמן'.

הדבר היחיד שקשה על זהוי החילזון הוא הדומה לים והרמבם שעינו כעין הים.

כאשר הוא במקום גידולו בסלעים הסמוכים לחוף, הוא נראה כחלק מהקרקע הים, כמו שראיתי בהזדמנות שהביאו את זה, יתכן שזו כוונת חז"ל.
ודומה לים שצריך להתאמץ להבחין בו. אולי להבדיל מחלזונות אחרים.

קו ירוק כתב:כאשר הוא במקום גידולו בסלעים הסמוכים לחוף, הוא נראה כחלק מהקרקע הים, כמו שראיתי בהזדמנות שהביאו את זה, יתכן שזו כוונת חז"ל.
ודומה לים שצריך להתאמץ להבחין בו. אולי להבדיל מחלזונות אחרים.

זה מתרץ את הגמרא, אבל רש"י והרמב"ם מפרשים שצבעו דומה לים, איני אומר שזה פירכא, רק קצת דוחק, חוץ מזה כל שאר הקושיות לא קשות כלל.

הרי הרדב"ז כותב שהיה עולה ברך נס בחלקו של זבולון, מאוד לא סביר שאין מקורו של הרדב"ז מהגמרא של עולה אחת לשבעים שנה, כי אין מקור אחר לחידוש הגדול הזה.

ומה שמקשים שא"כ למה כתב וכשגלו ישראל לא היה עולה, הרי גם אם היה עולה היה רק אחת לשבעים שנה, לא קשה, כי אחת לשבעים שנה היה עולה כמות מספקת בשביל שבעים שנה והיו שומרים את הדם, אבל אחר שגלו עשרת השבטים וכבר לא היה מיושב חלקו של זבולון לא היה עולה יותר ולא נשאר אפילו מהדם מפעם האחרון שעלה.

ואולי כשחזרו ישראל בבית שני והתיישבו גם בין צור לחיפה היה שוב עולה אחת לשבעים שנה, או שבבית ראשון היה עולה יותר ורק בבית שונה היה עולה אחת לשבעים שנה.

אור עולם כתב:מבלי להיכנס לסוגיא, רק לשם החידוד:
כבר אמר חכ"א שפעם בשבעים שנה מוצאים איזה חילזון שעלה מן הים ומכיריזים עליו שהוא חילזון התכלת.
והוסיף חכם אחר, שפעם בשבעים שנה עולה איזה חילזון מהים ומכריז שמצא את חילזון התכלת.

הבדיחה הזאת היה לו מקום אילו נטל ההוכחה היה על תומכי התכלת, אבל האמת הוא ממש הפוך, נטל ההוכחה הוא על מתנגדי התכלת.

שהרי התכלת לא היה רק שימוש ליהודים לציצית, הרי התכלת היה משהו מאוד חשוב בכל העולם העתיק כמו זהב וכסף, אז אם בדקנו בספרי ההיסטוריה העתיקים שכותבים איך עשו ארגמן ותולעת שני, ובאיזה חילזון צבעו תכלת היקר המפורסם, אז מצאנו את החילזון.

ואם בכל זאת נעלה חשש שאולי היה שתי חלזונות שצבעו ממנו ורק אחד מהם כשר ומשום מה שכחו חז"ל לכתוב על חילזון הפסול וספרי ההיסטוריה על חילזון הכשר, אז בא התוספתא ומכחיש את התאוריה המוזרה הזאת, התכלת אינה כשרה אלא מן החילזון שלא מן החילזון פסולה.

נורא פשוט, לא?

עכשיו הולך להיות סופה חזקה שלא היה הרבה זמן, אולי נראה חלזונות התכלת עולים

פלוריש כתב:הדברים שכאן פשוטים בעיניי ולא מחודשים, אלא שאני כותבם משום מעשה שהיה.

לפעמים מקשים על זיהוי הארגמון כחילזון התכלת מדברי חז"ל שהחילזון עולה אחת לשבעים שנה. ורגילים לתרץ שהכוונה לכך שהוא נדיר בד"כ ועולה מן הקרקעית פעם בזמן רב וכו' (ופעם בדיון התעקש בעל שיחי שכל דברי רבותינו כמסמרות נטועים, ואף אם יימצא חילזון שעולה אחת ל69 שנים הוא לא יקבלה...).

באסרו חג האחרון טיילנו באחד החופים ליד קרית אתא ועזרתי לבתי בת ה5 לאסוף צדפים. היו לאורך החוף אלפים רבים של צדפים, שכללו כארבעה סוגים שונים שחזרו על עצמם בגדלים ובתדירויות שונות. וביניהם, מצאנו שני ארגמונים, אחד כהה קוצים ואחד חד קוצים.
אמרתי אז שזו כוונת חז"ל. למצוא אותו בעמקי הים לאחר צלילה, זה אפשרי, אבל שהחילזון יעלה ונמצאנו על החוף, זה מתרחש בתדירות נמוכה מאוד, ארגמון אחד מול עשרות אלפי קונכיות אחרות. חז"ל כינו זו 'פעם בשבעים שנה', בשפתה הילדותית של בתי: 'פעם במלאנתה זמן'.

הרי חז"ל (כפי ביאורו של רש"י שם) אמרו שדמיו יקרים מפני שאינו עולה אלא אחת לע'? ואם כדברי ר' פלוריש, הרי אין שום נ"מ אם לעתים רחוקות א' או ב' ארגמונים נמצאים על שפת הים, מאחר שצריכין כמות מרובה לצבוע אפילו בגד א'.

אפילו אם יהיה סער גדול עם גלים עצומים כמו שלא היתה בא"י אף פעם, לע"ד אינו מסתבר שאלפי רבבות של אק"ק יהיו נזרקים על שפת הים, ולמיטב ידיעתי לא אירע כן מעולם.

מאידך, שמפעם לפעם איזה אק"ק מתים יהיו נזרקים על החוף ע"י הגלים, נראה לי כדבר שאינו מרשים לאף א', ולא מסתבר שחז"ל יציינו זאת כדבר חידוש וייחודי וכמובן.

כותב בחפזי מאחר שהפלאפון שלי הולך למות ועם החברים הנכבדים הסליחה.

לפני כמה שנים היה בפלורידה סערה גדולה והיה בחוף אלפי חלזונות שנפלטו זה התפרסם בחדשות שם, זה לא היה ארגמונים כי אלה נמצאים רק בין צור לחיפה ואיי אלישה ועוד כמה מקומות ספורים.

מלבב כתב:לפני כמה שנים היה בפלורידה סערה גדולה והיה בחוף אלפי חלזונות שנפלטו זה התפרסם בחדשות שם, זה לא היה ארגמונים כי אלה נמצאים רק בין צור לחיפה ואיי אלישה ועוד כמה מקומות ספורים.

נכון, האם כבודו מביא זה כראיה, או סתם כעובדא בעלמא הנוגעת לעניננו? אם כראיה, לא הבנתי מה הראיה משם וכנ"ל, אם כעובדא יש"כ.

לא כראיה רק כמו שזה קרה שם זה יכול לקרות פה

קו ירוק כתב:כאשר הוא במקום גידולו בסלעים הסמוכים לחוף, הוא נראה כחלק מהקרקע הים, כמו שראיתי בהזדמנות שהביאו את זה, יתכן שזו כוונת חז"ל.
ודומה לים שצריך להתאמץ להבחין בו. אולי להבדיל מחלזונות אחרים.

עוד אפשרות: כוונת חז"ל, כשמסתכלים על החילזון במשקפיים עם זגוגית בצבע כחול, אז הוא 'דומה לים'... [לפעמים צריך גם לדגדג את החילזון או לצבוט אותו...]. הצלחה.