כדכד כתב:אם כך, מה שאתה שואל הוא למי שסובר שיש מקום לחוש שמה שמופק מן הארגמון הוא התכלת מדוע אינו חושש לכך למעשה ומטיל תכלת של ארגמון לפחות מספק?
אני שואל למי שסובר שיש רגלים לדבר שזה התכלת, רק מכל מיני טעמים משונים כדלהלן לא שמים תכלת, האם גם באיסור שרצים היו מקילים ע״פ סברות כאלה.
ואלו חלק מהטעמים המשונים שפטורים עצמם מלשים תכלת, וחדשים לבקרים צצים טעמים חדשים:
א. אע"פ שהראיות הם ברורות, והקושיות הם חלשות, והוא מצוות עשה דאורייתא, אבל יש מנהג בכלל ישראל שלא עושים חדשות במאתיים שנים האחרונות.
ב. מצווה שנפסק יותר מאלף שנה, יש סברא שגם אם יש ראיות זה לא מספיק, רק צריך ראיות כאלה שאפשר להישבע עליהם.
ג. אף נרבה ראיות כחול הים, אינו כלום, כיון שקרא מפורש שאל אביך ויגדך, ולא דרשו חז"ל אבל אנו נדרש שצריך דוקא מסורת.
ד. יש איסור חמור שנקרא חדש אסור מן התורה.
ה. כל כמה שנים מוצאים תכלת חדש, ויש כבר זיהוי חמישי, וכשם שזו אינה אמת כך זו אינה אמת.
ו. כתוב בגמרא ש החילזון דומה לדג, וזה אינו דומה לא לסלמון ולא לקרפיון.
ז. איתא בגמרא שעולה מן הים אחת לשבעים שנה, ולא אמרו דבר כזה ברדיו, וגם לא היה כתוב סיפור כזה לא בהמודיע ולא ביתד, וגם לא בידיעות אחרונות.
ח. איתא בגמרא שדומה לים, ורק הקונכיה דומה לים ולא גופו ממש.
ט. לא מצינו בספרים עתיקים של אומות העולם שיאמרו שהיהודים השתמשו בתכלת הזה לציצית.
י. יש חשש שאולי ימצאו חילזון עם יותר ראיות, ואז אנשים לא ירצו לשים התכלת החדש.
יא. החוות יאיר שכתב שזה התכלת הרי אמר שהתכלת הוא סגול, אז אם הולכים בשיטתו צריך לשים סגול.
יב. כל האחרונים שכתבו שזה התכלת לא התכוונו ברצינות, שהרי הם עצמם לא הלכו עם תכלת.
יג. כמה ראשונים כתבו שהוא תולעת, וכיון שיש לא קונכייה לא נקרא תולעת, אע"פ שהוא בעצם תולעת בתוך קונכייה, אבל סתם תולעת משמע בלא קונכייה.
יד. אע"פ שיש הרבה ראיות, אבל סוף סוף לכל ראיה אפשר למצוא איזה פירכא לפחות בדוחק, לכן זה נקרא רק השערה ולא מקרי אפילו ספק.
טו. גם אם נאמר שזה כן ספק, אבל יש סברא בשם הבית הלוי בלי מקור נגד הרבה ראשונים ואחרונים, שאם אחר שנעשה המצווה עדיין יהיה ספק, לא נאמר הכלל של ספק דאורייתא לחומרא.
טז. כיון שחזל אמרו שנגנז, לא יתכן שאנו נמצאנו ע"י מחקר וכדומה.
יז. הארי ז"ל כתב טעם למה אין תכלת בזמן הגלות, משמע שלא שייך שיהיה תכלת בזמן הזה, או אפילו יהיה פטורים מלקיימה.
יח. גם אם יש ראיות ברורות כשמש כחול הים, לא יועיל מאומה, כיון שגדולי הדור לא שמו תכלת ואפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וכו' וכש"כ כשיאמרו על תכלת שהוא קלא אילן.
יט. כתב בספר הקנה כתב שצריך שחיטה, והרי המיורקס אינו צריך שחיטה.
כ. בזהר כתוב שהתכלת נמצא בכנרת, ואע״פ שהתרגום יונתן והרמב״ם וכל האחרונים כתבו שנמצא בים הגדול הלכה כהזוהר, ואע״פ שגם בגמרא משמע שהתכלת היה בחלקו של זבולון, הרי כתב הרמה שיש שתי חלזונות של תכלת אחת שהשתמשו בו הגויים והוא פסול, ואחת שכשר לתכלת לציצית, ואע״פ שזה לא ממש מה שככתב הרמה אנו נפרש כוונתו כך, ונאמר שתכלת של הגויים נמצא בים הגדול, ותכלת הכשר נמצא בכנרת.
כא. בחזל איתא שהחילזון נגנז, ואעפ שכל הראשונים והאחרונים כתבו שאין זה גניזה ממש כפשוטו, אין מדרש יוצא מידי פשוטו.
כב. גם אם הוכח שזה התכלת אבל יש בזה איסור צער בעלי חיים כיון שאפשר לעשות הרדמה לחילזון לפני שפוצעים אותו.
כל הטעמים הנ״ל הם טעמים אמיתיים שנאמרו ע״י רבנים חשובים, ואינם סתם בדיחות.