דיבר ברבים כמה פעמים על ה"תכלת" המתחדש, זה היה אכפת לו. ואמר שאין לנו אפשרות לחדש את זה, יחדש לנו זאת הקב"ה. זה נגנז. נחדש את זה כשישיב לנו ה' את כל מה שנגנז". דיברתי איתו על זה פעם ואמר לי: "זה רמות רוחא נוראה לחשוב שיש לנו אפשרות בכלל לקבוע דעה בענין שכזה שאין לנו בו שום קבלה מרבותינו. הרי אם לא הייתי רואה את אבא שלי עושה קידוש, גם קידוש לא הייתי יודע לעשות..." כל מה שאנו יודעים זה מכח מה שראינו, מכח מה שקיבלנו מאבותינו, איך אפשר לקבוע דעה בנושא חדש שאין לנו בו שום "בית יד" להיאחז בו.
מה דעתכם על טענה זו?
נניח לצורך העניין שזו באמת התכלת הנכונה. נניח גם שזה התברר לרבי משה ב-100%. האם בשמים הוא יוכל לפטור את עצמו בנימוק ש"אין לנו קבלה מרבותינו"?
כיצד סמך הגרמ"ש על האופן שמעשרים פירות וירקות? האם במשך הגלות לא נפסקה הפרקטיקה כיצד מעשרים? ואם תענו שהדברים כתובים בספרים, הרי גם כיצד עושים קידוש כתוב בשו"ע!
אם נניח שהייתה גזרה על ארבעת המינים ובמשך כמה מאות שנים לא היו נוטלים אותם. לאחר מכן התאפשרה נטילתם מחדש, ות"ח רציניים ביררו מה הם המינים וכיצד יש לנוטלם. האם הגרמ"ש לא היה נוטל ארבעת המינים, כי לא ראה את אביו עושה זאת?
מהו המקור להלכה מחודשת זו?