מבקש לדעת כתב:בס"ד
הרדב"ז אינו מספיק בשבילך? הרדב"ז היה ממש על גבול הראשונים היה בדור דעה של הב"י והיה הזקן מביניהם.
בפרט שאם כל הראשונים לא הביאו סימן זה להלכה. אולי הרדב"ז בכל אופן צודק?
אשבמבש כתב:מבקש לדעת כתב:בס"ד
הרדב"ז אינו מספיק בשבילך? הרדב"ז היה ממש על גבול הראשונים היה בדור דעה של הב"י והיה הזקן מביניהם.
בפרט שאם כל הראשונים לא הביאו סימן זה להלכה. אולי הרדב"ז בכל אופן צודק?
בס"ד
א. מה אתה מתרגז?
ב. אתה לא צריך לספר לאף אחד מי היה הרדב"ז אבל הוא היחיד שמפרש כך.
ג. מה זאת אומרת שכל הראשונים לא הביאו להלכה הרי לא היה להם בכלל תכלת? היחיד שמזכיר את התכלת בספר הלכתי הוא הרמב"ם, לא? (וגם ממנון אין ראיה ממה שהשמיט תיאור אחד של הגמרא דס"ל שלא נוהג בימינו).
טוב טעם ודעת כתב: לא הבנתי כראוי מה זה פורפורא, זהו החלזון או שם הצבע, ואם היא שם צבע, של איזה צבע של תכלת או של ארגמן.
(מלבד שאיך נבאר את פשטות הפסוק חור כרפס ותכלת, אחשורוש פרס להם צבע?)
מבקש לדעת כתב:בס"ד
ראשית אודה ולא אבוש שלא חשבתי על החשבון שהעלית כאן אלא שצריך לפורט את הענין.
א. בטענה הראשונה שכתבת שייתכן שמה שאמרו פורפורא הכוונה בגד מלכות שהוא ארגמן, זה יכול להסתדר עם כמה מדרשים. אבל עם הירושלמי שהביאו הראבי"ה "בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין פריפינין, והוא מעיל שקורין בלשון לע"ז פורפירא ויש שדומה לו קצת" א"א לפרש שהוא ארגמן. ומוכרח שלבגד תכלת קראו פורפורא. (וכידוע הירושלמי שהביאוהו הראשונים זהו המוסמך ביותר, ובחלק עצום מהירושלמי שהגר"א מביא בביאורו מוסיף "והביאו ר"ת" וכדומה).
ב.מה שכתבת בשם כמה אחרונים שצבוע שלא מן החלזון כשר, משום הצבע שלא משתנה, כתב כן באמת התפארת ישראל. וזהו חידוש גדול שלהדיא אמרו בתוספתא 'שלא מן החלזון פסולה', אלא שלדבריו דיברו במציאות ההיא שמן החלזון לא השתנה ודייק כן מהרמב"ם.
ג.התוספתא הנ"ל יושלם אם נפרש בירושלמי שכשר מדבר שיש בו רוח חיים, אלא שיש שפירשוהו דווקא על תולעת שני.
ד.מה שכתבתי בתגובה שתכלת הוא 'צמר צבוע בדם חלזון' כתבו כן הראשונים (מלבד שאיך נבאר את פשטות הפסוק חור כרפס ותכלת, אחשורוש פרס להם צבע?), וצ"ל שצמר הצבוע מדם חלזון- דווקא בצבע מסוים של דם חלזון: ודברי רש"י משלימים אלו את אלו "ירוק בדם חלזון" (שלח) "צמר צבוע בדם חלזון" (תרומה), שודאי הכוונה לצמר כחול (ירוק בלשון רש"י ואכ"מ) אלא שהוא צבוע בכחול מן החלזון, ולא בארגמן מן החלזון. אבל עכ"פ הוא שם של התוצר הסופי ולא של הצבע. וייתכן לפי דברי קונטרס כליל תכלת, שהרמב"ם סבר שהוא צבע ממש, והתפא"י דיבר לשיטתו בלבד ואינו מוכרח. עכ"פ הסכמת כל הפוסקים למעשה שא"א לצבוע תכלת מדבר אחר מלבד החלזון.
לסיכום: 1.פרופורא הוא בגד תכלת. 2. תכלת הוא צמר צבוע בדם כחול של החלזון. 3. התפא"י סבר שצבע שלא משתנה כשר שלא מן החלזון בדעת הרמב"ם (ואינו מוכרח). 4. הסכמת כל הפוסקים למעשה שדוקא מן החלזון כשר.
ה.קונטרס כלילת יופי הועלה כאן במתכונת של עילום שם...
יישר כח
טוב טעם ודעת כתב:
אין לי הראבי"ה תחת ידי לעיין בו, הוא מביא שם את הירושלמי שכשר מדבר שיש בו רוח חיים, לכאורה איך אפשר לחלוק ע"ז כלל שזה דווקא על תולעת שני, הרי מוכח שזה סובב על המשנה של בין תכלת לכרתי.
עוד דבר אחד שלא הוברר לי, יש מסורת ברורה שזה הפורפורא של היום היא אותו הפורפורא שהיה לאבות אבותינו?
טוב טעם ודעת כתב:בבקשת סליחה על הבורות, מהו באמת דעת חכמי אומות העולם שהפורפורא היא תכלת או ארגמן, אני כבר מבולבל לגמרי.
אבן זועקת כתב:נ"ל שהפורפירא הוא שם החילזון.
טוב טעם ודעת כתב:אבן זועקת כתב:נ"ל שהפורפירא הוא שם החילזון.
זה לא מתיישב עם המדרשים הנ"ל שמרדכי לבש פורפירא, איך יכולים ללבוש תולעת, גם הראי' שהביא 'מבקש לדעת' מדברי הירושלמי בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין פריפינין, ע"כ שהכוונה לבגד הנצבע.
שלח כתב:מה דעת גדולי ישראל , האם לשים או לא תכלת ואיזה סוג, האם גדולי ישראל עושים חקירות בענין זה או שאומרים, שזה ביזבוז זמן ואין ראיות כי הוא נגנז, ויתגלה רק בזמן המשיח, ולכן אין מה לחקור בענין, וכל החקירות אך למותר
מבקש לדעת כתב:בס"ד
קושיא על המושג נגנז איננה מתחילה ברש"י, בגמ' מבואר שצבעו תכלת לאחר שבמדרש כתוב נגנז, ובקונטרס המדובר נכתב על כך במבוא.
ובפרט שהרמב"ן כותב שהתכלת נמצאת אלא שלא ירים איש את ידו ללובשו מלבד מלך הגוים. ושמעתי שמרן הגר"ח לאחר שטען בעבר את הטענה של נגנז, עכשיו אינו אומר זאת. אלא שצודק איש רגיל (איננו רגיל כלל, יישר חילו לאורייתא), שלפי מש"כ ברש"י בפירוש 'נגנז', אין את הקושיה הנ"ל כי באמת השתכח אט אט.
אשבורן כתב:מותר לעשות סיכום מכל הנ"ל?
הקונטרס 'כליל תכלת' ס"ל שפורפורא פירושו ארגמן
הקונטרס 'כלילת יופי' ס"ל שפורפורא פירושו בגד צבוע בדם חלזון
'מבקש לדעת' ו'טוב טעם ודעת' ס"ל שפורפורא פירושו תכלת
'אבן זועקת' ס"ל שפורפורא היא שם החלזון
'אשתבמבש' ס"ל שפורפורא היא שם החלזון וכל צבע שיוצא ממנו
כי עביד רבנן שלמא בהדייהו יורינו את הדרך אשר נלך בה
טוב טעם ודעת כתב:כמדומה שאין סתירה בין הסיכום שעשה אשבורן להסיכום שלך.
נכון התכלת היא הפורפורא, על השאלה מהו פורפורא עצמו ע"ז יש לנו דעות חלוקות, ומה לו כי תלינו עליו.
מבקש לדעת כתב:בס"ד
יורשה לשאול את אלופי הת"ח תימה גדולה אצלי מהולה בסקרנות עזה.
מה קרה? מה כל האווירה הרגועה שיש בתגובות על נושא זה? מה השתנה שבעבר תקפו בעוז?
טוב טעם ודעת כתב:כבוד המבקש לדעת, תמה אני עליך, האם ראית את הראבי"ה בפנים? בליל שבת קודש מצאתי את ספר הראבי"ה וראיתי ששם כתוב בפירוש שלא כדבריך.
1) כותב שם שפורפורא שמו של מעיל ופרפינין היא מעיל דומה
2) בהערות שם שזה לא נמצא בירושלמי (עכשיו הבנתי למה כתבת שהירושלמי שהראשונים מביאים היא מוסמך יותר.. ואין הנדון דומה כלל)
3) מביא בהערות שם שהשבעים תרגמו ארגמן לפורפורא.
נראה מדבריו שפורפורא בלשון קודש במדרשים היא בגד מלכות דוקא, ללא קשר לצבע.
טוב טעם ודעת כתב:בס"ד
כבוד המבקש לדעת, תמה אני עליך, האם ראית את הראבי"ה בפנים? בליל שבת קודש מצאתי את ספר הראבי"ה וראיתי ששם כתוב בפירוש שלא כדבריך.
1) כותב שם שפורפורא שמו של מעיל ופרפינין היא מעיל דומה
2) בהערות שם שזה לא נמצא בירושלמי (עכשיו הבנתי למה כתבת שהירושלמי שהראשונים מביאים היא מוסמך יותר.. ואין הנדון דומה כלל)
3) מביא בהערות שם שהשבעים תרגמו ארגמן לפורפורא.
נראה מדבריו שפורפורא בלשון קודש במדרשים היא בגד מלכות דוקא, ללא קשר לצבע, ואצל היוונים שלצורכם תורגם התורה ע"י השבעים היה המילה פורפורא לצבע ארגמן, תתקן אותי אם טעיתי.
מבקש לדעת כתב:טוב טעם ודעת כתב:בס"ד
כבוד המבקש לדעת, תמה אני עליך, האם ראית את הראבי"ה בפנים? בליל שבת קודש מצאתי את ספר הראבי"ה וראיתי ששם כתוב בפירוש שלא כדבריך.
1) כותב שם שפורפורא שמו של מעיל ופרפינין היא מעיל דומה
בס"ד
ידידי ויקירי טוטו"ד, ראיתי גם ראיתי. וגם זכיתי לכתוב לכת"ר (בתגובה השני'ה לכבודו) כאן באשכול בדיוק את לשון הראבי"ה.
ממש כתוב מפורש הפוך? לא פחות?
1). הראבי"ה כותב שלהבדיל בין תכלת לכרתי פירושו בין פורפירין לפיריפינין והוא פורפור"א- כלומר תכלת שהוא מעיל תכלת כפי שנתבאר. אם מישהו מבין בראבי"ה שלא מדובר על צבעים או שמדובר בארגמן איננו יודע לקרוא ואין טענות עליו.
וע"כ רציתי לדעת מה הם הראיות שלכם זה נגד זה, איני מעוניין להפוך את דעתך נגד המורקס, בסך הכל רציתי להבין את שיטתך, ואשר ע''כ לא התוכחתי עמך על כל מילה על אף שהרושם הוא כמו שכתב אשבורן שאם כה יאמר עקודים יהיה שכריך וילדו כל הצאן עקודים.מבקש לדעת כתב: הטעות היא של אלו שחשבו שהפורפורא והתכלת הוא חיבור שיצרו חוקרי או"ה. וע"ז הוכחנו שהיא דעת חכמי ישראל, ואין כוונתי למשיבים.
טוב טעם ודעת כתב:מבקש לדעת כתב:בס"ד
מע''כ המבקש לדעת
הכנסת מילים מה שלא כתבתי, לא כתבתי שבראבי''ה מפורש ההיפך מדבריך, בסך הכל כתבתי שדבריו הם שלא כדבריך, ויש הבדל גדול בין זה לזה, ועדיין אני ס''ל כן, איני מבין לפי דעתך למה הוסיף הראבי''ה את המילה 'מעיל' שהוא מיותר לגמרי ולא מתוך דברי הירושלמי, גם מכיון שלפי דעתך (כעת) שפורפור הוא בין צבע ארגמן ובין צבע תכלת איך זה משתמש לדוגמא על זמן משיכיר מבלי לפרש, אבל לא אכנס עמך בויכוחים כי בסך הכל אין זה נוגע לי כלל, רק כפי שהבנתי כל המחלוקה בין הקונטרסים היא אודות:וע"כ רציתי לדעת מה הם הראיות שלכם זה נגד זה, איני מעוניין להפוך את דעתך נגד המורקס, בסך הכל רציתי להבין את שיטתך, ואשר ע''כ לא התוכחתי עמך על כל מילה על אף שהרושם הוא כמו שכתב אשבורן שאם כה יאמר עקודים יהיה שכריך וילדו כל הצאן עקודים.מבקש לדעת כתב: הטעות היא של אלו שחשבו שהפורפורא והתכלת הוא חיבור שיצרו חוקרי או"ה. וע"ז הוכחנו שהיא דעת חכמי ישראל, ואין כוונתי למשיבים.
ועכשיו, בקונטרס כתבת בשם הפרקי דרבי אליעזר שמרדכי יצא בלבוש מלכות "תכלת וחור" מה המלך לובש פורפורא אף מרדכי כן, והיה קצת קשה לי הרי מדובר משני צבעים תכלת וחור, אז איזה מהם הוא הפורפורא? והנה פתחתי את הפדר"א ושם המתין לי אכזבה מפתיעה בדברי הפדר''א לא מופיע מילים אלו תכלת וחור כלל, בסך הכל מרדכי יצא בלבוש מלכות בלי קשר לצבע, כל שהוא.
ובקשתי מאחד שיש לו את אוצר החכמה ועודכן ממש עכשיו ולא מצא אף דפוס אחד כדבריך.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים