לכן מניחו כאן, ואשמח להפניות באם כבר נכב"ב כמסתבר, ואז אוכל לצרף שם או למחוק.
בפיה"מ לברכות פ"א (משנה ב בדפוסים, משנה ד בחלוקת הרמב"ם) כתב הרמב"ם שתכלת הוא "שם נופל על הצמר אלאזרק", וביאר הרב קאפח שהכוונה לגוון כחול כהה מאד.
והלום ראיתי [בספר היקר אוצר מגילת אסתר] בפירוש רבי תנחום הירושלמי לאסתר א, ו שתכלת הוא "אסמאנג'ון", וכתבו בהערה שם שהוא תרגום רס"ג בכל מקום למילת תכלת, והביאו מנוה שלום (שמות כה, ד) שהכוונה לגוון השמים [וזה שורש התיבה: סמא = שמים]. וכן כתבו להלן שם ח, טו, שגם שם תרגם רבי תנחום "אסמאנג'ון" וכתבו בהערה שהוא כתפסיר רס"ג בכל דוכתי לתכלת, והיא מילה פרסית המורכבת מ'אסמא' וגון' שפירושן צבע השמים.
שוב ראיתי כעת במאמרה של הדסה שי בספונות כא עמוד 227 שרבי תנחום פירש את צבע אבן התרשיש שהוא אלאזרק - ושהוא כצבע השמים:
ממולאים בתרשיש (שה"ש ה, יד) מרצעה באליאקות אלאזרק ואסמי בה אלסמא לכונה ירי ען אלבעד אזרק, וכדלך אלבחר איצא אסמי תרשיש לזרקתה [משובצים באליאקות אלאזרק, ונקראו בו השמים מפני שהם נראים מרחוק תכולים, וכן הים נקרא גם הוא תרשיש בשל צבעו הכחול]. וכן כתב גם בפירושו ליונה (א, ג): ואצל תרשיש מוצועא לליאקות אלאזרק תרשיש שהם וישפה (שמות לט, יד) ונקל מנה ללבחר לשבהה בה פי זרקה לונה ען בעד... וקד יקאל אנה אסתעיר הדא אלאסם ללסמא למעני זרקתהא ללבעד איצא [ובעיקרו תרשיש הוא שם אליאקות אלאזרק תרשיש שהם וישפה, והועבר ממנה לים מפני שהוא דומה לו בצבעו התכול מרחוק... ויש אומרים שהשם הזה נשאל לשמים במובן היותו אף הוא תכול מרחוק].
אשמח להרחבה בעניין וכיו"ב מהיודעים.