מקדש מלך כתב:לא מצינו חובה לחפש את התכלת, בזה אין ספק, שהרי בכל הדורות לא ניסו אף פעם לחפש אותה.
היכן מצינו חיוב ללכת לחפש אתרוג בערב סוכות.
מקדש מלך כתב:לא מצינו חובה לחפש את התכלת, בזה אין ספק, שהרי בכל הדורות לא ניסו אף פעם לחפש אותה.
הורודנאי כתב:מקדש מלך כתב:לא מצינו חובה לחפש את התכלת, בזה אין ספק, שהרי בכל הדורות לא ניסו אף פעם לחפש אותה.
היכן מצינו חיוב ללכת לחפש אתרוג בערב סוכות.
מקדש מלך כתב:אני סתם מנסה לזרוק הרהור שהיה לי בנושא.
שמתי לב, שמאז הרדזינר, הדפוס היה פחות או יותר זהה. המגלה צועק חי וקיים שכבר מצא, הגדולים הכי גדולים שבדור פשוט 'מתחמקים', בלי שום הסבר נוסף, והגדולים שתחתיהם מחפשים ביאור למה הגדולים ביותר פשוט מתחמקים.
וזה מביא אותי להרהור כזה. לא מצינו חובה לחפש את התכלת, בזה אין ספק, שהרי בכל הדורות לא ניסו אף פעם לחפש אותה.
אם מגיע מישהו וטוען שעל סמך סימנים, ספרי היסטוריה, מדענים, סברות, מחק את המיותר או שאף אחד לא מיותר, הוא מצא את התכלת, הרי שאיני מחויב לסמוך על מיטב הבנתו של אותו אחד. אולי הוא טועה ? הרי כבר טעו גם לפניו. ומי אמר שניתן בכלל לשחזר פיסת היסטוריה כה רחוקה בעזרת הכלים הללו. אלא מה תאמר, שעלי בגילי המבוגר ללמוד את הנושא מתחילתו? זה כבר בכלל 'חיפוש התכלת' שאיני מחויב בו.
שאר עמך בית ישראל גם כן לא בודקים את הנושא לעומק, ואין להם שום חיוב לעשות כך (וזה גם הראוי, שכן אם חלילה יש בזה טעות, נפיק חורבה מיניה, ובזיון התורה, והפסד ממון ישראל, פרט לטעמים שעל פי הנסתר והשקפה).
ומי שנעבעך כן בדק את הנושא ביסודיות והשתכנע? אולי הוא באמת חייב... אז שילבש... (ואולי יש לפטור מדין 'כבוד הבריות' שהקילו בו בגנאי גדול בדאורייתא בשב ואל תעשה, כמבואר בהלכות ציצית... שכן יש חוגים שאצלם העושה כך יחשב כמי שנתבלעה דעתו ל"ע).
מקדש מלך כתב:הורודנאי כתב:מקדש מלך כתב:לא מצינו חובה לחפש את התכלת, בזה אין ספק, שהרי בכל הדורות לא ניסו אף פעם לחפש אותה.
היכן מצינו חיוב ללכת לחפש אתרוג בערב סוכות.
א. עיין מנחת חינוך מצוה ה' שדן בזה.
ב. אני הבאתי הוכחה חותכת מהנהגתם למעשה של כל גאוני ישראל מאות שנים. יש לך מענה על כך?
ג. בכל מקרה, החילוק בין חיפוש לקיים מצוה ברורה לבין מצווה שנשכחה מובן בסברא, גם אם אין גדר חתוך במאה אחוז לכך.
אוצר החכמה כתב:מלבב כתב:ולהגיד שאין בזה ביטול עשה זה ברמה של טעות בדבר משנה, דוכי בגלל שיש מצווה גם בלבן לבד במקום אונס נגיד שזה רק הידור וחומרא? לכן שאלתך מה הוספתי בשאלה זאת על השאלות הקודמים הוא לא לעניין, כיון שהמחשתי ברור שכמו שלא יעלה על דעת שום בר דעת להקל באיסור שרצים על סמך כל הסברות הקלושות שנאמרו לפטור התכלת, אז מה שונה מצוות תכלת שיש בזה ביטל עשה הגם שלא ביטול מצווה, ואיסור בל תגרע לדעת כמה אחרונים, מאיסור שרצים.
העמרצות המצוייה בפורום הזה בשימוש בביטוי טעות בדבר משנה היא אחד הדברים המצחיקים.
מלבב כתב:הארדזינר בספרו כותב ששלח ספרו הראשון להרבה גדולי ישראל וכותב שם כל טעמי ההשגות שהשיבו לו ומשיב עליהם, ומה שהשפת אמת אמר לו רק עי מובן מאוד, שהרי מה עשה הראדזינער, הוא מצא בריה משונה שנמצא גם בים הגדול וגם בשאר ימים שהוא דומה לדג קצת ודומה לחילזון בזה שאין לו שדרה ולפעמים חלק מגופו כחול ויש לו נוזל שחור, ומצא כימאי שאמר לו פטנט איך להפוך אותו לכחול כהה, ומה שהצבע אינו עמיד אמר איזה דוחק פשט שזה כן נקרא עמיד, ומה שלא נמצא בין צור לחיפה אמר דוחק גדול מאוד,ולא הסביר איך זה נשכח ולמה זה היה כ״כ יקר, אז שאר גדולי ישראל הטריחו עצמם לשאול כל השאלות האלו, אבל השפת אמת שהיה חריף ודרכו לקצר אמר רק עי.
אבל פה יש לנו חילזון ממש, שצלליתו דומה לדג כמו שכתב רש״י תבנית דיוקנו דומה לדג, וכשנמצא בים בחיים צבעו ירוק או כחול, שעיקר מקומו בין צור לחיפה ואיי אלישה, ולא נמצא בכל העולם רק בים הגדול, ודמו שימש בעבר לצבע יקר ועמיד מאוד, וחוץ מחלזוני ארגמן ותולעת שני לא נמצא ולא ידוע לא במקורותינו ולא בכתבי הגויים ולא ברחבי האינטרנט בעל חיים אחר שמשמש לצביעה, ויש בו צבען כחול והסממנים באים רק שיתפס בצמר.
והיחידים שכתבו על זה הם השלטי גבורים שהספר לא היה נפוץ כלל, והחוות יאיר שהספר שלו נדפס רק לאחרונה, וגם הם כתבו רק פורפורה ולא איזה סוג פורפורה, והרדב״ז כתב שיתכן שהחילזון עדיין נמצא ושמה שנשכח זה דרך צידתו ודרך צביעותו, ואפילו לחכמי הגויים בדורות האחרונים ששיערו שאפשר שזה התכלת לא ידעו עד לאחרונה איך לעשות מזה כחול ממש בלי נטייה לסגול.
מלבב כתב:אני רק הסברתי דעת רוב גדולי ישראל שלא קבלו דבריו ואפילו לא חשו מספק, אתה מוזמן להסביר דעתו ודעת הגדולים שכן חשו לדבריו
פנת יקרת כתב:מלבב כתב:פנת יקרת כתב:מלבב כתב:הארדזינר בספרו כותב ששלח ספרו הראשון להרבה גדולי ישראל וכותב שם כל טעמי ההשגות שהשיבו לו ומשיב עליהם, ומה שהשפת אמת אמר לו רק עי מובן מאוד, שהרי מה עשה הראדזינער, הוא מצא בריה משונה שנמצא גם בים הגדול וגם בשאר ימים שהוא דומה לדג קצת ודומה לחילזון בזה שאין לו שדרה ולפעמים חלק מגופו כחול ויש לו נוזל שחור, ומצא כימאי שאמר לו פטנט איך להפוך אותו לכחול כהה, ומה שהצבע אינו עמיד אמר איזה דוחק פשט שזה כן נקרא עמיד, ומה שלא נמצא בין צור לחיפה אמר דוחק גדול מאוד,ולא הסביר איך זה נשכח ולמה זה היה כ״כ יקר, אז שאר גדולי ישראל הטריחו עצמם לשאול כל השאלות האלו, אבל השפת אמת שהיה חריף ודרכו לקצר אמר רק עי.
אבל פה יש לנו חילזון ממש, שצלליתו דומה לדג כמו שכתב רש״י תבנית דיוקנו דומה לדג, וכשנמצא בים בחיים צבעו ירוק או כחול, שעיקר מקומו בין צור לחיפה ואיי אלישה, ולא נמצא בכל העולם רק בים הגדול, ודמו שימש בעבר לצבע יקר ועמיד מאוד, וחוץ מחלזוני ארגמן ותולעת שני לא נמצא ולא ידוע לא במקורותינו ולא בכתבי הגויים ולא ברחבי האינטרנט בעל חיים אחר שמשמש לצביעה, ויש בו צבען כחול והסממנים באים רק שיתפס בצמר.
והיחידים שכתבו על זה הם השלטי גבורים שהספר לא היה נפוץ כלל, והחוות יאיר שהספר שלו נדפס רק לאחרונה, וגם הם כתבו רק פורפורה ולא איזה סוג פורפורה, והרדב״ז כתב שיתכן שהחילזון עדיין נמצא ושמה שנשכח זה דרך צידתו ודרך צביעותו, ואפילו לחכמי הגויים בדורות האחרונים ששיערו שאפשר שזה התכלת לא ידעו עד לאחרונה איך לעשות מזה כחול ממש בלי נטייה לסגול.
אמור לי מר מלבב, מתי פעם האחרונה שהסתכלת בספרי הגאון מראדזין? האם פעם למדת אותם מבפנים מהחל ועד כלה?? אתה מדבר על גאון הדורות, כמו בן אדם שמדבר עם ילד כמה כיתות מתחתיו.. נראה לך כי בזמנו היית יכול אפילו לפתוח את זווית פיך בנוכחותו ענק תורה כמוהו?? [זו בעצם אחת הבעיות הגדולות של הרבה מן הדוגלים בשיטתכם בכלל..]
אני רק הסברתי דעת רוב גדולי ישראל שלא קבלו דבריו ואפילו לא חשו מספק, אתה מוזמן להסביר דעתו ודעת הגדולים שכן חשו לדבריו
איש לא ביקש ממך להסביר ולא שם אותך לדובר של גדולי ישראל, ומכל מקום יש סגנון הסברה שמקובל בעולם ההלכה וזה לא הסגנון שבחרת בו.
מלבב כתב:תירגע, איש לא ביקש ממך להגן על כבוד גדולים, כל אחד מותר לו להסביר כל צד שנראה בעיניו.
סך הכל רציתי להסביר למי שרצה לדייק מהשפת אמת שלא משנה הראיות ובכל אופן לא שייך תכלת בזמן הגלות.
מקדש מלך כתב:יש שיקול דעת הלכתי. לפוסק ניתנה הרשות להשתמש בשיקול דעתו ההלכתית, וכל עוד הוא אמין ובן תורה בעל סברא ישרה, ברור שניתן לסמוך עליו. נמצא שהשיקול דעת הזה הוא חלק אינטגרלי ממאגר הידיעות ההלכתי שלנו.
אין לנו דרך הלכתית להגיע לתכלת, כי נשכח זכרה.
יש כאן אנשים שטוענים שהם יכולים להתחקות אחרי העבר ולדעת במה השתמשו לפני 1500 שנה, בכלים שאינם הלכתיים (אין כלים הלכתיים לשחזר את התכלת).
אין לי שום חיוב להאמין לדבריהם. ואין לי שום חיוב לחקור אם הם צודקים.
זכר לדבר 'עדיה בצד איסתן ותיאסר'? אני לא חייב ללכת לשם...
פנת יקרת כתב:מלבב כתב:תירגע, איש לא ביקש ממך להגן על כבוד גדולים, כל אחד מותר לו להסביר כל צד שנראה בעיניו.
סך הכל רציתי להסביר למי שרצה לדייק מהשפת אמת שלא משנה הראיות ובכל אופן לא שייך תכלת בזמן הגלות.
יש לי שלושה מילים לומר לכם: חצופים, גאוותנים, שחצנים!
בדרך אל "קיום מצוות תכלת" שלכם, הנכם דורכים על כבוד גדולים וגאוני ישראל! מי ביקש מכם רמוס חצרי??
בשעה שתקיימו את 'מצוות התכלת' שלכם, תאמרו 'לשם יחוד' בנוסח: "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות פליניוס וויטרוביוס". החוות יאיר לא היה חוצפן כמוך, והשלטי גבורים 'מוותר' על השירות שלך. חצוף!!! 'סך הכול' הוא רצה... שמעתם מילים? איש לא ביקש ממך חוות דעת בנושא, השפת אמת לא ביקש ממך הסברים, יש אחרים שיעשו את זה, מי אתה בכלל שתכניס את ראשך כאן בשחץ ובזלזול.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים