גילוי ה'חליטה' האבודה

[מקדש מלך]

בלומדי הלכות חליטה בפסח, שאסור לחלוט בזמנינו ונחשב כחמץ ודאי (והתירו רק משהו, ובהנאה דווקא, או חולה שיש בו סכנה), הרהרתי לעצמי, הרי לכאורה הידיעות והסברא הפשוטות שיש לנו מהו חליטה, מדויקות בהרבה מה'ודאות' של התכלת החדשה. ואף על פי כן ליכא מאן דידע למיחלט.

ההשוואה לא מדויקת לחלוטין ואכ"מ. זה רק מסביר קצת את המבט של הפוסקים.

[כח הטענה]

ההבדל הפשוט הוא ששם אין אנו בקיאים לחומרא ובתכלת אתה טוען אין אנו בקיאים לקולא!

[אב בבינה]

בלומדי הלכות חליטה בפסח, שאסור לחלוט בזמנינו ונחשב כחמץ ודאי (והתירו רק משהו, ובהנאה דווקא, או חולה שיש בו סכנה), הרהרתי לעצמי, הרי לכאורה הידיעות והסברא הפשוטות שיש לנו מהו חליטה, מדויקות בהרבה מה'ודאות' של התכלת החדשה. ואף על פי כן ליכא מאן דידע למיחלט.

ההשוואה לא מדויקת לחלוטין ואכ"מ. זה רק מסביר קצת את המבט של הפוסקים.

כל ענין אין אנו בקיאין שכל הלכות טריפות מלא מזה, הם בדברים שיש להם שיעור דק באין איסור להיתר, ואין לנו הגדרה ברורה מהו השיעור, ולכן משום שאין אנו בקיאין מרחיקין לגמרי מחשש שמא נכשל באיסור תורה. כמדומה בנידון של חליטה הראשונים כתבו שיש חשש הוא שהמים לא יהיו רותחין לגמרי.

מה זה קשור לתכלת?

[מלבב]

בלומדי הלכות חליטה בפסח, שאסור לחלוט בזמנינו ונחשב כחמץ ודאי (והתירו רק משהו, ובהנאה דווקא, או חולה שיש בו סכנה), הרהרתי לעצמי, הרי לכאורה הידיעות והסברא הפשוטות שיש לנו מהו חליטה, מדויקות בהרבה מה'ודאות' של התכלת החדשה. ואף על פי כן ליכא מאן דידע למיחלט.

ההשוואה לא מדויקת לחלוטין ואכ"מ. זה רק מסביר קצת את המבט של הפוסקים.

מחומרות של פסח אתה מביא ראיה להקל בלאו ועשה דאורייתא?

[בתבונה]

בלומדי הלכות חליטה בפסח, שאסור לחלוט בזמנינו ונחשב כחמץ ודאי (והתירו רק משהו, ובהנאה דווקא, או חולה שיש בו סכנה), הרהרתי לעצמי, הרי לכאורה הידיעות והסברא הפשוטות שיש לנו מהו חליטה, מדויקות בהרבה מה'ודאות' של התכלת החדשה. ואף על פי כן ליכא מאן דידע למיחלט.

ההשוואה לא מדויקת לחלוטין ואכ"מ. זה רק מסביר קצת את המבט של הפוסקים.

כל ענין אין אנו בקיאין שכל הלכות טריפות מלא מזה, הם בדברים שיש להם שיעור דק באין איסור להיתר, ואין לנו הגדרה ברורה מהו השיעור, ולכן משום שאין אנו בקיאין מרחיקין לגמרי מחשש שמא נכשל באיסור תורה. כמדומה בנידון של חליטה הראשונים כתבו שיש חשש הוא שהמים לא יהיו רותחין לגמרי.

מה זה קשור לתכלת?

הרמבם מחייב חליטה לגבי הכשרת בשר.
למרות שלגבי כמה דברים כתב שנהגו להחמיר שלא בקיאים בחליטה.
ואם כדבריך שהחמירו בגלל חשש שיעברו את גבול השיעור. אז אפשר ליישב בבשר שאי אפשר לאהחמירו

[יוצא פוניבז']

בלומדי הלכות חליטה בפסח, שאסור לחלוט בזמנינו ונחשב כחמץ ודאי (והתירו רק משהו, ובהנאה דווקא, או חולה שיש בו סכנה), הרהרתי לעצמי, הרי לכאורה הידיעות והסברא הפשוטות שיש לנו מהו חליטה, מדויקות בהרבה מה'ודאות' של התכלת החדשה. ואף על פי כן ליכא מאן דידע למיחלט.

ההשוואה לא מדויקת לחלוטין ואכ"מ. זה רק מסביר קצת את המבט של הפוסקים.

לגבי חולה שיב"ס כתוב שיעשה חליטה, מבואר שלקולא אי אפשר לומר שאין אנו בקיאין, ואפשר לעשות חליטה בלי שום מסורת, וכן לא אומרים שכל זמן שלא יעמוד חכם ויברר בפלפולו וברוח קדשו מסורת החליטה שנהגו בה חז"ל אין אנו מחוייבים להשתדל בקיומה, וגם לא חוששים שמא יבואו להתיר גם למי שאינו חולה ח"ו, וגם לא חוששים שילמדו מכך איך לעשות החליטה של המנחות ויבואו להקריב גם קרבנות וכו'

[חרסון]

דומה שהרב מקד"מ לא נכנס לסוגייא של היתר החליטה וחידוש התכלת, קולא וחומרא, אלא לסוגייא של איך עובדת 'מסורת' ואיך מתפרשים 'סימנים' המופיעים בדחז"ל

[בתבונה]

ועל זה הוא קיבל תשובה פשוטה: שאין הפשט שאין אנו בקיאים בחליטה, שלא ידענו שהכוונה להכניס לסיר מים רותחים על האש.
אלא הכוונה שלא ידוע עד היום מהם שיעורי החליטה.
שבניגוד לאפייה זה ניכר כל כך מתי הוא אפוי.
בחליטה מתי בדיוק הוא נחשב כבר חלוט, ומהו מינימום רמת הרתיחה המתאימה לחליטה.הרי אחרי שהכניסו את חתיכות הבצק הראשונות המים מצטננים.
ובגלל שהגבול לא ברורים ויש חשש שיעברו את הגבול לקולא, החמירו לא לסמוך על חליטה באיסור חמץ אלא רק לצורך חולה.
וכן סמכו על חליטה בהכשרת בשר אחר המליחה להרמב"ם שמצריך חליטה לכל בשר אחר המליחה.

וגם כיום אנו לא בקיאים בגדרים אלו בחליטה

בנוסף לנ"ל חשוב להדגיש שבחקירה אמתית זיהוי התכלת הוא ודאי כפסק הגאון הגדול רבי ישראל הלוי בעלסקי ראש ישיבת תורה ודעת זצ"ל מגדולי הפוסקים ובעמח"ס שולחן הלוי ופסקי הלכות.