אוצר החכמה כתב:אם מותר לסטות רגע מנושא האשכול.
בקונטרס מהו חלזון מובא שאת יירש הצלצל מתרגם יונתן חלזונא ופירושו מין ממיני שבלולי האדמה. האם מוכרת היום התפועה של מין שבלולים שמתרבה והורס את הצומח בצורה משמעותית?
אוצר החכמה כתב: מתנגדי המורקס יטענו שהפסוקים ביחזקאל מדברים על התכלת של תורה אבל לא על המורקס.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה הטענה מן הפסוקים.
מתנגדי המורקס יטענו שהפסוקים ביחזקאל מדברים על התכלת של תורה אבל לא על המורקס.
אני חשבתי שהראייה היא מן הרמב"ן כי הוא דיבר על המורקס (שזה מה שהיה בזמנו אצל המלכים) וע"ז כתבתי מה שאפשר לענות.
אני מבין שאתה עונה על זה שהתכלת הידוע בצור, עליו דבר יחזקאל, עליו במפורש כתבו הגויים שידיע להו שהוא מן המורקס, האם לעובדה הזאת מסכימים מתנגדי המורקס.
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:אם מותר לסטות רגע מנושא האשכול.
בקונטרס מהו חלזון מובא שאת יירש הצלצל מתרגם יונתן חלזונא ופירושו מין ממיני שבלולי האדמה. האם מוכרת היום התפועה של מין שבלולים שמתרבה והורס את הצומח בצורה משמעותית?
כן. בגן חיות התנכ"י ב"ביתן חיות קטנות" (די בהתחלה) יש אקוריום עם חלזונות וכתוב שם שהוא מזיק מספר 1 לחקלאות. (הייתי שם לפני כשנתיים)
מנין כתב:אוצר החכמה כתב: מתנגדי המורקס יטענו שהפסוקים ביחזקאל מדברים על התכלת של תורה אבל לא על המורקס.
כל העושר של צור היה מהתכלת לציציות ליהודים? "רוכלת לעמים רבים" קצת דחוק.
אוצר החכמה כתב:מנין כתב:אוצר החכמה כתב: מתנגדי המורקס יטענו שהפסוקים ביחזקאל מדברים על התכלת של תורה אבל לא על המורקס.
כל העושר של צור היה מהתכלת לציציות ליהודים? "רוכלת לעמים רבים" קצת דחוק.
לא לזה התכוונתי אלא כמו שהבין אותי ברזילי, כלומר האם מתנגדי המורקס יכולים לטעון שבאותו זמן התכלת שהשתמשו בו כולם היה אחר מהמורקס. (על זה גם דיברתי לעיל בקשר למלך בבל). ע"ז עונה ברזילי שאריסטו דיבר על המורקס כאשר הוא היה פחות או יותר בזמן יחזקאל.
מה משיבים ע"ז המתנגדים?
אשרי משכיל אל דל כתב:למעשה
בודאי דברי הגרי"ש אלישיב הם עיקר, עדין לא ראיתי סיבה לטוש את דבריו. כל המחדשים בעצמם מסופקים ואומרים על דרך האפשר. מה אפשר לעשות
אשרי משכיל אל דל כתב:למעשה
בודאי דברי הגרי"ש אלישיב הם עיקר, עדין לא ראיתי סיבה לטוש את דבריו. כל המחדשים בעצמם מסופקים ואומרים על דרך האפשר. מה אפשר לעשות
מבקש לדעת כתב:... ישנו ג"כ מדרש תנחומא שכ"כ (וארא יט) וז"ל: למה הכה אותן בברד, שחשבו המצרים שיהיו ישראל כורמיהם, אמר דוד יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל (תהלים עח מז), וכיצד היה יורד, ר' פנחס ור' יהודה הלוי בר' שלום, אחד מהם אמר כחלזון הזה היה יורד ומקצץ את האילנות, יהרג בברד גפנם וגו' וחד אמר כחנמל הזה יורד ושקמתם בחנמל, עכ"ל.
ומוכח שהדמיון לחלזון אינו בצורה אלא בקלקול האילן. וכתבו ע"ז במק"א.
חובב_ספרים כתב:מבקש לדעת כתב:... ישנו ג"כ מדרש תנחומא שכ"כ (וארא יט) וז"ל: למה הכה אותן בברד, שחשבו המצרים שיהיו ישראל כורמיהם, אמר דוד יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל (תהלים עח מז), וכיצד היה יורד, ר' פנחס ור' יהודה הלוי בר' שלום, אחד מהם אמר כחלזון הזה היה יורד ומקצץ את האילנות, יהרג בברד גפנם וגו' וחד אמר כחנמל הזה יורד ושקמתם בחנמל, עכ"ל.
ומוכח שהדמיון לחלזון אינו בצורה אלא בקלקול האילן. וכתבו ע"ז במק"א.
האם המורקס ידוע כמקלקל אילנות?
אשרי משכיל אל דל כתב:למעשה
כל המחדשים בעצמם מסופקים ואומרים על דרך האפשר. מה אפשר לעשות
אשרי משכיל אל דל כתב:למעשה
בודאי דברי הגרי"ש אלישיב הם עיקר, עדין לא ראיתי סיבה לטוש את דבריו.
אוצר החכמה כתב:אני לא יודע מה ידע ומה לא ידע. אבל הנראה מדבריו הוא שזה הביא רק כסמך,
אפרקסתא דעניא כתב:אין כוונתי לליצנות. הרב אלישיב מעלה כאן טענה עקרונית, שאותה איני מבין. אם כוונתו שהטעות מצויה בדברים הללו, היה כותב משהו כמו: "ויש לוודא היטב היטב שכל הנתונים מהש"ס ומהפוסקים מתאימים במלואם לחילזון זה". מדבריו נראה שכיוון שפעם טעו, יש חשש שמא יטעו שוב. טיעון זה אינו מובן לענ"ד.
אפרקסתא דעניא כתב:אין כוונתי לליצנות. הרב אלישיב מעלה כאן טענה עקרונית, שאותה איני מבין. אם כוונתו שהטעות מצויה בדברים הללו, היה כותב משהו כמו: "ויש לוודא היטב היטב שכל הנתונים מהש"ס ומהפוסקים מתאימים במלואם לחילזון זה". מדבריו נראה שכיוון שפעם טעו, יש חשש שמא יטעו שוב. טיעון זה אינו מובן לענ"ד.
אוצר החכמה כתב:אני דווקא מבין את זה. הרב אלישיב עצמו אולי מרגיש שאין לו כלים לשפוט את העניין, הוא לא יודע לקרא את דברי פליניוס במקורם ולא בקי בכתבים אחרים של בני התקופה לדעת אם יש סתירות ברורות לזה וההתמצאות שלו בארכיאולוגיה או בכימיה מוגבלת אם בכלל.
הוא מרגיש שהטענה המרכזית כלפיו כאן היא הנה המבינים בדבר טוענים שהפעם זה באמת מוכח. וע"ז הוא אומר שבעיניו הטיעון הזה קצת בעייתי כי במה יוודע איפוא שהפעם זה יותר מוכח מאשר בפעמים הקודמות.
אוצר החכמה כתב:א. אני באמת לא בטוח שמי שקורא את דברי פליניוס מקונטרסי תומכי המורקס או מתנגדיו באמת קיבל את כל האינפורמציה. ... שכל צד מביא רק את הראיות לדבריו ולא מחזק את הראיות הסותרות.
אוצר החכמה כתב:אי אפשר לדעת הכל בחיים וחכם הוא המכיר את מקומו, כך שאם הרב אלישיב חשב שיקשה עליו לברר את העניין על בוריו מותר לו להעלות ספיקות.
כל רב הפוסק באיזה עניין פוסק כפי המידע הקיים ברשותו ולפי שיקול דעתו עד היכן הוא חייב לברר וכמה הוא יכול להניח. וזה מה שעשה כאן הרב אלישיב.
אוצר החכמה כתב:יכול החולק עלי לומר לגבי עליך אמר הרב אלישיב מאן יימר שמחר לא תתברר טעותו.
אוצר החכמה כתב:אני חוזר ואומר את הנראה לענ"ד שבמקום לדון על מה יכל הרב אלישיב לעשות ומה הערך של דעתו הרבה יותר ראוי לדון על עצם הדברים שאמר בתחום ההלכתי.
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:א. אני באמת לא בטוח שמי שקורא את דברי פליניוס מקונטרסי תומכי המורקס או מתנגדיו באמת קיבל את כל האינפורמציה. ... שכל צד מביא רק את הראיות לדבריו ולא מחזק את הראיות הסותרות.
א. אפשר לקרוא את פליניוס אצל הרב הרצוג. ב. פליניוס זו לא הראיה היחידה. ג. אין ראיות סותרות.
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:אי אפשר לדעת הכל בחיים וחכם הוא המכיר את מקומו, כך שאם הרב אלישיב חשב שיקשה עליו לברר את העניין על בוריו מותר לו להעלות ספיקות.
כל רב הפוסק באיזה עניין פוסק כפי המידע הקיים ברשותו ולפי שיקול דעתו עד היכן הוא חייב לברר וכמה הוא יכול להניח. וזה מה שעשה כאן הרב אלישיב.
מי אמר שהוא חשב שיקשה עליו לברר?? אולי הוא חשב שאין לו שום חיוב לחשוש לשמועה האומרת שנמצא התכלת כדי לטרוח לברר. [וכך הוא אמר לתלמידו - שהתשובה הנ"ל באה לומר למה אין צורך לברר את הנושא].
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:יכול החולק עלי לומר לגבי עליך אמר הרב אלישיב מאן יימר שמחר לא תתברר טעותו.
על כל דבר שברור לי אני יכול לומר: "מאן יימר שמחר לא תברר טעותי"? אם ברור לי משהו אז גם ברור לי שלא יתברר שזה טעות...
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:אני חוזר ואומר את הנראה לענ"ד שבמקום לדון על מה יכל הרב אלישיב לעשות ומה הערך של דעתו הרבה יותר ראוי לדון על עצם הדברים שאמר בתחום ההלכתי.
כבר דנו רבות על דבריו בתחום ההלכתי וקיצר בכך אריך לעיל. עיין בקונטרסים. [יש להוסיף את טענתו בענין צבע הציציות שזה רק על הצד שהזיהוי מוטעה]
אוצר החכמה כתב:אני מתאר לעצמי שגם דנו רבות על העובדה ש"הרב אלישיב מביע דעות בתחומים שאינו מבררם" ובכל אופן חזרו על זה כאן.
אוצר החכמה כתב:מה משיבים על טענתו שלדעת רש"י אסור להוסיף ליורה שאר סממנים?
יטרח מר לעיין בדברי הישועות מלכו לפני שהוא דוחה אותו בקנה כאילו נשמט ממנו גמרות מפורשות.אריך כתב:ב) דברי הישועות מלכו שהתכלת נגנז ולא היה מצוי אחרי החורבן. כבר נתברר הדבר בקונטרסים השונים בראיות רבות ועצומות מדברי חז"ל והראשונים שהתכלת נמצא שנים רבות אחרי החורבן, וכמפורש במהרי"ל, רמב"ן, רדב"ז, ועוד שגם היום יכול להמצא. ולא ראיתי להאריך בדברים שנתבררו היטב בכתובים רבים.
לפי הבנתי טענת הישועות מלכו היא דכיוון שאין יודעים איך לעשות וא"א לעשות את שניהם אין סברא שנבחר אחד מהם ונעשה אותו. אך יתכן להשיב שאין אנו יודעים כיצד לצבוע ע"פ שיטת רש"י אלא רק ע"פ שיטת הרמב"ם. השאלה היא אם זה אכן כך...אריך כתב:אז ראשית, גם אם נניח שזו שיטת רש"י ויש כאן מחלוקת רמב"ם ורש"י, אז נשארנו עם ספק שקול ובודאי שאין בזה משום סיבה לא לקיים את שיטת הרמב"ם.
מה???אריך כתב:עד כמה שידוע לי, במקום שהרמב"ם נחלק עם רש"י להלכה בודאי שהלכה כרמב"ם, שהוא פוסק ורש"י מפרש. אז מה כאן הטענה?
אריך כתב:באשר לטענות ההלכתיות של הגרי"ש, הנה בקצרה:
ראשית מה שמייחס הגרי"ש הזיהוי הזה לחוקרים, נעלם ממנו דברי החו"י והיעב"ץ ועוד שזיהו את הפורפור כחלזון התכלת הרבה לפני הרדזינר.
ג' טענות מזכיר הגרי"ש:
א) הטענה הראשונה היא דברי הבית הלוי. וכבר כתבנו למעלה, שהטענה הזו ביחס לארגמון אין לה מקום, לפי שלא היה ידוע שאפשר לצבוע בזה. ונמצא שדברי הבית הלוי לא רק שאינם קושיא אלא משם ראיה לחיוב, כי אם זו טענת הביה"ל נגד הרדזינר, הרי שכלפי הארגמון לא היה טוען זאת.
ב) דברי הישועות מלכו שהתכלת נגנז ולא היה מצוי אחרי החורבן. כבר נתברר הדבר בקונטרסים השונים בראיות רבות ועצומות מדברי חז"ל והראשונים שהתכלת נמצא שנים רבות אחרי החורבן, וכמפורש במהרי"ל, רמב"ן, רדב"ז, ועוד שגם היום יכול להמצא. ולא ראיתי להאריך בדברים שנתבררו היטב בכתובים רבים.
ג) מח' רש"י ורמב"ם אם מותר להוסיף סממנים אחרים. כבר ביאר בקונט' חותם של זהב עמ' 43 יישוב טענה זו, שהדברים אמורים בסממנים שמוסיפים צבע. ע"ש.
סמבטיון כתב:יטרח מר לעיין בדברי הישועות מלכו לפני שהוא דוחה אותו בקנה כאילו נשמט ממנו גמרות מפורשות.אריך כתב:ב) דברי הישועות מלכו שהתכלת נגנז ולא היה מצוי אחרי החורבן. כבר נתברר הדבר בקונטרסים השונים בראיות רבות ועצומות מדברי חז"ל והראשונים שהתכלת נמצא שנים רבות אחרי החורבן, וכמפורש במהרי"ל, רמב"ן, רדב"ז, ועוד שגם היום יכול להמצא. ולא ראיתי להאריך בדברים שנתבררו היטב בכתובים רבים.
חובב_ספרים כתב:אריך כתב:באשר לטענות ההלכתיות של הגרי"ש, הנה בקצרה:
ראשית מה שמייחס הגרי"ש הזיהוי הזה לחוקרים, נעלם ממנו דברי החו"י והיעב"ץ ועוד שזיהו את הפורפור כחלזון התכלת הרבה לפני הרדזינר.
ג' טענות מזכיר הגרי"ש:
א) הטענה הראשונה היא דברי הבית הלוי. וכבר כתבנו למעלה, שהטענה הזו ביחס לארגמון אין לה מקום, לפי שלא היה ידוע שאפשר לצבוע בזה. ונמצא שדברי הבית הלוי לא רק שאינם קושיא אלא משם ראיה לחיוב, כי אם זו טענת הביה"ל נגד הרדזינר, הרי שכלפי הארגמון לא היה טוען זאת.
ב) דברי הישועות מלכו שהתכלת נגנז ולא היה מצוי אחרי החורבן. כבר נתברר הדבר בקונטרסים השונים בראיות רבות ועצומות מדברי חז"ל והראשונים שהתכלת נמצא שנים רבות אחרי החורבן, וכמפורש במהרי"ל, רמב"ן, רדב"ז, ועוד שגם היום יכול להמצא. ולא ראיתי להאריך בדברים שנתבררו היטב בכתובים רבים.
ג) מח' רש"י ורמב"ם אם מותר להוסיף סממנים אחרים. כבר ביאר בקונט' חותם של זהב עמ' 43 יישוב טענה זו, שהדברים אמורים בסממנים שמוסיפים צבע. ע"ש.
בקיצור הגרי"ש היה עם הארץ שלא הכיר לא דברי ר' יעקב עמדין לא מהרי"ל רמב"ן רדב"ז ועוד, ולא ידע מה לעשות במחל' רש"י ורמב"ם כמו שיודעים כותבי הקונטריסים. הוא גם כתב סתם בלי לדעת, לא טרח לעיין בזה, ואפילו אחר שאחרים כבר בררו הכל קיום מצוה דאורייתא לא היה בענינו כלל ולא רק שהוא לא לקח קצת זמן לשמוע מה בפיהם אלא שהוא אף כתב מכתב לצנן אחרים מלעשות זה.
אני דוקא מקבל פסקיו של הגרי"ש פחות מכל האנשים שאני מכיר ההוכלים עם תכלת, אבל הזלזול שהם מזלזלים בו בענין הזה ממש זועק לשמים. אילו היו אומרים אנחנו לא מקבלים פסקיו של הגרי"ש בזה אלא של רבנים אחרים התומכים בנו זה זכתם, אבל לא כתבו כך.
אריך כתב:ציינתי לדברי חותם של זהב שביאר את הדברים [ואיני יודע איך מעלים חלק מהקונטרס].
מחולת המחנים כתב:אני רק שאלה: אם אכן הרמב"ן הרידב"ז החוות יאיר והיעב"ץ ידעו מהי התכלת האמיתית, א"כ מדוע במשך כאלף שנה לפחות לא נהגו במצוה זו, שהרי כאמור לדבריכם גדולי הדורות ידעו לזהות את התכלת, ומדוע מצות התכלת התחדשה רק לפני כשישים שנה?
חובב_ספרים כתב:לא אני ולא אתם חייבים לתרץ כל הקושיות לדעת הגרי"ש, אבל אל תאמר שאתם יודעים הפסק של הגרי"ש יותר טוב מהגרי"ש עצמו, שזה בעצם מה שאתם אומרים. לדבריכם גם הוא מסכים לכם בעצם רק חסר לו כמה ידיעות ואילו היה יודעי מה שאתם יודעים בודאי הוא היה פוסק כן, וממילא מותר לכם להציג דעתכם כדעתו של הגרי"ש.
אני שאלתי אחד שהוא מקורב מאד להגרד"א מורגנשטרן תלמידו המובהק של הגרי"ש [כמו ששמעתי בעצמי מאחד מבניו של הגרי"ש שאמר זה בשם אביו] מה הוא אומר על התכלת. [בחרתי אותו משום שידוע לי שהגרד"מ אינו חוסך שום מאמץ לברר ענינים הקשורים לקיום המצות. (שמעתי מאותו מקורב שעכשיו הוא עוסק ראשו ורובו בבירור שימוש במים בשבת אם בא ע"י חילול שבת, ואם מה שעריית ירושלים אומרים שהמים בפסח אינו בא מהכנרת אמת.) הוא גם אינו רחוק מעולם במחקר, ובגלגולו הראשון קיבל תואר מMIT. לפעמים הוא גם שימש כהמדען של הגרי"ש, שהיה מבקש ממנו לבר המציאות על דברים מסובכים שהוא היה צריך לפסוק עליהם.] הוא אמר לי שהגרדא"מ אינו עוסק בזה משום שהוא נגד דעתו של הגרי"ש.
גם שאלתי הג"ר שאול יהודה פרידמן מו"ץ בירושלים [שאלתי אותו משום שהוא נחשב למומחה במיוחד בעניני סת"ם, ואנשים כאלו מטבעם מתעניינים גם בציצית]. גם הוא אמר לי שזה נגד דעתו של הגרי"ש.
כל זה מצטרף להתחושב שלי שתומכי המורקס רואים הכל אך ורק כפי מה שמתאים למסקנתם. למרות שאולי יש חושבים אחרת, אני לא ממתנגדי המורקס. כפי מה שראיתי יש משמעות שזהו אכן החילזון של תורה. אבל מאידך יש קושיות ומשמעות סותרות. קשה לי לקחת ברצינות המסקנות של אנשים שנותנים תחושה שהם יודעים טוב יותר מכולם, וגם אינם מסוגלים לראות שום דבר חוץ ממסקנתם המבוקשת, ואינם מבחינים בין מה שבאמת הוי ראיה למסקנה שלהם ובין מה שלכל היותר הוי משמעות, ובין מה שבאמת הוי קושיא.
מחולת המחנים כתב:אני רק שאלה: אם אכן הרמב"ן הרידב"ז החוות יאיר והיעב"ץ ידעו מהי התכלת האמיתית, א"כ מדוע במשך כאלף שנה לפחות לא נהגו במצוה זו, שהרי כאמור לדבריכם גדולי הדורות ידעו לזהות את התכלת, ומדוע מצות התכלת התחדשה רק לפני כשישים שנה?
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים