אוצר החכמה כתב:א. דלא כהבן יהוידע אבל כמו שמבואר בערוך ומשמע במהרש"א.
ג. עדיין לא הבנתי את התשובה לשאלתי דלעיל שאחרי שהמצדדים ביארו גם הם שמדובר במעיל בצבע תכלת ולא בתכלת של ציצית מה ראייה יש בכלל מדברי הראבי"ה לויכוח אם תכלת של ציצית היא המורקס. (אלא לדחות את הטוענים שהזכיר ברזילי שהמורקס לא היה ולא נברא)
אוצר החכמה כתב:
2. טענת המתנגדים שלא פורטה כל כך, המורקס פשוט לא דומה למה שהגמרא מתארת על החילזון.
אוצר החכמה כתב:
ברזילי הזכיר דחייה שטוענת שהמורקס גם הוא נכלל בקלא אילן זה לכאורה עונה על טענות 1 ו 3. מה תשובת המצדדים על זה? (ברזילי טען שלא משמע כן בראשונים)
אוצר החכמה כתב:
4. הטענה שהביא ברזילי נגד המצדדים שכנראה לפי הכימיה המודרנית אין הבדל ברמת הצבע של מורקס וקלא אילן וממילא לא מובן איך בדיקות הגמרא מבחינות ביניהם? מה תשובת המצדדים לזה?
חובב_ספרים כתב:זה נשמע כתרתי דסתרי שמצד אחד סומכים על כתבים קדומים המראים דמיון בין מה שיש לנו היום למה שצבעו בו בימים קדמונים, ומאידך דוחים שוני בטענה שאין להקשות ממה שרואים היום, שהשתכללה הצביעה בקלא אילן.
כמובן שערי התירוצים לא ננעלו. אבל סוף כל סוף זה מחזק תחושתי שתומכי המורקס הגיעו למסקנה זו עוד לפני שהם התחילו. כל דבר שאפשר לפרש באופן התומך מסקנתם נהפך לראיה, ואילו כל קושיא על שיטתם דוחים באיזה אופן. באותו מהלך יש לעשות בדיוק להיפך. כל קושיא הוי ראיה שאין זה תכלת, וכל ראיה אפשר לדחות תמיד באיזה אופן.
חובב_ספרים כתב:זה נשמע כתרתי דסתרי שמצד אחד סומכים על כתבים קדומים המראים דמיון בין מה שיש לנו היום למה שצבעו בו בימים קדמונים, ומאידך דוחים שוני בטענה שאין להקשות ממה שרואים היום, שהשתכללה הצביעה בקלא אילן.
כמובן שערי התירוצים לא ננעלו. אבל סוף כל סוף זה מחזק תחושתי שתומכי המורקס הגיעו למסקנה זו עוד לפני שהם התחילו. כל דבר שאפשר לפרש באופן התומך מסקנתם נהפך לראיה, ואילו כל קושיא על שיטתם דוחים באיזה אופן. באותו מהלך יש לעשות בדיוק להיפך. כל קושיא הוי ראיה שאין זה תכלת, וכל ראיה אפשר לדחות תמיד באיזה אופן.
ברזילי כתב:מסתבר שפליניוס לא מדבר על צמח האינדיגו הידוע Indigofera tinctoria, כי עד כמה שאני מבין מוצאו מהודו או מאזור מזרח אסיה (ולכן השם), והוא גדל באקלים טרופי ולא בצרפת שמעבר לאלפים. ייתכן שכוונתו לאיסטיס Isatis tinctoria (ואולי זה באמת הקלא אילן של חז"ל). מכל מקום, כמו שכתב הרב צופר, התיאור של חלזון הנותן צבע עמיד מול צבע צמחי שאיננו עמיד מדבר בעד עצמו.
אחרון התלמידים כתב: במחכ"ת מערבב 2 נושאים.
הקלא אילן זו ידעה שיש בכל הדורות זה מעולם לא נעלם זהו האיסטיס ויש כאן קושיא הרי זה צבע עמיד. והקושיא אינה על תומכי התכלת. ועל זה יש את ההגיון שבזמננו הפקת הצבע היא מתקדמת ולא בצורה שנעשתה אז.
צבעו של הקלא אילן האוא אותו הצבע ולא מנה איך בפיק ממנו זהו הצבע בעצם, וזה רק הקלא אילן? האם השהים הוןא בצבע בורדו כל הנחלים הולכים אל מקום אחד שהוא הצבע הכחול, והוא חיזוק עצום לסוג הצבע של המורקס.
מענין מאוד, שהתחושה שלך לגבי תומכי המורקס שכל דבר מפרשים באופן התומך והגיעו למסקנא קודם (מה שאיננו נכון עובדתית שאנשים שהיו רחוקים לגמרי החלו לבדוק והגיעו למסקנה), אך אין לך שום תחושה הפוכה על כאלו שמוכנים לומר כל תירוץ לא יאומן. רק תעיין בפורום זה מה אמרו לגבי הראבי"ה, ואם כך היית לומד בראבי"ה באיזה שהיא צורה, אם זה לא היה נוגע לתכלת של המורקס.
צופר הנעמתי כתב:ברזילי כתב:מסתבר שפליניוס לא מדבר על צמח האינדיגו הידוע Indigofera tinctoria, כי עד כמה שאני מבין מוצאו מהודו או מאזור מזרח אסיה (ולכן השם), והוא גדל באקלים טרופי ולא בצרפת שמעבר לאלפים. ייתכן שכוונתו לאיסטיס Isatis tinctoria (ואולי זה באמת הקלא אילן של חז"ל). מכל מקום, כמו שכתב הרב צופר, התיאור של חלזון הנותן צבע עמיד מול צבע צמחי שאיננו עמיד מדבר בעד עצמו.
כוונתי אכן היתה לאיסטיס הצבעים, הוא הצבע איסטיס של חז"ל (כמדומה שהראשונים מזהים אותו עם קלא אילן) שהוא הצבע הנחשב לצבע הכחול הצמחי של הצביעה הקדומה. לא ידעתי שהצמח הנקרא אינדיגו הוא צמח אחר.
רק תעיין בפורום זה מה אמרו לגבי הראבי"ה, ואם כך היית לומד בראבי"ה באיזה שהיא צורה, אם זה לא היה נוגע לתכלת של המורקס.
אוצר החכמה כתב:ג. גם לפי הפירוש של תומכי המורקס אין מהראבי"ה שום ראיה לנידון, אלא נגד מתנגדי המורקס הקנאים שטוענים שהמורקס לא היה ולא נברא. אבל נגד אלו הטוענים שבזמן חז"ל היה תכלת של מצווה ותכלת אחר של מלכים אין שום ראייה מהראבי"ה לפי הבנתי, ולא קיבלתי הסבר מדוע יש.
כוונתך שכשהמשנה אומרת בין תכלת לכרתי כוונתה לתכלת של מלכים ולא לתכלת של מצווה? אם כן אף אנו נאמר שפתיל תכלת של התורה הכוונה לתכלת של מלכים ולא לתכלת של מצווה...
אוצר החכמה כתב:1. בחז"ל נראה שקשה מאד להבדיל בין קלא אילן לתכלת ובתיאור של פליניוס המצב הפוך הכביסה הרגילה פוגעת בצבע.
2. מהתיאור של פליניוס נראה שדווקא באיזור שתיאר יש את הצמחים הללו זמינים במקום התכלת ובחז"ל נראה שקלא אילן הוא זול ומצוי ולכן נהגו הרמאים ללבשו במקום תכלת.
3. חוזרת השאלה שהזכרנו לגבי חז"ל הרי היום לא רואים הבדל ברמת העמידות.
אפשר לומר שאצל פליניוס המדובר הוא על חומר אחר שגם נתן צבע קצת שונה. (מפליניוס אין ראייה כמו מחז"ל שאי אפשר להבחין בין הצבעים לדידו היה די בזה שהצבע יפה ומלכותי) זה מה שאני חשבתי בהתחלה שמדובר כאן אבל בדיוק לכן שאלתי אם כך למה זו ידיעה חשובה?
אבל זה גם המתנגדים לא אמרו שגם המורקס נקרא אצל חז"ל תכלת והיו שני תכלת אצל חז"ל.
אוצר החכמה כתב:כוונתך שכשהמשנה אומרת בין תכלת לכרתי כוונתה לתכלת של מלכים ולא לתכלת של מצווה? אם כן אף אנו נאמר שפתיל תכלת של התורה הכוונה לתכלת של מלכים ולא לתכלת של מצווה...
לעיל פירשו את דברי הראבי"ה במעיל תכלת ומעיל כרתי (וזה פירוש פורפורא בירושלמי מעיל תכלת של מלכים ולא פתיל תכלת) ולא בצמר תכלת וצמר כרתי. וכנראה אין ברירה אלא לעשות כן שכן הראבי"ה דיבר על מעיל. אם מדובר על מעיל של מלכים לא מדובר על תכלת של מצווה.
אוצר החכמה כתב:אבל זה גם המתנגדים לא אמרו שגם המורקס נקרא אצל חז"ל תכלת והיו שני תכלת אצל חז"ל.
ברור שהם אומרים את זה וטענתם "התכלת אינו בא אלא מן החלזון"
כלומר שיכול להיות תכלת ואינו מן החלזון.
3. אכן חוזרת, וזו בדיוק הכוונה שלי. הרי אנחנו יודעים שבזמן פליניוס היה ידוע צמח אחר שצובע בדיוק כמו המורקס, קשה להניח שפליניוס התכוון דווקא לצמח אחר. ואם כך הרי על האיסטיס הוא שאומר פליניוס שאינו עמיד בכביסה בניגוד למורקס (מלבד מה שההנחה הזאת מסתברת מצד עצמה כמו שכתבתי קודם, כי אחרת לא מובן למה השתמשו דווקא במורקס היקר).
צופר הנעמתי
צופר הנעמתי כתב:אוצר החכמה כתב:אבל זה גם המתנגדים לא אמרו שגם המורקס נקרא אצל חז"ל תכלת והיו שני תכלת אצל חז"ל.
ברור שהם אומרים את זה וטענתם "התכלת אינו בא אלא מן החלזון"
כלומר שיכול להיות תכלת ואינו מן החלזון.
אם את זה הם אומרים אז באמת אין טעם להתווכח.
חובב_ספרים כתב:אחרון התלמידים כתב: במחכ"ת מערבב 2 נושאים.
הקלא אילן זו ידעה שיש בכל הדורות זה מעולם לא נעלם זהו האיסטיס ויש כאן קושיא הרי זה צבע עמיד. והקושיא אינה על תומכי התכלת. ועל זה יש את ההגיון שבזמננו הפקת הצבע היא מתקדמת ולא בצורה שנעשתה אז.
צבעו של הקלא אילן האוא אותו הצבע ולא מנה איך בפיק ממנו זהו הצבע בעצם, וזה רק הקלא אילן? האם השהים הוןא בצבע בורדו כל הנחלים הולכים אל מקום אחד שהוא הצבע הכחול, והוא חיזוק עצום לסוג הצבע של המורקס.
מענין מאוד, שהתחושה שלך לגבי תומכי המורקס שכל דבר מפרשים באופן התומך והגיעו למסקנא קודם (מה שאיננו נכון עובדתית שאנשים שהיו רחוקים לגמרי החלו לבדוק והגיעו למסקנה), אך אין לך שום תחושה הפוכה על כאלו שמוכנים לומר כל תירוץ לא יאומן. רק תעיין בפורום זה מה אמרו לגבי הראבי"ה, ואם כך היית לומד בראבי"ה באיזה שהיא צורה, אם זה לא היה נוגע לתכלת של המורקס.
אלו שאינם תומכי מורקס אינם חושבים שהם יודעים הכל וממילא אינם צריכים לענות שום תשובות אם אין להם. הם מודעים להקושי להגיע למסקנה ברורה ואין להם בעיה לנהוג כדעת הבית הלוי שתכלת צריך מסורה, וכפי שכנראה נוהג רוב כלל ישראל. מצדדי המורקס יש להם שיטה מסודרת שלדעתם מוכרח מאחר שעל פי זה הכל יבא על מקומו בשלום. אך דא עקא שאינו כן, יש ראיות וקושיות מכל הצדדים. הם לוקחים מה שנוח להם וזורקים מה שקשה להם באמתלאות שונות.
התחושה שלי התחיל עם הרב טבגר אחר שדברתי איתו באופן אישי. תוך הדיון כאן התחושה קיבל חיזוק, אבל כמובן זאיני אומר שזה נכון לגבי כל יחיד.
עד שאראה אחרת אני לא מקבל הטענה שאנשים שהיו רחוקים לגמרי החלו לבדוק והגיעו למסקנה, משום שכפי מה שראיתי, בעיקר מדברי תומכי המורקס גופא, אלו שאמצו המורקס לקחו דבריהם אחד מהשני. זאת אומרת שיש אנשים שהשתכנעו אבל לא אנשים שהגיעו לאותו מסקנה.
אוצר החכמה כתב:3. אכן חוזרת, וזו בדיוק הכוונה שלי. הרי אנחנו יודעים שבזמן פליניוס היה ידוע צמח אחר שצובע בדיוק כמו המורקס, קשה להניח שפליניוס התכוון דווקא לצמח אחר. ואם כך הרי על האיסטיס הוא שאומר פליניוס שאינו עמיד בכביסה בניגוד למורקס (מלבד מה שההנחה הזאת מסתברת מצד עצמה כמו שכתבתי קודם, כי אחרת לא מובן למה השתמשו דווקא במורקס היקר).
צופר הנעמתי
זה לא ברור בכלל. המשמעות הפשוטה היא מציין מצב שבו לאנשי גאליה יש צמחים שאינם מצויים אצל הרומאים ולא כביאורך.
אוצר החכמה כתב:ראית פעם גמרא שכתוב בה השור אינו כשר אלא מן השור?
ואולי כאן המקום לבקש מן המתנגדים באשכול זה. אנא אל תטריחו עלינו לבאר את הפשוטות. לכו נא אל האוצר ותעברו על הקונטרסים השונים,
אריך כתב:סליחה שאני קוטע את הדיון של הרב אוצה"ח וחברים. אם אפשר לשים בצד רגע את כל הויכוחים הללו.
יש עוד סעיף נפרד שאם הוא נכון הרי כל הויכוח מיותר. כתוב בתוספתא "התכלת אינה באה אלא מן החלזון", ומשמע שכל ששמו חלזון ויוצא ממנו תכלת, כשר, א"כ מה בכלל הנידון. הרי חלזון נתברר שזהו מה שאנו קורין חלזון, ונמצ שגם אם נניח שתרי חלזונות הוו וכו' וכו', מה בכך, הרי בפועל אנו מוציאים תכלת מחלזון. וגם אם לא זהו החלזון שחז"ל תיארו במנחות למה דמיו יקרים, אבל אם בפועל אנו מצליחים להוציא תכלת מחלזון אחר, מה הפסול בזה?
תוספתא מנחות ט, ו:
תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, שלא מן החלזון פסולה. שני התולעת מן התולע שבהרים, הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה.
אני חושב שברור שכדי לפרש בתוספתא ש"החלזון" הוא דוקא חלזון מסויים, צריך ראיה לכך (וכל הרגיל בלשון חז"ל יודע שדרכם לדבר בה"א הידיעה. ולא מקובל לכתוב משפט: התכלת אין כשרה אלא מחלזון). ועד שאין ראיה, לפחות מדי ספק לא נפיק.
אריך כתב:סליחה שאני קוטע את הדיון של הרב אוצה"ח וחברים. אם אפשר לשים בצד רגע את כל הויכוחים הללו.
יש עוד סעיף נפרד שאם הוא נכון הרי כל הויכוח מיותר. כתוב בתוספתא "התכלת אינה באה אלא מן החלזון", ומשמע שכל ששמו חלזון ויוצא ממנו תכלת, כשר, א"כ מה בכלל הנידון. הרי חלזון נתברר שזהו מה שאנו קורין חלזון, ונמצ שגם אם נניח שתרי חלזונות הוו וכו' וכו', מה בכך, הרי בפועל אנו מוציאים תכלת מחלזון. וגם אם לא זהו החלזון שחז"ל תיארו במנחות למה דמיו יקרים, אבל אם בפועל אנו מצליחים להוציא תכלת מחלזון אחר, מה הפסול בזה?
תוספתא מנחות ט, ו:
תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, שלא מן החלזון פסולה. שני התולעת מן התולע שבהרים, הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה.
אני חושב שברור שכדי לפרש בתוספתא ש"החלזון" הוא דוקא חלזון מסויים, צריך ראיה לכך (וכל הרגיל בלשון חז"ל יודע שדרכם לדבר בה"א הידיעה. ולא מקובל לכתוב משפט: התכלת אין כשרה אלא מחלזון). ועד שאין ראיה, לפחות מדי ספק לא נפיק.
אבל זו סברא מחודשת, ואין צריך לה כי ברור לחלוטין שהמורקס הוא החילזון.
אוצר החכמה כתב:ואולי כאן המקום לבקש מן המתנגדים באשכול זה. אנא אל תטריחו עלינו לבאר את הפשוטות. לכו נא אל האוצר ותעברו על הקונטרסים השונים,
אין כאן פשוטות וכמעט על כל דבר יש דיון לכאן ולכאן.
והמתנגדים ממש הלא בדיוק את זה טוענים. עברנו על הכל והכל פשוט אינו נכון. כך שהפשוטות מהופכות.
מנסיוני כשמתחילים לדון על דבר מתחילתו לכולם העניין מתברר הרבה יותר מאשר כשכל אחד חושב שהכל פשוט כדבריו, אבל כמובן מי שחושב שטירחה עבורו לדון בדברים לא מחוייב בדבר.
אריך כתב:הטענה שמצדדי המורקס סימנו את המטרה, אינה ראויה להתייחסות. ואעפ"כ מילה אחת: הרי רובם ככולם של הת"ח שקיבלו את המורקס, לא חשבו כך עד אז, וחלק מהם אף זלזלו והתנגדו, נידדו שינה מעיניהם לילות בלבטים וביסורי נפש (ביודעי ומכירי קאמינא). אז מה קרה פתאום שהם נהיו "חסידי המורקס", וכי מישהו משלם על כך? וכי זה נעים להם?
מה זאת אומרת 'לקחו דברים אחד מהשני'? ברור שכדי ללמוד דבר שלא ידעת עד היום, אתה צריך לשמוע נתונים ממישהו שיותר חכם ממך. וצ"ע כוונתך.
ברור שאם כבר, המתנגדים נוח להם להשאר עם מה שחשבו עד היום. ודי בזה למי שיש בו מינימום יושר.
דברי הבית הלוי אודות המסורת, כבר נתבררו כ"כ הרבה פעמים, שהביה"ל דיבר על דבר שיש מסורת לא כך כהדיונון שהיה ידוע כחומר צביעה, ולא דיבר הביה"ל שצריך מסורת, כך לפי המקור של דבריו, דברי הראדזינר שמביא מה שכתב לו הביה"ל.
אוצר החכמה כתב:אריך כתב:סליחה שאני קוטע את הדיון של הרב אוצה"ח וחברים. אם אפשר לשים בצד רגע את כל הויכוחים הללו.
יש עוד סעיף נפרד שאם הוא נכון הרי כל הויכוח מיותר. כתוב בתוספתא "התכלת אינה באה אלא מן החלזון", ומשמע שכל ששמו חלזון ויוצא ממנו תכלת, כשר, א"כ מה בכלל הנידון. הרי חלזון נתברר שזהו מה שאנו קורין חלזון, ונמצ שגם אם נניח שתרי חלזונות הוו וכו' וכו', מה בכך, הרי בפועל אנו מוציאים תכלת מחלזון. וגם אם לא זהו החלזון שחז"ל תיארו במנחות למה דמיו יקרים, אבל אם בפועל אנו מצליחים להוציא תכלת מחלזון אחר, מה הפסול בזה?
תוספתא מנחות ט, ו:
תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, שלא מן החלזון פסולה. שני התולעת מן התולע שבהרים, הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה.
אני חושב שברור שכדי לפרש בתוספתא ש"החלזון" הוא דוקא חלזון מסויים, צריך ראיה לכך (וכל הרגיל בלשון חז"ל יודע שדרכם לדבר בה"א הידיעה. ולא מקובל לכתוב משפט: התכלת אין כשרה אלא מחלזון). ועד שאין ראיה, לפחות מדי ספק לא נפיק.
אני לא מבין את הראייה הזאת. מאיפה אתה יודע שהמורקס נקרא חלזון. זה שבויכוחים כאן בפורום משתמשים במילה חילזון על דרך ההרחבה ולכן אומרים שהיו שני חלזונות זה רק סגנון דיבור. היום נהוג גם לקרא חילזון בתחום המכונאות לרכיב מסויים על דרך ההרחבה.
אפשר לטעון בהתבסס על זה שהמימרה על ההר המלא חלזונות מדברת כנראה בחילזון יבשתי (מעין הבערלה) שאם כך רואים ששם חילזון הוא שם מין שמכיל הרבה סוגים ולא מתייחס לפרט מסויים ומעתה יצא מצירוף של זה ושל טענתך שזה כל הדרישה שיהיה מחלזון ולא נפ"מ מאיזה, שכל מה שיצליחו להוציא ממנו תכלת אפילו מחלזון יבשה יהיה כשר, אתה מבין לבד שאפשר לדחות טענה קיצונית כ"כ.
חובב_ספרים כתב:אריך כתב:הטענה שמצדדי המורקס סימנו את המטרה, אינה ראויה להתייחסות. ואעפ"כ מילה אחת: הרי רובם ככולם של הת"ח שקיבלו את המורקס, לא חשבו כך עד אז, וחלק מהם אף זלזלו והתנגדו, נידדו שינה מעיניהם לילות בלבטים וביסורי נפש (ביודעי ומכירי קאמינא). אז מה קרה פתאום שהם נהיו "חסידי המורקס", וכי מישהו משלם על כך? וכי זה נעים להם?
מה זאת אומרת 'לקחו דברים אחד מהשני'? ברור שכדי ללמוד דבר שלא ידעת עד היום, אתה צריך לשמוע נתונים ממישהו שיותר חכם ממך. וצ"ע כוונתך.
ברור שאם כבר, המתנגדים נוח להם להשאר עם מה שחשבו עד היום. ודי בזה למי שיש בו מינימום יושר.
דברי הבית הלוי אודות המסורת, כבר נתבררו כ"כ הרבה פעמים, שהביה"ל דיבר על דבר שיש מסורת לא כך כהדיונון שהיה ידוע כחומר צביעה, ולא דיבר הביה"ל שצריך מסורת, כך לפי המקור של דבריו, דברי הראדזינר שמביא מה שכתב לו הביה"ל.
מחדשי התכלת הם אלו שכפי הנראה החליטו מקודם שזהו. אלו שקבלו אותו הם האנשים שלא ידעו מימינם לשמאלם בענין זה. הם ראו הצגת הדברים ע"י המחדשים וזה נראה בעיניהם כהגיוני. אבל זה רק משום שהם אינם יודעים. כל מחקר נראה משכנע כשלא יודעים צד השני. ופעמים צד השני אינו ידוע כ"כ ונתברר רק אחר הרבה זמן. א"א לספור המחקרים שנראו נכונים ונתקבלו אצל כולם עד שהופרכו. זה שאנשים הושכנעו אינו אומר שהם הגיעו למסקנה. רק שהם אינם יודעים יותר ממה שראו. אולי קצת יותר ואולי הם כן דנו בצד השני, אבל לא באופן
אוצר החכמה כתב:אני שאלתי מה המשמעות כי לא הבנתי שלשה דברים:
1. בחז"ל נראה שקשה מאד להבדיל בין קלא אילן לתכלת ובתיאור של פליניוס המצב הפוך הכביסה הרגילה פוגעת בצבע.
2. מהתיאור של פליניוס נראה שדווקא באיזור שתיאר יש את הצמחים הללו זמינים במקום התכלת ובחז"ל נראה שקלא אילן הוא זול ומצוי ולכן נהגו הרמאים ללבשו במקום תכלת.
3. חוזרת השאלה שהזכרנו לגבי חז"ל הרי היום לא רואים הבדל ברמת העמידות.
אפשר לומר שאצל פליניוס המדובר הוא על חומר אחר שגם נתן צבע קצת שונה. (מפליניוס אין ראייה כמו מחז"ל שאי אפשר להבחין בין הצבעים לדידו היה די בזה שהצבע יפה ומלכותי) זה מה שאני חשבתי בהתחלה שמדובר כאן אבל בדיוק לכן שאלתי אם כך למה זו ידיעה חשובה?
לא הבנתי את דבריך המודגשים. מה שפליניוס כותב הוא בדיוק כמו חז"ל - שהתכלת והצבע הצמחי נראים אותו דבר, וההבדל הוא אך זה שהצבע הצמחי אינו עמיד בכביסהאוצר החכמה כתב:אבל אם נקבל את דבריך הנראים הגיוניים לגבי המורקס ופליניוס וכולי אפשר להוציא מהם מסקנה הפוכה לגמרי שאם המורקס כ"כ שונה מקלא אילן, לא כמו הנראה בחז"ל ביחס לתכלת שלהם כנראה שהמורקס אינו התכלת והתכלת לא התאים לצרכים של הרומאים (אולי כי היה הרבה יותר יקר מהמורקס או איזה סיבה אחרת כגון צבע שונה) וזה ההסבר לכל ההבדלים. כמובן שיתעוררו דיונים אחרים ושאלות נוספות אבל זה מציע נקודת מוצא שונה.
הכחול הצורי המופק מארגמון קהה קוצים, זה שהרומאים היו מכנים 'כחול מלכותי' היה גוון מסויים של כחול-סגול, לא כחול אינדיגו שאותו ידעו להפיק ממקור צמחי המכונה אצל חז"ל קלא אילן (ע"פ ויקיפדיה עדיין לא הצליחו לשחזר את אופן הצביעה של הכחול-סגול מהמורקס ואילו השיטה להפקת הכחול אינדיגו ידועה ופשוטה בהרבה), אמנם היהודים היו צובעים מהארגמון לצורך מצוה כחול אינדיגו רגיל בדרך הצביעה הפשוטה יותר וצבע זה זהה לקלא אילן, לכן חז"ל הוצרכו להזהיר שלא להחליף בין קלא אילן לתכלת אשר הגוון של שניהם זהה בעוד הרומאים שהשתמשו בגוון כחול-סגול לא היה להם כל תחליף צמחי לגוון זה.
פליניוס שהוזכר באשכול מספר שהגאלים ידעו להפיק את הגוון הצורי-המלכותי (כפי שהוא מדקדק לפרט) ממקור צמחי אבל חסרונו של הצבע שלהם היה שהוא נשטף בקלות ולכן לא היה תחליף טוב לצבע הרומאי שהופק מן המורקס, לעומת זאת צביעה של כחול אינדיגו ממקור צמחי היתה מפורסמת ועמידה בהרבה עד שכדי להבדיל בינה ובין אותו גוון המופק מארגמון קהה קוצים היה צריך את הבדיקות של חז"ל.
אוצר החכמה כתב:אתה ציינת מספר הבדלים כמו רמת העמידות והזמינות ועררת שאלה ביחס להכרת פליניוס את הקלא אילן של הגמרא.
פליניוס כמובן לא כתב שהצבע הגאלי זהה לתכלת אלא לתכלת שהוא מדבר עליה. וחז"ל השוו בין התכלת שלהם לקלא אילן, כך שאפשר לשאול אם זה זהה.
אני מצרף כאן מה שכתב לי אחד מחכמי הפורום שאינו מעוניין לכתוב באשכול ושלח לי בפרטי הסבר לעניין לדעתו.הכחול הצורי המופק מארגמון קהה קוצים, זה שהרומאים היו מכנים 'כחול מלכותי' היה גוון מסויים של כחול-סגול, לא כחול אינדיגו שאותו ידעו להפיק ממקור צמחי המכונה אצל חז"ל קלא אילן (ע"פ ויקיפדיה עדיין לא הצליחו לשחזר את אופן הצביעה של הכחול-סגול מהמורקס ואילו השיטה להפקת הכחול אינדיגו ידועה ופשוטה בהרבה), אמנם היהודים היו צובעים מהארגמון לצורך מצוה כחול אינדיגו רגיל בדרך הצביעה הפשוטה יותר וצבע זה זהה לקלא אילן, לכן חז"ל הוצרכו להזהיר שלא להחליף בין קלא אילן לתכלת אשר הגוון של שניהם זהה בעוד הרומאים שהשתמשו בגוון כחול-סגול לא היה להם כל תחליף צמחי לגוון זה.
פליניוס שהוזכר באשכול מספר שהגאלים ידעו להפיק את הגוון הצורי-המלכותי (כפי שהוא מדקדק לפרט) ממקור צמחי אבל חסרונו של הצבע שלהם היה שהוא נשטף בקלות ולכן לא היה תחליף טוב לצבע הרומאי שהופק מן המורקס, לעומת זאת צביעה של כחול אינדיגו ממקור צמחי היתה מפורסמת ועמידה בהרבה עד שכדי להבדיל בינה ובין אותו גוון המופק מארגמון קהה קוצים היה צריך את הבדיקות של חז"ל.
אני מודה לו על הדברים, ואשמח לקבל דברים מחכימים בפרטי ממי שאינו רוצה מסיבה כלשהיא לכתוב כאן.
רק כמו שהזכרתי אם מקבלים הנחה כזו אפשר גם לעורר שאלה שאחרי שהנחנו שהצבע שצבעו היהודים שונה מהרומאי אולי גם המקור היה שונה ואינו ארגמון ק"ק כהנחת תומכי המורקס והחכם הכותב.
אוצר החכמה כתב:הכחול הצורי המופק מארגמון קהה קוצים, זה שהרומאים היו מכנים 'כחול מלכותי' היה גוון מסויים של כחול-סגול, לא כחול אינדיגו שאותו ידעו להפיק ממקור צמחי המכונה אצל חז"ל קלא אילן
אוצר החכמה כתב:(ע"פ ויקיפדיה עדיין לא הצליחו לשחזר את אופן הצביעה של הכחול-סגול מהמורקס ואילו השיטה להפקת הכחול אינדיגו ידועה ופשוטה בהרבה)
אוצר החכמה כתב:אמנם היהודים היו צובעים מהארגמון לצורך מצוה כחול אינדיגו רגיל בדרך הצביעה הפשוטה יותר וצבע זה זהה לקלא אילן, לכן חז"ל הוצרכו להזהיר שלא להחליף בין קלא אילן לתכלת אשר הגוון של שניהם זהה.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים