יש לעורר בכמה הלכות שנוגעות להלובשים תכלת:
א) בענין נוסח להתעטף בציצית אם בשו"א או בפת"ח, ידוע דהמ"ב (ח, י) כתב דדעת רוב האחרונים לומר בשו"א. והנה אחד המקורות הראשונים לדעה זו היא בלבוש וז"ל: "כי פת"ח תחת הבי"ת בזו המילה וכיו"ב הוא מורה על דבר הפשוט ומבורר וניכר באיזה הוא מדבר...ואם כן כשמברכין בציצית בפת"ח, על כרחך פירושו גם כן בציצית המיוחדות והמבוררות, והיינו תכלת שהוא עיקר מצות הציצית אם הוא בנמצא. ואם כן בזמן הזה שאין תכלת נמצא, המברך בציצית בפת"ח הרי זו ברכת שוא ושקר, שהוא כאילו הוא אומר להתעטף בציצית של תכלת ושהוא מקיים המצוה עכשיו ומתעטף בתכלת שהוא מצוה מן המובחר, וזה שקר. לפיכך טוב יותר לומר בציצית בשו"א, שפירושו בציצית כל דהוא, כלומר אעפ"י שאין בידי לקיים המצות מן המובחר, מ"מ מצות ציצית אני מקיים. על כן אני אומר המברך בציצית בפת"ח, טעות גמור הוא".
ולפי"ז עד כמה שיש לנו תכלת תתהפך דעת הלבוש ויורה דאדרבה יש בדוקא לומר בפת"ח.
ב) בענין הפרדת הציציות. דעת המג"א כפי שהביא המ"ב (ח, יח) דאם ע"י שיפרידם יתבטל מתפילה בציבור א"צ לדקדק להפריד. ובבה"ל (ח, ז ד"ה צריך) הסביר: "וטעם המג"א דהיום דאין זה רק זכר לזמן התכלת, שהיה צריך אז מדינא להפריד התכלת מן הלבן". ע"ש. וא"כ הלובשים תכלת ונוקטים עכ"פ בקרוב לוודאי שהוא קיום מצות תכלת, א"כ פסק המ"ב לענין תפילה בציבור לא יהיה נוגע. ומדינא צריך להפרידם.
ג) בענין טלית של פשתן (סדין בציצית) עי' סי' ט סעיף ו. י"א שאין לעשות טלית של פשתן. ואעתיק מהמ"ב: דגזרו חז"ל משום דאז יהיה מוכרח לעשות בו ציצית של פשתן ויש לחוש שמא יעשה בו גם תכלת והוי איסור כלאים כשיתכסה בו בלילה שאז אין זמן קיום המצוה. ואף דבזמננו אין לנו תכלת, סבירא להו דמ"מ אין הגזרה בטלה. והרבה פוסקים התירו בזה דס"ל דעיקר הגזרה לא היה רק שלא יטילו בו תכלת..., וגם דבזמננו דליכא תכלת לא שייך כלל הך גזירה. עכ"ל. ומעתה עד כמה שיש לנו תכלת הדר דינא דלפי הטעם השני של המתירים, שהביא המ"ב, יודו דכהיום הזה חוזרת הגזירה כמו בזמן הגמ'. [ועוד יש לדון, דאף אותם שלא מקבלים שזהו התכלת יודו שיש לגזור, דמ"מ יש לחוש ש'ישתכנע' שזהו התכלת.]
אשמח שיוסיפו עוד נפק"מ. וראוי לפרסם זאת להלכה ולמעשה לרבים הנוהגים בתכלת.