נכנסתי מרושם מקונטרסך. אבל ההתלהמות על השאלות הפשוטות שאני שואל, מעוררות בי חשד בכנות הנושא
אם לא הייתי מבולבל מספיק, הצלחת לבלבלני יותר ויותר, ואפרש את שיחתי
מבקש לדעת כתב: נתון ראשון: הרמב"ן כותב על זמנו שיש את התכלת אלא שלא ירים איש את ידו ללובשו מלבד מלך הגוים.
אמרת שהגניזה של התכלת המוזכר במדרשים אינה אלא שכחה, כלומר לא היתה במציאות מחמת שכחה, והנה אתה אומר שנמצאה אלא שנגנזה בכח על ידי המלכות?
ומה גם דברי הרדב"ז בתשובה שהזכרת לעיל ששם כתב בפירוש שהתכלת שמשתמשים בהם נעשה ע"י ני"ל ולא חלזון
מבקש לדעת כתב:הרדב"ז אינו מספיק בשבילך? הרדב"ז היה ממש על גבול הראשונים היה בדור דעה של הב"י והיה הזקן מביניהם.
מבקש לדעת כתב: נתון שני: מלכי הגוים דאז לדעת כל החוקרים והכתובים שיש בידנו לבשו בגד המכונה פורפור"א.
מלכי הגוים דאז היינו מלכים הביזנטים, ומה לו להרמב"ן במלכי ביזנציה, לא תחת מלכותם היה, ואיך מספר בפשיטת על מלך גוים, ולא יפרש שהכוונה למלך המדינה ביזנציה. ועוד, מלכי הגויים (ביזנטים) לדעת כל החוקרים והכתובים שיש בידנו לבשו בגד פורפורא בצבע ארגמן, ולא כינוי הפורפורא עיקר להם, אלא צבע הארגמן דווקא
מבקש לדעת כתב: נתון שלישי: הדבר היחידי שידוע לנו שהייתה גזירה שלא ללובשו הוא את בגד הפורפורא, (שאמנם אין ידוע בדיוק כמה זמן ארכה הגזירה, אבל לפי דברי הרמב"ן נשארה עד תקופתו).
בין אם ארכה הגזירה בין אם לאו, הרי הרמב"ן לא היה במקום הגזירה כל עיקר, ואיך נבנה מגדל כזה, שבהיות שידענו שבתקופה אחרת היה גזירה בארץ אחרת על פריט מסויים, שלכן גם בזמן הרמב"ן תחת ממלכה אחרת מוכרח שמתייחס לאותו דבר עצמו?
מבקש לדעת כתב: נתון רביעי: הפורפורא בא מחלזון המורקס לכל הדעות.
כבר הגעתי למסקנא ברורה הפורפורא הוא ארגמן מחלזון המורקס, לכל הדעות.
מבקש לדעת כתב:אתה שואל מדוע הרמב"ן לא כתב את הארגמן? אפשר לענות כך או אחרת אבל אין זה סותר מה דנפק מפום קדישא על התכלת.
אתה באמת לא מבין השאלה למה לא כתב הרמב"ן על הארגמן? יש גזירה על הארגמן, ואין גזירה על התכלת, אלא שלכל היותר אם היו תוצרת אותו בעל חי נכלל גם התכלת תחת גזירת הארגמן. כעת הרמב"ן מדבר על מעלת בגדי כהונה שהם לכבוד ולתפארת, ומפרט הארגמן, ואינו כותב שיש על זה הגבלה למלך, ועל התכלת מפרט שיש בזה הגבלה למלך, האם מסתבר שמתכוון לגזירת הפורפורא אלא שבארגמן פשוט שכח מהעיקר, ובתכלת נזכר בהטפל?
מבקש לדעת כתב:כמה כרכורים תכרכר כדי לא להבין את דברי הרמב"ן והראבי"ה ובכח לעקם את דבריהם? במחילת כת"ר אלו דברי ראשונים, אין היתר לעשות בהם כבתוך שלך.
אשאל לך מה ישר בדבריך על הרמב"ן, הרמב"ן כותב מלך גוים, ואינו מזכיר כומר כל עיקר, ואתה ראית בזה כבר מלך וראש הכומרים, וענינים רזי דרזין שדווקא ראש הטומאה לבשו, כשאין שום רמז ברמב"ן לא לכומר ולא לענין טומאה וטהרה. ואחר כל זה אתה דורש שאני מעקם את דברי הרמב"ן?
ועל משמרתי אעמודה, אינני מבין עדיין את דברי הראבי"ה, לפירושך, מה המשך דבריו בענין מעיל?
תסביר בבקשה
מבקש לדעת כתב: מקוה אני מאוד שלא תתווכח בדברי האריז"ל ותאמר שהכוונה שם לגימטריות וראשי תיבות.
לא דיברתי דבר וחצי דבר בענין האריז"ל, כי אין לי עסק בנסתרות. ובכלל לא הבנתי, למה בדברי האריז"ל אסור לפרש שהכוונה לשמות הקדושים, במקום שיגיד עליו רעו שכולו שמות, משא"כ בדברי הגמרא עולה אחת לשבעים שנה צריך לפרשו דווקא על פי סוד טמיר ונעלם באלף עזקאין.
אך לאמתו של דבר, אודיעהו ששאלתי למקובלים, והסבירו לי חדא שאין זה מדברי מהרח"ו אלא מדברי מהר"י סרוג בעמק המלך (ושכתבי מהר"י סרוג יש מערערים אם לקבלם כמדוייקים). ועוד, שדברי מהר"י סרוג הנ"ל הם הרחבה לדברי הזוה"ק פרשת בראשית דף ל"ט. ובאדרא רבא פרשת נשא דף ק"מ: והמעיין בזוה"ק יראה מהמשך הדברים שפורפירא מכוון לאדרת מלכותית. כך שמהר"י סרוג לא בא אלא לחדש שאותו פורפירא שהקב"ה לובש באותו זמן, הוא של תכלת, משא"כ אותו פורפירא שלובש בעת דרכו בבצרה הם אדומים כדורך בגת
מבקש לדעת כתב: אין שום טעם בהמשך ויכוח זה.
בכל אופן, אחרי שאת שאלותי הפשוטות, שלא היו אלא על מנת שתבאר יפה את הדברים שלא הבנתי, ועכ"ז קראת שיחה זו בשם ויכוח, וזאת על אף שהודית בעצמך שהיו דברים שלא חישבנת יפה עד שבאתי ושאלתי, סימן שיש מקום לשאלותיי. אם כן חוששני שאין לך התשובות הדרושות, ואתה חושש שתצטרך לחשבן את כל דבריך מחדש, ואם מזאת אתה חושש, אין לך מה לפחוד, כל שראיתי שאינך מוכן לענות דבר דבור על אופנו, לא אשאל עוד ממך, כי מה בצע בשאלתי, אם אינך מספיק בתוך הסוגיא
ואסיים בסגנון דברי הבן איש חי בריש ספרו דעת ותבונה:
אם דעתך נתיישבה בכל הדברים הנזכרים לעיל, הנה מה טוב, אני שותה בצמא דברי אלקים חיים אשר תלמדני. ואם ח"ו דעתך מבולבל בהם, למה תבלבל אותי.