פורום אוצר החכמה

זה כבר הפך למגיפה. אין בית שאין שם ...
זה כבר לא אחר שנים עם ילדים וכו'
זה כבר לא באשמת עיסקה או השקעה כושלת
זה כבר לא בהתערבות הורים
זה כבר לא בגלל כדורים וכדו'
זה כבר לא בגלל מכשירים למיניהם

פשוט...'אין התאמה' או במילים יפות של 'חוסר תקשורת'..
זה פשוט שובר את הלב. בקושי כמה חודשים ואופס הוא/היא חוזרים הביתה.

למה זה קורה? מה פשר התופעה?
הרי המשפחות כ"כ התאימו.. ביררו על הכל והיה פשוט כפתור ופרח..
מה קרה? חוסר התאמה... סיבה ללא סיבה..

פעם שהיינו צעירים, עוד אמרו כדורים או אורך פאה נכרית
היום כבר לא צריך סיבה..

האם זה ספיחי קורונה.. [הבדידות שהיתה לבני הנעורים דאז]
האם זה רמת החיים הגבוהה [אי יכולת סבל, הן במגורים וכלכלה]
האם זה היחשפות יֶתֶר לעולמות שונים

אין לי תשובה. זו הסטיסטיקה. שומעים על עוד ועוד.
בקושי כמה חודשים...

בעבר שאיזה בת דמעה שקשה לה ואין לה כח וכו'
האבא או האמא היו אומרים לה: שורלה/רוחלה, חיזרי בבקשה לבעלך, כי לכך נישאת..

והעיקר הקורסים פורחים.. ימי עיון נוצצים לנישואים
הרבה יותר יש מודעות לחיי איש ואשה..
אך בתכל'ס, הפירודים רק בעלייה...

חדש ימינו כקדם...

בדיוק לאחרונה שמעתי על זה ונדהמתי.
מכה של גירושים אחרי תקופה קצרה, חודש וכיו"ב.
ובמקביל גם מכה של ביטולי שידוך.
אינני יודע האם הדבר שווה בכל החוגים והעדות.

לענ"ד חלק גדול מהענין הוא המצב של חוסר וודאות המרחף בעולמנו יותר מבעבר.

אחד הדברים שזה מתבטא הוא בסילוקם של צדיקי אמת שכל מלה שלהם נתפסה (אצל שומעי לקחם לפחות) כדבר ברור, חתוך, וודאי. ככה זה וזהו.

[איני אומר שאין עדיין צדיקים מסוג זה, אבל ברור שזה הולך ופוחת בעווה"ר].

יש עוד דברים שזה מתבטא, עכ"פ נקודת הענין היא שהכל נתון לספיקות והתלבטויות. בכל דבר אפשר לומר כך ואפשר לומר כך, וקשה להיות שלמים עם החלטות עד הסוף.

ועל זה אנו מבקשים: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה" - כי אין שמחה כהתרת הספיקות. אין שמחה כמו הרגשה של וודאות והחלטיות.

בעשור האחרון אחוזי הגירושין בציבור החרדי הכפילו את עצמם ועומדים על 6.6%.
באופן כללי ככל שהאשה אינה תלויה בבעלה ויכולה להסתדר בכוחות עצמה אחוז הגירושין עולה. וכפי שדנו בזה באשכול הזה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 50#p798704.
בנוסף ככל שיש יותר מקרים יורד הסטיגמא, וגם הגישה החד צדדית לטובת הנשים בב״ד ובבתי משפט תורמת לזה.

וכאן נתברר יותר:
viewtopic.php?t=63767

דרומי כתב:לענ"ד חלק גדול מהענין הוא המצב של חוסר וודאות המרחף בעולמנו יותר מבעבר.

אחד הדברים שזה מתבטא הוא בסילוקם של צדיקי אמת שכל מלה שלהם נתפסה (אצל שומעי לקחם לפחות) כדבר ברור, חתוך, וודאי. ככה זה וזהו.

[איני אומר שאין עדיין צדיקים מסוג זה, אבל ברור שזה הולך ופוחת בעווה"ר].

יש עוד דברים שזה מתבטא, עכ"פ נקודת הענין היא שהכל נתון לספיקות והתלבטויות. בכל דבר אפשר לומר כך ואפשר לומר כך, וקשה להיות שלמים עם החלטות עד הסוף.

ועל זה אנו מבקשים: "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה" - כי אין שמחה כהתרת הספיקות. אין שמחה כמו הרגשה של וודאות והחלטיות.

האם מר יוכל לפרש א"ע יותר ? מה הקשר בין צדיקי אמת ואחוז הגירושין הגבוה ? העובדה שהוא/היא אומר/ת לעצמו/ה שהיה אפשר למצוא יותר טוב... ?

לצדיקי האמת היתה ודאות
עם הסתלקותם פוחתת הודאות בעולם
חוסר הודאות בעולם משפיע גם על זה.
כנלע"ד בכונתו הק'.

ד"ת עניים במק"א וכו'.

דרומי כתב:פעם ראיתי באיזה מקום על רב שנשאל על ידי אברך (מן הסתם קצת מבוגר) שביקשו ממנו לדבר בפני נשים, והאברך סירב באופן טבעי. אותו רב הסביר לאברך, שנכון שיש הרבה רבניות ומרצות דגולות, אבל יש מעלה מסויימת שהיא עדיין שמורה בעיקרה לציבור הגברים, והיא היכולת לחתוך ולפסוק דברים בנחרצות, בשונה מנשים שהדבר קשה להם יותר. ולכן הנשים רוצות לשמוע (גם) איש שיתן להם הרגשה של וודאות ובטחון. זו גם הסיבה שיש בתי"ס לבנות שכל הצוות הוא מורות אך המנהל הוא גבר, ודו"ק. לפי זה מובן גם שאחרי הכל אפשר להבין שקיימת מעלה מסויימת ברופא גבר ואולי אפילו במורה לנהיגה גבר.

כמובן שיש גם צדדים אחרים ולא באתי אלא לחדד צד מסויים.

פעם דיברתי עם חילונים על גירושין במגזר החרדי והחילוני,
ובתוך הדברים יצא שיש שנה אחת שבה אחוז הגירושין אצל חרדים גבוה יותר, בשנה ראשונה.
ויש לכך סיבה ברורה והגיונית.
אין ספק שאחוזי הגירושין עולים, אבל בעיני זה לא בהכרח דבר שלילי. היום יש מודעות בריאה לקשיים ולא לנסות להעלים ולהסתיר. אין טעם להרוס את החיים רק בגלל מה יאמרו ופדיחות. כמובן שאסור מכל קושי לפרק בית, חייבים להתאמץ ולהילחם, ברמה שגירושין לא אמור להיות אופציה בשלב א'. אבל אחרי כמה חודשים, יחד עם הדרכה והכוונה נכונה ניתן להגיע למסקנה הנכונה בעיני בשר. וה' יעשה את הטוב בעיניו.

ישא ברכה כתב:אין ספק שאחוזי הגירושין עולים, אבל בעיני זה לא בהכרח דבר שלילי. היום יש מודעות בריאה לקשיים ולא לנסות להעלים ולהסתיר. אין טעם להרוס את החיים רק בגלל מה יאמרו ופדיחות. כמובן שאסור מכל קושי לפרק בית, חייבים להתאמץ ולהילחם, ברמה שגירושין לא אמור להיות אופציה בשלב א'. אבל אחרי כמה חודשים, יחד עם הדרכה והכוונה נכונה ניתן להגיע למסקנה הנכונה בעיני בשר. וה' יעשה את הטוב בעיניו.

לדעתך, האם החרדי המצוי מאושר יותר היום מאשר לפני חמישים שנה, בעת שגירושין לא היתה אופציה?

דבר שני, נניח שהבחור והבחורה מגלים שהם לא מתאימים אחד לשני, עכשיו יש להם שתי אופציות, או עבודה חזקה על המידות או להתגרש. נניח שאחד מהשנים בוחר להתגרש, מה הוא הרויח בסופו של דבר, הרי להצליח בזיווג שני הוא גם יצטרף לעבוד קשה מאד, אז מאי עדיפא האי מהאי? אלא מאי, בזיווג ראשון יצטרכו לוותר על הגאווה והכבוד, יצטרכו להודות שטעו ושיש מה לתקן, מה שאין כן בזיווג שני, כאילו שניהם מתחילים מחדש. וזה כל ההבדל בין היום ללפני חמישים שנה, פעם החרדים היו יותר מסוגלים לוותר על הכבוד, היום פחות.

ישא ברכה כתב:פעם דיברתי עם חילונים על גירושין במגזר החרדי והחילוני,
ובתוך הדברים יצא שיש שנה אחת שבה אחוז הגירושין אצל חרדים גבוה יותר, בשנה ראשונה.
ויש לכך סיבה ברורה והגיונית.
אין ספק שאחוזי הגירושין עולים, אבל בעיני זה לא בהכרח דבר שלילי. היום יש מודעות בריאה לקשיים ולא לנסות להעלים ולהסתיר. אין טעם להרוס את החיים רק בגלל מה יאמרו ופדיחות. כמובן שאסור מכל קושי לפרק בית, חייבים להתאמץ ולהילחם, ברמה שגירושין לא אמור להיות אופציה בשלב א'. אבל אחרי כמה חודשים, יחד עם הדרכה והכוונה נכונה ניתן להגיע למסקנה הנכונה בעיני בשר. וה' יעשה את הטוב בעיניו.

לענ''ד אנחנו בעודף מודעות אנשים מבינים וקולטים די מהר את מצבם, ומכאן הדרך לפירוק הבית, וחבל שהעודף מודעות זה מופנה רק כלפי השני ולא כלפי עצמו, מה שמוכיח את רעת הפסיכולוגיעאא.

לענ"ד העניין הוא מצב בשנים אחרונות[בעיקר הדבר נפוץ במוכרים למכשירים או דברים אחרים וד"ל] של בחור או בחורה אין תוכם כברם ומציגים עצמם מול הצד השני לא כמצבם האמתי .והדבר מתפוצץ במיידי אחר הנשואין, דבר שני הרבה פעמים הנשים הם היוזמת את הגירושין , ועל פי רוב הם מתחרטות בעיקר שיש כמה ילדים.