פורום אוצר החכמה

איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.
בחיידר בישיבה וכו' יש חיי חברה, חלק מזה ממשיך הלאה בחיים. אבל לפעמים בן אדם מתחתן ועובר לגור בעיר אחרת, ובגיל 30 מוצא את עצמו פשוט בלי חברים.
הוא מכיר קצת אנשים מהשכונה, מבית הכנסת, וכו' אבל אי אפשר ממש להגדיר אותם כחברים.
יתכן שיש קהילות מסוימות שבהן יש ממש חיי חברה, אבל ברוב הציבור החרדי ובפרט הליטאי אין ממש.
גם הקשרים החברתיים בין אברכי כולל די רופפים, לא רבים נעשים חברי נפש, וגם לא תמיד הוא ימצא עניין משותף בינו לשאר האברכים.
להתחיל להגיע לכל שלום זכר בשכונה? לארגן 'חבורות'? לשכנע אנשים לבוא אליך לסעודת שבת? לעשות סיומי מסכת ברוב עם? לא כל כך אפקטיבי.
במגזרים פחות תורניים יש דרכים רבות: מפגשים סביב מקצוע מסוים, תחביב מסוים (ג'יפים למשל...), מילואים, הרבה יותר מקובל שיוצאים לבלות בזוגות, או אפילו נוסעים בקבוצות לחו"ל. אבל מי שרוצה חברים יראי ה' ממש קשה.

יש כוללים בעיקר הקטנים עד 20 אברך שיש בהם חיי חברה
בגדול זה בעיה קשה מי שרוצה חברה צריך לעזוב את ההמוניות ולחפש מניין קטן וכדו'
גם לא נראה לי שמישהו בדור שלנו מחפש 'חבר נפש'.....

מי צריך חברים? ועוד חברי נפש? יש זמן לזה? לא מספיקים טרדות החיים, הפרנסה, הילדים וכו' וכו' שצריך להוסיף גם 'חברים'?

יש כאלו שטוב שאין להם חברים, ועדיף לא לייעץ להם איך לרכוש חברים.
[נרשם ערב יום כיפור].

חד ברנש כתב:מי צריך חברים? ועוד חברי נפש? יש זמן לזה? לא מספיקים טרדות החיים, הפרנסה, הילדים וכו' וכו' שצריך להוסיף גם 'חברים'?

אדרבה זה אמור להקל על הטרדות.
הרבה יותר קל להתמודד כשיש את מי לשתף ויש מי שישמח או יתאבל יחד איתך. לא?
בנוסף אם מדובר על יראי ה' יש עוד מעלות שלומדים אחד מהשני.

מענה איש כתב:יש כוללים בעיקר הקטנים עד 20 אברך שיש בהם חיי חברה
בגדול זה בעיה קשה מי שרוצה חברה צריך לעזוב את ההמוניות ולחפש מניין קטן וכדו'
גם לא נראה לי שמישהו בדור שלנו מחפש 'חבר נפש'.....

'חבר נפש' אולי זאת מילה גדולה קצת, אפשר להתספק ב'חבר'. אבל חבר אמיתי לא עוד 'מכר' או 'קולגה' וכדו'. אגב שוחחתי על כך עם כמה אברכים ואני ממש לא היחיד שזה חסר לו.

השאלה הראשונה שצריך לשאול לפני שקונים חבר היא מהו חבר? ולאחר מכן יש לשאול לשם מה צריך חבר (איך קונים חבר זו כבר שאלה אחרת). לדוגמא בשופטים (כ יא) מפרש רש"י חברים: שוים בעצה אחת, ולעומת זאת בנדה לד ע"א מפרש את חברים שבפסוק בכל זמן שישראל נאספים למקום אחד קרי להו חברים. לעומת זאת בשבת סג ע"א מפרש חבר טוב - אשה טובת מראה!
אז מה ניתן ללמוד מכל הנ"ל? שחבר זה לאו דווקא מה שסבורים, איזה מין ידיד שניתן לפנות אליו בכל עת ובכל זמן ולבקש ממנו טובות ולשוחח עמו על הא ועל דא וכו' זה לא נקרא חבר נפש. חבר נפש אולי ניתן לומר הוא אחד שאיכפת לו ממך ושלך איכפת ממנו. לא צריכים להיות דווקא באותה ישיבה או באותו בנין או שכונה או בית כנסת או עיר או מדינה. ואפילו יתכן שלא רואים זה את זה שנים, זה משהו שמתפתח בין שני אנשים וקושר ביניהם ולא קשור להיותם חרדים או חילוניים. אכן היום בגלל לחץ החיים המודרניים והעובדה שאנשים נמצאים כל הזמן בתזוזה (וריבוי החומריות) קשה ליצור קשר משמעותי שכן אין לאנשים זמן וסבלנותלעבוד על יצירת קשר משמעותי. בפרט הדבר ניכר בין בחורים שלכאורה יש ביניהם איזה קשר, והרבה פעמים לאחר החתונה הקשר מתרופף, משמע זה לא היה קשר אמיתי אלא קשר לשעתו.
וכבר סיפרתי זאת בשעתו באשכול בדידי... כיצד כאשר שכבתי בחדר טיפול נמרץ לאחר הניתוח להסרת הגידול היה ליל חמישי ובחוץ השתוללה סופת שלגים, ומתקשר אלי אדם שלא ניתן לומר שהחשבתי אותו חבר נפש אלא סתם עוד חבר שמפטפטים עמו מדי פעם, ואומר שהוא מביא צולנט וקוגל לקיים מנהג יום ששי... צחקתי ושאלתי ואיך תגיע? בחוץ משתוללת סופת שלגים גדולה ולהגיע לבית החולים צריך לעבור דרך גשר באורך 5 ק"מ (tapan zee למי שמעוניין לדעת) שנסגר לתנועה עקב הרוחות העזות. כמובן שלא לקחתי אותו ברצינות והנה כעבור כשעה הוא מופיע בחדרי עם מנת צולנט וקוגל. לתמיהתי כיצד חצה את הגשר ענה שהשאיל רכב הצלה ונתנו לו רשות לעבור את הגשר (אם היה מותר לו לעשות זאת נשאיר לפעם אחרת). זה מה שנקרא קנה לך חבר.

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.

זו אחד מבעיות הדור שלנו, ולא רק בציבור החרדי.

ר_חיים_הקטן כתב:

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.

זו אחד מבעיות הדור שלנו, ולא רק בציבור החרדי.

בציבורים אחרים הבעיות נובעות מסיבות אחרות ויש להם גם פתרונות כי יש מקומות כאלו שאנשים נפגשים בהם למטרת יצירת חברויות סביב תחביבים בילויים וכדומה.
בציבור בני התורה שב"ה אין את הדברים האלו שאלתי מה עושים בנידון.

ר_חיים_הקטן כתב:

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.

זו אחד מבעיות הדור שלנו, ולא רק בציבור החרדי.

אומר ולא אבוש, שהסיבה העיקרית היא מכיוון שרוב הציבור הוא שטחי (או רדוד), או מה שקרא לו רב הוטנר מטת סדום, אין היום כמעט חינוך אינדיבידואלי שאדם יכול להביע את דעתו האישית ללא חשש מפני מה יאמרו הבריות. תסתכלו סביבכם וכולם לבושים אותו דבר, מדברים באותו סגנון, אומרים את אותם דברים שרק אותם מותר לומר, ואם מישהו מנסה לסטות מהנורמה קוראים לו עוף מוזר או שאר כינויים,בקיצור כל אחד מפחד מהצל שלו. במצב כזה מה זה משנה מי החברים שלכם. חבר הוא אחד שאפשר לפתוח לו את הלב ולומר לו מה מעיק ומציק ומפריע לך, באופן אישי או באופן כללי אפילו בעניני יהדות וחרדים ולא רק לספר אחד לשני סיפורי צדיקים ומופתים ומה אמר הר"י בשמועס האחרון וללכת לאכול פלפל או פיצה ביחד.

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.
בחיידר בישיבה וכו' יש חיי חברה, חלק מזה ממשיך הלאה בחיים. אבל לפעמים בן אדם מתחתן ועובר לגור בעיר אחרת, ובגיל 30 מוצא את עצמו פשוט בלי חברים.
הוא מכיר קצת אנשים מהשכונה, מבית הכנסת, וכו' אבל אי אפשר ממש להגדיר אותם כחברים.
יתכן שיש קהילות מסוימות שבהן יש ממש חיי חברה, אבל ברוב הציבור החרדי ובפרט הליטאי אין ממש.
גם הקשרים החברתיים בין אברכי כולל די רופפים, לא רבים נעשים חברי נפש, וגם לא תמיד הוא ימצא עניין משותף בינו לשאר האברכים.
להתחיל להגיע לכל שלום זכר בשכונה? לארגן 'חבורות'? לשכנע אנשים לבוא אליך לסעודת שבת? לעשות סיומי מסכת ברוב עם? לא כל כך אפקטיבי.
במגזרים פחות תורניים יש דרכים רבות: מפגשים סביב מקצוע מסוים, תחביב מסוים (ג'יפים למשל...), מילואים, הרבה יותר מקובל שיוצאים לבלות בזוגות, או אפילו נוסעים בקבוצות לחו"ל. אבל מי שרוצה חברים יראי ה' ממש קשה.

אתה בעצם מחפש להיות חלק מקבוצה עם מטרה משותפת, ומשם כבר תסדר.
יש הרבה סוגי קבוצות גם בתוך הציבור החרדי, שיעורים קבועים, הרצאות בתחומים שונים, ארגוני חסד שונים, קירוב, נוער נושר, עסקנות לפתור בעיות שונות ועוד. ובמידה שאתה מתעניין בסוג דבר מסויים שלא קיים, אדרבה תארגן אותו.
אם אתה מעוניין להיות חלק מקהילה, יש את אחוות התורה של ר׳ לייבל שעוזרים לבנות קהילה https://www.achvat.co.il/about/. ואם אתה מעוניין להשאר איפה שאתה נמצא, תצטרך לארגן פעילות משותפת שיגרום לקהילה להתגבש. בקהילות של חוצניקים זה מצוי.
הנה דוגמא של בניית קהילה: https://hamakom.social/%d7%a9%d7%9e%d7% ... %9c%d7%94/
אצל חסידים יש הרבה סעודות משותפות כגון סעודה שלישית מלווה מלכה קידושים ויארצייטים, אולי תארגן משהו אצלכם.

ע״ע https://binyankehila.org/%d7%9e%d7%94-% ... %99%d7%9d/
https://connecteur.co/he/%D7%91%D7%9C%D ... iples-heb/
במאמר הזה דן בבעיה https://iyun.org.il/article/social-excl ... d-society/

האם נושא האשכול הוא קנית חבר או חברים? יש הבדל ענק בין השניים, קנית חבר זה משהו אישי ביותר, לעומת זאת השתייכות לקבוצה של אנשים בעלי אותו אינטרס משותף או חסידות וכדומה לא עושה אותם בהכרח לחברים, כשנגמרה הפעילות החברתית, הטיש, חוזר כל אחד למקומו עד למפגש הבא. חבר אמיתי הוא אחד שניתן להתקשר אליו באמצע הלילה אם יש איזה בעיה דחופה ללא נקיפות מצפון.

בשם הרבי ר' בונים מפשיסחא שממה שמכנה התורה את חירה העדולמי כרעהו של יהודה רואים שחבר הוא מי שאפשר לשתף אותו גם בנפילות שעובר האדם כמתואר שם בפרק.

שיבר כתב:בשם הרבי ר' בונים מפשיסחא שממה שמכנה התורה את חירה העדולמי כרעהו של יהודה רואים שחבר הוא מי שאפשר לשתף אותו גם בנפילות שעובר האדם כמתואר שם בפרק.

חזק! וזה אחד הדברים הקשים ביותר לעשות.

יבנה כתב:

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי.
בחיידר בישיבה וכו' יש חיי חברה, חלק מזה ממשיך הלאה בחיים. אבל לפעמים בן אדם מתחתן ועובר לגור בעיר אחרת, ובגיל 30 מוצא את עצמו פשוט בלי חברים.
הוא מכיר קצת אנשים מהשכונה, מבית הכנסת, וכו' אבל אי אפשר ממש להגדיר אותם כחברים.
יתכן שיש קהילות מסוימות שבהן יש ממש חיי חברה, אבל ברוב הציבור החרדי ובפרט הליטאי אין ממש.
גם הקשרים החברתיים בין אברכי כולל די רופפים, לא רבים נעשים חברי נפש, וגם לא תמיד הוא ימצא עניין משותף בינו לשאר האברכים.
להתחיל להגיע לכל שלום זכר בשכונה? לארגן 'חבורות'? לשכנע אנשים לבוא אליך לסעודת שבת? לעשות סיומי מסכת ברוב עם? לא כל כך אפקטיבי.
במגזרים פחות תורניים יש דרכים רבות: מפגשים סביב מקצוע מסוים, תחביב מסוים (ג'יפים למשל...), מילואים, הרבה יותר מקובל שיוצאים לבלות בזוגות, או אפילו נוסעים בקבוצות לחו"ל. אבל מי שרוצה חברים יראי ה' ממש קשה.

אתה בעצם מחפש להיות חלק מקבוצה עם מטרה משותפת, ומשם כבר תסדר.
יש הרבה סוגי קבוצות גם בתוך הציבור החרדי, שיעורים קבועים, הרצאות בתחומים שונים, ארגוני חסד שונים, קירוב, נוער נושר, עסקנות לפתור בעיות שונות ועוד. ובמידה שאתה מתעניין בסוג דבר מסויים שלא קיים, אדרבה תארגן אותו.
אם אתה מעוניין להיות חלק מקהילה, יש את אחוות התורה של ר׳ לייבל שעוזרים לבנות קהילה https://www.achvat.co.il/about/. ואם אתה מעוניין להשאר איפה שאתה נמצא, תצטרך לארגן פעילות משותפת שיגרום לקהילה להתגבש. בקהילות של חוצניקים זה מצוי.
הנה דוגמא של בניית קהילה: https://hamakom.social/%d7%a9%d7%9e%d7% ... %9c%d7%94/
אצל חסידים יש הרבה סעודות משותפות כגון סעודה שלישית מלווה מלכה קידושים ויארצייטים, אולי תארגן משהו אצלכם.

ע״ע https://binyankehila.org/%d7%9e%d7%94-% ... %99%d7%9d/
https://connecteur.co/he/%D7%91%D7%9C%D ... iples-heb/
במאמר הזה דן בבעיה https://iyun.org.il/article/social-excl ... d-society/

תודה על התגובה המושקעת.
לי אישית פחות מתאים קהילות מהסוג הזה (אין לי כלל שפה משותפת עם מה שנקרא החרדים החדשים).
אבל מכיוון שאני לא היחידי שזה חסר לו אולי לאחרים פה זה כן יכול להועיל, ישר כח.

שאלה נוגעת ללב.

כתבה בענין https://iyun.org.il/sedersheni/friendsh ... aredi-men/ בשם: קנה לך חבר: מצב החברוּת בקרב גברים חרדים.

יבנה כתב:כתבה בענין https://iyun.org.il/sedersheni/friendsh ... aredi-men/ בשם: קנה לך חבר: מצב החברוּת בקרב גברים חרדים.

נשמח אם תפדף

יבנה כתב:כתבה בענין https://iyun.org.il/sedersheni/friendsh ... aredi-men/ בשם: קנה לך חבר: מצב החברוּת בקרב גברים חרדים.

אכן הוא היטיב להגדיר את הבעיה...
השאלה מה הפתרון.
האם קנה לך חבר זה עוד פרט ביהדות שכבר לא רלוונטי כיום? כמו לימוד נ"ך? (באירוניה...).

קנה לך חבר כפשוטו שצריך לפרוע כדי לקנות חבר
והוא שייך בכל מיני השקעות של כוחות הנפש, למשל כשאתה פוגע באברך בכולל או בבית המדרש שהוא לטעמך ואתה רואה בו בר דעת, תשקע בו לקנותו לחבר
תצלצל לו לשוח, תציע לו ליך איתך לאיזה מקום, תשתף בשמחתו.

הרבה טובות מגיע לאדם מחברים ברוחניות ובגשמיות וחז''ל קבעו "קנה"

הרואה כתב:איך אפשר לקנות חברים בציבור החרדי

חברותא.
מנסיוני, ומנסיונם של אחרים, אין קשר יותר עמוק מקשר של חברותא.

אחד מן האנשים שחוו את זה ביטא זאת בצורה ספרותית שמצאה חן בעיני, והיא מצורפת בזאת: