ב"ג וכיסוי הראש...
פורסם: א' אוגוסט 18, 2024 4:00 am
כאן viewtopic.php?f=19&t=46672&p=603782&hilit=#p603568 הובא מכתב לכאורה מרבי יחזקאל סרנא שצורף לספרו ומבקש מב"ג שיעיין בספר בכיסוי ראש.
אמנם המכתב נמצא כמזוייף מתוכו - כמובא בהמשך האשכול שם.
אבל, כדאי לציין לפרשייה לא ידועה ומרתקת, כשר' מנחם פרוש מעורב בה - במידה מסויימת הסיפור כאן אולי יותר בשבחו של ר"מ פרוש מאשר בגנותו של ב"ג.
מכאן: https://blog.nli.org.il/chov-agnon-ben-gurion/
הפרובוקציה של דוד בן גוריון
מדוע סרב בן גוריון לשים כיסוי ראש בהלוויות הסופר שי עגנון?
נתי גבאי | 27.11.19
נשיא המדינה, ראש(ת) הממשלה, הרב הראשי ושופטי בית המשפט העליון – כולם באו להיפרד מהסופר שמואל יוסף עגנון בהלוויה שנערכה לו ב-18 בפברואר 1970.
מי שבא לכבד בנוכחותו את עגנון המנוח היה גם ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון. אך בשונה משאר הנוכחים בהלוויה, ובניגוד לנהוג בהלוויות, בן גוריון החליט שלא לכסות את ראשו.
מי שהבחין בכך היה הרב מנחם פרוש, שגם הוא הגיע להלוויה. פרוש, מראשי המפלגה החרדית אגודת ישראל, החליט לעשות מעשה וניגש אל דוד בן גוריון. הוא שיער שגילוי הראש של בן גוריון היה בסך הכול בהיסח הדעת, והציע לו כיסוי ראש. ועם זאת, פרוש גילה לתדהמתו כי לא הייתה זו יד המקרה שהותירה את בן גוריון חשוף ראש – היה זה בכוונת מכוון. "יש עמי כובע", גילה בן גוריון, "אך לא אחבוש אותו, משום החלטת הממשלה אשר כפתה את הדת בשאלה מיהו יהודי".
בן גוריון התכוון לתיקון חוק השבות שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ימים ספורים קודם לכן – שקבע לראשונה בספר החוקים של מדינת ישראל תשובה לשאלה הניצחת "מיהו יהודי". לאחר אין ספור דיונים, ויכוחים, הפגנות ומאבקים, הכנסת אישרה את תיקון החוק ל"חוק השבות" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". בן גוריון דחה מכל וכל את העירוב בין דת למדינה שמאמץ את הקביעה ההלכתית לשאלת יהדותו של אדם.
אך הרב פרוש לא ויתר. "האם אינך חושב שעגנון הדתי היה מצפה ממלוויו לחבוש כובע על ראשם?". גם לשאלה זו הייתה לבן גוריון תשובה: "ביקרתי אצל עגנון לפני זמן קצר, והוא לא אמר דבר כאשר ראה אותי גלוי ראש".
ואם אנו כבר עוסקים בבן גוריון ועגנון, עגנון היה אחד משורה של אנשי דת ורוח שנדרשו על ידי בן גוריון עצמו עוד בשנת 1958 לענות על שאלת השאלות: "מיהו יהודי". עגנון ענה כי התשובה לשאלה כבר נמצאת ב"שולחן ערוך" אבל גם דאג להוסיף: "דת ומדינה לעת עתה הן כשתי שכנות שאינן נוחות זו לזו. ואתה ששלום המדינה וטובת המדינה תלויים בכך כדאי שתמשוך ידך מלדון בענייני דת בין טוב בין למוטב, כדי שתהא דעתך פנויה לענייני המדינה".
אבל זה לא סוף הסיפור; חדי העין הבחינו כי בשלב מסוים בהלוויה בן גוריון אכן חבש כובע גרב על ראשו. האם שינה את דעתו והחליט לכבד את הרב פרוש ואת המעמד? אז זהו, שלא – הקור בהר המנוחות היה הסיבה היחידה לכך.
אמנם המכתב נמצא כמזוייף מתוכו - כמובא בהמשך האשכול שם.
אבל, כדאי לציין לפרשייה לא ידועה ומרתקת, כשר' מנחם פרוש מעורב בה - במידה מסויימת הסיפור כאן אולי יותר בשבחו של ר"מ פרוש מאשר בגנותו של ב"ג.
מכאן: https://blog.nli.org.il/chov-agnon-ben-gurion/
הפרובוקציה של דוד בן גוריון
מדוע סרב בן גוריון לשים כיסוי ראש בהלוויות הסופר שי עגנון?
נתי גבאי | 27.11.19
נשיא המדינה, ראש(ת) הממשלה, הרב הראשי ושופטי בית המשפט העליון – כולם באו להיפרד מהסופר שמואל יוסף עגנון בהלוויה שנערכה לו ב-18 בפברואר 1970.
מי שבא לכבד בנוכחותו את עגנון המנוח היה גם ראש הממשלה לשעבר דוד בן גוריון. אך בשונה משאר הנוכחים בהלוויה, ובניגוד לנהוג בהלוויות, בן גוריון החליט שלא לכסות את ראשו.
מי שהבחין בכך היה הרב מנחם פרוש, שגם הוא הגיע להלוויה. פרוש, מראשי המפלגה החרדית אגודת ישראל, החליט לעשות מעשה וניגש אל דוד בן גוריון. הוא שיער שגילוי הראש של בן גוריון היה בסך הכול בהיסח הדעת, והציע לו כיסוי ראש. ועם זאת, פרוש גילה לתדהמתו כי לא הייתה זו יד המקרה שהותירה את בן גוריון חשוף ראש – היה זה בכוונת מכוון. "יש עמי כובע", גילה בן גוריון, "אך לא אחבוש אותו, משום החלטת הממשלה אשר כפתה את הדת בשאלה מיהו יהודי".
בן גוריון התכוון לתיקון חוק השבות שעבר בקריאה ראשונה בכנסת ימים ספורים קודם לכן – שקבע לראשונה בספר החוקים של מדינת ישראל תשובה לשאלה הניצחת "מיהו יהודי". לאחר אין ספור דיונים, ויכוחים, הפגנות ומאבקים, הכנסת אישרה את תיקון החוק ל"חוק השבות" שקבע כי יהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". בן גוריון דחה מכל וכל את העירוב בין דת למדינה שמאמץ את הקביעה ההלכתית לשאלת יהדותו של אדם.
אך הרב פרוש לא ויתר. "האם אינך חושב שעגנון הדתי היה מצפה ממלוויו לחבוש כובע על ראשם?". גם לשאלה זו הייתה לבן גוריון תשובה: "ביקרתי אצל עגנון לפני זמן קצר, והוא לא אמר דבר כאשר ראה אותי גלוי ראש".
ואם אנו כבר עוסקים בבן גוריון ועגנון, עגנון היה אחד משורה של אנשי דת ורוח שנדרשו על ידי בן גוריון עצמו עוד בשנת 1958 לענות על שאלת השאלות: "מיהו יהודי". עגנון ענה כי התשובה לשאלה כבר נמצאת ב"שולחן ערוך" אבל גם דאג להוסיף: "דת ומדינה לעת עתה הן כשתי שכנות שאינן נוחות זו לזו. ואתה ששלום המדינה וטובת המדינה תלויים בכך כדאי שתמשוך ידך מלדון בענייני דת בין טוב בין למוטב, כדי שתהא דעתך פנויה לענייני המדינה".
אבל זה לא סוף הסיפור; חדי העין הבחינו כי בשלב מסוים בהלוויה בן גוריון אכן חבש כובע גרב על ראשו. האם שינה את דעתו והחליט לכבד את הרב פרוש ואת המעמד? אז זהו, שלא – הקור בהר המנוחות היה הסיבה היחידה לכך.