פורום אוצר החכמה

כאן בגולת ארה"ב התפתחה תעשייה שלמה של סרטים המיועדים לצבור החרדי בתשעה באב. חפץ חיים הריטג' פאנדיישון. פרוג'קט אינספייר. יואל גולד. ונוסף השנה סרט על פרעות שמחת תורה מרב עסקן אחד. כולם (למעט האחרון) מתחרים על ליבו וכיסו של הצבור המשועמם.
זה קיים בארץ?
לא ניחא לי מכל העסק. מהי דעת חכמים בזה?

תלוי בתוכן הסרטים, אם זה דרשות על ט׳ באב או שמראים את החורבן וכדומה ויוצאים בתחושה של צער ואבל, זה בסדר. אבל אם הנושא הוא תחקיר של המזרח התיכון או היהודים בעולם וכדומה, והמטרה היא בידור ועידוד הזדהות עם היהודים ומדינת ישראל, אז אין לזה קשר לט׳ באב.
שאלה נוספת שצריכה להשאל היא מה אנשים האלו היו עושים אם לא היו מסתכלים בסרטים האלו, ובאיזה גיל הם.

בלי להיכנס לכל הפרטים, לכאורה מלחמות כאלה הם 'מלחמות אבודות', וכיון שמדובר בסך הכל על יום אחד - לענ"ד חבל להשקיע אנרגיה בכך. עדיף להשקיע את האנרגיה באוירה הכללית של התורה והמצוות וכו'.

(בסגנון אחר, התופעה הזאת היא סוג של סימפטום, וחבל על הזמן להתעסק בסימפטום נקודתי, עדיף לחשוב איך משפרים את היסוד הכללי המביא לסימפטומים כגון אלו).

בארץ בציבור החרדי ב"ה שלא נכנס עדיין
מה שכן קצת נכנס זה ערב שירה בליל ת"ב
אני רואה כל שנה קבוצות ענקיות ששרים אני מאמין וניגוני חב"ד (חלקם גם ללא שום קשר כמו אנעים זמירות), בהובלת יהודים מעוותים שמבחינתם ת"ב זה יום ההולדת של משיח ותל"מ.

איני מכיר את התופעה מקרוב, אך זה קיים גם בארץ
לר' ישראל גולדווסר יש קו בשם 'אור עולם' ושם הוא מפרסם שתהיינה הקרנות בליל תשעה באב לנשים ולגברים בכמה ערים בארץ
איני יודע מה תוכן ההקרנות, והאם הן מתאימות ללילה זה.

דומה שכאן בא"י ישראל אינו קיים כל כך, לפחות לא כעסק מסחרי.
יש משפחות של מגורשי גוש קטיף שצופים בהן באותו היום בסרטים מגירוש אב תשס"ה, מהארכיון הביתי או מהמרשתת.
[הרב בנימין חותה על צפיה בסרטי גירוש בת"ב כאן - https://www.youtube.com/watch?v=vVJsvlzKsRs דקה 35 בערך].


ברחובות הרב שמחה זצ"ל היה נותן שיחה בכולל, דומה שכיום ממשיך בזה אחיו הראי"ה שליט"א.
בבאר שבע יש לנוער [דומני שמטעם תנועות הנוער, או אולי מהמחלקה לתרבות יהודית בערייה, אפשר שמטעם שניהם] בליל ת"ב אחרי הקינות ערב לימוד עם שיחות מתאימות בעניינו של יום [כדרכו של נוער להיות ער בלילות ולישון בימים, בייחוד ביום תענית בקיץ].
לישיבה"ק בזמנו הגיעה קבוצה של אמריקאים, והתפלאנו שבסעודה מפסקת של ערב תשעה באב הם שרו [שירים מתאימים, על נהרות בבל וכיו"ב], אמנם לכאורה אינו פלא כל כך, שהרי בקהילות רבות ישנן קינות ששרים אותן [כמו עלי ציון, אז במלאת ספק ואש תוקד בקרבי ; בשנים האחרונות אף נפוץ יותר ויותר המנהג ללוות את הנפטר ב"מ בשירים מתאימים, ואף בכלי נגינה כפי שמשמע שהיה בזמן חז"ל]