תעלומת הבנש"ק

[נחומצ'ה]

הסיפור הזה עם פרטיו היה חתום עד לאחרונה, עם פטירת המְסַפר ע"ה.
על הדרך נגלה רוח הקודש גלויה של הרבי מליובאוויטאש זי"ע
ומידות תרומיות של הרבי מאמשינוב שליט"א.
אך עדיין החידה לא נפתרה מיהו אותו בנש"ק..

וכך סיפר החסיד ר' אליעזר קיין ע"ה, משכונת בית וגן בירושלים:
לצורך עסקיו בארה"ב פעמים שהטיסות היו מבצעות 'תחנות' ביעדים שונים.
בשנת תשל"ח היתה לו עצירה בפריז. באותם שעות הוא נפגש
עם פרופסור מקומי שהזמינו לביתו.
בבית הראה לו את חדר ספריו, ועוד חדר נסתר. ולכבוד האורח הוא פתח
ונגלה לפניו ארון קודש עם גמרות ו'ראשונים'. והסביר לו הנ"ל:
אל יפלא בעיניך. אני בנש"ק, בן לא' מגדולי הצדיקים המפורסמים
לחסידות יש המשך בארץ ישראל, והיא 'אחת מהחסידות הגדולות' [זה אולי הגדרה של ר' לייזער הנ"ל]
מבחינת החסידות, אני כבר נעלמתי ואלי אף נלב"עתי בתקופת השואה.
אין לי קשר ליהדות, אך גמרא אני אוהב ללמוד, ומידי יום אני יושב ושונה בה.

עם יהודי אחד יש לי קשר, והוא הרבי מליובאויטאש.
בקשה אחת קטנה לי אליך, היות ואתה נוסע לארה"ב, תעבור אצל הרבי ותמסור לו מכתב
אך כמובן לא לאף מזכיר אלא לידיו הקדושות בלבד.

ממשיך ר' לייזער:
שהגעתי לחצר ליובאוויטאש, היה זה אחר אירוע הלב, כך שהשמירה היתה הדוקה.
המזכיר ר' לייבל גרונר ע"ה הזהיר אותי לבל אתן המכתב לרבי [ואף שלח בחורים שישגיחו עלי.].
בפועל שהרבי יצא, הרבי נעמד על ידי, ושאל אותי באידיש: יש לך משהו להביא לי?
וכמובן שהגשתי את המכתב.

אחר מספר ימים, ניסיתי ליצור קשר עם הפרופסור הבנש"ק מפריז.
לבסוף נעניתי ע"י איש האונברסיטה, שהנ"ל שבק חיים, ונקבר בבית עלמין נוצרי רח"ל.
הנ"ל היה איש ערירי ללא אשה ובנים. אך זכרתי שבנש"ק הוא, וכיצד תנוח גופתו בשלום..

הלך ר' לייזר להיוועץ עם הרבי מאמשינוב שליט"א. ותוך כדי הדברים הוא אומר: וכיצד בנש"ק הבן של....
מיד היסה אותו הרבי ואמר לו: אל תגיד לי את השֵם, הרי הבטחת לו ותקעת כף..
בסוף השיחה אמר לו הרבי: אם הוא היה קשור לחב"ד, ודאי שחסידי הרבי מחב"ד ידאגו לתיקונו.

ואכן אחר זמן כשבירר על מקום הקבורה נאמר לו שבאו יהודים והציאוהו מקבית העלמין הנוצרי אל קבר ישראל.
[ר' לייזער סיפר את הפרטים הנ"ל לא' מסופרי כפר חב"ד, תוך שמבקש לא לפרסם הפרטים עד לאחר שישבוק חיים].

אך החידה הגדולה נשארה. מיהו אותו בנש"ק, שנשמתו נתגלגלה לפריז.
למבקשי הפתרונים, צריכה להיות נתון פתיחה פשוט. אם בשנת תשל"ח היה הוא בגיל העמידה
כנראה היה בן של א' הצדיקים מתקופת טרום המלחמה.

[ונתנו ידידים]

האם זה אמור להיות גילוי מרעיש שאף אחד לא יודע עליו, או שהידענים יודעים על זה ורק העמך לא יודע מזה?

ואם זה היה סוד כמוס, אז יש ב גישות , או שנאמר שההמשך שהיה להחסידות אחר המלחמה לא היה מאביו, לדוגמא שהוא בן של מהרשד"י מסלונים או האדמו"ר מרדזין, או אחד מאדמורי קרלין סטולין, או ויזניץ וכדומה.
או שנאמר שאביו היה אדמור בארץ ישראל ולא ידע על קיומו, לדוגמא שהיה בנו של השפע חיים או האמרי אמת או מהר"א מבלז.

וכל אלו תאוריות פרועות.

[אני כאן]

"לעשות אשכול"

[כדכד]

וכי נחת רוח תהיה לאבותיו הצדיקים אם יגלו מיהו?

[בברכה המשולשת]

הרי מסתמא הסיפור לא היה, אז לא יהיה בזה שום היעדר נחת רוח לאבותיו הקדושים.

[איש_ספר]

הסיפור הזה עם פרטיו היה חתום עד לאחרונה, עם פטירת המְסַפר ע"ה.
על הדרך נגלה רוח הקודש גלויה של הרבי מליובאוויטאש זי"ע
ומידות תרומיות של הרבי מאמשינוב שליט"א.
אך עדיין החידה לא נפתרה מיהו אותו בנש"ק..

וכך סיפר החסיד ר' אליעזר קיין ע"ה, משכונת בית וגן בירושלים:
לצורך עסקיו בארה"ב פעמים שהטיסות היו מבצעות 'תחנות' ביעדים שונים.
בשנת תשל"ח היתה לו עצירה בדרום אפריקה. באותם שעות הוא נפגש
עם פרופסור מקומי שהזמינו לביתו.
בבית הראה לו את חדר ספריו, ועוד חדר נסתר. ולכבוד האורח הוא פתח
ונגלה לפניו ארון קודש עם גמרות ו'ראשונים'. והסביר לו הנ"ל:
אל יפלא בעיניך. אני בנש"ק, בן לא' מגדולי הצדיקים המפורסמים
לחסידות יש המשך בארץ ישראל, והיא 'אחת מהחסידות הגדולות' [זה אולי הגדרה של ר' לייזער הנ"ל]

-----

הרב נחומצ'ה היקר, אל תיקח את זה אישי...

ר' יהושע מונדשיין העתיק פעם באחת מרשימותיו קטע מעגנון, איך בתוך סיפור גרוטסקי שלם הוא עוצר את שטף הסיפור ורושם שני צדדים האם הדג היה מיוחס עד הדג של יונה או עד הדג של יוסף מוקיר שבת (אני לא זוכר בדיוק), שזה גיחוך ע"ג גיחוך, כמו היה אומר עד עכשיו הכל בתכלית הדיוק ורק הפרט הזה יש להסתפק בו...

[עזריאל ברגר]

וכי נחת רוח תהיה לאבותיו הצדיקים אם יגלו מיהו?

מצטרף לדבריך.
אשכול כזה - עיקרו סקרנות ורכילות, וסופו להגיע לידי לשון הרע וכו'.
חדלו לכם מן האדם אשר כבר אין נשמה באפו!

[בברכה המשולשת]

בוודאי שצודק הרב גאון כדכד שליט"א, ובוודאי שצודק כתר"ה שליט"א
אך כפי שכתבתי לעיל, זה היה נכון אם הסיפור היה נכון
אך מכיוון שהסיפור מסתמא לא היה ולא נברא, אז זה סתם הבלים (שו"ר שרמז כן כעת הדר"ג מנהלינו שליט"א בהודעה שלפני ההודעה של כתר"ה שליט"א)

[כדכד]

הרי מסתמא הסיפור לא היה, אז לא יהיה בזה שום היעדר נחת רוח לאבותיו הקדושים.

אם הסיפור לא היה עוד יותר יהיה היפך נחת רוח

[בברכה המשולשת]

אם מישהו ימציא גם שם ושושלת, וידביק אותו לסיפור, אז בוודאי שהצדק עם הדר"ג שליט"א

[עזריאל ברגר]

אינני מכיר את אלו שדרכם עבר הסיפור ואת רמת אמינותם.
אבל אם אכן מדובר בסיפור לא אמין (וכעצת חז"ל "הרוצה לשקר ירחיק עדותו" וכל הסיפורים האלו מתפרסמים בדרך-כלל רק אחרי פטירתם של כל אלו שמסוגלים להכחיש בפה מלא) - אז אפילו לשון הרע אין כאן, אלא "ביטול תורה" למהדרין...

ועל זה כתב הנשר הגדול (סוף הלכות צרעת):

וזה דרך ישיבת הלצים הרשעים: בתחילה מרבין בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים.
ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק
...
אבל שיחת כשרי ישראל אינה אלא בדברי תורה וחכמה. לפיכך הקדוש ברוך הוא עוזר על ידן ומזכה אותן בה. שנאמר אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי י"י ולחושבי שמו

[כדכד]

למה זה לא לשון הרע לספר סיפור לא אמין?

[לבי במערב]

ולטעון שמאן־דהו משקר, ושמא אף ביודעין (להפך מחזקתו הידועה זה שנים, וללא כל ביסוס ראייתי לטענה כזו) - אי"ז הוצש"ר (רח"ל)?!

[בברכה המשולשת]

ולטעון שמאן־דהו משקר, ושמא אף ביודעין (להפך מחזקתו הידועה זה שנים, וללא כל ביסוס ראייתי לטענה כזו) - אי"ז הוצש"ר (רח"ל)?!

על מי טענתי שהוא משקר?
הרב פותח האשכול הביא מעשה, ולא ציין את מקורו, בשם רב שנפטר ז"ל (שלא שמעתי עליו)
אז הרב פותח האשכול לא נחשד בשקר, כי הוא מצטט משהו שראה, כפי שכתב
הרב שבשמו הסיפור מסופר כבר נפטר, ז"ל, כך שאין שום ראיה שסיפר סיפור כזה
אז גם עליו לא נאמר שום חשד בשקר
כל החשד בשקר הוא על מי שהמציא סיפור בשם רב שנפטר על רבנים שנפטרו כולם,
איני יודע מי הוא הממציא וממילא אין לו חזקת כשרות

[כדכד]

למה זה שמר לא יודע מיהו מישהו זה מסיר ממנו את חזקת הכשרות?

[דרומי]

להערכתי העניה הסיפור היה ונברא, אולם כנראה שאין תועלת מפרסום השם (ולא שאני יודע...) כמובן.

[חרסון]

הסיפור פורסם כמה פעמים בחייו של המספר ובפירוט רב וצבעוני. הגירסה כפי שהובאה כאן איננה מדוייקת לחלוטין ביחס לזו שפורסמה על ידו. לאחר הפרסום הראשוני (לפני כעשרים-עשרים וחמש שנה, בעיתון כפר חב"ד) היו כמה שמועות מיהו הבנש"ק, אבל כיוון שהמספר טען שהוא שמר מכל משמר על התקיעת-כף שלו, יש להניח שהם השערות בעלמא, לא טובות יותר מאלו של כל אחד מאיתנו.

למעשה, אם למישהו יש מוטיבציה לברר את אמיתת הסיפור (על אלו שיש להם מוטיבציה הפוכה אינני מדבר כרגע), או רוצה להיכנס לנעליו של ר"י מונדשיין, הוא מוזמן לפעול באופנים הבאים:

א) לפנות אל הרבי מאמשינוב שליט"א ולשאול אותו האם זכור לו הסיפור מעת התרחשותו בשעת מעשה.
ב) לגשת אל משפחתו של ר' חנוך בן ארזה ז"ל ולשאול אותם האם אביהם סיפר להם את הפרטים הידועים לו, בשעת מעשה.
ג) לברר אצל תושבי בית וגן האם לאורך השנים שמר רא"ק את היארצייט של הבנש"ק האלמוני (כ"ה תשרי כמדומני), כפי שהוא מספר.

אין פה אימות מוחלט כמובן, אבל אם אחד או יותר מהפרטים האלו יתברר כנכון, תהיה זו אנדיקציה חזקה לכך שהוא היה ונברא (ואז תצוף השאלה - למאי נפקא מינא?... )

[איש_ספר]

איך ר' חנוך בן ארזה קשור לסיפור?

[חרסון]

איך ר' חנוך בן ארזה קשור לסיפור?

לטענת המספר הוא היה שותף איתו באותה נסיעה לצרפת בה פגש בבנש"ק, אלא שרחב"א לא היה חלק מהפגישה (אינני זוכר בדיוק למה) ושמע ממנו עליה מיד לאחר מכן (מבלי שהוא חושף בפניו את זהותו).

יש לי תחושה שהסיפור 'יצא לתקשורת' רק לאחר שחנוך בן ארזה כבר שחל"ח. אבל אני לא זוכר לא את התאריך של זה ולא את של זה..

[איש_ספר]

כל ה'חדר הנסתר' והילת המסתורין, מצוצה מהאצבע בלי ספק.
איזו סיבה יש לאדם מודרני להסתיר את היותו יהודי בדרא"פ בשנים ההם ואת חיבתו ללימוד כתבי הקודש?
הוא היה אפיפיור? ואם המשפחה חושבת שהוא נלב"ע, מה יגרום לו לא להודיע כי עוד יוסף חי והוא מלך בדרא"פ?

[גל של אגוזים]

אני מכיר סיפור דומה לאותו של נחומצ'ה אבל הלה נפטר בתנש"א

[חרסון]

אם תהיה אינדיקציה לאמיתת הסיפור - אוכל על נקלה לתרץ את שאלותיך באמצעות 'פסיכולוגיה בגרוש'.. אבל קודם שתהיה כזאת.

ראשית חכמה, אם למישהו יש זמן, כדאי לסרוק לכאן את הסיפור כפי שסיפרו רא"ק בצורה מדוייקת (נדפס בספר 'אבא' (ארי סמית) ח"ב, ושמעתי שגם בעיתון 'כפר חב"ד' של ש"ק זו).

[דרומי]

וכי חסרים אנשים מוזרים ותמהוניים? ובפרט מי שעבר את אותה תקופה איומה באירופה?

המציאות חזקה מכל דמיון...

[איש_ספר]

ב) לשאול את משפחתו של ר' חנוך בן ארזה ז"ל ולשאול אותם האם אביהם סיפר להם את הפרטים הידועים לו, בשעת מעשה.
[/size]

שלחתי מייל לבנו... אם יענה לי אשתף אתכם....

[בברכה המשולשת]

למה זה שמר לא יודע מיהו מישהו זה מסיר ממנו את חזקת הכשרות?

לכותב אנונימי באתר אנונימי אין בדווקא חזקת כשרות.
אמנם, לאור מה שנאמר בהודעות הבאות, אני מבין שיש מקור לסיפור עוד בחיי הרב ז"ל אליו מיוחס הסיפור
ואז צריך לראות את הסיפור כפי שהובא על-ידו בחייו.

[איש_ספר]

למה זה שמר לא יודע מיהו מישהו זה מסיר ממנו את חזקת הכשרות?

לכותב אנונימי באתר אנונימי אין בדווקא חזקת כשרות.
אמנם, לאור מה שנאמר בהודעות הבאות, אני מבין שיש מקור לסיפור עוד בחיי הרב ז"ל אליו מיוחס הסיפור
ואז צריך לראות את הסיפור כפי שהובא על-ידו בחייו.

לייזר קאיין לא היה רב.

[במסתרים]

[נמחק]

הסיפור המובא כאן כולו אומר שקר שקר יקרא, ומי שירצה למצוא את האיש שלא היה יצטרך לחפש בחדרי דמיונו של המחדש.

פלא על חכמים ונבונים שידונו בכובד ראש על מעשה נערוּת.

[חרסון]

.

[זאב ערבות]

בוודאי שצודק הרב גאון כדכד שליט"א, ובוודאי שצודק כתר"ה שליט"א
אך כפי שכתבתי לעיל, זה היה נכון אם הסיפור היה נכון
אך מכיוון שהסיפור מסתמא לא היה ולא נברא, אז זה סתם הבלים (שו"ר שרמז כן כעת הדר"ג מנהלינו שליט"א בהודעה שלפני ההודעה של כתר"ה שליט"א)

יהיה מסקרן אם יצא ספר הערות (באנגלית annotated) על ספרי הסיפורים למיניהם לוודא עם הפרטים המובאים בהם נכונים או האם הם בכלל אפשריים מבחינת המציאות. בסיפור שלנו מובא הפרט הזה:
לצורך עסקיו בארה"ב פעמים שהטיסות היו מבצעות 'תחנות' ביעדים שונים.
בשנת תשל"ח היתה לו עצירה בדרום אפריקה. באותם שעות הוא נפגש
עם פרופסור מקומי שהזמינו לביתו.
ובכן, הנסיעה לארה"ב היא מכיוון מזרח למערב עם נטיה לצד צפון, כלומר בד"כ מעל שוויץ, גרמניה, אנגליה וכו' (זה מקצר את זמן הטיסה). דרום אפריקה נמצאת כעשרת אלפים ק"מ דרומה לא"י (כמעט בקו ישר), אין מקרה שבעולם שטיסה לארה"ב תעשה חנית ביניים בדרום אפריקה בדרך לארה"ב, לא רק שמעולם לא היתה כזו טיסה ללא החלפת מטוס (ולפי המשמע בסיפור המטוס עשה תחנת בייניים) אלא אפילו נניח שהיתה, במקום טיסה של כעשרים שעות, הטיסה היתה נמשכת לפחות יומיים (בתשל"ח כמדומני עדיין לא היו טיסות ישירות מדרום אפריקה לארה"ב והיו צריכים תחנת ביניים). כך שצריך להוציא את דרום אפריקה מהסיפור ולהחליף ביעד אחר יותר ריאלי (כמובן אם הסיפור בכלל נכון)
בעיה שניה: כאשר מטוס עושה חנית ביניים, אין אפשרות לנוסעים לרדת מהמטוס, ואפילו אם כן, בוודאי לא לצאת מחדר ההמתנה שכבר לאחר ביקורת הגבולות, כך שאין אפשרות שידידנו האלמוני נפגש בחדר ההמתנה לטיסות באקראי עם פרופסור אלמוני שרק במקרה היה שם, והלך עמו לביתו לכמה שעות (חניית ביניים בדרך כלל שעה שעתיים). יש לדייק שמהסיפור משמע שהמטוס עשה חניית ביניים ולא הנוסע שלנו.
בעיה שלישית: מהסיפור משמע שזו היתה פגישה אקראית בשדה התעופה והפרופסור הזמינו לביתו... וכך פתאום פותח את סודות ביתו לאיזה אלמוני שפוגש בשדה התעופה.. ואם יש לו קשר עם הרבי, מדוע לא מוסר לו את המכתב בעצמו? או שמא היה לו מכתב מוכן וחיכה בסבלנות שיפגש עם איזה אלמוני בשדה התעופה וימסור לו את המכתב...
בקיצור, רק מהפרטים הנ"ל כבר ניתן לקבוע שהסיפור לא היה ולא נברא, ואפילו אם יש איזה גרעין אמיתי, ניסו לטשטש את הפרטים.
ועוד הערה: נניח שהסיפור אמיתי ויוודע איך שהו מי הבנש"ק הזה, למאי נפקא מינה.

[במסתרים]

חרסון
קבלתי את תוכחתך ומחקתי, וגם בהודעתי הזו.

פטור בלא כלום א"א.
לצערי, החנוכה הידועה השחיתה לנצח את היכולת שלי לקבל מלה מפיהם. וד"ל.

[איש_ספר]

איך ר' חנוך בן ארזה קשור לסיפור?

לטענת המספר הוא היה שותף איתו באותה נסיעה לצרפת בה פגש בבנש"ק, אלא שרחב"א לא היה חלק מהפגישה (אינני זוכר בדיוק למה) ושמע ממנו עליה מיד לאחר מכן (מבלי שהוא חושף בפניו את זהותו).

יש לי תחושה שהסיפור 'יצא לתקשורת' רק לאחר שחנוך בן ארזה כבר שחל"ח. אבל אני לא זוכר לא את התאריך של זה ולא את של זה..

שלחתי מייל לבנו והנה תשובתו

שלום וברכה

לא שמעתי מזה כלום בלתי היום.

כל טוב. יוסי בן ארזה

[דרומי]

לגבי שאלתו של הראי"ס מה טעם צריך אדם להסתיר את יהדותו וכו' -

נזכרתי (בלי להשוות בין שני המקרים, אלא סתם כדוגמא רחוקה) שפעם העתקתי מאיזה רשימה של מישהו שהעיד כך (הדברים נכתבו לפני כעשרים שנה ואולי אף יותר):

לפני למעלה משני עשורים, נזדמן לי לשהות בעיר אירופאית, כשעוד לא הייתה בה קהילה חב"דית ולא שליח. בשבת הופתעתי לגלות יהודי לבוש סורטוק וחגור בגארטל ומתפלל מתוך חת"ת. הסתבר שהוא תושב המקום ומתפלל במנין של הקהילה החרדית בעיר. אחרי שבת הוא הזמין אותי לפגישה במשרד בו עבד. כשהשוער ווידא אצלו שהפגישה אתי מתואמת, ביקש הלה לשוחח אתי רגע באינטרקום. "אל תיבהל כשתראה אותי", אמר, "אסביר לך כבר במשרד".

כשהגעתי השתוממתי למראהו. והוא העיד באוזני שהופעל עליו לחץ גדול בנושא המראה היהודי שלו, קרי: זקן וכיפה. הוא שאל אצל הרבי וההוראה שקיבל הייתה לקפל את הזקן ולעטות על ראשו פאה נכרית... ויהי לפלא.

לצערי, בנתיים שבחל"ח, ואי אפשר היום לשאול ולוודא שזכרוני אינו בוגד בי ומסרתי דברים כהווייתם.

ע"כ הדברים שהעתקתי מרשימה פרטית של מאן דהו.

[זאב ערבות]

לגבי שאלתו של הראי"ס מה טעם צריך אדם להסתיר את יהדותו וכו' -

בנתון שיש איזשהו אמת בסיפור, יכול מאוד להיות שאמו של אותו פרופסור היא גויה.

[לבי במערב]

. . שרחב"א לא היה חלק מהפגישה (אינני זוכר בדיוק למה) . .

כמדומה - מפני שנסע מהעיר באותו היום (אך פגש את האיש יום קודם לכן).

[לבי במערב]

ובכן

כמדומה שהעצירה היתה בפאריז, ובכל אופן - הם שהו שם יותר מיממה (ולא רק יצאו לרגע משדה־התעופה).

[כדכד]

למה זה שמר לא יודע מיהו מישהו זה מסיר ממנו את חזקת הכשרות?

לכותב אנונימי באתר אנונימי אין בדווקא חזקת כשרות.
אמנם, לאור מה שנאמר בהודעות הבאות, אני מבין שיש מקור לסיפור עוד בחיי הרב ז"ל אליו מיוחס הסיפור
ואז צריך לראות את הסיפור כפי שהובא על-ידו בחייו.

בהנחה שאמו של הכותב האנונימי היתה יהודיה אז יש לו חזקת כשרות כל עוד לא ידוע אחרת

[כדכד]

לגבי שאלתו של הראי"ס מה טעם צריך אדם להסתיר את יהדותו וכו' -

בנתון שיש איזשהו אמת בסיפור, יכול מאוד להיות שאמו של אותו פרופסור היא גויה.

כלומר, אביו היה אדמו"ר ואמו היתה גויה?
קשה הראשון מן האחרון

[חרסון]

איך ר' חנוך בן ארזה קשור לסיפור?

לטענת המספר הוא היה שותף איתו באותה נסיעה לצרפת בה פגש בבנש"ק, אלא שרחב"א לא היה חלק מהפגישה (אינני זוכר בדיוק למה) ושמע ממנו עליה מיד לאחר מכן (מבלי שהוא חושף בפניו את זהותו).

יש לי תחושה שהסיפור 'יצא לתקשורת' רק לאחר שחנוך בן ארזה כבר שחל"ח. אבל אני לא זוכר לא את התאריך של זה ולא את של זה..

שלחתי מייל לבנו והנה תשובתו

שלום וברכה

לא שמעתי מזה כלום בלתי היום.

כל טוב. יוסי בן ארזה

ישר כחך.

[זאב ערבות]

לגבי שאלתו של הראי"ס מה טעם צריך אדם להסתיר את יהדותו וכו' -

בנתון שיש איזשהו אמת בסיפור, יכול מאוד להיות שאמו של אותו פרופסור היא גויה.

כלומר, אביו היה אדמו"ר ואמו היתה גויה?
קשה הראשון מן האחרון

האם בנש"ק צריך להיות בן דווקא, האם לא יתכן שהוא נכד

[זאב ערבות]

ובכן

כמדומה שהעצירה היתה בפאריז, ובכל אופן - הם שהו שם יותר מיממה (ולא רק יצאו לרגע משדה־התעופה).

כעת יבואו נוסחאות שונות של הסיפור... דבר שעוד יותר מוכיח שלא היה ולא נברא, או שמא יש איזה גרעין אמיתי וניפחו אותו להיות יותר דרמטי בכדי להראות את רוח הקודש של הרבי.