פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:
ב', לבקש מחילה ולוותר צריך גבורה, ואיש גיבור מאשה

בברכה המשולשת כתב:בפלא יועץ [ערך מחלוקת] כתב שענין של שלום בית מוטל יותר על האיש, מצד שהוא בר דעת, ולכן עליו החובה "למחול על עלבונו ולהשפיל עצמו לכבוד קונו ולרדוף שלום בכל כוחו"

תנאי ז' לא תרבה האשה לדבר בפני בעלה רק תהיה ככלה בחופתה משום שהאשה כיון שדעתה קלה אין סדר לדבריה ורובם בלתי הבנה ובלי שום קשר וכראו' בעלה חוסר דעתה יבא לשנאותא או לבקש מיתתה אולי יזדמן לו אשה בעלת שכל שכל דבריה במאזנים לעולת שאינו יודע כי כלן שוות בזה כי לא ניסה ובמה יתקן זה שלא תרבה בדברים בפני בעלה כמדובר וכל שכן וק"ו שלא תדבר בפניו דברי מאוסים ואל תוציא דברי תפלות מפיה עם בעלה.

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:
בפלא יועץ [ערך מחלוקת] כתב שענין של שלום בית מוטל יותר על האיש, מצד שהוא בר דעת,

זאב ערבות כתב:ציטוט: ענין ש"ב מוטל יותר על האיש מצד שהוא בר דעת... משמע האשה אינה ברת דעת? אולי זה היה נכון בזמנו ומקומו של הפלא יועץ שהבנות לא קבלו חינוך והתחתנו בגיל מוקדם והיו רוב היום בבית,

יעקל כתב:

זאב ערבות כתב:ציטוט: ענין ש"ב מוטל יותר על האיש מצד שהוא בר דעת... משמע האשה אינה ברת דעת? אולי זה היה נכון בזמנו ומקומו של הפלא יועץ שהבנות לא קבלו חינוך והתחתנו בגיל מוקדם והיו רוב היום בבית,

אני חושב שבר דעת הכוונה מצד היכולת לחשוב חשיבה סבירה ורציונלית. האיש יותר מסוגל לכך מהאישה, כמו שהאישה יותר מסוגלת לזה מהילד.
וזה מה שאמרו שנשים דעתן קלות... וזה לא כ"כ קשור לחינוך או לאורח חיים. מי שעובד עם נשים יכול להעיד על כך...

זאב ערבות כתב: אלא שלעתים הרגשות הנשיות שלהן משפיעות על כך ולא מעצם איזה חסרון שכלי.

תוכן כתב:מאותה סיבה שהבעל מתיר נדרי אשתו ולא להיפך.

זאב ערבות כתב:על רש"י במנחות מג ע"ב ד"ה היינו: אשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו... כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

תורה וחיים כתב:כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

אבי-העזרי כתב:

תורה וחיים כתב:כותב באגרות משה (או"ח ו, ב ה): לולא דמסתפינא הייתי אומר שצריך למחקו, דח"ו לרש"י לומר דברי הבל כזה... אדרבה הוא יותר עבד לה מכפי שהיא שפחתו.

מעניין, כי בגמ' (סנהדרין לט ע"א) "נטלו ממנו צלע, ונתנו לו שפחה לשמשו". ולא נראה שזו רק מטאפורה, אלא בחינת מה של שִפְחות (חרף העובדה שהוא חייב לה עונה). ואולי לזה כיון רש"י, ודימה את זה לעבד אצל רבו בבחינה מסויית, ולא שהיא שפחתו ממש.
כמו"כ צריך לזכור מ"ש חז"ל שאשה לא תסב אצל בעלה, (וזהו חידוש של תוס' שנשים שלנו חשובות הן), כך שעכ"פ בזמן חז"ל שתיקנו הברכות, היתה מן פחיתות לאשה, ואפשר שלזה כיון רש"י.