בקישור viewtopic.php?f=51&t=62947
העלינו שאלה בעניין הבא
"המצווה של "יד" = מקום מיוחד להתפנות אכן נעשה בכל מחנה צבאי, וכיסוי בעפר או בשאר דברים מתקיים.
אולם באפשרות שבציוד החייל יהיה גם יתד וכדומה - לא ראיתי שמישהוא דן בכך.
[ לרמבם אלו שתי מצוות נפרדות].
ואולי הכידון / פגיון של החייל עונה על דרישת ההלכה הזו ?"
--------------------------------------------------------
להלן תשובה שקיבלתי בעניין המצוות יד ויתד כיום:
"הרב אלישיב הקל במלחמות צה"ל בדין 'יתד' משני סיבות:
1. זה דין של 'כלל', וברגע שרוב הקהל לא מקיימו אין צורך ליחיד לקיימו.
2. לדעת החזו"א, ש'יתד' זה דין ב'מחנה ישראל' ומחנה יש רק במלחמה ע"פ מלך/סנהדרין. [בניגוד למלחמת מצוה, ששייך אף ללא מלך]
תודה". ע"כ.
. .ואמנם מצאתי את הדברים בספרו של הרב י, שילת שמביא את השתלשלות הדברים ועל התשובת הגריש"א שנתקבלה לאחר שלושה ימים בדואר הצבאי.
אולם עיקרי הדיון הדיון שם הם על "היד" ועל חיובו לצרכים קטנים\גדולים. אגב היה זה במלחמת יוה"כ.
אבל אין שם התייחסות לעיקר השאלה : מה תוקפו של המצווה ל "וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ..."
להלן צילום מספרו הנל.
אמנם שם בסוף מצויין שמצוות היתד היא אישית ויש בה חובה מדאורייתא - אך אין התייחסות לחיוב נשיאת היתד -ואיך זה מתקיים !
ושמא בעצם מציאותו של ביתן מיוחד ובו בור וכדומה - שבו ההפרשות מתכסות ,ובכך מתקיימים שני החיובים: היד והיתד.
והחייל עצמו נפטר מנשיאת היתד- ?