פורום אוצר החכמה

ידוע מה שגילה אפיקורס א' ימ"ש לפי מאה וחמישים שנה, שסדר המסכתות בש"ס (מלבד סדר זרעים, ועיין מש"כ בזה ר' ראובן מרגליות), הוא כפי מני הפרקים, זאת אומרת שמסכת שבת נמצא ראשון בסדר מועד בהיותו הגדול מכולם וכן הלאה, וכן מסכת יבמות בסדר נשים וכו'. ובזה מיושב כל מה שעמלו הראשונים (הרמב"ם ועוד) ליישב מאיזה טעם בא יבמות וגיטין קודם קידושין ועוד קושיות.

מהו השקפת התורה להבין מאיזה טעם לא הזכירו הראשונים דבר זה, היתכן שלא הרגישו בזה?! או דילמא שפשיטא להו, ועם כל זה לדעתם צריכים טעמים אחרים לזה?

מיהו זה שגילה את זה?

יתכן משום שאין זה סברא לקבוע הסדר כזה, לכן אדרבה רק בגלל שיש סדר להמסכתות, חז"ל קבעו מנין הפרקים כזה כדי שאנשים יזכרו הסדר

ספרים וועלט כתב:מיהו זה שגילה את זה?

גייגר ימ״ש. וראה
viewtopic.php?f=19&t=6824&p=785213&hilit=ראובן+מרגליות+סדר+משנה#p785213

כשתילי זיתים כתב:יתכן משום שאין זה סברא לקבוע הסדר כזה, לכן אדרבה רק בגלל שיש סדר להמסכתות, חז"ל קבעו מנין הפרקים כזה כדי שאנשים יזכרו הסדר

חוץ ממה שאינו מן ההגיון הא חז''ל אמרו להדיא במקצת מס' למה קבעו א' אחר השני עי' סוטה דף ב

מגופת חבית כתב:

כשתילי זיתים כתב:יתכן משום שאין זה סברא לקבוע הסדר כזה, לכן אדרבה רק בגלל שיש סדר להמסכתות, חז"ל קבעו מנין הפרקים כזה כדי שאנשים יזכרו הסדר

חוץ ממה שאינו מן ההגיון הא חז''ל אמרו להדיא במקצת מס' למה קבעו א' אחר השני עי' סוטה דף ב

אין ראיה משם שהיה אפשר לסדר גיטין אחר נזיר שיש בו ט פרקים ג״כ

דברים מעניינים מצינו שאמר הרב מאיר מאזוז שליט״א בענין זה. עיין אות י״א

[quot

האמת אדרוש כתב:

מגופת חבית כתב:

כשתילי זיתים כתב:יתכן משום שאין זה סברא לקבוע הסדר כזה, לכן אדרבה רק בגלל שיש סדר להמסכתות, חז"ל קבעו מנין הפרקים כזה כדי שאנשים יזכרו הסדר

חוץ ממה שאינו מן ההגיון הא חז''ל אמרו להדיא במקצת מס' למה קבעו א' אחר השני עי' סוטה דף ב

אין ראיה משם שהיה אפשר לסדר גיטין אחר נזיר שיש בו ט פרקים ג״כ

אולם העירוני שמהמשך הגמרא אכן יש להביא ראיה, שאומרת ״איידי דתנא כתובות ותנא המדיר תנא נדרים״, והרי במסכת נדרים יש י״א פרקים, ואם לפי חשבון הפרקים לחודי׳ אתינן עלה לא היה מן הצורך ליתן טעם למה סידרו אותה אחר כתובות ולפני נזיר.

האמת אדרוש כתב:ידוע מה שגילה אפיקורס א' ימ"ש לפי מאה וחמישים שנה, שסדר המסכתות בש"ס (מלבד סדר זרעים, ועיין מש"כ בזה ר' ראובן מרגליות), הוא כפי מני הפרקים, זאת אומרת שמסכת שבת נמצא ראשון בסדר מועד בהיותו הגדול מכולם וכן הלאה, וכן מסכת יבמות בסדר נשים וכו'. ובזה מיושב כל מה שעמלו הראשונים (הרמב"ם ועוד) ליישב מאיזה טעם בא יבמות וגיטין קודם קידושין ועוד קושיות.

מהו השקפת התורה להבין מאיזה טעם לא הזכירו הראשונים דבר זה, היתכן שלא הרגישו בזה?! או דילמא שפשיטא להו, ועם כל זה לדעתם צריכים טעמים אחרים לזה?

למה נזיקין חשוב על הסדר נניח של הבבות הם א', אבל מה נעשה למס' מכות

יש התייחסות בחז"ל ל"פרקים"?
האם סדר הפרקים שלפנינו הוא אותו סדר שעמד בפני חז"ל?

מגופת חבית כתב:למה נזיקין חשוב על הסדר נניח של הבבות הם א', אבל מה נעשה למס' מכות

הם טוענים שמכות הוא באמת סוף מסכת סנהדרין

מגופת חבית כתב:למה נזיקין חשוב על הסדר נניח של הבבות הם א', אבל מה נעשה למס' מכות

סנהדרין ומכות הן מסכת אחת של י"ד פרקים. (ומה שאמרו "מכדי תנא ממכות סליק" היינו מפרק מכות.)
אבל הרמב"ם סובר שסנהדרין ומכות הן ב' מסכתות, כך שלשיטתו מתוך ששה הסדרים שני סדרים אינם מסודרים לפי מספרי הפרקים, ואולי מפני זה הוא סבר שלא מספר הפרקים הוא הסיבה לסדר המסכתות.

עץ הזית כתב:

מגופת חבית כתב:למה נזיקין חשוב על הסדר נניח של הבבות הם א', אבל מה נעשה למס' מכות

סנהדרין ומכות הן מסכת אחת של י"ד פרקים. (ומה שאמרו "מכדי תנא ממכות סליק" היינו מפרק מכות.)
אבל הרמב"ם סובר שסנהדרין ומכות הן ב' מסכתות, כך שלשיטתו מתוך ששה הסדרים שני סדרים אינם מסודרים לפי מספרי הפרקים, ואולי מפני זה הוא סבר שלא מספר הפרקים הוא הסיבה לסדר המסכתות.

מה הסיבה להדחוקים ולומר שמכות וסנהדרין הם מס' א'

ראה הערה ח (יסוד המשנה ועריכתה לרב ראובן מרגליות)

האמת אדרוש כתב:

מגופת חבית כתב:

עץ הזית כתב:

מגופת חבית כתב:למה נזיקין חשוב על הסדר נניח של הבבות הם א', אבל מה נעשה למס' מכות

סנהדרין ומכות הן מסכת אחת של י"ד פרקים. (ומה שאמרו "מכדי תנא ממכות סליק" היינו מפרק מכות.)
אבל הרמב"ם סובר שסנהדרין ומכות הן ב' מסכתות, כך שלשיטתו מתוך ששה הסדרים שני סדרים אינם מסודרים לפי מספרי הפרקים, ואולי מפני זה הוא סבר שלא מספר הפרקים הוא הסיבה לסדר המסכתות.

מה הסיבה להדחוקים ולומר שמכות וסנהדרין הם מס' א'

ראה הערה ח (יסוד המשנה ועריכתה לרב ראובן מרגליות)

כדאי לציין שמש''כ הרשב''א בפרק בתרא דסנהדרין לפנינו הוא בפרק ב' דמכות, ובכל אופן הרי לנו יש פרק ג' דמכות נמי [בירושלמי]

צריך לעיין אם גם בברייתות שבהם מספר הפרקים שונה יהיה אותו סדר משום סברת הרמב"ם ושאר הראשונים.
ובאמת כפי שהעירו כאן, בין כה ובין כה צריך סדר לפי שהרבה מסכתות שווים במספר הפרקים, ונצטרך להקדים אחד לשני, ומסתבר שחכמי המשנה עשו את אותו הסדר שיתאים גם למסכתות הקודמות והמאוחרות על פי מספר הפרקים.
ולדוגמא מסכתות עירובין ופסחים צריכות לבוא אחרי שבת על פי מספר הפרקים, ולכן הוצרכנו לעשות סדר שיתאים ערובין אחרי שבת מענינא, וא"כ מסתבר שאותו סדר שנעשה יתאים גם למה ששמנו שבת מתחילה לפי מספר הפרקים

בספרי המקובלים נמצא טעם לכמה מסכתות מדוע יש בהם בדווקא מנין פרקים מסוים.
כ"ד של שבת כנגד כ"ד קישוטי כלה, ד' של ראש השנה כנגד ד' אותיות השם, וכן הלאה (אשמח לדעת אם יש ספר שאסף כעמיר גורנה טעמים למספר הפרקים).
משמע קצת שכל כך כך כמות של משניות היתה לפני רבי על כל מסכת ומסכת שהיתה יכולת בידו לסדר בכל מסכת עשרות פרקים, ולמרות זאת מסיבה אחרת שהיתה עמו הוא בחר את מספר הפרקים בכל מסכת באופן יזום.
ויתכן שמלבד הסיבה שהיתה לו במנין הפרקים המיוחד של כל מסכת ומסכת, עוד היתה לו סיבה אחרת לסדר את הכמות של הפרקים כמו אשכול שכל מסכת שהיא קדומה יותר בסדר יש בה יותר פרקים.
נמצא שלא מספר הפרקים גרם לסדר של המסכתות אלא הסדר של המסכתות הוא אשר גרם למספר של הפרקים, והיו עוד טעמים אחרים (בינהם על פי הסוד) שגרמו למספר של הפרקים.
בזה יובן מדוע חז"ל בגמרא וכן מפרשי המשניות הראשונים טרחו לכתוב טעם לסדר המסכתות ולא פירשו שהוא לפי סדר הכמות של הפרקים, כי ידעו שהסדר של המסכתות הוא אשר גרם לסדר של כמות הפרקים ולא איפכא.