מלכיאל גרינוולד כתב:כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר. .
אחרון התלמידים כתב: בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.
מלכיאל גרינוולד כתב:לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.
אראל כתב:פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!
אראל כתב:עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר
פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!
אחרון התלמידים כתב:האם עולה בדעתי שהאמוראים חגגו את ל"ג עומר? ובכלל שכך נראה פסח וסוכות? זה הסגנון? האם ביום הכיפורים שרים לכבודו של הכהן הגדול רבי ישמעאל בן אלישע? היכן היכן מצינו הנהגה שכזאת.
נכון ישנו מושג של 'מנהג' 'מנהג טוב', וכתב מהרח"ו שנהגו ישראל בל"ג בעומר לעלות מירונה. עקרונית זה מנהג כמו שנהגו בני ישראל. באירופה (ונהגו) לפקדו את קברו של הרמ"א מבלי להשוות גדול ככל שיהיה לתנא קדישא. והאם האריז"ל וגוריו אבי חכמת הקבלה כך עשה ונהג כבימינו? נכון יש ככמה מגדולי הדורות האחרונים שאחזו בדרך זו (ויש הרבה שלא), גם אם כן לא כך אנו לומדים סוגיא. ומנהג הוא בפרופורציה של מנהג. יש מנהג טוב לומר תשליך אבל לא נגזים סביב מנהג זה.
ואינני מדבר כעת על טענת במישור השלילי (ע"ז וחגיגה סביב האש וכו'), אלא על אי החיובי, איך ייתכן שכזה יום נשגב ונפלא לא כתובה לנו אף לא ברמז בחז"ל לא כיום ולא כצורת עבודה, כנ"ל.
וכבר אמרו אצלינו – דוקא ליטאים- שרשב"י 'הבטיח' שמי שישמח בל"ג בעומר יזכה לישועות גדולות... למה לא? אפשר לומר הכל.
מה שכתוב באידרא, הוא יום של שמחת תורה לתלמידי הרשב"י בלבד, ששמחו בשמחתו שמחת התורה שגילה סודות גדולים.
והגעתי למסקנה שעם כל ההתרגשות והאושר הגדול, זה לא מה הש"י שואל מעמך. ואם הש"י לא שאל זאת מאיתנו, אין צורך להתחכם.
אראל כתב:מלכיאל גרינוולד כתב:לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.
עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר
פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!
מלכיאל גרינוולד כתב:כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.
אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שאלה עניינית, ואיני יודע למה הוסטה האשכול לדברים אחרים.
רבותינו שבכל הדורות, מה הם עשו?
מה עשה הח"ח ביום זה? מה עשה הרב חיים עוזר? ולפני ימיהם, מה עשה החתם סופר, מה עשה הצאנזער רב?
ספרו ספירת העומר, לא אמרו תחנון ונזהרו שלא להתענות. אולי אצל קצת החסידים שתו לחיים (דומני שכן נהגו בבעלזא ולומר שהנשמה תהיה לה עלייה כמו בשאר יארצייטן, אמנם הם שותים בננה ליקר, ואני לא מוכן למסירות נפש כזה), ולא שמענו יותר. אצל אחינו יוצאי אר"צ נהגו להתכנס בביהכנ"ס ולהדליק נרות ולומר כמה בקשות, ותו לא.
בכל הדורות היה מנהג שהילדים היו הולכים לקצת טיול, כן מבואר בכמה ספרים ישנים.
למה לשנות? מה צריך חידושים? הילדים יטיילו, והמבוגרים ישתו לחיים, וחוזרים לגמרא\עבודה.
האויצרניק כתב:אראל כתב:מלכיאל גרינוולד כתב:לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.
עדיף לך שיחזיקו שמה שוטרים ושוטרות בחציפות, פרוצים ופרוצות וגילויי ראש, עצת בלעם, רח"ל במקום הקודש???
שכל השוטרים והחצופות והשיקסעס הללו ילכו להם למקום וואו די שווארצע פעפער וואקסט ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר
פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!! פלניא גזלנא!!!!
רפו"ש
אראל כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:שאלה עניינית, ואיני יודע למה הוסטה האשכול לדברים אחרים.
רבותינו שבכל הדורות, מה הם עשו?
מה עשה הח"ח ביום זה? מה עשה הרב חיים עוזר? ולפני ימיהם, מה עשה החתם סופר, מה עשה הצאנזער רב?
ספרו ספירת העומר, לא אמרו תחנון ונזהרו שלא להתענות. אולי אצל קצת החסידים שתו לחיים (דומני שכן נהגו בבעלזא ולומר שהנשמה תהיה לה עלייה כמו בשאר יארצייטן, אמנם הם שותים בננה ליקר, ואני לא מוכן למסירות נפש כזה), ולא שמענו יותר. אצל אחינו יוצאי אר"צ נהגו להתכנס בביהכנ"ס ולהדליק נרות ולומר כמה בקשות, ותו לא.
בכל הדורות היה מנהג שהילדים היו הולכים לקצת טיול, כן מבואר בכמה ספרים ישנים.
למה לשנות? מה צריך חידושים? הילדים יטיילו, והמבוגרים ישתו לחיים, וחוזרים לגמרא\עבודה.
אתה מדבר מחוץ לארץ, או ממירון??
אצל אחינו יוצאי אר"צ כן נסעו למירון, אולי לא מירושלים, אבל מצפת והגליל נסעו ונסעו [וידענא באבות אבותי מלפני מאה שנה, שנסעו מירושלים, אף שהיה כרוך בטירחא ויגיעה רבה, יותר מאלה שנסעו היום, כמו שאבותינו ספרו לנו]
ואגב הזכרת מנהג בעלזא, בזכרוני שגם היום שלפני ל"ג בעומר, ל"ב בעומר היאצ"ט של הנוב"י, חוגגים משהו לכבוד היאצ"ט שאין אומרים לשם יחוד לפני ספה"ע, לכבודו של התנא האלקי הנודע ביהודה מפראג שהתנגד לאמירת לשם יחוד
ישראליק כתב:לאלו שלא ניחא להו שמירת תורה ומצוות, מה ההנהגה הראוי?
מלכיאל גרינוולד כתב:לגופו של עניין, תנוח דעתך ותן מרגוע לדאגותיך.
כבר קנתה לה שביתה מסורת ותיקה בת שלוש שנות חזקה, חזקה כל שתחת יד אדם הרי הוא שלו וחזקת שור המועד, קרא עלי מועד לשבור בחורי, הרימותי בחור מעם אשר ידי תיכון עמו אף זרועי תאמצנו, וטרף זרוע אף קדקוד, שבל"ג בעומר מכין ועונשין שוטרים במירון (ולא בחץ וקשת) ומחבלים בגדרות, יום לבנות גדרייך יום ההוא ירחק חוק.
אבותינו סיפרו לנו שפעם היתה השמחה גדולה בחצר הרשב"י כשמחת הפורים, ואילו כיום עינינו הרואות שמחה לאיד וקריאות הוללות, והשמחה משם והלאה.
באיחור, מישהו הסב את תשומת לבי למובא כאן.מלכיאל גרינוולד כתב:כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.
אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.
דרומי כתב:ה' בחר למושב לו בהר הבית, ולדאבוננו הוא 'לא בידינו' אפילו יותר מהר מירון...
נוטר הכרמים כתב:באיחור, מישהו הסב את תשומת לבי למובא כאן.מלכיאל גרינוולד כתב:כדאי לבחון מה עשו חכמים וגדולים בדורות האחרונים. יעיד כל אחד האם ראה חכם וגדול שהשתתף במדורת ל"ג בעומר.
אתרום את חלקי. ר' שמואל אויערבאך היה משתתף בכל שנה ושנה במדורה של ברסלב בשכונת שערי חסד, והיה מפזז ומכרכר מסביב לאש.
ובכן, א' לא בכל שנה ושנה, אלא בשנים האחרונות יותר, לבקשת המארגנים באיזו שנה, ומאז זה נמשך. בתקופתי לא השתתף במדורה כלל!.
ב' גם בשנים אלו, "מפזז ומכרכר" זו הגזמה גדולה מאוד. הסתובב סביב כמנהג הכל, רקד בפחות התלהבות מאשר בכל חתונה, למשל.
היו שרים את הפזמונים הידועים, ומדומה שאפילו רק חלקם, והיה נפנה אל דרכו.
אגב, לא אחת הביע במפורש בפני הבחורים את התנגדותו לנסיעת בחורים למירון. אף בשנים שנסע בל"ג בעומר או סביבותיו היה מקפיד לבל יראה הדבר,
והרכב חנה במרחק כמה רחובות מהישיבה.
ונתנו ידידים כתב: ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.
אלכסנדרוס כתב:כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...
סגי נהור כתב:אלכסנדרוס כתב:כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...
במקרה זה "הושחת" למעליותא. לגמרי.
המנגינה המקורית די יבשושית וחסרת טעם.
אלכסנדרוס כתב:סגי נהור כתב:אלכסנדרוס כתב:כולל השיר והלחן "בר יוחאי", שתוארו הושחת לגמרי ברגישות המוזיקלית החסידית...
במקרה זה "הושחת" למעליותא. לגמרי.
המנגינה המקורית די יבשושית וחסרת טעם.
אינני יודע מה אתה סח. יש להבין שזה פיוט והלחן בהתאם.
האזן למשל כאן:
https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/So ... 1,13,20,22
בברכה המשולשת כתב:ונתנו ידידים כתב: ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.
זאת אומרת, שלחסידים יש "זכות" לפתוח אשכולות על עניינים חסידיים, ואסור למי שאיננו חסיד להתערב כלל (עד כדי כך שזה בבחינת "עיכרו וקלקלו את האשכול"), אבל אסור למי שאיננו חסיד לפתוח אשכול בו הוא מבקש לדון בנושא מסוים מנקודת מבט השונה מזו של החסידים?
למה?
בברכה המשולשת כתב:אחרון התלמידים כתב: בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.
לאור בקשה זו, לא מובן לי מדוע מי שלא סובר כדעת הרב אחרון התלמידים שליט"א ולא מתחבר להבנתו, מתקיף אותו ומתנפל עליו.
הרי הבקשה המפורשת הייתה שהדיון מיועד עבור מי שכן מסכים איתו.
כשתילי זיתים כתב:אחד שאל את הג"ר ליב מאלין, ר"י בית התלמוד, האיך חגגו ל"ג בעומר בישיבת מיר בפולין?
וענה "ספרנו ספירה" (ספיה"ע).
ונתנו ידידים כתב:בברכה המשולשת כתב:ונתנו ידידים כתב: ואם פותח האשכול הוא באמת מאלו שלא חונכו על הנסיעה למירון ואינו מזדהה עם זה כלל, אז מה לו להתנהג בערמה ובמרמה, שיאמר ברורות שפותח אשכול רק כדי להבהיר את חומר הדבר של הנסיעה למירון ושאף חסיד לא יהין להביע עמדה המנוגדת, ובאמת שאין לו שום זכות לזה דמה זה שונה מהרבה אשכולות חסידיים שאמרו מפורשות שפותחים אותם כדי לדון בענינים חסידיים ואינו מיועד לאלו שאין אמונתם בכיוצא בזה, וכמה שהתחננו לא עזר שום דבר והגיעו המתנגדים ועיכרו וקלקלו את כל האשכול עד שדינו היה לגניזה.
זאת אומרת, שלחסידים יש "זכות" לפתוח אשכולות על עניינים חסידיים, ואסור למי שאיננו חסיד להתערב כלל (עד כדי כך שזה בבחינת "עיכרו וקלקלו את האשכול"), אבל אסור למי שאיננו חסיד לפתוח אשכול בו הוא מבקש לדון בנושא מסוים מנקודת מבט השונה מזו של החסידים?
למה?
אמרתי בדיוק הפוך!!! אם אין לך טענות כשאתה נכנס לאשכול חסידי למרות בקשותי החוזר ונשנות שהיה לי מטרה בפתיחת האשכול (כמה וכמה אשכולות שהתנהגו כך), למה יש לך טענות כשחסיד נכנס לאשכול ליטאי, ואני מדבר אליך במיוחד. מעולם לא ראיתיך טוען כדברים האלו כשהמצב היה הפוך ואדרבה אתה מצטרף לאלו התוקפים בטענה שיש מנהגים אחרים.בברכה המשולשת כתב:אחרון התלמידים כתב: בקשתי לאלו שסוברים כדעה שכתבתי ומתחברים להבנה זו, מה לדעתם ההנהגה הראויה? האם זה נכון לעשות משהו, קצת לשיר ללכת למדורה.
ואולי בגלל שקרה כאן משהו מוגזם, נניח הכל ונסתפק באי אמירת תחנון?
אודה מאוד לבעל הבנה דומה, שיביע כאן את דעתו לכאן ולכאן.
לאור בקשה זו, לא מובן לי מדוע מי שלא סובר כדעת הרב אחרון התלמידים שליט"א ולא מתחבר להבנתו, מתקיף אותו ומתנפל עליו.
הרי הבקשה המפורשת הייתה שהדיון מיועד עבור מי שכן מסכים איתו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 118 אורחים