אכשר דרא
פורסם: ב' מרץ 28, 2022 10:00 am
בעבר כאשר שאלו רב האם מותר (לדוגמא) להכשיר כלי כזה וכזה לפסח, התשובה היתה "מותר" או "אסור".
היום כשאני שואל התשובה היא "עדיף שלא..".
ואם אני מתעקש ומברר "הרי פעם היה כו"כ והתירו..?".
התשובה היא "נכון אבל היום אכשר דרא אז עדיף להחמיר..".
***
הנה ידועים דברי התניא שמסביר שהכל מקליפת נגה וכו' ומה שיש בו צד איסור הכוונה שהוא "אסור" בידי החיצונים והקליפות, ומה שהוא מותר היינו שהוא "מותר" מהם וכו'
וזה לשונו:
אולי צריך להוסיף שהיום יש מושג חדש של "אכשר דרא" שהוא לא מותר ולא אסור כי אם בגדר של "מותר ועדיף שלא"..
וצ"ע.
נ.ב. רציתי להביא מהגמרא בברכות (ד.) לגבי דוד המלך ומפיבושת:
וזכרוני הטעה אותי שמזכיר גם לשון אסור ומותר.
ויש לעיין מדוע באמת השמיט דוד לשון איסור והיתר.
היום כשאני שואל התשובה היא "עדיף שלא..".
ואם אני מתעקש ומברר "הרי פעם היה כו"כ והתירו..?".
התשובה היא "נכון אבל היום אכשר דרא אז עדיף להחמיר..".
***
הנה ידועים דברי התניא שמסביר שהכל מקליפת נגה וכו' ומה שיש בו צד איסור הכוונה שהוא "אסור" בידי החיצונים והקליפות, ומה שהוא מותר היינו שהוא "מותר" מהם וכו'
וזה לשונו:
אַךְ מִי שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר וְסוֹבְאֵי יַיִן לְמַלֹּאת תַּאֲוַת גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִוא בְּחִינַת יְסוֹד הַמַּיִם מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת הָרָעִים שֶׁבָּהּ שֶׁמִּמֶּנּוּ מִדַּת הַתַּאֲוָה, הִנֵּה עַל יְדֵי זֶה יוֹרֵד חִיּוּת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן שֶׁבְּקִרְבּוֹ וְנִכְלָל לְפִי שָׁעָה בְּרַע גָּמוּר שֶׁבְּשָׁלֹש קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת, וְגוּפוֹ נַעֲשֶׂה לָהֶן לְבוּשׁ וּמֶרְכָּבָה לְפִי שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר יָשׁוּב הָאָדָם וְיַחֲזֹר לַעֲבוֹדַת ה' וּלְתוֹרָתוֹ.
כִּי לְפִי שֶׁהָיָה בְּשַׂר הֶתֵּר וְיַיִן כָּשֵׁר, לְכָךְ יְכוֹלִים לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת עִמּוֹ בְּשׁוּבוֹ לַעֲבוֹדַת ה', שֶׁזֶּהוּ לְשׁוֹן הֶתֵּר וּמֻתָּר, כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר וְאָסוּר בִּידֵי הַחִיצוֹנִים שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת לַה'. רַק שֶׁהָרְשִׁימוּ מִמֶּנּוּ נִשְׁאָר בַּגּוּף, וְעַל כֵּן צָרִיךְ הַגּוּף לְחִבּוּט הַקֶּבֶר כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר לְקַמָּן וכו'.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִין מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹם וִיבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".
אולי צריך להוסיף שהיום יש מושג חדש של "אכשר דרא" שהוא לא מותר ולא אסור כי אם בגדר של "מותר ועדיף שלא"..
וצ"ע.
נ.ב. רציתי להביא מהגמרא בברכות (ד.) לגבי דוד המלך ומפיבושת:
אלא כל מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי ואומר לו מפיבשת רבי יפה דנתי יפה חייבתי יפה זכיתי יפה טהרתי יפה טמאתי ולא בושתי.
וזכרוני הטעה אותי שמזכיר גם לשון אסור ומותר.
ויש לעיין מדוע באמת השמיט דוד לשון איסור והיתר.