החוברת הבאה תהיה כנראה נגד העבודה זרה הנוראה של כל אלו שמייחסים לשבת קודש כוח "להיטיב או להרע", קוראים לה "מלכה" ו"מטרוניתא" ומייחסים את כל האסונות והשריפות לכך שמחללים אותה ואת כל הברכות והישועות לאלו שמכבדים אותה ומקדימים להכניסה ולהדליק לה נרות וכו', כאילו היתה איזושהי ישות שיש לה כוחות בפני עצמה, ואם עוד היה ניתן לדון לכף זכות ולומר שהדברים באים מתוך הבנה שאין לה כוח מעצמה הרי שבא השיר המפורסם וחושף את כל מה שהיהודים האלו מנסים להסתיר ולצנזר: "לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה!", שומו שמיים, גיוואלד!
מתארגנים למחאה נגד עובדי עבודה זרה בפרהסיה אלו שבכל אתר ואתר ואין ספק שבזכות המחאה נגד עבודה זרה נזכה לכל הברכות והישועות כי מחאה זו היא מקור הברכה.
כמו כן מתארגנת קבוצה שתפקידה יהיה למחוק מכל ד' חלקי השולחן ערוך את המילה "כוח" (למשל: "כוח נותן" שבשפיכת מים על הידיים בנטילת ידיים, "כוחו" של הגוי בהלכות יין נסך, "כוחו" של המזיק בהלכות נזיקין וכו', שהרי זו עבודה זרה גמורה לייחס לנברא כוח, כמו כן יש למחוק כל הסוגיות ד"כוח כוחו" בהלכות נזיקין שלא די שמייחס לעצמו כוח אלא שעוד מייחס גם לתוצאות כוחו כוח וכדי ביזיון וקצף ואכמ"ל בקלקול הנורא הנצמח מכל לשונות אלו שחודרים לתת מודע ונשרשים שם וטועים ומטעים וכו').
דרומי כתב:כתיבת קונטרס כזה תוך כדי התעלמות מוחלטת מעשרות ספרים וקונטרסים שכבר יצאו לאור בענין זה מעוררת גיחוך.
איני אומר שחייבת להיות בענין זה דיעה אחת, אבל אי אפשר להתעלם לגמרי מרוב חכמי הספרדים בדורות האחרונים וכן צדיקי החסידות וכו'.
בעיון חפוז נראה שמכל חכמי הקבלה האחרונים צוטט רק האור החיים בכמה ענינים, וכמדומני שהאור החיים בעצמו עלה למירון בהתרגשות מיוחדת כנגד מסקנת הקונטרס...
[אגב, גם ההסתמכות המופרזת על לשונות הרמב"ם בעניני אמונה יש בה מן התימה לאחר דברי הגר"א הידועים על הרמב"ם בענינים אלו]
באותם ימים שאחרי אותו אירוע אצל ישות זו שמאמינים שהיא מיטיבה, התחיל לבי להתמלא שמחה עצומה שהגעתי לתובנה
עמוקה ואמיתית שרק ה' יכול לעזור לי ולהושיע אותי, ואני אפנה רק אליו. תחושה זאת עשתה לי כל-כך שמחה בלב, אולי היא
היתה השמחה הגדולה ביותר שהרגשתי בחיים.
חנן הנחבא בר ברתיה דחוני המעגל הוה
כי מצטריך עלמא למיטרא
הוו משדרי רבנן ינוקי דבי רב לגביה
ונקטי ליה בשיפולי גלימיה
ואמרו ליה: אבא אבא הב לן מיטרא
אמר לפני הקב''ה:
רבונו של עולם עשה בשביל אלו שאין מכירין בין אבא דיהיב מיטרא לאבא דלא יהיב מיטרא
לקדושים אשר בארץ המה.
בשביל הקדושים אשר המה קבורים בארץ אשר התהלכו לפניך באמת:
ואדירי כל חפצי בם.
הם האדירים אשר כל חפצי בם וכל צרכי נעשים בשבילם:
לקדושים.
הכנעי עוד להאנשים הקדושים אשר המה בארץ ולהאדירים ביראת ה' כי כל חפצי באה לי בזכותם:
שבע כתב:מאמרי חז"ל רבים סותרים הנחה פשטנית זו
והרי לשון רש"י ומצודות (תהלים טז):לקדושים אשר בארץ המה.
בשביל הקדושים אשר המה קבורים בארץ אשר התהלכו לפניך באמת:
ואדירי כל חפצי בם.
הם האדירים אשר כל חפצי בם וכל צרכי נעשים בשבילם:לקדושים.
הכנעי עוד להאנשים הקדושים אשר המה בארץ ולהאדירים ביראת ה' כי כל חפצי באה לי בזכותם:
ואטו כי רוכלא...
ולעצם הענין
האם הגר"ש היה סבור ששכניו חסידי ב. בשערי חסד היו אפיקורסים רח"ל
האם הגאון ר"צ שליט"א - שאצת אחריו להעניק לו את ספרך - הינו מין רח"ל
האם הצדיק רימ"ש שליט"א - מאיר עיני ישראל בדיבוריו הטהורים - עובד ע"ז רח"ל
זה הזוי לחלוטין!!!
נוטר הכרמים כתב:אינני מבין למה לקחת את הדיון לשם,
הגר"ש העריץ והעריך את כל הת"ח ועובדי ד' שהכיר, מכל הסוגים והחוגים,
שכנים ושאינם, קרובים ורחוקים,
עם זאת היה קשה לו עם הורדת מושגים גבוהים ומורכבים להמון העם.
היה נוהג לחזור ולשנן את אמרתו הידועה של הח"ח,
נחלקו הראשונים בפירושה של תיבת 'ברוך', אבל אתה זה 'דו',
כמה נפלא הוא שכל יהודי באשר הוא פונה אל הקב"ה בפניה אישית ממש,
אתה!!
ועוד מהגרא"ד,
אמר ב'ואת שועתם ישמע' זה לא "כביכול". כפשוטו ממש.
מה יותר מתוק מזה?
שבע כתב:נוטר יקר
את דבריך כתבת באשכול שדן רבבות לדורותיהם כעע"ז רח"ל
ואיזהו חכם המכיר את 'מקומו'
רבים שהתנגדו לאמירות חסידיות שונות
לא סברו שמדובר במינות חלילה
ולרגע לא 'הביטו אחרי משה'
אם כי נפרדה דרכם
זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
וכבר אמרו חז"ל: עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן
ואין בין גיהנם לגן עדן אלא כחוט השערה...
דורשי יחודך כתב:מה הבעיה לומר "הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים כו' ובפרט כו'.? אני פשוט לא מצליח להבין.
אני שואל בתמימות כי אני לא מספיק מכיר את העניין.
הלא לא אומרים שבאים ח"ו לעבוד את הצדיקים. אלא בבואם לעבוד את הקב"ה רוצים את הכח של אותו צדיק. מה הבעייתיות שבזה?
"בשם כל ישראל" אומרים לפני שעושים מצוה, מבאר לא אחר מרבינו הקצות בהקדמה לש"ש שהוא משום שכל ישראל בכללותו איש אחד - ולכאורה הכוונה שצריך להכליל את עצמו בפועל בתוך הישות הזאת של כלל ישראל. התקשרות בצדיק הוא הרחבה של המושג הזה - להכלל בשורשו כדי לעבוד משם את הקב"ה.
אולי יש דברים אחרים בעייתיים שאומרים או מאמינים, אני שואל ספציפית על "הריני מקשר": מה הבעיה בזה?
שבע כתב:אמירה מסוכנת אף היא
שגם אודותיה היתה התנגדות עצומה
התקבלה כהיום ברוב תפוצות ישראל באין פוצה פה
"לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה"
תורת הקבלה - גם היא מסוכנת מאד לאלו שאינם ראויים אליה
אף היא נתקלה בביקורת חריפה והתנגדות עזה בצורות שונות
ועם כל זאת מקובלת בקרב כל ישראל
ככה היה גם לחסידות על כל ענפיה
וכמדומה שקשה למצוא היום 'מתנגד' אמיתי בר דעת
שיאמץ את החרמות דאז וינהג על פיהן
מי לנו גדול בעולם הליטאי מהגר"ח - מאיר עיני ישראל בתורתו ויראתו
ועוד רבים וטובים שנהגו כבוד בגדולי החסידות וחסידיהם
על אף הבדלי השיטות החריפים, והדברים ידועים
גם דינה של אותה חסידות טהורה
לא שונה כלל וכלל
וגם רבים וטובים שהסתייגו מדרכה
לא חשדוה במינות חלילה
חוצפא יסגי
נשקו בר פן יאנף
דורשי יחודך כתב:הנפש החיים לא כותב שאסור להתדבק לבחינת רוה"ק כו'. פשיטא שאין בזה שום איסור.
...
וזה מבואר עוד לענ"ד מכל המשך הדברים שם לפני זה ולאחר זה.
לכשיבקע כתב:וכבר הרגיש המחבר בהערות הנ”ל, ולכן ציין בעמוד הראשון של הספר: ’הקונטרס טעון גניזה‘.
שבע כתב:זכותו של כל אחד ללכת בדרכי אבותיו ורבותיו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 119 אורחים