ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>
פורסם: ב' אפריל 16, 2012 10:18 pm
הערכה על ספר "עשן הכבשן", נוסח דף השער: הבנת השואה לאור התורה סיבותיה ולימודיה, מלוקט ומסודר מחיבורי ושיעורי הגאון החיסדי האמיתי רבי אביגדור מילער זצ''ל בתוספות הערות והשוואות מדברי גדולי ישראל ערוך בידי דודי הירש מאיער. צילום מהדפים הראשונים של הספר מצורפים פה.
לאחר מעריב מוצאי שבת הגדול ישבנו לצד השולחן ארבעה אנשים, שלשה אברכים בני ל- לז ובתוכם אני, ואחד מבוגר בן ס"ה שנים בערך שאינו מוצא בבני גילו שיחות מעניינים לו. כולנו מאותה סוג אנשים שקונים חבילה של ספרים וקובצים קודם כל חג (וגם כמ''פ באמצע השנה...), הגורל נפל על ספר חדש על נושא מרוגש "עשן הכבשן" כולנו קנינו הספר לצורך קריאה בחול המועד, וכולנו כבר גמרו את הספר, אה חברה של מתמידים? בודאי לא! כל אחד אמר דרכו ושיטתו, סוף לאחר שעה נסתיימה השיחה. הקולות יחדלון אבל מחשבותי רצים כמראה הבזק, מראות מזעזעות, תאי הגז, תהלוכי המות, פסוקי התוכחה, פסוקי שירת האזינו, לשונו החד של הרה''ג ר' אביגדור מילער ז''ל, קטעי ספר מן המצר להרב ווייסמאנדל זצ''ל, ווידיאס מהאלקוסט מזיאום של וואשינגטאן הבירה, מספרי היד של אושוויץ של זקיני ז''ל שאני זוכרם על הסדר, ועוד ועוד, ועדיין לא נחו מחשבותי.
ואפרש שיחתי לפני חברים מקשיבים, ואשמח לקבל דברים ישרים ממי שיאמרם.
נער הייתי ולבית זקיני אהבתי לילך, זקיני היה חניך ישיבות הונגריה התחתן בסלאווקיי, וגלה עם הגולה הראשונה של מדינת סלוואקי בשנת תש''ב, היה בכמה מחנות וכפסע בינו לבין המות, עשרות או מאות פעמים, לסוף השתחרר באחד המחנות סביבות אושוויץ. זכרון נפלא היה לו והרבה לספר לי על העינויים הונראים שעבר בהמחנות, האיך שראה בעיניו הריגת משפחתו, האיך שראה הריגת חבריו, האיך שספג מכות רצחניות מהגרמנים ומהקאפוס היהודים, הוא סיפר לי הכל בפרטי פרטים. זקיני גם ידע לספר על "אינדערהיים" בפרטים נפלאים, משבעה ילדים ועשרות נכדים שהיה לו בגילים שונים היייתי היחיד שבא לביתו רק לשמוע, כולם באו לדבר, ואני באתי לשמוע, את זה הכיר היטב זקיני הפיקח, והרבה לדבר לי. הוא המשיך אותי בחבלי קסם לעולמות שהיו ואינם, עיירות ומדינות שונות באירופא, ישיבות ורבנים, דיינים ובעלי בתים, זקיני שהיה איש מפותח ידע היטב לא רק על הישיבות אלא גם הציץ מעבר להדלת וידע מהמפלגות למיניהם וראשיהם אפיקורסים ידועים. אני שקראתי משחר ילדותי ספרים רבים על השואה, כבר היה לי הדרכים להוליך את זקיני לכיוון שרציתי, ואוזן קשבת היתה לי כאלו נרצע בדלת, וזקני אהב את אזני עד למאוד, ודיבר ודיבר, ואני זוכר כל דיבוריו.
זקיני איננו, כל הזקנים אינם, הצעירים נעשו מבוגרים והמבוגרים נעשו הזקנים, ומחשבותי אינם נותנים לי מנוח, על משכבי בלילות הנני רואה " אקציה" גרמנית מהגעטו, עומדים עשרות קצינים עם מקלות ומכים ללא רחם עד שהקהל המאוסף אין לו פליטה אחרת רק לפלוט לתוך המשאיות כדי להפטר ממכות אכזריות ונוראות של הגרמנים הארורים, יודעים האומללים היטב לאן משאיות אלו הולכות, כבר שמעו את שמעם, יודעים שמשם לא באים לחזרה. מחזה אחת.
על משבכי הנני רואה, גרמנים מכים על הדלת ונכנסים, בקולותיהם ומכותיהם שולחים כל אחד החוצה, כל הרחוב מלא יהודים אמהות עם ילדיהם הפעוטות, כולם נרדפים למקום אחד לה"מארק פלאטץ", שם ממתין קרונות בהמה, שמוליך את כל העם הנאסף, מונחים אחד על השני ילדים זועקים, נוסעים כמה ימים ואין להם מה לשתות, מהחלון מראים האכרים האררורים את לשונם החוצה ושוחקים על היהודים. מחזה שנית.
שוב חלום חלמתי ותפעם רוחי, את הדרך לתאי הגז בסאביבאר הנני רואה, הקרון הגיע והיהודים אנשים נשים וטף יורדים מהקרון. על הבמה מופיע איש העס. עס. ועל שפתו בת צחוק. פתח האי כלבא ואמר: שלום לכם ידידים, עכשיו הגעתם למקום טובה שבה תשהו עד לאחר המלחמה, פה עובדים ומקבלים אוכל וכל הצרכים, דרשתו ארכה כעשר דקות, והיהודים ספק מאמינים אבל בוודאי לא מכחישים לדבריו. הולכים בשורה לתאי הגז, כולם מרוגעים כולם חושבים על שסוף זכו למנוחה, עד הרגע האחרונה שהגיעו לתאי הגז לא ידע מה מצפה להם.בסאביבאר אין מחנות עבודה, שם הורגים כל המגיעים לשם, ישנם אמנם מאה וחמישים עובדים המסדרים את המבלושים של הנרצחים וכו', עובדים הללו מחליפים מדי כמה חדשים. מחזה שלישי.
ושמא תאמר תמו המחזות? לא ולא, יכלה הדיו והנייר והם לא יכלו, כמספר פרקי הספרים אודות השואה שקריתי כן מספר המחזות שיבהילו רעיוני, וכהרגעים שהאזנתי לזקיני ז"ל על חורבן אירופא כן מספר המראות שאודותיהם אני חושב. נתתי לפניכם חלמא די חזיתי אך פשריה לא ידענא.
שמעתי מכבר שהגאון ר' אביגדור מילער ז''ל שיטה היה לו בענין, הוא נהג לומר בדרשותיו שכלל ישראל היה על הדרך לאבדון, והחורבן בא לשתי סיבות, אחד כעונש על עזיבת התורה, והשני, להצלת הדורות ששם באירופא לא היה זכות קיום ליהדות תורנית. עכשיו כשראיתי ספר עשן הכבשן בחנות הספרים קניתיו תיכוף ובאותה לילה התחלתיו לקראו בשעה 10 בשעה 3 גמרתיו חציו, ובלילה שלאחריו גמרתי חציו השני. אם תחשוב שספר עב כרס הוא ונכתב בלשון עלגים, אגלה לך יקירי שהוא ספר בת מאתים דפים ובלשון צח בהיר וקל נכתב. וכאן הבן תם שואל אם כן למה כל כך הרבה שעות זה לקח לך ליגמר? לא מחכמה שאלת זאת, שהבן החכם יודע, שיותר ממה ש"קורים" בספר זה "חושבים". על מה חושבים? על המחזות המרובות שהשתמרו במוחי ועל פתרונן. יודעים זאת היטב בעלי מחשבה, אין יסורים כיסורי המחשבה, ואין שמחה כהתרת הספיקות.
אתן סקירה קצרה על הספר
א) כל העולם נברא עבור עם ישראל, עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו.
ב) אין עם ישראל בא בחשבון האומות בכלל, כל העולם מצד אחד ועם ישראל בצד אחר. הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, השגחה פרטית מלוה את עם ישראל שישמשו רצונותיו של הקב''ה.
ג) רצון הקב''ה הוא ש"בדד עין יעקב" עם ישראל לא יתערבו בגוים ולא ילמדו ממעשיהם.
ד) אם ישראל אינם שומרים על גבול זה אז הקב''ה נעשה לשומר הגבול ושנאת ישראל מכה שרשים גדלה והצליחה וגם עושה פרי.
ה) אם ישראל עושים תשובה כמו בסיפור של פורים אז הקב" מציל עמו מיד שונאים,
אם אינם עושים תשובה, והשופר תוקע ועם לא יחרדו, אז באה העונש, והיינו טעמא דגירוש ספרד, גזירת ת''ח ות''ט וגזירת השואה.
ו) יען שעם ישראל ירד במאתים שנה קודם המלחמה באופן נורא ונפלא עד שתשעיםאחוזים של כלל ישראל לא היו שומרי תורה, והיו כופרים בעיקר, חללו שבת ואכלו טריפות והותרו להם עריות, דבר שאין כדוגמתה בכל ההיסוטריה לכן באה העונש כה נורא שטרם נראה דוגמתה ממש מדה כנגד מדה כפי חטאיהם (ראה להלן).
ז) לדעת המחבר השואה הוא נס, אמנם נס לרעה, אבל נס הוא, מי פילל ומי מילל בימים ששיטות הליברליזום התפשטה בעולם, והיהודים נהיו לפרופסורים רופאים ורוקחים היותר גדולים באירופא בכלל ובגרמניא בפרט, דווקא משם יציץ ציץ ויהי פורח שנאה תהומית ועמוקה ורשעות ורציחה בלתי מובן כל זה נס לדעת המחבר. ונס מחיובים ללמדו כמו שלומדים נס פורים בעיון כל הפרטים, ואכן המחבר יורד לכל פרטים בהמלחמה ומראה בעליל האיך שהכל נתהוה רק בעבור היהודים.
זהו לדעתי תוכן כל הספר בת ל''א פרקים, אך המחבר מבסס כל אחד מפרטים אלו בפסוקי תנ''ך, מאמרי חז''ל, ומציאות של ההיסטוריה שלהמחבר יד גדול באלו. ולסיום אעתיק בקצרה מפרק אחד מפרקי הספר פרק י''ז שנקרא בשם " מדה כנגד מדה", אכנה פרק זה "פרק נורא" כיון שגזל ועדיין גוזל ללא רחם את מנוחתי.
המחבר מבאר מממארי חז''ל שהקב''ה מגלה דרכיו על ידי עונשי מדה כנגד מדה, ואעתיק בקצרה את מסקנותיו "הנוראות" כלשוני. כדאי לעיין בפנים שלא העתקתי הכל. ההדגשות הן במקור.
א) מברלין פרץ זרם ההתבוללות באופן שלא היה כמוהו בהיסטיריה ומברלין פרץ זרם שאנה אשר הביא חורבן שלא היה דגמתו בהיסטריה (זה רעיון ישן).
ב) בשום ארץ לא היתה רדיפה כה גדול להיטמע בין הנכרים כמ בגמניא ובשם מקום בעולם לא הוקם משרד שלטוני בהשפעה רבת גוונים לברר זהותו של כל יהודי עד ד' דורות. בלשו אחרי משפחות שהתנצרו ויוחסם היהודי נודע רק ע''י הממשלה.
ג) רוב יהודי גרמניא שינו שמותם לשמות נכריים, על כן הוחק חוק על פיהכל יהודי בגרמניא חייב להוסיף שם ישראל לשמו וכל אשה שם שרה לשמה.
ד) היהודים התסירו את זהותם היהודית בקרב הנכרים על כן הוכרח כל יהודי ללבוש כוכב צהוב על בגדיו ולהתבודד בגעטאו כדי שיבלוט כיהודי.
ה) מאחר ויוהודי גרמניא החריבו רוחנית את בתי כנסיות שלהם על ידי ריפורמים ובחיקוי כנסיות נוצריות, הרסו ושרפו הגמנים בתי כנסיות בליל הבדולח.
ו) איבת המתבוללים בארצות מערב אירופא לאסט יודן (יהודי מזרח אירופא), כלומר ליהודים חרדים, היתה למעלה מן השכל, וכל מסע השנאה והרצח הנאצים היה בלתי מובן.
ז) מכיון שמספר כה רב מיהודי אירופא שגו בהערצת וחיקוי הגרמנים, נתן ה' לגרמנים חופש פעולה להפגין היטב את מהותם האמיתית. אותם יהודים אשר החלו להתעלם מן הנשמה, ותוך רדפיה אחר דרכי הגויםהקדישו את מיטב כשרנותיהם בעיקר לצורכי הגוף, הוכרחו לראות בעיניהם כיצד הובילו מעשיהם אלו להרס הגרוע ביותר בהיסטוריא של גופות יהודים, בעוד אבותיהם, אשר הקדישו את רוב חייהם וכוחותיהם לתועלת הנשמה, שמרו את גופם על ידי חיי גשמיות נורמאליים.
ח) רבי אלחנן וואסרמאן ז"ל כותב: "קמה בפולין מפלגה יהודית לאומית קיצונית שהתחילה בתעמולה נגד הנאמנים לתורה, עם הסיסמה 'מכת מות לארטודוקסיא', זה לעומת זה צצה מהגוים הפולניים מפלגת NARA שסיסימתה היתה 'מכת מות לכל היהודים"
ט) מאחר וכה רבים חיקו את הגויים וסירבו לנוח ביום השביעי, הוכרחו לעבוד שבעה ימים בשבוע בעמל רצחני.
י) מאחר ושלחו את ילדיהם לבתי ספר כופרניים או חילוניים ופסקו מלהעניק להם תלמוד תורה, הותר לנאצים להשמיד לחלוטין ילדי יהודיים.
יא) מאחר, לראשונה בדברי ימי ישראל, חדלו הנשים לכסות את שערותיהן, גלחו אותן הגרמנים קרחות במחנות המוות ואת שערותיהן הגזוזות עשקו הרשעים לעניני מסחר. המחבר מוסיף: עדיין לובשים היום פאות נכריות שנעשו משער הנשים היהודיות שנספו במלחמה".
יב) מאחר ופחתה בעיניהם מעלת הלבוש וההתנהגות הצנועה, ברדפיתם אחר מנהגי הגויםמנהגי הגוים, הוצעדו הם עירומים לתאי הגזים, ונשים יהודיות היו נתונים לכל סוגי הגסות הברברית לפני שהומתו.
יג) מאחר וכה כיבדו את הרופאים, בייחוד את המומחים הגרמנים, נתענו היהודים על ידי רופאים הגרמנים.
יד) הואיל ותעבו את חוקי התורה, כפו עליהם את חוקי נירנבורג אשר ניטלו מהם כל הזכיות אשר מהם נהנובני אדם אחרים מכל משפחות האדמה.
טו) הגאון רבי אלחנן וואסרמאן הי"ד כותב: רוב ילדים יהודים מתחנכים לכפירה, ולכך ראשוני קרבנות הנאצים בכל מקום היו הילדים. הנאצים הנהיגו תעמולה גדולה להרוג את כל ילד יהודי. ילדים יהודים שהתחנכו לכפירה לא נתן להם הקב"ה זכות לחיות. זה היה סימן מן השמים להורים שהם הם שהרגו את ילדיהם מקודם ברוחניות, שהוא עיקר חיות האדם, הגרמנים הרגו רק את חיים הגשמיים, ילדים קטולים קטלו. ולכך מכל שרידי המחנותלא נמצאו ילדים!.
טז) מתאוננים על מדותיו של הבורא עולם בהנהגת העולם. ששת מיליון יהודים נרצחו בשנות המלחמה, אך בחמשים שנים האחרונות טרם המלחמה נעשה עם ישראל "נעור", והתחילו לילך בתרבות הגוים, רוב העם עשו פעולות למניעת ההריון ובכן עכבו נשמות יהודים לבא לעולם כפי רצון הקב"ה. הרבה יותר מששה מיליון לא באו לעולם ע"י פעולות כאלה.
בההערות מעתיק המו''ל ר' דוד הירש מאיער מהרב ווייסמאנדל והעתקתי כלשונו ממש כי הם דיבורים יוצאים מאיש אמת ידוע:
וכלפי מה שבפעם הראשונה בהיסטוריא נגזר כליון על היהודים אפילו למשומדים, כתב הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל בכרוז "מי נחן ישראל לבוזזים" בשנת תש"ח טרם הקמת המדינה הציונית: כעס הקב"ה על ישראל, וענש אותם כמדתו מדה כנגד מדה. הם חטאו ואמרו: לא הדת, רק הדם עושה את ישראל לאומה. הם חטאו ואמרו לא תורתינו הקדושה, רק הזרע והתולדה, והמין והיחס, והלשון והאדמה, והבשר והדם, גורמים לבן ישראל להיות יהודי. ועמד מדה כנגד מדה, שונא ישראל בגרמניא והרתיח את כל העולם כלו בשנאה כבושה, כנגד המין והיחס של ישראל, כנגד בשרו ודמו".
עוד מעתיק המו"ל הרב מאיער מדברי הגאון רבי אחלנן וסרמן הי"ד שהם ממש כדברי הרב מילער דוק ותשכח: "מכל גזירות על הדת (ברוסיא הגדולה תחת הקאמוניסטים) הקשה שבכולם הוא ביטול תשב"ר מחמת חיוב המלכות לשלוח את הילדים לבתי ספריהם. נתקיים בנו 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך' (דברים כ"ח), אבל התחלת ביטול תשב"ר לא בא מבחוץ כי אם מבפנים, שנתנו לילדים חינוך של כפירה. נתקימה בנו ההתראה 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' (ויקרא כ). וביאר בתורת כהנים: 'אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו'. החפשיים יסדו מוסדות שלמדו לשנוא את התורה, למדו לילדים לקרוע תפילין ולעשות מהרצועות בגדי עור, זה לעומת זה חינכו הגוים את בניהם לשנוא כל היהודים. עומדים אנו בפני המציאות שהגוים עושים לנו שפטים במעשי אלימות. יזכור נא ישראל את הכרוז 'מכת מות לארטודוקסיא!' כוונתם היתה ליהודים מניחי תפילין, וחסירי דעה אף קיימו כן, ובכל ההידורים. ובאיזו אופנים פעלו לקיים את ה"מצוה" של כיבוש הקהילות? הנשכח את מלחמת ה"כאוויירים" נגד השטריימל? בכמה הסתה ואלימות עשו את מעשיהם! נס הוא שגרים אנחנו תחת שלטון גוים, אילולא זה כבר היה חרב איש ברעהו.
כששברו חומת השבת נולדה גזירת יום ראשון (שאסרו ליהודים לעשות מלאכה ומסחר ביום הראשון). מהו התוצאה של חילול שבת? באותה מדה שחניות יהודים נפתחים בשבת, נפתחים חנויות של גוים גם בחול ומקעקעים רגליו של ישראל בפרנסה. עוד לפני עשר שנים היה בידי בני ישראל מסחר גדול של עצים, ויהודים עסקו במסחר בשבת ויום טוב, סברו שהעולם שלהם, הראה להם אדון העולם שהעולם שלו ולקח פרנסתם גם בחול.
כשהתחילו לא להחמיר בכשרות, נולדה גזירת השחיטה. יש לנו עיתונים שלקחו למטרתם ללעוג מהתורה ונושאי דגלה מצד אחד, ומצד שני כותבים כאלו לא היתה תורה כלל וככל הגוים בית ישראל, אז בא מבחוץ כח עיתוני חזק יותר הרבה של השונאי ישראל שגם כן יש להם מטרה זו לגבי כל כלל ישראל. מצד אחד שופכים עלינו קיתונות של בוז, ומצד שני אין מזכירים צרכי עם ישראל כאלו עם זה איננו. השורים הם חשובים יותר מיהודים, צורך היהודים לבשר נדחה מפני צורך השקרי של השורים... יש לנו אינטליגענציע ששונאים יהודים עם ציצית, לעומת זה באה עלינו אינטליגענציע של גוים ששונאים את כל היהודים.
כולנו היום במצב של הפקר, מי שיש לו יד יש לו היכולת להכות ביהודים. החפץ חיים זצ"ל אמר: הקב"ה שומר עמו ישראל לעד, והוא שומר חינם, וכללא בידינו ששומר חינם אם איננו רוצה אינו לוקח עליו עול השמירה. ואימתי הקב"ה לא רוצה לשמור אותנו? הקב"ה נתן התשובה לזה: 'ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' (דברים כ"ג). ערות דבר הוא פריצות, ובימינו נשברה חומת הצניעות ולכך הקב"ה מקיים אזהרתו 'ושב מאחריך', הוא נסוג אחור ובלא שמירה אנו הפקר". עד כאן ממה שמביא המו"ל מדברי רבי אלחנן וסרמן ז"ל
עוד מעתיק המו"ל מספר אחד שמעולם לא ראיתיו ולא אדע אם כנים הדברים אבל נוראים הם ואעתיקם כלשונו ממש בהערות: בספר זכרונות (הרב יעקב בן ישעיהו מזא''ה. נדפס בתל אביב תרצ"ו) חלק ד' עמוד קנ"ו, מביא מדרשה של המגיד מקעלם מאחת משנות תר''ל, כלומר כששים שנה קודם המלחמה: "הדייטשעלע לא ירדוף את היהודים סתם בעלמא, ולא יהא פשוט מיצר לישראל בשעה שירים ראש, אלא הוא יעשה משנאת ישראל מין שולחן ערוך רחמנא ליצלן. מורי ורבותי, שימו זאת על לבכם (בנגון אמר זה) כי על חטא השולחן ערוך של גייגר'ל (גייגר, ממיסדי הרעפארם בגרמניא) יקום לנו שולחן ערוך חדש נוסח גרמניא נגד כלל ישראל ושם יהא כתוב "טוב שביהודים הרוג, (בנגון) טוב שביהודים הרוג" ישמרנו השם ויצילנו".
עוד יש באוצר מחשבותי הרבה לכתוב בענין ספר זה אך ידי כבדו מלהכות על המחשב, ואל ידידי ורעי אבקש, חנוני חנוני שמעוני שמעוני, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי אמרתי אני אל לבי ולבי אומר לי, תעזרו לי לעשות מסקנות, מה דעתכם על ספר "עשן הכבשן" הכנים הדברים או לא, האם הם דברים ככתבם או יש איזה תורה שבעל פה שלא מגלים לי?
לאחר מעריב מוצאי שבת הגדול ישבנו לצד השולחן ארבעה אנשים, שלשה אברכים בני ל- לז ובתוכם אני, ואחד מבוגר בן ס"ה שנים בערך שאינו מוצא בבני גילו שיחות מעניינים לו. כולנו מאותה סוג אנשים שקונים חבילה של ספרים וקובצים קודם כל חג (וגם כמ''פ באמצע השנה...), הגורל נפל על ספר חדש על נושא מרוגש "עשן הכבשן" כולנו קנינו הספר לצורך קריאה בחול המועד, וכולנו כבר גמרו את הספר, אה חברה של מתמידים? בודאי לא! כל אחד אמר דרכו ושיטתו, סוף לאחר שעה נסתיימה השיחה. הקולות יחדלון אבל מחשבותי רצים כמראה הבזק, מראות מזעזעות, תאי הגז, תהלוכי המות, פסוקי התוכחה, פסוקי שירת האזינו, לשונו החד של הרה''ג ר' אביגדור מילער ז''ל, קטעי ספר מן המצר להרב ווייסמאנדל זצ''ל, ווידיאס מהאלקוסט מזיאום של וואשינגטאן הבירה, מספרי היד של אושוויץ של זקיני ז''ל שאני זוכרם על הסדר, ועוד ועוד, ועדיין לא נחו מחשבותי.
ואפרש שיחתי לפני חברים מקשיבים, ואשמח לקבל דברים ישרים ממי שיאמרם.
נער הייתי ולבית זקיני אהבתי לילך, זקיני היה חניך ישיבות הונגריה התחתן בסלאווקיי, וגלה עם הגולה הראשונה של מדינת סלוואקי בשנת תש''ב, היה בכמה מחנות וכפסע בינו לבין המות, עשרות או מאות פעמים, לסוף השתחרר באחד המחנות סביבות אושוויץ. זכרון נפלא היה לו והרבה לספר לי על העינויים הונראים שעבר בהמחנות, האיך שראה בעיניו הריגת משפחתו, האיך שראה הריגת חבריו, האיך שספג מכות רצחניות מהגרמנים ומהקאפוס היהודים, הוא סיפר לי הכל בפרטי פרטים. זקיני גם ידע לספר על "אינדערהיים" בפרטים נפלאים, משבעה ילדים ועשרות נכדים שהיה לו בגילים שונים היייתי היחיד שבא לביתו רק לשמוע, כולם באו לדבר, ואני באתי לשמוע, את זה הכיר היטב זקיני הפיקח, והרבה לדבר לי. הוא המשיך אותי בחבלי קסם לעולמות שהיו ואינם, עיירות ומדינות שונות באירופא, ישיבות ורבנים, דיינים ובעלי בתים, זקיני שהיה איש מפותח ידע היטב לא רק על הישיבות אלא גם הציץ מעבר להדלת וידע מהמפלגות למיניהם וראשיהם אפיקורסים ידועים. אני שקראתי משחר ילדותי ספרים רבים על השואה, כבר היה לי הדרכים להוליך את זקיני לכיוון שרציתי, ואוזן קשבת היתה לי כאלו נרצע בדלת, וזקני אהב את אזני עד למאוד, ודיבר ודיבר, ואני זוכר כל דיבוריו.
זקיני איננו, כל הזקנים אינם, הצעירים נעשו מבוגרים והמבוגרים נעשו הזקנים, ומחשבותי אינם נותנים לי מנוח, על משכבי בלילות הנני רואה " אקציה" גרמנית מהגעטו, עומדים עשרות קצינים עם מקלות ומכים ללא רחם עד שהקהל המאוסף אין לו פליטה אחרת רק לפלוט לתוך המשאיות כדי להפטר ממכות אכזריות ונוראות של הגרמנים הארורים, יודעים האומללים היטב לאן משאיות אלו הולכות, כבר שמעו את שמעם, יודעים שמשם לא באים לחזרה. מחזה אחת.
על משבכי הנני רואה, גרמנים מכים על הדלת ונכנסים, בקולותיהם ומכותיהם שולחים כל אחד החוצה, כל הרחוב מלא יהודים אמהות עם ילדיהם הפעוטות, כולם נרדפים למקום אחד לה"מארק פלאטץ", שם ממתין קרונות בהמה, שמוליך את כל העם הנאסף, מונחים אחד על השני ילדים זועקים, נוסעים כמה ימים ואין להם מה לשתות, מהחלון מראים האכרים האררורים את לשונם החוצה ושוחקים על היהודים. מחזה שנית.
שוב חלום חלמתי ותפעם רוחי, את הדרך לתאי הגז בסאביבאר הנני רואה, הקרון הגיע והיהודים אנשים נשים וטף יורדים מהקרון. על הבמה מופיע איש העס. עס. ועל שפתו בת צחוק. פתח האי כלבא ואמר: שלום לכם ידידים, עכשיו הגעתם למקום טובה שבה תשהו עד לאחר המלחמה, פה עובדים ומקבלים אוכל וכל הצרכים, דרשתו ארכה כעשר דקות, והיהודים ספק מאמינים אבל בוודאי לא מכחישים לדבריו. הולכים בשורה לתאי הגז, כולם מרוגעים כולם חושבים על שסוף זכו למנוחה, עד הרגע האחרונה שהגיעו לתאי הגז לא ידע מה מצפה להם.בסאביבאר אין מחנות עבודה, שם הורגים כל המגיעים לשם, ישנם אמנם מאה וחמישים עובדים המסדרים את המבלושים של הנרצחים וכו', עובדים הללו מחליפים מדי כמה חדשים. מחזה שלישי.
ושמא תאמר תמו המחזות? לא ולא, יכלה הדיו והנייר והם לא יכלו, כמספר פרקי הספרים אודות השואה שקריתי כן מספר המחזות שיבהילו רעיוני, וכהרגעים שהאזנתי לזקיני ז"ל על חורבן אירופא כן מספר המראות שאודותיהם אני חושב. נתתי לפניכם חלמא די חזיתי אך פשריה לא ידענא.
שמעתי מכבר שהגאון ר' אביגדור מילער ז''ל שיטה היה לו בענין, הוא נהג לומר בדרשותיו שכלל ישראל היה על הדרך לאבדון, והחורבן בא לשתי סיבות, אחד כעונש על עזיבת התורה, והשני, להצלת הדורות ששם באירופא לא היה זכות קיום ליהדות תורנית. עכשיו כשראיתי ספר עשן הכבשן בחנות הספרים קניתיו תיכוף ובאותה לילה התחלתיו לקראו בשעה 10 בשעה 3 גמרתיו חציו, ובלילה שלאחריו גמרתי חציו השני. אם תחשוב שספר עב כרס הוא ונכתב בלשון עלגים, אגלה לך יקירי שהוא ספר בת מאתים דפים ובלשון צח בהיר וקל נכתב. וכאן הבן תם שואל אם כן למה כל כך הרבה שעות זה לקח לך ליגמר? לא מחכמה שאלת זאת, שהבן החכם יודע, שיותר ממה ש"קורים" בספר זה "חושבים". על מה חושבים? על המחזות המרובות שהשתמרו במוחי ועל פתרונן. יודעים זאת היטב בעלי מחשבה, אין יסורים כיסורי המחשבה, ואין שמחה כהתרת הספיקות.
אתן סקירה קצרה על הספר
א) כל העולם נברא עבור עם ישראל, עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו.
ב) אין עם ישראל בא בחשבון האומות בכלל, כל העולם מצד אחד ועם ישראל בצד אחר. הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, השגחה פרטית מלוה את עם ישראל שישמשו רצונותיו של הקב''ה.
ג) רצון הקב''ה הוא ש"בדד עין יעקב" עם ישראל לא יתערבו בגוים ולא ילמדו ממעשיהם.
ד) אם ישראל אינם שומרים על גבול זה אז הקב''ה נעשה לשומר הגבול ושנאת ישראל מכה שרשים גדלה והצליחה וגם עושה פרי.
ה) אם ישראל עושים תשובה כמו בסיפור של פורים אז הקב" מציל עמו מיד שונאים,
אם אינם עושים תשובה, והשופר תוקע ועם לא יחרדו, אז באה העונש, והיינו טעמא דגירוש ספרד, גזירת ת''ח ות''ט וגזירת השואה.
ו) יען שעם ישראל ירד במאתים שנה קודם המלחמה באופן נורא ונפלא עד שתשעיםאחוזים של כלל ישראל לא היו שומרי תורה, והיו כופרים בעיקר, חללו שבת ואכלו טריפות והותרו להם עריות, דבר שאין כדוגמתה בכל ההיסוטריה לכן באה העונש כה נורא שטרם נראה דוגמתה ממש מדה כנגד מדה כפי חטאיהם (ראה להלן).
ז) לדעת המחבר השואה הוא נס, אמנם נס לרעה, אבל נס הוא, מי פילל ומי מילל בימים ששיטות הליברליזום התפשטה בעולם, והיהודים נהיו לפרופסורים רופאים ורוקחים היותר גדולים באירופא בכלל ובגרמניא בפרט, דווקא משם יציץ ציץ ויהי פורח שנאה תהומית ועמוקה ורשעות ורציחה בלתי מובן כל זה נס לדעת המחבר. ונס מחיובים ללמדו כמו שלומדים נס פורים בעיון כל הפרטים, ואכן המחבר יורד לכל פרטים בהמלחמה ומראה בעליל האיך שהכל נתהוה רק בעבור היהודים.
זהו לדעתי תוכן כל הספר בת ל''א פרקים, אך המחבר מבסס כל אחד מפרטים אלו בפסוקי תנ''ך, מאמרי חז''ל, ומציאות של ההיסטוריה שלהמחבר יד גדול באלו. ולסיום אעתיק בקצרה מפרק אחד מפרקי הספר פרק י''ז שנקרא בשם " מדה כנגד מדה", אכנה פרק זה "פרק נורא" כיון שגזל ועדיין גוזל ללא רחם את מנוחתי.
המחבר מבאר מממארי חז''ל שהקב''ה מגלה דרכיו על ידי עונשי מדה כנגד מדה, ואעתיק בקצרה את מסקנותיו "הנוראות" כלשוני. כדאי לעיין בפנים שלא העתקתי הכל. ההדגשות הן במקור.
א) מברלין פרץ זרם ההתבוללות באופן שלא היה כמוהו בהיסטיריה ומברלין פרץ זרם שאנה אשר הביא חורבן שלא היה דגמתו בהיסטריה (זה רעיון ישן).
ב) בשום ארץ לא היתה רדיפה כה גדול להיטמע בין הנכרים כמ בגמניא ובשם מקום בעולם לא הוקם משרד שלטוני בהשפעה רבת גוונים לברר זהותו של כל יהודי עד ד' דורות. בלשו אחרי משפחות שהתנצרו ויוחסם היהודי נודע רק ע''י הממשלה.
ג) רוב יהודי גרמניא שינו שמותם לשמות נכריים, על כן הוחק חוק על פיהכל יהודי בגרמניא חייב להוסיף שם ישראל לשמו וכל אשה שם שרה לשמה.
ד) היהודים התסירו את זהותם היהודית בקרב הנכרים על כן הוכרח כל יהודי ללבוש כוכב צהוב על בגדיו ולהתבודד בגעטאו כדי שיבלוט כיהודי.
ה) מאחר ויוהודי גרמניא החריבו רוחנית את בתי כנסיות שלהם על ידי ריפורמים ובחיקוי כנסיות נוצריות, הרסו ושרפו הגמנים בתי כנסיות בליל הבדולח.
ו) איבת המתבוללים בארצות מערב אירופא לאסט יודן (יהודי מזרח אירופא), כלומר ליהודים חרדים, היתה למעלה מן השכל, וכל מסע השנאה והרצח הנאצים היה בלתי מובן.
ז) מכיון שמספר כה רב מיהודי אירופא שגו בהערצת וחיקוי הגרמנים, נתן ה' לגרמנים חופש פעולה להפגין היטב את מהותם האמיתית. אותם יהודים אשר החלו להתעלם מן הנשמה, ותוך רדפיה אחר דרכי הגויםהקדישו את מיטב כשרנותיהם בעיקר לצורכי הגוף, הוכרחו לראות בעיניהם כיצד הובילו מעשיהם אלו להרס הגרוע ביותר בהיסטוריא של גופות יהודים, בעוד אבותיהם, אשר הקדישו את רוב חייהם וכוחותיהם לתועלת הנשמה, שמרו את גופם על ידי חיי גשמיות נורמאליים.
ח) רבי אלחנן וואסרמאן ז"ל כותב: "קמה בפולין מפלגה יהודית לאומית קיצונית שהתחילה בתעמולה נגד הנאמנים לתורה, עם הסיסמה 'מכת מות לארטודוקסיא', זה לעומת זה צצה מהגוים הפולניים מפלגת NARA שסיסימתה היתה 'מכת מות לכל היהודים"
ט) מאחר וכה רבים חיקו את הגויים וסירבו לנוח ביום השביעי, הוכרחו לעבוד שבעה ימים בשבוע בעמל רצחני.
י) מאחר ושלחו את ילדיהם לבתי ספר כופרניים או חילוניים ופסקו מלהעניק להם תלמוד תורה, הותר לנאצים להשמיד לחלוטין ילדי יהודיים.
יא) מאחר, לראשונה בדברי ימי ישראל, חדלו הנשים לכסות את שערותיהן, גלחו אותן הגרמנים קרחות במחנות המוות ואת שערותיהן הגזוזות עשקו הרשעים לעניני מסחר. המחבר מוסיף: עדיין לובשים היום פאות נכריות שנעשו משער הנשים היהודיות שנספו במלחמה".
יב) מאחר ופחתה בעיניהם מעלת הלבוש וההתנהגות הצנועה, ברדפיתם אחר מנהגי הגויםמנהגי הגוים, הוצעדו הם עירומים לתאי הגזים, ונשים יהודיות היו נתונים לכל סוגי הגסות הברברית לפני שהומתו.
יג) מאחר וכה כיבדו את הרופאים, בייחוד את המומחים הגרמנים, נתענו היהודים על ידי רופאים הגרמנים.
יד) הואיל ותעבו את חוקי התורה, כפו עליהם את חוקי נירנבורג אשר ניטלו מהם כל הזכיות אשר מהם נהנובני אדם אחרים מכל משפחות האדמה.
טו) הגאון רבי אלחנן וואסרמאן הי"ד כותב: רוב ילדים יהודים מתחנכים לכפירה, ולכך ראשוני קרבנות הנאצים בכל מקום היו הילדים. הנאצים הנהיגו תעמולה גדולה להרוג את כל ילד יהודי. ילדים יהודים שהתחנכו לכפירה לא נתן להם הקב"ה זכות לחיות. זה היה סימן מן השמים להורים שהם הם שהרגו את ילדיהם מקודם ברוחניות, שהוא עיקר חיות האדם, הגרמנים הרגו רק את חיים הגשמיים, ילדים קטולים קטלו. ולכך מכל שרידי המחנותלא נמצאו ילדים!.
טז) מתאוננים על מדותיו של הבורא עולם בהנהגת העולם. ששת מיליון יהודים נרצחו בשנות המלחמה, אך בחמשים שנים האחרונות טרם המלחמה נעשה עם ישראל "נעור", והתחילו לילך בתרבות הגוים, רוב העם עשו פעולות למניעת ההריון ובכן עכבו נשמות יהודים לבא לעולם כפי רצון הקב"ה. הרבה יותר מששה מיליון לא באו לעולם ע"י פעולות כאלה.
בההערות מעתיק המו''ל ר' דוד הירש מאיער מהרב ווייסמאנדל והעתקתי כלשונו ממש כי הם דיבורים יוצאים מאיש אמת ידוע:
וכלפי מה שבפעם הראשונה בהיסטוריא נגזר כליון על היהודים אפילו למשומדים, כתב הגאון רבי מיכאל דוב ווייסמאנדל זצ"ל בכרוז "מי נחן ישראל לבוזזים" בשנת תש"ח טרם הקמת המדינה הציונית: כעס הקב"ה על ישראל, וענש אותם כמדתו מדה כנגד מדה. הם חטאו ואמרו: לא הדת, רק הדם עושה את ישראל לאומה. הם חטאו ואמרו לא תורתינו הקדושה, רק הזרע והתולדה, והמין והיחס, והלשון והאדמה, והבשר והדם, גורמים לבן ישראל להיות יהודי. ועמד מדה כנגד מדה, שונא ישראל בגרמניא והרתיח את כל העולם כלו בשנאה כבושה, כנגד המין והיחס של ישראל, כנגד בשרו ודמו".
עוד מעתיק המו"ל הרב מאיער מדברי הגאון רבי אחלנן וסרמן הי"ד שהם ממש כדברי הרב מילער דוק ותשכח: "מכל גזירות על הדת (ברוסיא הגדולה תחת הקאמוניסטים) הקשה שבכולם הוא ביטול תשב"ר מחמת חיוב המלכות לשלוח את הילדים לבתי ספריהם. נתקיים בנו 'בניך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך' (דברים כ"ח), אבל התחלת ביטול תשב"ר לא בא מבחוץ כי אם מבפנים, שנתנו לילדים חינוך של כפירה. נתקימה בנו ההתראה 'ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי' (ויקרא כ). וביאר בתורת כהנים: 'אם מובדלים אתם מן העמים הרי אתם לשמי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנצר מלך בבל וחבריו'. החפשיים יסדו מוסדות שלמדו לשנוא את התורה, למדו לילדים לקרוע תפילין ולעשות מהרצועות בגדי עור, זה לעומת זה חינכו הגוים את בניהם לשנוא כל היהודים. עומדים אנו בפני המציאות שהגוים עושים לנו שפטים במעשי אלימות. יזכור נא ישראל את הכרוז 'מכת מות לארטודוקסיא!' כוונתם היתה ליהודים מניחי תפילין, וחסירי דעה אף קיימו כן, ובכל ההידורים. ובאיזו אופנים פעלו לקיים את ה"מצוה" של כיבוש הקהילות? הנשכח את מלחמת ה"כאוויירים" נגד השטריימל? בכמה הסתה ואלימות עשו את מעשיהם! נס הוא שגרים אנחנו תחת שלטון גוים, אילולא זה כבר היה חרב איש ברעהו.
כששברו חומת השבת נולדה גזירת יום ראשון (שאסרו ליהודים לעשות מלאכה ומסחר ביום הראשון). מהו התוצאה של חילול שבת? באותה מדה שחניות יהודים נפתחים בשבת, נפתחים חנויות של גוים גם בחול ומקעקעים רגליו של ישראל בפרנסה. עוד לפני עשר שנים היה בידי בני ישראל מסחר גדול של עצים, ויהודים עסקו במסחר בשבת ויום טוב, סברו שהעולם שלהם, הראה להם אדון העולם שהעולם שלו ולקח פרנסתם גם בחול.
כשהתחילו לא להחמיר בכשרות, נולדה גזירת השחיטה. יש לנו עיתונים שלקחו למטרתם ללעוג מהתורה ונושאי דגלה מצד אחד, ומצד שני כותבים כאלו לא היתה תורה כלל וככל הגוים בית ישראל, אז בא מבחוץ כח עיתוני חזק יותר הרבה של השונאי ישראל שגם כן יש להם מטרה זו לגבי כל כלל ישראל. מצד אחד שופכים עלינו קיתונות של בוז, ומצד שני אין מזכירים צרכי עם ישראל כאלו עם זה איננו. השורים הם חשובים יותר מיהודים, צורך היהודים לבשר נדחה מפני צורך השקרי של השורים... יש לנו אינטליגענציע ששונאים יהודים עם ציצית, לעומת זה באה עלינו אינטליגענציע של גוים ששונאים את כל היהודים.
כולנו היום במצב של הפקר, מי שיש לו יד יש לו היכולת להכות ביהודים. החפץ חיים זצ"ל אמר: הקב"ה שומר עמו ישראל לעד, והוא שומר חינם, וכללא בידינו ששומר חינם אם איננו רוצה אינו לוקח עליו עול השמירה. ואימתי הקב"ה לא רוצה לשמור אותנו? הקב"ה נתן התשובה לזה: 'ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך' (דברים כ"ג). ערות דבר הוא פריצות, ובימינו נשברה חומת הצניעות ולכך הקב"ה מקיים אזהרתו 'ושב מאחריך', הוא נסוג אחור ובלא שמירה אנו הפקר". עד כאן ממה שמביא המו"ל מדברי רבי אלחנן וסרמן ז"ל
עוד מעתיק המו"ל מספר אחד שמעולם לא ראיתיו ולא אדע אם כנים הדברים אבל נוראים הם ואעתיקם כלשונו ממש בהערות: בספר זכרונות (הרב יעקב בן ישעיהו מזא''ה. נדפס בתל אביב תרצ"ו) חלק ד' עמוד קנ"ו, מביא מדרשה של המגיד מקעלם מאחת משנות תר''ל, כלומר כששים שנה קודם המלחמה: "הדייטשעלע לא ירדוף את היהודים סתם בעלמא, ולא יהא פשוט מיצר לישראל בשעה שירים ראש, אלא הוא יעשה משנאת ישראל מין שולחן ערוך רחמנא ליצלן. מורי ורבותי, שימו זאת על לבכם (בנגון אמר זה) כי על חטא השולחן ערוך של גייגר'ל (גייגר, ממיסדי הרעפארם בגרמניא) יקום לנו שולחן ערוך חדש נוסח גרמניא נגד כלל ישראל ושם יהא כתוב "טוב שביהודים הרוג, (בנגון) טוב שביהודים הרוג" ישמרנו השם ויצילנו".
עוד יש באוצר מחשבותי הרבה לכתוב בענין ספר זה אך ידי כבדו מלהכות על המחשב, ואל ידידי ורעי אבקש, חנוני חנוני שמעוני שמעוני, עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי אמרתי אני אל לבי ולבי אומר לי, תעזרו לי לעשות מסקנות, מה דעתכם על ספר "עשן הכבשן" הכנים הדברים או לא, האם הם דברים ככתבם או יש איזה תורה שבעל פה שלא מגלים לי?