חד ברנש כתב:מי אמר לך ש"אנשי ידע" אלו מסכימים או יש להם זמן לחלוק מידיעתם לכל שואל ופונה?
קו ירוק כתב:בד"כ בכל תחום שהוא בכל סוגיא, בכל מסכת, בכל ענין תורני,
ולהבדיל אא"ה בתחומים שאינן תורה,
מי שעוסק במה שעוסק, מוצא את המומחים.
ופרסום מאגר לא מוסיף בהכרח ידע מלבד סקרנות.
מה גם שהערת ח"ב צודקת ואולי אף גורמת להפסד.
נשווה בנפשינו שפורסם שם מומחה לעירובין, לטריפות, לטהרות, לכלאים. כל צורב שלא מיצה את עצמו עד הרמה של אותו רב, יבוא לשאול מה'מומחה'. נמצא שהמומחה רווי משאלות ברמה נמוכה, וכשיבוא מי שבאמת נזקק לו, לא ייענה מאפס פנאי.
ובכלל נראה שהצניעות יפה.
זו לעניות דעתי שלי.
חד ברנש כתב:כהמשך לדבריי דלעיל, אני נזכר בשיחה שקיימתי לפני שנים עם אדם בעל ידע רב בכמה תחומים, שלא רבים יחכמו בהם.
הוא אמר לי, אם הפונה אלי הוא אחד שגם אני נעזר בו בתחום ידיעותיו, זה מקובל ונכון שעלי לעזור לו, ואפילו אם אני נעזר בו פחות ממה שהוא נעזר בי. אבל אם הפונה אלי הוא אחד שמעולם לא נעזרתי בו ומעולם לא אצטרך להיעזר בו, מדוע עלי להקדיש את זמני כדי להשיב לו? ובמיוחד שהרבה מהשאלות של אותם פונים נובעות מעצלות ומחוסר לימוד.
לא ידעתי מה להשיב לו. ובמחשבה שנייה, אני חושב שיש לא מעט צדק בטענתו.
חד ברנש כתב:כהמשך לדבריי דלעיל, אני נזכר בשיחה שקיימתי לפני שנים עם אדם בעל ידע רב בכמה תחומים, שלא רבים יחכמו בהם.
הוא אמר לי, אם הפונה אלי הוא אחד שגם אני נעזר בו בתחום ידיעותיו, זה מקובל ונכון שעלי לעזור לו, ואפילו אם אני נעזר בו פחות ממה שהוא נעזר בי. אבל אם הפונה אלי הוא אחד שמעולם לא נעזרתי בו ומעולם לא אצטרך להיעזר בו, מדוע עלי להקדיש את זמני כדי להשיב לו? ובמיוחד שהרבה מהשאלות של אותם פונים נובעות מעצלות ומחוסר לימוד.
לא ידעתי מה להשיב לו. ובמחשבה שנייה, אני חושב שיש לא מעט צדק בטענתו.
ישראל אליהו כתב:אם הידע הזה הוא תורני, לענ"ד הוא חייב ללמדו גם לאחרים [ואפילו שלא תהיה לו שום הנאה מהם]. דקי"ל מה אני בחינם וכו'.
חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
סגי נהור כתב:חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.
האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?
גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?
סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.
האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?
גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?
אם מדובר על מי שדרכו להתפרנס ממענה על שאלות, זה נושא אחר. אבל לא על כך דובר.
סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.
האם גם בעל מכולת צריך לחלוק את המצרכים שבחנותו עם כל הצריכים לאותו דבר (שאינם עניים)? ממה יתפרנס?
גם בעלי ידע דרכם להתפרנס, בין השאר, מהידע שצברו (ושצבירתו עלתה להם בטרחה ובממון). מדוע עליהם לחלוק אותו בחינם?
אם מדובר על מי שדרכו להתפרנס ממענה על שאלות, זה נושא אחר. אבל לא על כך דובר.
גם מי שאין דרכו להתפרנס ממכירת מצרכי מזון אינו מחוייב להעניק בחינם מצרכי מזון לשכנו (שידו משגת, אלא שרוצה לחסוך מחירם או שמתעצל ללכת למכולת).
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.
גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.
חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
לא ידעתי מה פשעי מה חטאתי כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחננו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות שכך חובה עלינו עפ"י דתנו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע...
סגי נהור כתב:במוצרי מזון שגופם ממון אין הבדל בין בעל מכולת לאדם אחר. בדברים שאין גופם ממון יש הבדל בין דרכו להשכיר לאין דרכו להשכיר. אבל זאת לא הנקודה וכפי שאכתוב מיד.בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.
גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.
זו תשובה שלא ממין העניין. הדמיון לצדקה בממון הוא בזה שמה שיש ביד האדם ניתן בידו לא על מנת שישמרנו לעצמו בלבד אלא על מנת להיטיב ולהועיל כמדת יכולתו, כמו שכל ספרי המוסר וכו' מלאים מזה, וההמנעות מלסייע לאחרים בטענת "מה יצא לי מזה" (כמו שכתב הרב ח"ב ללא כחל ושרק בהודעתו הראשונה) ודאי אינה מדה טובה. אם הענין הזה אינו פשוט וברור, רע עלי הדבר להתווכח על פרטים ודקויות.
סגי נהור כתב:אגב, בעל התניא כותב בתשובותיו לחוקריו בעת מאסרו:לא ידעתי מה פשעי מה חטאתי כי הובאתי פה במשמר, אם על הדרשות שלי, הנה גם אני אין לי שום נחת רוח מהנוסעים אלי, כי אין נותני' לי אפי' פרוטה אחת בבואם למחננו, ואדרבה יש לי צער גדול מהקנאה, אך מה לי לעשות שכך חובה עלינו עפ"י דתנו, שכל היודע מחוייב ללמד למי שאינו יודע...
בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:במוצרי מזון שגופם ממון אין הבדל בין בעל מכולת לאדם אחר. בדברים שאין גופם ממון יש הבדל בין דרכו להשכיר לאין דרכו להשכיר. אבל זאת לא הנקודה וכפי שאכתוב מיד.בן ראובן כתב:סגי נהור כתב:אגב, גם בעל המכולת חייב בנתינת צדקה לפי יכולתו, אלא שאינו צריך לתת מוצרי מכולת דווקא אלא יכול להחליפם בכסף.
גם בעל הידע מן הסתם מקיים את דין השו"ע ונותן צדקה כשיעור שמחוייב עכ"פ.
זו תשובה שלא ממין העניין. הדמיון לצדקה בממון הוא בזה שמה שיש ביד האדם ניתן בידו לא על מנת שישמרנו לעצמו בלבד אלא על מנת להיטיב ולהועיל כמדת יכולתו, כמו שכל ספרי המוסר וכו' מלאים מזה, וההמנעות מלסייע לאחרים בטענת "מה יצא לי מזה" (כמו שכתב הרב ח"ב ללא כחל ושרק בהודעתו הראשונה) ודאי אינה מדה טובה. אם הענין הזה אינו פשוט וברור, רע עלי הדבר להתווכח על פרטים ודקויות.
יש לך מקור לכך שמי שאין דרכו להשכיר חייב להעניק מזמנו ומטרחתו לאחרים בחינם (כמובן לאחר שקיים כבר מצות צדקה כשיעור שמחוייב), ואינו רשאי או שאינו ראוי שידרוש שכר עבור זמנו וטרחתו?
הרי לא ברשיעי עסקינן שמסרבים לסייע גם תמורת תשלום.
..בראיון זה הוא פרש את עיקרי תורתו החדשה "האגואיזם הרציונלי"... תורתו קראה לאדם לחיות "על פי השכל", להתנגד להתערבות המדינה במעשיו, ולבסס את יחסיו עם העולם החיצוני לא על בסיס "רגשות אשמה" אלא על בסיס חוזי. התורה ראתה בגוף ובנפש ישות אחת, שללה כל גילוי של אלטרואיזם, וטענה כי האדם האידיאלי הוא הרציונליסט "הלוקח את מה שמגיע לו, ונותן לאחרים רק את המגיע להם". בהתאם לכך, גבה קרוי תשלום מאורחיו עבור הכיבוד שהגיש להם כשביקרו בביתו, והתגאה כי ביקש מאמו לעזוב את ביתו ולמצוא לה מקום מגורים אחר.
חד ברנש כתב:אני מצפה שאחד מהצדקנים וממגלגלי העיניים באשכול הנוכחי יפנה אלי לקבלת פרטים, היכן צריכים לשטוף רצפות ולבצע נקיון יסודי.
סגי נהור כתב:חד ברנש כתב:מדוע "צורם עד מאוד"?!
הזמן של אותם אנשי ידע יקר, הם עסוקים מאוד, בלימוד, בכתיבה, ולפני הכל בטרדות החיים השונות. מדוע עליהם לבזבז מזמנם לבני אדם שהם לא מכירים? הרי במרבית הפעמים גם בעלי ידע עליהם להקדיש זמן כדי לברר מה להשיב, זה יכול לקחת רבע שעה, חצי שעה ואולי שעה ויותר. הם מחוייבים לבזבז מזמנם עד כדי כך?
מדוע שהאדם הפונה לבעל הידע לא חושב לעצמו: הן אותו פלוני שאני פונה אליו השקיע שעות, שבועות ושנים רבות כדי לרכוש את ידיעותיו, מדוע אין עלי לשלם טבין ותקילין על ידע זה?!
ההנחה הבסיסית היא שמדרכי הטוב והחסד שאדם יחלוק את מה שבידו עם אחרים הצריכים לאותו דבר, וכמש"נ הלא פרוס לרעב לחמך וגו'. ואם בעושר בממון כך, בעושר שבדעת על אחת כמה וכמה. אלא שכמובן כל אדם גומל חסדים לפי יכולתו וחייך קודמין. אם היה הידען טוען שמפני אפס הפנאי איננו מספיק להשיב לכל הפונים אליו איש לא היה בא אליו בטענות. אבל הדברים כפי שנכתבו לטעמי ראויים לכל גנאי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים