אהרן תאומים כתב:אחדד את השאילה ואמקד האם לא תלבש משתנה? והאם עדיין יש סיבה אמיתית לאסור נהיגת אישה, וזה שבחו"ל מתפשט ומצוי לא הופך את זה מיד להיתר
כבר תמה הרב רצאבי על מה שכתבו לאסור משום לא תלבש (וגם כל זה במקום שלא נהגו שאשה נוהגת, אבל במקום שנהגו מאן דכר שמיה לאסור משום לא תלבש).
וכתב:
"הדבר נראה תמוה לחדש כזאת, ולא עוד אלא לפתוח בטעם זה כאילו שהוא עיקר. גם מה שהוסיף שם, דכשם שבכל מלבושיהן מהראש ועד כף הרגל הנשים שונות מאנשים, והקב"ה עשה צורת גופן וגם קולן ותכונתן שונה מאד מזה של־אנשים, כך לדעתם נהיגה שייכת לעולם הגברים, ויש בה מעין לאו דלא תלבש, וכשם שאמרו חז"ל דאין דרך נשים לצאת למלחמה. ושוב ראיתי בשו"ת שבט הלוי חלק ד' סימן א' אות ב' שכתב וז"ל, ואין דרכה של־אשה במרכב, עיין פסחים דף ג' ע"א. אעפ"י שהמציאות של־רכיבה על גבי בהמה אינו דומה לגמרי להא דידן, מכל־מקום בעצם אין דרכה בכך דומה בכמה דברים שקשה לפרש בכתב עכ"ל. לא הבנתי כלל, כי לא רק שאינו דומה לגמרי, אלא לגמרי אינו דומה, כי מרכב הוא גנאי מצד פיסוק הרגליים כמבואר בעליל בפירוש רש"י ושאר הראשונים שם. ולא שייך לנדון דידן כלל, ואולי הוא קרוב לעניין מה שדנו על רכיבתן על גבי אופניים. וכבר כתב הגרי"ח בבן יהוידע שם, כי בערי אירופה מלמדים את הנשים לרכוב על גבי בהמה מן הצד ללא פיסוק רגליים, מה שאין כן בארצות ערב שאנו דרים ביניהם, כיון שאין דרך הנשים לרכוב לשם טיול אלא רוכבות בפיסוק רגליים יעו"ש. ולכאורה מיירי בגמלים דוקא, שבזה קא עסיק מר התם. ועיין עוד בתוספות שם ד"ה שהרי, ובחידושי שפת אמת. ועל־כל־פנים הורינו שאין צנוע שנשים תרכבנה כך אפילו על חמורים במקום שנמצאים שם גם אֲנשים, כיון דהאידנא השתא הכא בארעא דישראל אין רוכבים לצורך אלא לשם טיול ותענוג".
ואמנם יש בודדים שאסרו נהיגה לנשים, כהגר"ש וואזנר והגר"מ גרוס. אולם טעם האיסור אינו ברור כלל, וכן תמה עליהם הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו חלק י"ג סימן פ'. ונפרט להלן את הטעמים והדחיות:
א. טוענים שהדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה - טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.
מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר - הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.
ב. טוענים שהדבר דומה לרכיבה על סוס שנאסר לאשה - הדין לגבי סוס הוא שאם 2 רגליה בצד אחד של הסוס, מותר לה לרכוב, דהיינו שאין איסור בעצם הרכיבה, אלא רק בגלל הפישוק, מה שלא שייך כלל ברכב.
ג - טוענים שהדבר גורם סכנה של תאונות דרכים - ע"פ הסטטיסטיקה, נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).
ד - טוענים שישנה בעיה בלימוד נהיגה עם מורה גבר - היום אין בעיה למצוא מורות ללימוד נהיגה.
ובכל אופן, מצינו שרוב גדולי הרבנים התירו נהיגה לנשים.
הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א, העיד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל להתיר נהיגה בכל מקום שנהגו בכך, אף בירושלים (דלא כמו שטוענים בשמו שהתיר רק במקומות מרוחקים), והתיר גם הוא עצמו: "מפי הגרי"ש אלישיב למדתי שתלוי הדבר בחילוק המקומות. יש מקומות שבהם אישה הנוהגת חרגה מהמקובל במקומה (הוא הזכיר את שכונת מאה שערים), שבת השכונה שתנהג מגלה בהתנהגותה חריגות ביחס למנהג המקום, לעומת מקומות שבהם שכיח הדבר (הוא הזכיר את שכונת הר נוף בירושלים), שמי שאינה נוהגת הדבר חריג... אגב, רעיתי נוהגת".
הגר"ע יוסף זצ"ל, בתשובה כת"י שהובאה בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח, התיר נהיגה לנשים.
בנו, הרב א. יוסף, בניגוד לשמועות שהופצו בשמו בתקשורת, כתב בתשובה באתר 'מורשת': "אין תשובה אחת לשאלת הנהיגה, ובמקום שהורו שלא תנהג חובה לקיים את הוראת הרבנים, ובמקום שאין הוראה, פעמים הרבה שהנהיגה מונעת תקלות אחרות, לכן יש לדון כל דבר לגופו". באופן כללי כתב ש"למותרות" אין לנהוג, ורק במקום צורך מותר (כלומר, לקחת את הילדים לגן ולא שופינג בקניון).
ישנה שמועה גם בשם הגר"ח קניבסקי, שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.
הגר"מ מאזוז התיר, וכך כתב באתר האינטרנט של ישיבתו: "הרב שבט הלוי נר"ו אוסר ויש מתירין. אבל גם למתירין אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג בעת הצורך".
הגר"ב זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ג סימן פ), צידד בנהיגת נשים וכתב שזה עדיף מהטעמים הפשוטים הנ"ל, שעדיף כי תהיה סגורה ברכב ולא תסתובב ברחובות: "מי שאומר שע"י זה נשים יהיו יוצאות יותר ברחוב, אינו יודע מה שהוא שח, אנו רואים שהרחוב גדוש ומלא עם נשים וע׳׳י נסיעה במכונית לא מתרבה אלא להיפך, כי מה שהיא צריכה כחצי שעה לעשות ברגל עושה במכונית בכמה דקות.
ומה שמעלת כבודו מזכיר מת"ח מפורסם [שאוסר נהיגת נשים] בטח התכוון לידידנו הגאון המפורסם מרא דאתרא הרב שמואל וואזנר שליט״א, אבל לפי מה שנתפרסם באחרונה במודעות כתב דבר זה רק בתור חומרא ולא איסור ממש כמו שפרסמו בשמו באחרונה, ולפי האמור אינו מובן מה מקום החומרא בזה. וכבר היה לי עוד מלפני כמה שנים פתחון פה לפניו בקשר לזה, שאין לזה שום שייכות לצניעות. ואם מחמירים בגלל צניעות במקום שאין להחמיר, גורם להקל במקום שצריכים להחמיר.
אני לא מכיר את זהותם של מחברי הכרוזים שחותמים עצמם בשמות שונים, אבל כפי הנראה שכוחם לחפש ולמצוא איזה חסרון ובונים ע"ז בנינים גדולים, ובאים לפני הרבנים ומתארים בצבעים שחורים, וכמובן שמנענעים להם עם הראש ואח"כ באים לפרסם איסורים בשם כל הרבנים. בקיצור אין אני רואה שום חשש אם נשים נוהגות יותר מאנשים" (וכבר הוזכר לעיל).
אף הגר"ש מחפוד שליט"א התיר לאשה לנהוג, כך ע"פ השמועה, ובלבד שתלמד נהיגה אצל אשה, משום שבשנים האחרונות הדבר נפוץ יותר ואין בזה משום חוסר צניעות, וכן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה לאחת שנוהגת וגרה בקרית ספר שהיא יכולה לנהוג שם. עוד התירו ע"פ השמועה, הרב יעקב אדלשטיין, הרב משה פיינשטיין, והרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל.
הרב יוסף שיינין שליט"א, רב העיר אשדוד, כתב בתשובה: "לא נראה לי שיש בכך בעיות צניעות. אשה ההולכת ברחוב היא יותר נראית מאשר היא בתוך הרכב, ולכן בעיני אין בעיה.
ידוע לי שישנם רבנים ששוללים את זה, אני לא יודע למה, לא באתי איתם בדברים ולכן אינני יודע מה הנימוק שלהם. אולי צריך היה לשלול מנשים ללכת ברחוב. לדעתי לאשה שהולכת ברחוב יש בעיה יותר מאשר אשה הנוהגת ברכב".
הרב מרדכי מלכה שליט"א, רב העיר אלעד, כתב: "אני כתבתי תשובה ארוכה שיש להתיר לאשה, והבאתי לכך מקורות בהלכה. כל הנקודה היא השאלה של גדר דבר שלא ילבש, וצניעות. למעשה, הנהיגה היתה גם בבהמות בזמנם - אם זו רבקה כאשר היא נעזרת כשהיא רכבה על גמלים. יש גמרות על זה שכשהאישה נוהגת היא יושבת בצורה יותר צנועה מאשר האיש.
על כל פנים, מבחינת מעשה הנהיגה אנחנו מוצאים שעצם הנהיגה לא אסורה אלא העניין שהאישה צריכה לנהוג בצניעות, עכשיו בימינו שמדובר בכורח המציאות למשק הבית שזהו קיומו של הבית - אם זה הסעת הילדים או קניות, ובמידה והאישה לא תנהג, הבעל יצטרך לעשות זאת ויהיה זה ביטול תורה, אז ודאי שנהיגת האישה היא מצווה. לכן כתבתי שבהחלט אפשר להקל".
ולסיום, אם מתבוננים במקרא, רואים שאדרבה בנהיגה ברכב יש שינוי לטובה מהדורות הקודמים, כי בעבר הרחוק נשים היו רוכבות על אופנועים (=גמל, חמור), שכל העובר היה רואה אותן בצורה בולטת ביותר, "וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל", "וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽל הַחֲמ֔וֹר", וכיום אכשר דרא והנשים סגורות בקופסה.