פורום אוצר החכמה

אין לי אוצר החכמה, אבל חיפשתי בפרויקט השו"ת ומצאתי כי - בשו"ת יחל ישראל של הרב מאיר לאו שליט"א סי' קח - דן בהבדל הפילוסופי שבין "מדינת חוק" לבין "מדינת הלכה". מאופי הדיון שם משמע שהמחבר בסך הכול השתמש בביטוי שהי' נפוץ עוד קודם לכן בחברה, ולא שהמחבר המציא את עצם הביטוי הנדון שם. אני תוהה, שמא הביטוי הנ"ל נטבע לראשונה - לא ע"י אחד מאחרוני זמנינו (כדוגמת הרב לאו) - אלא דווקא ע"י איזה עיתונאי חילוני, כדי להפחיד את הציבור מפני האפשרות של מדינה - אשר מצד אחד האזרחים שלה מנהלים אורח חיים המותאם למשפט התורתי (עד כאן נסבל כביכול) - ואשר מצד שני באה לכפות את משפט התורה על החילוניים (שזה כמובן בלתי נסבל מנקודת מבט של הציבור החילוני שאותו מנסים להפחיד ע"י המונח המומצא "מדינת הלכה").
מישהו יכול לבדוק באוצר החוכמה מי הי' המחבר הראשון שהשתמש במונח "מדינת הלכה"?

כמובן יש את הספר של הציץ אליעזר בשם הלכות מדינה.

בחיפוש מהיר בעיתונות יהודית היסטורית נמצא שהאזכור הראשון שם הוא בפרשיית גיוס בני הרב יצחק נסים בשנת תשי"ח. בן גוריון אמר אז מעל בימת הכנסת "אנחנו מדינת חוק ולא מדינת הלכה", ולפיכך "לא הרבנים יחליטו איך יתנהג האזרח".

הרב ד''ר יצחק ברויאר זצ''ל הרבה לכתוב על ''מדינת התורה''.

פרנקל תאומים כתב:הרב ד''ר יצחק ברויאר זצ''ל הרבה לכתוב על ''מדינת התורה''.

שאלתי דווקא על "מדינת הלכה", כי היא מזוהה ציבורית עם מדינה תורתית שהיא גם "לא דמוקרטית", ולכן שיערתי (וכעת התברר לי שכנראה צדקתי) שהמונח הומצא ע"י חילוני כדי להפחיד את הציבור מהדתיים החשוכים והלא דמוקרטיים שמנסים לכפות את ההלכה על החילונים ע"י "מדינת הלכה".
האם גם המונח "מדינת התורה" מתפרש באותו מובן (מאיים)?

חושבני שכן.

בעיון נוסף בספר "דוד בן גוריון: ראש הממשלה הראשון" ניכר שגם אם לא היה הראשון שטבע את הביטוי, הוא בהחלט הנגיד אותו למה שרצוי בעיניו, כלומר "מדינת חוק", הרחיב על משמעותו בעיניו וביסס את השלכותיו. הוא חידד את הדברים בהקשר שאלת "מיהו יהודי", בהמשך שנת תשי"ח הנז', אז שלח מכתב ארוך לרב י"ל פישמן מימון בעניין זה. הנה קטע ממנו

כל אחר מאתנו יכול להסביר דעותיו ברבים. אתה עשית זאת בידיעה וביכולת מרובה בהמון ספריך ומאמריך, ואני מקווה שתוסיף לעשות זאת עוד הרבה שנים. ואם כי בענייני דת אני ממעט להתערב - לא אמנע מהביע, כשיש הכרח בכך, ולא פעם הודעתי בכנסת, שישראל היא מדינת חוק ולא מדינת הלכה. כלומר, אין ההלכה מחייבת את המדינה, ואין פוסקי ההלכה קובעים מה על האזרח לעשות או לא לעשות. אלא אם האזרח רוצה ברצונו החופשי, בלי כל כפייה מצד המדינה, להישמע לפסקי דין הרבנים הקובעים מהי ההלכה בעניינים שונים. אולם זוהי מדינת חוק. אין אדם במדינה עושה כישר בעיניו, אלא בגדר החוקים הנעשים על-ידי נציגי העם הנבחרים לפי החוק. החוק אינו חייב להתאים עצמו להלכה.

----
בעצם, כעת אני רואה שקיים ערך ויקיפדי די נאה על המונח. גם שם נטען כי "השימוש הבולט הראשון במונח זה נעשה על ידי דוד בן-גוריון במסגרת הוויכוח הציבורי על חוק מיהו יהודי בשנת 1958".