ארופאי כתב:בלי להכנס לתוכן הפולמוס דאז,
רק להזכיר ולהודיע כי ההצגה כאילו תלמידיו ומשפחתו של ר' אהרן 'נפגעו',
אינה מדוייקת כלל וכלל.
אצל משפ' שוורצמן למשל, רק אחד מהם [תלמיד לשעבר של ר' נתן] הוא זה שעורר הכל,
ולכל היתר לא נגע הדבר, לא היה אכפת להו, ולא 'נעלבו'.
אצל תלמידיו למשל, ר' אפרים זורייבין ז"ל, שלית מאן דפליג שהוא מתלמידיו הגדולים והמובהקים של ר' אהרן אם לא הגדול שבהם [הוא ערך חלק ממשנת ר"א], היה לצידו של ר' נתן, תמך בו ועודדו, וסובב אצל חלק החותמים להוכיחם. ועוד כיו"ב.
אנשים חיצוניים שאינם קשורים למעגל של ר' אהרן, היו הרבה ת"ח מובהקים, וגדולים ממש, שהיו לימינו של ר' נתן. ר' משה שטרנבוך הוא המפורסם שבהם. כשבאו להחתימו, אמר שעליו א"א לעבוד, הוא קרא את הספר והיה מרותק אליו לילה שלם, והפליג מאד בערך המחבר.
אלא מאי, מספיק מיעוט קטן וצווחני של רבנים זוטרים ועסקנים שיודעים לעשות תעמולה ולכפות את דעתם, ולהדליק את הגולה כולה כמדורת אש. וככה זה הרבה פעמים כידוע, וא"צ לפורטם כי רבים הם.
נכון, אינני מתעלם שלעומת ה'מתירים' היו גם 'אוסרים', והיו בהם גדולים שבגדולים.
אבל-
האם זה מצדיק איסור כזה, בנוסח שכזה, שהתפרסם בראש כל חוצות, בלוחות המודעות ובדפי העתונים,
משל מדובר במשה מנדלסון או כיו"ב.
יש כאן שאלה עדינה, שאפשר להתווכח בה, היאך היא הדרך לצייר גדולי ישראל.
הלא מוסכם על כולם שר' נתן היה איש אמת שאין דוגמתו, ורוב ככל הדברים הכתובים שם באו לו במסורה מאביו הגדול זצ"ל,
כמו"כ כל מי שהכיר את ר' נתן יודע שאין מי שהעריך והעריץ את גדולי ישראל -ור' אהרן בכללם- יותר ממנו, והערצתו היתה אמיתית ופנימית, הרבה יותר משל כאלו שלחמו נגדו שהוא מבזה גדולי ישראל...
הוא ודאי לא התכוון חלילה לזלזל בגדולי ישראל.
אלא שמשנתו החינוכית היתה שא"א לחנך בשקר. וקבע את שם הספר 'עשייתו/גידולו של גדול', כלו' היאך נתגדלו ונתרוממו. כי גם הם לא נולדו מלאכים, אלא בני אדם, ובכל אופן צמחו להיות מה שהם. ללמדך, שכל אחד יכול להתעלות ולגדול למרות שלא נולד מלאך.
זאת לא המצאה שלו. גם את זה קיבל מאביו, וכך סברו עוד רבים וטובים; ר' יצחק הוטנר, השרידי אש, רש"ר הירש, ועוד הרבה.
אף אחד לא חייב להסכים לזה. אבל מכאן עד החרמות והאיסורים, הבזיונות והרדיפות שהיו מנת חלקו [ומשפחה שלמה שעומדת מאחוריו]- הדרך מוגזמת ופראית מאד.
ונוסף גם הוא, שמסע הציד וההכפשות נגדו לווה בהרבה שקר והוצאת שם רע,
והשיקולים היחידים לא היו רק כאב אמיתי לכבוד שמים.
דוג' קטנה, נוסח האיסור התפרסם גם ביתד באנגלית, עם חתימות של כמה ראשי ישיבות שם. אותו נוסח מילה במילה. לבד מקטע אחד שנשמט, והוא אודות לימודי החול. והסיבה- כי אצל כמה מהחותמים יש אפשרות לימודי חול וקולג' בישיבה שלהם. דוג' קטנה, אבל ללמד על הכלל כולו יצא. וכדי בזיון וקצף.
ראשית, זה שיש רבנים שתמכו בו ולא ראו את הדברים בצורה הזאת, אין זו ראיה שהספר 'חלק' ואין בו סירכא. יתכן שסברו שאין מצדיק מאבק תוקפני כל כך. יתכן שסוברים שיוצא הפסדו של הספר בשכרו, וזאת לאחר שקראו את כולו. הזדמנות שכנראה לא ניתנה לרוב השוללים את הספר מחמת חוסר ידיעת השפה. בכל אופן, להערכתי הרבנים שהתעסקו בפרשה, ר"ר וריא"ש ועוד אינם נופלים בידיעת הש"ס והפוסקים מר' נתן, ומן הסתם עולים עליו בהרבה.
הבזיונות והרדיפות באו ברובם לאחר התעקשות שלא להתבטל לדעת רוב גדולי הדור.
===
זאת ועוד, באותה מידה שהינך ממאן להטיל דופי בכוונות הנסתרות של ר' נתן ודביקותו במשימה שנטל על עצמו לייצר זן אחר של ספר מן המקובל,
כך ימאנו רבים להטיל דופי בלוחמים נגדו, שהכל נובע מקנאה וקנאות, בו בזמן שלא הצלחתי להבין מה מקום לקנאה יש מצד ראשי ישיבות וראשי כוללים מפורסמים באדם פנסיונר שיושב בפינתו. קנאות - אולי.
אישית, שמעתי באופן אישי ממורי ורבי הגר"ש אויערבאך זצ"ל את דעתו בענין, ולא אפרט. אסתפק בכך שהוא לא היה בטוח בצדקת מניעיו של ר' נתן זצ"ל.