אוצר החכמה כתב:החוש של כל רואה אומר ששלושה כוכבים בינוניים (ואפילו קטנים רצופים) יוצאים הרבה לפני השקיעה של רבנו תם. מה לא ברור בזה.
שאתם החלטתם שבינוניים זה משהו אחר?
אוצר החכמה כתב:החוש של כל רואה אומר ששלושה כוכבים בינוניים (ואפילו קטנים רצופים) יוצאים הרבה לפני השקיעה של רבנו תם. מה לא ברור בזה.
שאתם החלטתם שבינוניים זה משהו אחר?
אוצר החכמה כתב:בקיצור במקום להגיד שאתה רוצה להבין מה אומר הגר"א אתה אומר איך הגר"א מעיז להגיד משהו נגד ראשונים?
הוא כנראה יכול להעיז ולומר אע"פ שמלבב ומחשבות חושבים שלא.
העניין הוא שאתם שואלים את השאלה הזאת בכל מיני צורות כל הזמן בפורום. וקיבלתם תשובה ברורה מחברי הפורום. אתם יכולים לחשוב שזו לא תשובה משכנעת אבל לא ברור מה עוד אתם רוצים מאיתנו.
סעדיה כתב:טענת הגר"א-
א. עלות השחר הוא כשמתחיל להאיר, ולפני"ז אין שום אור.
ב. ממילא יוצא שעד עלות השחר 'כל' הכוכבים נראים, שהרי אין אור שיסתיר אותם.
ג. מפורש בגמ' שביציאת ג' כוכבים בינונים הוי לילה, ואי"צ לחכות ליציאת כל הכוכבים.
ד. א"כ לא יתכן שהאורך בין שקיעה"ח ללילה [הזמן בין כשהשמש על הארץ עד יציאת חלק מסויים של הכוכבים] הוא שוה להאורך בין עלוה"ש לנה"ח [הזמן בין תחילת כניסת הכוכבים עד שהשמש על הארץ].
ה. אא"כ נאמר שהכוכבים ממהרים להיכנס מלצאת.
ו. אמנם זה מוכחש מהחוש.
אוצר החכמה כתב:החוש של כל רואה אומר ששלושה כוכבים בינוניים (ואפילו קטנים רצופים) יוצאים הרבה לפני השקיעה של רבנו תם. מה לא ברור בזה.
שאתם החלטתם שבינוניים זה משהו אחר?
מלבב כתב: רק לולא דמיסתפנא לחלוק על הגר״א הייתי שואל הרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שום זכר דזכר אפילו מאור קלוש ביותר לפני 81 דקות מהנץ, אז איך אפשר לומר שאז נקרא עלות השחר, והרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שלוש כוכבים בינונים 17 דקות אחרי השקיעה
המשורר כתב:אוצר החכמה כתב:החוש של כל רואה אומר ששלושה כוכבים בינוניים (ואפילו קטנים רצופים) יוצאים הרבה לפני השקיעה של רבנו תם. מה לא ברור בזה.
שאתם החלטתם שבינוניים זה משהו אחר?
אין זו כוונת הגר''א דהרי בחו''ל מקום מושב הגר''א לא היה הכחשה ברורה בין צאת הכוכבים לזמן ר''ת הנהוג ורק בא''י נקט החזו''א שהחוש מכחישו. אמנם כוונת הגר'''א דלפי היחס של ד' מילים ששווה בין עה''ש ונץ החמה ובין השקיעה וצאה''כ דר''ת יוצא שזמן צאה''כ גם באירופה רחוק הרבה יותר וזה כוונתו שהחוש מכחישו.
קו ירוק כתב:מלבב כתב: רק לולא דמיסתפנא לחלוק על הגר״א הייתי שואל הרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שום זכר דזכר אפילו מאור קלוש ביותר לפני 81 דקות מהנץ, אז איך אפשר לומר שאז נקרא עלות השחר, והרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שלוש כוכבים בינונים 17 דקות אחרי השקיעה
כאשר תטריח ותחזור לאחור 230 שנה, תיווכח שרואים כוכבים בינוניים 17 דקות אחר שעגולת השמש שוקעת.
יש פתרון אם קשה לחזור אחורה בזמן, סע לערב קר (שאינו בעל ירח ברבע החודש) להר הנגב, ותראה בחושך של טרום הציוילזציה את ג' כוכבים בינוניים כ-17 דק. אחר השקיעה. (ולפי יחס זה באירופה שהנשף ארוך יותר, כש"כ 'המשורר' לפני).
מלבב כתב:קו ירוק כתב:מלבב כתב: רק לולא דמיסתפנא לחלוק על הגר״א הייתי שואל הרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שום זכר דזכר אפילו מאור קלוש ביותר לפני 81 דקות מהנץ, אז איך אפשר לומר שאז נקרא עלות השחר, והרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שלוש כוכבים בינונים 17 דקות אחרי השקיעה
כאשר תטריח ותחזור לאחור 230 שנה, תיווכח שרואים כוכבים בינוניים 17 דקות אחר שעגולת השמש שוקעת.
יש פתרון אם קשה לחזור אחורה בזמן, סע לערב קר (שאינו בעל ירח ברבע החודש) להר הנגב, ותראה בחושך של טרום הציוילזציה את ג' כוכבים בינוניים כ-17 דק. אחר השקיעה. (ולפי יחס זה באירופה שהנשף ארוך יותר, כש"כ 'המשורר' לפני).
זאת אומרת שמה שהיה מקובל בכל תפוצות ישראל שלפני כחצי שעה אחרי השקיעה אין כוכבים בינונים זה היה טעות, ורק אתה יודע את האמת בלי לבדוק אותה?
והאם בדקת אם הג׳ כוכבים בינונים האלו יוצאים בכל ימים השוים ב17 דקות אחר השקיעה? או לפעמים קודם ולפעמים יותר מאוחר?
קו ירוק כתב:איך רצת להלכה למעשה מדיון אודות דברי הגר"א.
מעבר לכך כתבת כמשה מפי הגבורה, וכאילו יש איזה מנהג קבוע.
אז מענין לענין שאינו כ"כ קשור לאשכול לגבי מנהגים:
בש"ק לך תשנ"ה סיפר לי הרב משה ורקר ז"ל שהיה מה-3 ילדים הראשונים של שערי חסד, שכשהוא היה צעיר, התפללו מעריב בבית כנסת הגר"א כ-18 דקות אחרי השקיעה, וציין בחיוך ש'היום' התקלקלו ומתפללים אפי' 25 דקות אחרי השקיעה.
סיפר לי רבי יצחק זאב פיש שליט"א, לפני כ-20 שנה, ששאל את הרב דוד הלחמי (ויסברוד) ז"ל, הרב של ביהכ"נ פא"י חיסדא ברח' דסלר בב"ב מהיווסדו, מדוע הם מתפללים ערבית 30 דק. אחרי השקיעה. והשיבו שכשיסדו את ביהכ"נ, הבע"ב רצו לזרז כמה שיותר מוקדם אחרי עמל יום מפרך ואחרי שיעור בין מנחה למעריב, והוא שאל את החזו"א מה לעשות, והשיבו שיתפללו חצי שעה אחר השקיעה.
כלומר החזו"א לא חיכה 40 דק. אלא להידור בלבד ולא כעיקר הדין וכמובן לא למילה. (ולתקן מעט את דבריך, החזו"א חיכה לעולם 40 דק. כי זה הכי מאוחר שיש לפי מה שבחן בבני ברק (שלא היתה אז מזוהמת באור. וזה אומר שבערך בין 32 דק. ל-40 דק. מקסימום, הוא כבר ראה ג' כוכבים בינוניים, משום שזהו הפער בין טבת לתמוז). ובמוצ"ש הוסיף 5 דק. לאחר השבת. כך מעידים הגרנ"ק והגרח"ק. אמנם הגראי"ל והגר"ח גריינימן אמרו שעשה 45 דק. ביום חול ו-50 דק. במוצ"ש. וזה נראה פחות מדויק בעליל (וכך מקובל בפי כולם), כי גם בישיבת פוניבז' שעשו כהוראתו בבנין הגדול מתשי"ג, הגנרטור מחשיך בסעודה שלישית ואור גדול נדלק במוצ"ש בדיוק 45 דק. אחרי השקיעה).
הגר"א עצמו לא מסתפק (ודבריו הם דברי הגמרא כפי שהם). ולדעתו אם יוולד ילד ביום שישי 21 דק. אחר השקיעה ימולו אותו בשבת. ולא נראה שחוששים לגר"ז להרים שבא"י וכו'.
ואעפ"כ אנחנו לא משנים ההלכה. אבל מי שזה נ"מ לו בדרבנן ודאי יש לו על מי לסמוך על אדונינו הגר"א. (ולכן בישיבת פוניב'ז מתפללים מעריב בצומות 20 דק. אחר השקיעה).
אגב, זיהום האור היום לא מאפשר לראות, ויתכן שגם החלשות כוח הראיה אצל בני אדם מלפני 1000 שנה, וכ"ש מזמן חז"ל - כפי שמוכח! ואכ"מ.
קו ירוק כתב:מלבב כתב:קו ירוק כתב:מלבב כתב: רק לולא דמיסתפנא לחלוק על הגר״א הייתי שואל הרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שום זכר דזכר אפילו מאור קלוש ביותר לפני 81 דקות מהנץ, אז איך אפשר לומר שאז נקרא עלות השחר, והרי החוש מכחיש לכל רואה שאין שלוש כוכבים בינונים 17 דקות אחרי השקיעה
כאשר תטריח ותחזור לאחור 230 שנה, תיווכח שרואים כוכבים בינוניים 17 דקות אחר שעגולת השמש שוקעת.
יש פתרון אם קשה לחזור אחורה בזמן, סע לערב קר (שאינו בעל ירח ברבע החודש) להר הנגב, ותראה בחושך של טרום הציוילזציה את ג' כוכבים בינוניים כ-17 דק. אחר השקיעה. (ולפי יחס זה באירופה שהנשף ארוך יותר, כש"כ 'המשורר' לפני).
זאת אומרת שמה שהיה מקובל בכל תפוצות ישראל שלפני כחצי שעה אחרי השקיעה אין כוכבים בינונים זה היה טעות, ורק אתה יודע את האמת בלי לבדוק אותה?
והאם בדקת אם הג׳ כוכבים בינונים האלו יוצאים בכל ימים השוים ב17 דקות אחר השקיעה? או לפעמים קודם ולפעמים יותר מאוחר?
לא ברור לי מה היה מקובל, מסתמא זה מפאת חוסר וודאות - קוצר המשיג ועומק המושג להכיר מה הם כוכבים בינונים. לא עיינתי מה היתה הסיבה לכך. מסתמא עם תחפש בבירור הלכה של הגר"א זילבר זצ"ל תמצא תשובה.
הרי הגמ' אומרת שג' רבעי מיל אחרי השקיעה הוא זמן הראות ג' כוכבים בינונים.
האם הגמרא טעתה חלילה במה שכל תפוצות ישראל החכימו אחר חתימת התלמוד ??
אוצר החכמה כתב:בקיצור במקום להגיד שאתה רוצה להבין מה אומר הגר"א אתה אומר איך הגר"א מעיז להגיד משהו נגד ראשונים?
הוא כנראה יכול להעיז ולומר אע"פ שמלבב ומחשבות חושבים שלא.
העניין הוא שאתם שואלים את השאלה הזאת בכל מיני צורות כל הזמן בפורום. וקיבלתם תשובה ברורה מחברי הפורום. אתם יכולים לחשוב שזו לא תשובה משכנעת אבל לא ברור מה עוד אתם רוצים מאיתנו.
מקדש מלך כתב:קו ירוק כתב:איך רצת להלכה למעשה מדיון אודות דברי הגר"א.
מעבר לכך כתבת כמשה מפי הגבורה, וכאילו יש איזה מנהג קבוע.
אז מענין לענין שאינו כ"כ קשור לאשכול לגבי מנהגים:
בש"ק לך תשנ"ה סיפר לי הרב משה ורקר ז"ל שהיה מה-3 ילדים הראשונים של שערי חסד, שכשהוא היה צעיר, התפללו מעריב בבית כנסת הגר"א כ-18 דקות אחרי השקיעה, וציין בחיוך ש'היום' התקלקלו ומתפללים אפי' 25 דקות אחרי השקיעה.
סיפר לי רבי יצחק זאב פיש שליט"א, לפני כ-20 שנה, ששאל את הרב דוד הלחמי (ויסברוד) ז"ל, הרב של ביהכ"נ פא"י חיסדא ברח' דסלר בב"ב מהיווסדו, מדוע הם מתפללים ערבית 30 דק. אחרי השקיעה. והשיבו שכשיסדו את ביהכ"נ, הבע"ב רצו לזרז כמה שיותר מוקדם אחרי עמל יום מפרך ואחרי שיעור בין מנחה למעריב, והוא שאל את החזו"א מה לעשות, והשיבו שיתפללו חצי שעה אחר השקיעה.
כלומר החזו"א לא חיכה 40 דק. אלא להידור בלבד ולא כעיקר הדין וכמובן לא למילה. (ולתקן מעט את דבריך, החזו"א חיכה לעולם 40 דק. כי זה הכי מאוחר שיש לפי מה שבחן בבני ברק (שלא היתה אז מזוהמת באור. וזה אומר שבערך בין 32 דק. ל-40 דק. מקסימום, הוא כבר ראה ג' כוכבים בינוניים, משום שזהו הפער בין טבת לתמוז). ובמוצ"ש הוסיף 5 דק. לאחר השבת. כך מעידים הגרנ"ק והגרח"ק. אמנם הגראי"ל והגר"ח גריינימן אמרו שעשה 45 דק. ביום חול ו-50 דק. במוצ"ש. וזה נראה פחות מדויק בעליל (וכך מקובל בפי כולם), כי גם בישיבת פוניבז' שעשו כהוראתו בבנין הגדול מתשי"ג, הגנרטור מחשיך בסעודה שלישית ואור גדול נדלק במוצ"ש בדיוק 45 דק. אחרי השקיעה).
הגר"א עצמו לא מסתפק (ודבריו הם דברי הגמרא כפי שהם). ולדעתו אם יוולד ילד ביום שישי 21 דק. אחר השקיעה ימולו אותו בשבת. ולא נראה שחוששים לגר"ז להרים שבא"י וכו'.
ואעפ"כ אנחנו לא משנים ההלכה. אבל מי שזה נ"מ לו בדרבנן ודאי יש לו על מי לסמוך על אדונינו הגר"א. (ולכן בישיבת פוניב'ז מתפללים מעריב בצומות 20 דק. אחר השקיעה).
אגב, זיהום האור היום לא מאפשר לראות, ויתכן שגם החלשות כוח הראיה אצל בני אדם מלפני 1000 שנה, וכ"ש מזמן חז"ל - כפי שמוכח! ואכ"מ.
אני מסופק אם קראת את דבריי.
הדבר הראשון שכתבתי הוא שיטת הרב אלישיב שספק בידינו מתי השקיעה. והוא נקט זאת מעיקר הדין ועל פי שיטת הגר"א. מזה כבודו התעלם.
כל המנהגים שכתבתי יש להם יסוד בהלכה, והסברתי את היסודות. לא עמדתי על המנהגים עצמם כי בהם יש חילוק באמת, ורובם מצד חומרא והידור.
אבל הצד השוה שבהם שלא מקבלים את הגר"א כפשוטו. וזאת משום אחת הסברות ההלכתיות שכתבתי. (ואם דברי הגר"א היו חתוכים וברורים, לא היה טעם להחמיר נגד המפורש בגמרא!).
אכן מנהג ירושלים להקל כפשוטו של הגר"א ורבים המקילים בתעניות בעיקר כדבריהם. (לגבי מעריב אין ראייה, כי יש גם קולא שאפשר מפלג המנחה). אבל אני בכלל לא נכנסתי לפירוט של מנהגים. כבודו הוא זה שנכנס. ומכל מקום המקובל בציבור שאינו מבני ירושלים הוא כהרב אלישיב ודעימיה (חוץ ממעריב ותעניות).
ולגבי מילה. שזה אכן הקובע מעיקר הדין, הכרעת גדולי הפוסקים של דורינו לחכות בסביבות חצי שעה, תעיין בספר אוצר הברית. וזה הדבר היחיד הרלוונטי בדבריך, ולא דייקת בו.
אוצר החכמה כתב:הרב מחשבות
העניין הולך ונהיה גרוע מרגע לרגע.
אם קודם לא קיבלת את זה שהגר"א יכול לחלוק על ראשונים. עתה אתה אומר בערך משהו כזה. שהוא חןלק אני יודע ואין בזה חידוש אבל הגר"א מתבטא בצורה חצופה. אולי מישהו ימציא תירוץ למה הוא עושה את זה.
אני חושב שההתבטאות שלך מאד חצופה.
אוצר החכמה כתב:הרב מחשבות
העניין הולך ונהיה גרוע מרגע לרגע.
אם קודם לא קיבלת את זה שהגר"א יכול לחלוק על ראשונים. עתה אתה אומר בערך משהו כזה. זה שהוא חולק על ראשונים אני יודע ואין בזה חידוש אבל הגר"א מתבטא בצורה חצופה. אולי מישהו ימציא תירוץ למה הוא עושה את זה.
אני חושב שההתבטאות שלך מאד חצופה.
אני דן אותך לכף זכות שכיוון שתקוע בראשכם הרעיון שכל מי שאומר שלא כדעת רבינו תם אינו מבין מימינו לשמאלו והחוש הברור מכחיש אותו והשמש בצהרים מצביעה על זה שהמציאות היא כרבינו תם. דברים שהם כמובן שטויות. אבל לשיטתכם יוצא שהגר"א פשוט מדבר שטויות ואין לך אלא לתרץ שמישהו זייף את דבריו.
רק להבהיר שהדרך הסבירה וההגיונית היא לראות בדבר הזה מחלוקת ככל המחלוקות. וכבכל מחלוקת כל צד חושב שהוא צודק היינו גם התומכים בדעת רבינו תם וגם החולקים. וכבכל מחלוקת יש לכל צד טענות שהוא חושב אותן לחזקות לאין שיעור. והלומדים יודעים שיש שתי שיטות וכל אחד מכיר בשתי השיטות ומותר גם לחשוב שדעה אחת מכרעת יותר.
עוד הערה ניהולית. אם אין מה לחדש בנושא הזה כדאי שיסיימו לדבר עליו לפני שנאלץ לנעול אותו. כיוון שמדובר בנושא תורני נטו שאינו גולש לעניינים אחרים אנחנו מניחים לו להימשך. אבל אנשים כבר מתלוננים על כך שהנושא נראה דיון אובססיבי וחסר תועלת. כך שכדאי להפסיק להסתובב עם אותם טענות שוב ושוב.
מקדש מלך כתב:אני מסופק אם קראת את דבריי.
הדבר הראשון שכתבתי הוא שיטת הרב אלישיב שספק בידינו מתי השקיעה. והוא נקט זאת מעיקר הדין ועל פי שיטת הגר"א. מזה כבודו התעלם.
כל המנהגים שכתבתי יש להם יסוד בהלכה, והסברתי את היסודות. לא עמדתי על המנהגים עצמם כי בהם יש חילוק באמת, ורובם מצד חומרא והידור.
אבל הצד השוה שבהם שלא מקבלים את הגר"א כפשוטו. וזאת משום אחת הסברות ההלכתיות שכתבתי. (ואם דברי הגר"א היו חתוכים וברורים, לא היה טעם להחמיר נגד המפורש בגמרא!).
אכן מנהג ירושלים להקל כפשוטו של הגר"א ורבים המקילים בתעניות בעיקר כדבריהם. (לגבי מעריב אין ראייה, כי יש גם קולא שאפשר מפלג המנחה). אבל אני בכלל לא נכנסתי לפירוט של מנהגים. כבודו הוא זה שנכנס. ומכל מקום המקובל בציבור שאינו מבני ירושלים הוא כהרב אלישיב ודעימיה (חוץ ממעריב ותעניות).
ולגבי מילה. שזה אכן הקובע מעיקר הדין, הכרעת גדולי הפוסקים של דורינו לחכות בסביבות חצי שעה, תעיין בספר אוצר הברית. וזה הדבר היחיד הרלוונטי בדבריך, ולא דייקת בו.
מלבב כתב:הרב אוצר תדון אותו לכף זכות, פשוט שאין הרב מחשבות חשוד בלבקר את רבינו הגדול הגר'א, כוונת הרב מחשבות לומר כמו שכתב החזו"א במקום אחר על דברי ביאור הגר'א שכיון שדבריו מאוד מוקשים בוודאי לא הגר'א כתב אותם, ובדברי יציב כתב שמהדורה הראשונה של ביאור הגר'א כתב כר"ת, ובפרט שבכמה מקומות בביאור הגר'א כתב גם במהדורה שלנו כר"ת.
מלבב כתב:לגבי מנהג ירושלים שמעתי שהגר״ש סלנטר פסק גם לעניין ברית מילה בשבת שנחשב ללילה אחר 17 דקות, ומהמנהג ישראל באירופה אין ראיה שהרי נקטו לעיקר כר״ת.
ובעניין שיטת הרב טוקצינסקי שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה כבר כתבתי למעלה עיין שם.
ובעניין שיטת הגר״ז והרב אלישיב זה שיטה מאוד מחודשת ודחוקה ולא מצינו להם חבר.
מקדש מלך כתב:מלבב כתב:לגבי מנהג ירושלים שמעתי שהגר״ש סלנטר פסק גם לעניין ברית מילה בשבת שנחשב ללילה אחר 17 דקות, ומהמנהג ישראל באירופה אין ראיה שהרי נקטו לעיקר כר״ת.
ובעניין שיטת הרב טוקצינסקי שרבי יוסי מופלג מרבי יהודה כבר כתבתי למעלה עיין שם.
ובעניין שיטת הגר״ז והרב אלישיב זה שיטה מאוד מחודשת ודחוקה ולא מצינו להם חבר.
לגבי מנהג ירושלים אתה צודק, ואני עצמי כתבתי את זה.
לגבי מנהג ישראל באירופה. יש ויש ראיה, כי הם נהגו רבינו תם לפי מנחת כהן , או לפי ההסבר של 'יום ולילה של תורה', ואם כן הצאת הכוכבים הוא אותו צאת הכוכבים. ואמנם אפשר להקשות עליהם קושיות כחול הים, אבל המציאות תישאר אותה מציאות וההיסטוריה תהיה אותה היסטוריה.
ושיטת הגר"ז והרב אלישיב הם רק הסברים לפסק הברור שלא מלים תינוק שנולד פחות מחצי שעה (בערך) אחרי השקיעה. יעויין באוצר הברית בשם גדולי פוסקי דורינו, ולכן לא מתאים לומר שאף אחד לא סובר ככה.
קו ירוק כתב:מקדש מלך כתב:אני מסופק אם קראת את דבריי.
הדבר הראשון שכתבתי הוא שיטת הרב אלישיב שספק בידינו מתי השקיעה. והוא נקט זאת מעיקר הדין ועל פי שיטת הגר"א. מזה כבודו התעלם.
כל המנהגים שכתבתי יש להם יסוד בהלכה, והסברתי את היסודות. לא עמדתי על המנהגים עצמם כי בהם יש חילוק באמת, ורובם מצד חומרא והידור.
אבל הצד השוה שבהם שלא מקבלים את הגר"א כפשוטו. וזאת משום אחת הסברות ההלכתיות שכתבתי. (ואם דברי הגר"א היו חתוכים וברורים, לא היה טעם להחמיר נגד המפורש בגמרא!).
אכן מנהג ירושלים להקל כפשוטו של הגר"א ורבים המקילים בתעניות בעיקר כדבריהם. (לגבי מעריב אין ראייה, כי יש גם קולא שאפשר מפלג המנחה). אבל אני בכלל לא נכנסתי לפירוט של מנהגים. כבודו הוא זה שנכנס. ומכל מקום המקובל בציבור שאינו מבני ירושלים הוא כהרב אלישיב ודעימיה (חוץ ממעריב ותעניות).
ולגבי מילה. שזה אכן הקובע מעיקר הדין, הכרעת גדולי הפוסקים של דורינו לחכות בסביבות חצי שעה, תעיין בספר אוצר הברית. וזה הדבר היחיד הרלוונטי בדבריך, ולא דייקת בו.
'שיטת' הגריש"א. מודה אני שאינני מכיר אותה.
עגולת השמש שנעלמת מעינינו היא שקיעת החמה לפי הגאונים (לאפוקי מר"ת שיש שני שקיעות, ולאפוקי מהיראים שכניסתה בעובי הרקיע היא השקיעה). יש משהו לא ברור עם זה?
לא מקובל לחשוש לדברי הגר"ז על הרי א"י. אלא כ"מ לפי ראות עינינו. כף פוסקים בא"י הלכה למעשה באין חולק (ואף לא חוששים להגרא"ז).
אף אחד לא מצרף את הנושא של הפרש בה"ש בין ר"י לר"י.
דברי הגר"א הם דברי הגמ'. והם אכן פשוטים מאוד. עד כי ממש קשה לקבל דבר אחר (ככל שפוסקים כהגאונים כמובן).
כבר נשפכו כמה חבילי דיו בשביל להבין מה רוצה החזו"א ושאר פוסקים על חצי שעה, כשזה נגד דברי הגמרא להדיא.
מישהו שכתב פעם אמר לי שאולי הסברא כי היות ובעינינו איננו רואים, לכן מחכים, אף שעיקר הדין הוא דברי הגמרא כמו שהכריע הגר"א.
לי זה עדיין לא מתיישב על הלב (אין קשר למה שנוהגים הלכה למעשה בא"י בין 26 ל-34 דק. לגבי ברית מילה למשל. והכל לפלפולא בעלמא.
אוצר החכמה כתב:מלבב כתב:הרב אוצר תדון אותו לכף זכות, פשוט שאין הרב מחשבות חשוד בלבקר את רבינו הגדול הגר'א, כוונת הרב מחשבות לומר כמו שכתב החזו"א במקום אחר על דברי ביאור הגר'א שכיון שדבריו מאוד מוקשים בוודאי לא הגר'א כתב אותם, ובדברי יציב כתב שמהדורה הראשונה של ביאור הגר'א כתב כר"ת, ובפרט שבכמה מקומות בביאור הגר'א כתב גם במהדורה שלנו כר"ת.
לא העתקת את כל דברי. ואני עצמי כתבתי שיש לדון אותו לכף זכות מחמת הטעם הזה.
אבל אינו דומה לדברי החזון איש.
מקדש מלך כתב:אני לא מבין. הרי ברור שכהיום נוקטים רוב הפוסקים בארץ כהגר"א, ומאידך מרחיקים את צאת הכוכבים מעיקר הדין (גם לגבי מילה), אז איך אתה אומר שלא נקטו ככה?
אולי אתה מתכוון שנוקטים לחומרא גם כהגר"א וגם רבינו תם לפי מנחת כהן (או יום ולילה של תורה)? זה גם אפשרות, וכבר כתבתי אותה כמה וכמה פעמים. אבל היא גם כן דחוקה מאוד, כי הרי זה מוכחש מהחוש, אז ההסברים שאני כתבתי טובים יותר להצדיק את הפסק המקובל. בפרט שהרב אלישיב אמר כך להדיא.
מה אתה מתכוון טיקוצ'ינסקי?
מקדש מלך כתב:לא נכון. שיטת טיקוצ'ינסקי יש נגדה הוכחות מראשונים.
ואילו שיטת הרב אלישיב יש הוכחות כמותה.
לדוגמא הגמרא בירושלמי ריש ברכות 'התחיל גלגל חמה לשקוע וכו' חזקתו ביום טבל. שזה הוכחה מצוינת לנהוג היום. כי הירידה מראש הכרמל לוקחת זמן די קצר, ומיד אחרי הטבילה זה כבר בין השמשות (בבלוג של רבי יוסף רוטשטיין הוא טוען שבדק את זה וזה בדיוק כמו המנהג המקובל, בערך 28 דקות, ויוצא שצאת הכוכבים כמו המנהג המקובל, בסביבות 40 דקות, ואם נגיד שהתחיל זה דקות קודם, כשכבר הגלגל נושק למים, הרי זה כמנהגינו כמעט מדויק).
ובכל מקרה רואים שיש שהות בין תחילת השקיעה לבין השמשות.
וגם הגמרא 'אדשימשא אריש דיקלא', שאם נגיד ששקיעה היא כפשוטה ממש, הרי גם רבנן חייבים להדליק אז, ועל כרחך שרבנן יכולים לאחר עוד קמעה.
חוץ מהעובדה הידועה לכל משקיף, שאין שום דרך לדעת את דקת השקיעה, רק היום על פי חישוב מתמטי. ועל כרחך שהם הסתכלו על חשכות מסוימת, ולא על הכדור עצמו.
מה שייך לדבר על סתימת הפוסקים? הרי הגמרא כותבת שקיעה וזה לא ממש (לפי רבינו תם). הפוסקים כותבים ארבע מיל וזה לא ממש (מנחת כהן) וכל השיטות וכל המנהגים מעגלים פינות, ורק על ה7 דקות העלובות של הרב אלישיב יצא הקצף?!
וזה שהשיטה הזו מיישבת את הרבה בעיות שיש על שיטת הגר"א זה אכן מעצבן, אבל לא נורא...
מקדש מלך כתב:הקושיות שהבאתי הם לא רק על שיטת הגאונים (הגר"א) אלא בעיקר על שיטת רבינו תם.
כבר הרמב"ן תמה איך שימשא אריש דיקלא מתאים לרבינו תם. דווקא לגר"א זה יותר מובן.
וגם אדם עומד בראש הר הכרמל לא מסתדר לפי רבינו תם. כי ללכת בדרך קיצור מראש הכרמל עד הים לא לוקח שעה שלמה.
מקדש מלך כתב:ראש הכרמל לא רחוק מהים 3 ורבע קילומטר (זה הזמן של הילוך ג' מיל ורביע) כל אחד יכול לראות בעצמו.
אם כי לא ברור בדיוק איפה מדברים.
הרב אלישיב מסתדר עם הירושלמי (והגר"א פחות) כי הוא נותן עוד זמן שהוא יום ודאי. הוא לא חולק שבין השמשות הוא רק שלושת רבעי מיל, אלא שאיננו יודעים מתי בדיוק הם אותם שלושת רבעי מיל ומספק מחמירים מיד בהיעלמות הכדור.
כלומר יתכן שהשקיעה היא קצת זמן אחרי השקיעה האמיתית.
התחיל הגלגל לשקוע הוא קצת קודם.
וראש הכרמל הוא לא ממש בפיסגה אלא במקום ידוע להם, וממילא יכול לטבול לפני בין השמשות.
מה שאין כן אם נקח את הגר"א ממש כפשוטו.
בכל מקרה, בעיקר העניין כבר מילתי אמורה שצופה בלי חישובי מתמטיקה לא יודע מתי השקיעה. השמש נעלמת 5 דקות קודם. ולכן הם לא ראו כיצד הכדור שוקע אלא חיכו לחשכות מסוימת, וממילא דברי הרב אלישיב ברורים. וזה ההסבר הכי טוב לפסק ההלכה המקובל ונוהג כיום למעשה ברוב הקהילות (לעניין מילה).
לגבי מה ששאלת על הליכת מיל, נראה לי פשוט. הגמרא מדברת על אדם שהולך יום שלם, ובאופן טבעי ההליכה שלו הרבה יותר איטית, ואולי גם עם הפסקות.
כיום יש מחלוקת מרכזית בנושא צאת הכוכבים וזמן תחילת הלילה, אם המדובר ב-18 דקות אחרי השקיעה או בשעה וחצי. אבל מה פשוט יותר מלבדוק את המציאות בשטח מתי נראים הכוכבים בפועל. ולמרבה הפלא המציאות תואמת את הירושלמי (ברכות א,א) שצאת הכוכבים של ר' נחמיה שהיא כחצי מיל (11.25 דקות) מתחילה רק כעבור מהלך מראש הכרמל לים כולל טבילה, ואם המרחק הוא ק"מ ייצא יחד עם הטבילה 28 דקות אחרי השקיעה, דהיינו באמצע בין 2 השיטות הנ"ל. גם הבבלי (שבת לה.) אומר כך אלא שבירושלמי הדברים מבוארים יותר. ובפועל כדי לראות כוכבים הכי מוקדם שאפשר יש למצא מקום חשוך ללא אורות ומצאתי מקום כזה בחוות הנוקדים שליד ערד וראו כוכבים אחרי 5.804 מעלות ואם נחשב את השקיעה האוסטרונומית דהיינו חצי העיגול ייצא כחשבון הנ"ל.
ולענין הגמרא בפסחים (צד.) שיש מהשקיעה עד צאת הכוכבים מהלך ד' מיל ברור ששם אין מדובר לענין הלכה המבואר בשבת הנ"ל, אלא כל הענין שם הוא אוסטרונומי דהיינו הדמדומים שהם באמת שעה וחצי.
מקדש מלך כתב:בדקתי בבלוג שלו, ואכן התבלבלתי. ה28 דקות זה יחד עם בין השמשות. לדבריו מדובר במרחק של קילומטר (איני יודע אם על סמך מפה או הליכה עצמית. מכל מקום למראית העין זה נראה הגיוני).
ולדבריו יוצא הכל 28 דקות. הרבה יותר טוב (אלא שנצטרך לומר שמתחילים לרדת כמה דקות לפני השקיעה, וגם הדרך אולי קצת יותר קצרה. בכל מקרה שום דבר בדברים הללו לא יכול להיות מדוקדק, וגם הרב אלישיב לא אמר כך אלא מספק. אני רק אומר שלפי דבריו הגמרא הרבה יותר מיושבת).
אני מצטטכיום יש מחלוקת מרכזית בנושא צאת הכוכבים וזמן תחילת הלילה, אם המדובר ב-18 דקות אחרי השקיעה או בשעה וחצי. אבל מה פשוט יותר מלבדוק את המציאות בשטח מתי נראים הכוכבים בפועל. ולמרבה הפלא המציאות תואמת את הירושלמי (ברכות א,א) שצאת הכוכבים של ר' נחמיה שהיא כחצי מיל (11.25 דקות) מתחילה רק כעבור מהלך מראש הכרמל לים כולל טבילה, ואם המרחק הוא ק"מ ייצא יחד עם הטבילה 28 דקות אחרי השקיעה, דהיינו באמצע בין 2 השיטות הנ"ל. גם הבבלי (שבת לה.) אומר כך אלא שבירושלמי הדברים מבוארים יותר. ובפועל כדי לראות כוכבים הכי מוקדם שאפשר יש למצא מקום חשוך ללא אורות ומצאתי מקום כזה בחוות הנוקדים שליד ערד וראו כוכבים אחרי 5.804 מעלות ואם נחשב את השקיעה האוסטרונומית דהיינו חצי העיגול ייצא כחשבון הנ"ל.
ולענין הגמרא בפסחים (צד.) שיש מהשקיעה עד צאת הכוכבים מהלך ד' מיל ברור ששם אין מדובר לענין הלכה המבואר בשבת הנ"ל, אלא כל הענין שם הוא אוסטרונומי דהיינו הדמדומים שהם באמת שעה וחצי.
קישור http://yossefrothstein.bloger.co.il/248125/
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים