מתהלך כתב:הגר"א כבר כתב שאם נקבל את ר"ת יש מדינות שאין בהן לילה, וזה טיעון שלו להכריע דלא כהגאונים.
(מלבד זה, כיוון שיש בגמרא סימנים גם ע"פ זמן וגם ע"פ הרקיע וגם ע"פ כוכבים, וכיון שהזמן זה סימן שנוי במחלוקת, והרקיע גם אינו סימן ברור כה"צ, אין לנו אלא הסימן של כוכבים, שהוא דברי התלמוד כפשוטן, בדיוק כמו הסימן של הזמן. ונוראות נפלאתי על מה שמביאים בשם הגרי"ז ש"תורה לא לומדים בחוץ אלא בתוך הגמרא", וכי הסימן של הכוכבים כתוב בגמ' פחות מהסימן של הזמן? וכי השעון הוא פחות "בחוץ" מאשר השמים? והשם יאיר עיניי).
מתהלך כתב:הגר"א כבר כתב שאם נקבל את ר"ת יש מדינות שאין בהן לילה, וזה טיעון שלו להכריע דלא כר"ת.
(מלבד זה, כיוון שיש בגמרא סימנים גם ע"פ זמן וגם ע"פ הרקיע וגם ע"פ כוכבים, וכיון שהזמן זה סימן שנוי במחלוקת, והרקיע גם אינו סימן ברור כה"צ, אין לנו אלא הסימן של כוכבים, שהוא דברי התלמוד כפשוטן, בדיוק כמו הסימן של הזמן. ונוראות נפלאתי על מה שמביאים בשם הגרי"ז ש"תורה לא לומדים בחוץ אלא בתוך הגמרא", וכי הסימן של הכוכבים כתוב בגמ' פחות מהסימן של הזמן? וכי השעון הוא פחות "בחוץ" מאשר השמים? והשם יאיר עיניי).
תוקן בעקבות הודעת הרב אוצה"ח להלן
הכתב והמכתב כתב:אם הראשונים לא הוכיחו את שיטת ר"ת מהכסיף והשווה, רק מסתירת דברי ר"י מפסחים צד. אז כנראה שאפשר להבין שהכסיף והשוה ותחתון קורה בשקיעה ראשונה.
אם כדבריך שלא שייך זאת במציאות בשקיעה ראשונה, אז ר"ת ורמב"ן ורשב"א היו יכולים להוכיח את שיטת ר"ת מגוף הסוגיא.
הכתב והמכתב כתב:אם הראשונים לא הוכיחו את שיטת ר"ת מהכסיף והשווה, רק מסתירת דברי ר"י מפסחים צד. אז כנראה שאפשר להבין שהכסיף והשוה ותחתון קורה בשקיעה ראשונה.
אם כדבריך שלא שייך זאת במציאות בשקיעה ראשונה, אז ר"ת ורמב"ן ורשב"א היו יכולים להוכיח את שיטת ר"ת מגוף הסוגיא.
הכתב והמכתב כתב:ממש לא הזוי
מעיון בראשונים מבואר שההוכחה לר"ת היא מסוגיא דפסחים. עיין תורת האדם לרמב"ן. ואני חוזר ומקשה. למה לא הוכיחו זאת מסימני הכסיף
ביני עמודי גרסי כתב:ברצוני להבהיר מספר דברים:
א 3. ובנוסף יש מקום לעיון גדול על הטענה הזו, שהנה במקומות היותר צפוניים (לא הקטבים אלא כמו פטרבורג) שהיו שם קצת יהודים; אזי נשאל מה יעשה אדם שמגיע לשם? איך ידע מתי יהיה לילה; הרי אין כוכבים? איך יקיים שם המצוות? ויתרה מכך, מה יעשו בקטבים? האם היממה שלו תחשב לארוכה?
.
שומע ומשמיע כתב:מישהו יכול בקיצור לכתוב האם התחדש באשכול הזה משהו משמעותי מעבר לאשכולות הישנים?
עייפתי כבר.
ביני עמודי גרסי כתב:2. הנה אנו רואים שלאורך הדורות כולם הזכירו כדבר פשוט את הד' מיל, ממילא למה שנבחר שלא להתייחס לזה??
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלושה כוכבים קטנים, ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים.
יעקובי כתב:ביני עמודי גרסי כתב:2. הנה אנו רואים שלאורך הדורות כולם הזכירו כדבר פשוט את הד' מיל, ממילא למה שנבחר שלא להתייחס לזה??
כבודו שכח רק דבר אחד. ישנו ספר חשוב, 'שולחן ערוך' שמו, שלא הזכיר כלל וכלל ד' מיל, רק כוכבים. נקודה. וכה דבריו (רצג, ב):צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלושה כוכבים קטנים, ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים.
כאמור, בכל העניין שם לא נזכר ד' מילין כלל, לא בב"י ולא בשו"ע.
והבה"ל על אתר התקשה, מדוע לא התנה השו"ע שיש להמתין שיעור ד' מילין? ולבסוף הביא בשם המנחת כהן, דאף ר"ת (וממילא השו"ע בעקבותיו) מודה דכאשר רואים סימן כוכבים שוב אין להקפיד על שלא נשלם השיעור דד' מילין. זה הכל.
וזו גם התשובה לשאלת ר' מלבב. מדוע לא מחמירים (במוצ"ש) ר"ת? שו"ע מפורש הוא שאין צורך להחמיר במצב של כוכבים!
יעקובי כתב:גם לדעת ר"ת מותר בעיקרון לעשות מלאכה עד ג מיל ורביע. ולזאת כותב המנחת כהן, דאף לר"ת גופיה כשרואים סימן הכוכבים שוב אין להקפיד בשיעור ד' מילין. ומה שנכון לר"ת נכון גם לשו"ע שפסק כר"ת. וזו מסקנת הבה"ל. תירוצו הראשון שם הוא אוקימתא, דרק ביודעים שנשלם השיעור וכו', אך בשו"ע אין זה מפורש כלל. ועל כן, כאמור, משמצא הבה"ל לדברי המנח"כ שביאר את ר"ת, ביאר כך את השו"ע עצמו שפסק כר"ת, והיינו הך.
מחשבות כתב:הכתב והמכתב כתב:ממש לא הזוי
מעיון בראשונים מבואר שההוכחה לר"ת היא מסוגיא דפסחים. עיין תורת האדם לרמב"ן. ואני חוזר ומקשה. למה לא הוכיחו זאת מסימני הכסיף
מי אומר שהרמב"ן לא הוכיח מסימני הכסיף ואעתיק לשונו "וראיתי לר"ת ז"ל.......שהוא ז"ל אומר דמשתשקע החמה דאיתמר הכא שהוא ביהש"מ היינו מסוף שקיעת החמה, כלומר משעה שנשקעה ברקיע והיא עדיין כנגד חלונה, ולפי שלא עברה חלונה ועדיין אינה מהלכת אחורי כיפה פני הרקיע מאדימין כנגד מקומה של חמה, וזהו כל זמן שפני חמה מאדימין דאתמר בגמרא" ובהמשך כתב "והאמור בבמה מדליקין סוף השקיעה שנכנסה ברקיע אלא שפני רקיע מאדימין" ובהמשך הוא מזכיר עוד שלוש פעמים השחיר העליון והשוה לתחתון ושהוא מופלג מעט מזמן צאת הכוכבים והוא ביהש"מ דרבי יוסי
הכתב והמכתב כתב:מחשבות כתב:הכתב והמכתב כתב:ממש לא הזוי
מעיון בראשונים מבואר שההוכחה לר"ת היא מסוגיא דפסחים. עיין תורת האדם לרמב"ן. ואני חוזר ומקשה. למה לא הוכיחו זאת מסימני הכסיף
מי אומר שהרמב"ן לא הוכיח מסימני הכסיף ואעתיק לשונו "וראיתי לר"ת ז"ל.......שהוא ז"ל אומר דמשתשקע החמה דאיתמר הכא שהוא ביהש"מ היינו מסוף שקיעת החמה, כלומר משעה שנשקעה ברקיע והיא עדיין כנגד חלונה, ולפי שלא עברה חלונה ועדיין אינה מהלכת אחורי כיפה פני הרקיע מאדימין כנגד מקומה של חמה, וזהו כל זמן שפני חמה מאדימין דאתמר בגמרא" ובהמשך כתב "והאמור בבמה מדליקין סוף השקיעה שנכנסה ברקיע אלא שפני רקיע מאדימין" ובהמשך הוא מזכיר עוד שלוש פעמים השחיר העליון והשוה לתחתון ושהוא מופלג מעט מזמן צאת הכוכבים והוא ביהש"מ דרבי יוסי
ובכן, המעיין בלשון הרמב"ן יראה ש: א. מעיקרא הבין שהגמרא שבת איירי בשקיעה ראשונה ומשכה 2/3 או 3/4 מיל.
ב. מקשה איך שייך תוס' שבת לפני השקיעה.
ג. מת' כשיטת ר"ת. וכותב שר"ת הוכרח לפרש כן מחמת הגמ' פסחים שמבואר שם שצא"כ הוא ד' מיל אחר השקיעה.
ד. מסיים ששנוי הלשון 'משתשקע' שבשבת ל'משקיעת' שבפסחים מראה פניפ לשיטת ר"ת שבשבת הוא סוף שקיעה
כדי להוכיח שהגמ' שבת מדברת מסוף שקיעה, ישנה ראיה פשוטה ! ש'פני מזרח מאדימים' שייך לומר רק על שעה אחרי השקיעה ולא על דקה. וכן הכסיף. (במקום זה הרמב"ן כותב רק שלשון הגמרא 'משתשקע' מראה פנים לשיטת ר"ת)
אז כנראה שכן שיך לומר שפני מזרח מאדימים והכסיף הכל קורה ב3/4 מיל שלאחר השקיעה, ולכן אי אפשר להוכיח כלום מסימני הגמרא כאחת מהשיטות. ואדרבה, הרמב"ן מסביר את דברי הגמ' של פני מזרח מאדימים וכותב על פי' א"ת ש'לפי פירוש זה וכו'' ומשמע שלולא פי' ר"ת היו מובנים יותר סימני הגמרא
הכתב והמכתב כתב:נכון מאוד.
המציאות היא שאם נחפש אדמומיות ברקיע נמצא אותה מכמה דקות לפני השקיעה וגם לאחריה הרבה זמן.
גם אם נחפש הכספה, נמצא אותה מיד אחרי השקיעהוגם לאחריה עד כ72 דקות. וגם אם נפרש השחיר הכוונה לצבע כהה שנחשב שחור לעומת הבהירות שישנה ברקיע לפני השקיעה.
ועל כן לא שייך לדון מצד סימנים אלו. הלומד כהגאונים ימצא אדמומיות והכספה יחסית ב20 דקות אחרי השקיעה, הלומד כר"ת ימצא אותם ב58-72 דקות. וגם הלומד כמנח"כ ימצא אותם ב40-60.
מדובר בתהליך הדרגתי, לכל הדעות והשיטות. ולכן מי שמנסה ל'הוכיח' כאחת מהשיטות מסימנים אלו טועה, להבנתי
הכתב והמכתב כתב:מאדימים הכוונה אדומים ולא נוטים לשחרות - כהות.
הכתב והמכתב כתב:נכון מאוד.
המציאות היא שאם נחפש אדמומיות ברקיע נמצא אותה מכמה דקות לפני השקיעה וגם לאחריה הרבה זמן.
גם אם נחפש הכספה, נמצא אותה מיד אחרי השקיעהוגם לאחריה עד כ72 דקות. וגם אם נפרש השחיר הכוונה לצבע כהה שנחשב שחור לעומת הבהירות שישנה ברקיע לפני השקיעה.
ועל כן לא שייך לדון מצד סימנים אלו. הלומד כהגאונים ימצא אדמומיות והכספה יחסית ב20 דקות אחרי השקיעה, הלומד כר"ת ימצא אותם ב58-72 דקות. וגם הלומד כמנח"כ ימצא אותם ב40-60.
מדובר בתהליך הדרגתי, לכל הדעות והשיטות. ולכן מי שמנסה ל'הוכיח' כאחת מהשיטות מסימנים אלו טועה, להבנתי
ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:ברצוני להבהיר מספר דברים:
א 3. ובנוסף יש מקום לעיון גדול על הטענה הזו, שהנה במקומות היותר צפוניים (לא הקטבים אלא כמו פטרבורג) שהיו שם קצת יהודים; אזי נשאל מה יעשה אדם שמגיע לשם? איך ידע מתי יהיה לילה; הרי אין כוכבים? איך יקיים שם המצוות? ויתרה מכך, מה יעשו בקטבים? האם היממה שלו תחשב לארוכה?
.
לענ"ד לא קשה להגר"א מכך שיש מקום שאין בו לילה.
הכרעתו היא מכך ש"במדינותינו" אין כחודשיים בשנה אם נפרש שבאר"י השיעור הוא ד מיל.
כלומר שמכך שכלל ישראל בארצות אשכנז לא התנהג כמו בקוטב, על כורחך שהמנהג והמסורת לא כהפירוש של ד מיל בא"י.
מחשבות כתב:הכתב והמכתב כתב:נכון מאוד.
המציאות היא שאם נחפש אדמומיות ברקיע נמצא אותה מכמה דקות לפני השקיעה וגם לאחריה הרבה זמן.
גם אם נחפש הכספה, נמצא אותה מיד אחרי השקיעהוגם לאחריה עד כ72 דקות. וגם אם נפרש השחיר הכוונה לצבע כהה שנחשב שחור לעומת הבהירות שישנה ברקיע לפני השקיעה.
ועל כן לא שייך לדון מצד סימנים אלו. הלומד כהגאונים ימצא אדמומיות והכספה יחסית ב20 דקות אחרי השקיעה, הלומד כר"ת ימצא אותם ב58-72 דקות. וגם הלומד כמנח"כ ימצא אותם ב40-60.
מדובר בתהליך הדרגתי, לכל הדעות והשיטות. ולכן מי שמנסה ל'הוכיח' כאחת מהשיטות מסימנים אלו טועה, להבנתי
לדבריך כל ענין ההכספה הוא כלל לא סימן ואפשר להטותו ככל שירצו, ובתקוה שאין מישהוא שמסכים להבנה כזו בגמ', אבל איך תפרש את ההמשך בגמ' הכסיף העליון והשוה לתחתון, המילה השוה לכאורה לא סובלת שני פירושים וההגדרה השוה עליון לתחתון פירושו גוון אחיד ובמציאות אין גוון אחיד עליון ותחתון אלא בחשיכה מוחלטת
מלבב כתב:ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:ברצוני להבהיר מספר דברים:
א 3. ובנוסף יש מקום לעיון גדול על הטענה הזו, שהנה במקומות היותר צפוניים (לא הקטבים אלא כמו פטרבורג) שהיו שם קצת יהודים; אזי נשאל מה יעשה אדם שמגיע לשם? איך ידע מתי יהיה לילה; הרי אין כוכבים? איך יקיים שם המצוות? ויתרה מכך, מה יעשו בקטבים? האם היממה שלו תחשב לארוכה?
.
לענ"ד לא קשה להגר"א מכך שיש מקום שאין בו לילה.
הכרעתו היא מכך ש"במדינותינו" אין כחודשיים בשנה אם נפרש שבאר"י השיעור הוא ד מיל.
כלומר שמכך שכלל ישראל בארצות אשכנז לא התנהג כמו בקוטב, על כורחך שהמנהג והמסורת לא כהפירוש של ד מיל בא"י.
לא יתכן, שהרי הגר'א לא בא להגיד פשט חדש בר"ת כמו אנשי השיטה המגוחכת, רק בא לחלוק על ר"ת, אז איך מוכיח מהמנהג שהרי ברור שנקטו תמיד כר"ת שהרי עשו מלאכות אחרי השקיעה.
ידידיה כתב:מלבב כתב:ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:ברצוני להבהיר מספר דברים:
א 3. ובנוסף יש מקום לעיון גדול על הטענה הזו, שהנה במקומות היותר צפוניים (לא הקטבים אלא כמו פטרבורג) שהיו שם קצת יהודים; אזי נשאל מה יעשה אדם שמגיע לשם? איך ידע מתי יהיה לילה; הרי אין כוכבים? איך יקיים שם המצוות? ויתרה מכך, מה יעשו בקטבים? האם היממה שלו תחשב לארוכה?
.
לענ"ד לא קשה להגר"א מכך שיש מקום שאין בו לילה.
הכרעתו היא מכך ש"במדינותינו" אין כחודשיים בשנה אם נפרש שבאר"י השיעור הוא ד מיל.
כלומר שמכך שכלל ישראל בארצות אשכנז לא התנהג כמו בקוטב, על כורחך שהמנהג והמסורת לא כהפירוש של ד מיל בא"י.
לא יתכן, שהרי הגר'א לא בא להגיד פשט חדש בר"ת כמו אנשי השיטה המגוחכת, רק בא לחלוק על ר"ת, אז איך מוכיח מהמנהג שהרי ברור שנקטו תמיד כר"ת שהרי עשו מלאכות אחרי השקיעה.
המנהג בפועל לא היה כרבנו תם.
(לפי חשבון מצב החושך )
זו עובדה.
ידידיה כתב:ביני עמודי גרסי כתב:ברצוני להבהיר מספר דברים:
א 3. ובנוסף יש מקום לעיון גדול על הטענה הזו, שהנה במקומות היותר צפוניים (לא הקטבים אלא כמו פטרבורג) שהיו שם קצת יהודים; אזי נשאל מה יעשה אדם שמגיע לשם? איך ידע מתי יהיה לילה; הרי אין כוכבים? איך יקיים שם המצוות? ויתרה מכך, מה יעשו בקטבים? האם היממה שלו תחשב לארוכה?
.
לענ"ד לא קשה להגר"א מכך שיש מקום שאין בו לילה.
הכרעתו היא מכך ש"במדינותינו" אין כחודשיים בשנה אם נפרש שבאר"י השיעור הוא ד מיל.
כלומר שמכך שכלל ישראל בארצות אשכנז לא התנהג כמו בקוטב, על כורחך שהמנהג והמסורת לא כהפירוש של ד מיל בא"י.
מקדש מלך כתב:הרב ביני עמודי, כדי שנבין טוב יותר איזו הבנה כת"ר בא לשווק, נא יחכים אותנו ויאמר אותה בפירוש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 108 אורחים