ישא ברכה כתב:ראיתי פסק של ר' ניסים פוסק . .
לבי במערב כתב:ישא ברכה כתב:ראיתי פסק של ר' ניסים פוסק . .
לאיזה "ר' ניסים" כוונת כת"ר?
יראה- שלם כתב:לגבי בניית סוכה ברה"ר מובא בבני יששכר טעם ע"ז.
ראה רמ”א סי’ תרלז סעי’ ג ובמגן אברהם שם שיש להמנע מעשיית סוכה ברשות הרבים, אולם, בבגדי ישע שם ועוד אחרונים כתבו, שכיון שאינו עושה שם בנין קבע אם אין אנשים שמוחים בידו אין בכך בעיה, וכ”כ באחיעזר ח”ב סי’ מז, ותמה על דברי המגן אברהם שחשש בזה לגזל עכו”ם, שהרי שיטת היראים שגזל עכו”ם מותר ורק אינו לכם, ובסוכה לא בעינן לכם. בפרי מגדים שם כתב שאם שר העיר מרשה להציב סוכות ברשות הרבים אין בכך איסור, וכן הסכימו במקור חיים וביכורי יעקב שם, ועל זה סומכים כיום בכל מקום בארץ ישראל.
אבל מה נעשה במה דאיתא בד"מ בשם הירושלמי והעתיקו הגר"א בביאורו, גמליאל זווגא עבד ליה מטללתא בשוקא, עבר רשב"ל א"ל מאן שרי לך, וביאר הא"ז דע"כ לא הכשירו רבנן במסכך בר"ה אלא בדיעבד אבל לא לכתחלה, ואפשר לומר דדוקא בשוקא במקום שמצוי עוברים ושבים ומפסיק עליהם הדרך, אבל לא במי שמסכך בצדי ר"ה סמוך לפתח ביתו. וכעין זה העתקתי בפנים מתשובת שואל ומשיב.
אח"כ מצאתי בבכורי יעקב שמיקל בזה לגמרי, ומטעם אחר... וע"ש שדעתו דא"צ ליטול רשות בפירוש ע"ז משר העיר, דמסתמא נתון לו מדלא מוחין בידו, ולכן שפיר יכול לברך ע"ש. סוף דבר הנוהגים להקל בזה אין למחות בידן כי רבו המתירין.
ישא ברכה כתב:ואולי כוונתו משום שכך מנהג בני אדם שבחג הסוכות אפשר להוציא סוכה גם בצורות שקצת מפריע לשכנים. ויש לדון בדבר זה מצד הדין.
בינוני כתב:יראה- שלם כתב:לגבי בניית סוכה ברה"ר מובא בבני יששכר טעם ע"ז.
לעניין סוכה ברה"ר יש ע"ז נידון גם בפוסקים, ונראה שהיה פשיטא להם שישראל אין בדעתם שלא למחול.
מצוטט מאתר דין:ראה רמ”א סי’ תרלז סעי’ ג ובמגן אברהם שם שיש להמנע מעשיית סוכה ברשות הרבים, אולם, בבגדי ישע שם ועוד אחרונים כתבו, שכיון שאינו עושה שם בנין קבע אם אין אנשים שמוחים בידו אין בכך בעיה, וכ”כ באחיעזר ח”ב סי’ מז, ותמה על דברי המגן אברהם שחשש בזה לגזל עכו”ם, שהרי שיטת היראים שגזל עכו”ם מותר ורק אינו לכם, ובסוכה לא בעינן לכם. בפרי מגדים שם כתב שאם שר העיר מרשה להציב סוכות ברשות הרבים אין בכך איסור, וכן הסכימו במקור חיים וביכורי יעקב שם, ועל זה סומכים כיום בכל מקום בארץ ישראל.
וז"ל הביאור הלכה שם:אבל מה נעשה במה דאיתא בד"מ בשם הירושלמי והעתיקו הגר"א בביאורו, גמליאל זווגא עבד ליה מטללתא בשוקא, עבר רשב"ל א"ל מאן שרי לך, וביאר הא"ז דע"כ לא הכשירו רבנן במסכך בר"ה אלא בדיעבד אבל לא לכתחלה, ואפשר לומר דדוקא בשוקא במקום שמצוי עוברים ושבים ומפסיק עליהם הדרך, אבל לא במי שמסכך בצדי ר"ה סמוך לפתח ביתו. וכעין זה העתקתי בפנים מתשובת שואל ומשיב.
אח"כ מצאתי בבכורי יעקב שמיקל בזה לגמרי, ומטעם אחר... וע"ש שדעתו דא"צ ליטול רשות בפירוש ע"ז משר העיר, דמסתמא נתון לו מדלא מוחין בידו, ולכן שפיר יכול לברך ע"ש. סוף דבר הנוהגים להקל בזה אין למחות בידן כי רבו המתירין.
ואולי מכאן תשובה גם לזה:ישא ברכה כתב:ואולי כוונתו משום שכך מנהג בני אדם שבחג הסוכות אפשר להוציא סוכה גם בצורות שקצת מפריע לשכנים. ויש לדון בדבר זה מצד הדין.
הרואה כתב:אתמול בלילה חסידות סמוכה לביתי עשתה חגיגות עד שעה מאוחרת בלילה (כמעט אף אחד לא השתתף שם, אבל הווליום החריש את כל הרחוב), הסתפקתי אם אני מצטער לישון בסוכה, בסוף התקשרתי למשטרה, ואחרי 3 דקות נהיה שקט.
מה היינו עושים בלי הציוינים...
אוהב עמו כתב:באחד מקבצי היכלא יש מאמר של הגרי"מ רובין מהר נוף האם סוכה הסמוכה למקום שחוגגים בו שמחת בית השואבה נחשבת כראוייה לשינה וכשרה או לא
עמקן כתב:אני מחפש מקור למנהג ותיקין אצלנו שכשמגיע סוכות חו"מ יוצא לחפושה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 295 אורחים