פורום אוצר החכמה

זאב ערבות כתב:בציטוט המובא בספר אז ישיר כתוב שהחזו"א יכול לקבוע איזה ניתוח יצליח ואיזה לא יצליח... והוא שולט בכל הטבע. בספר כאיל תערוג מובא ששאלו את החזו"א אם לנתח או לא ואמר לנתח ואח"כ מת (המנותח), האין זו סתירה?
ודאי שלא בכל מקום צריך לעזור אז מדוע כותבים דברים כאלה בספרים. ובנוגע לרופאים הלא מובא שם ששולט בטבע אז לא משנה איזה תרופה לוקחים היא תעזור אם אמר לקחת אותה כמו מי שאמר לשמן שיבער...

זקני דרום כתב:

זאב ערבות כתב:בציטוט המובא בספר אז ישיר כתוב שהחזו"א יכול לקבוע איזה ניתוח יצליח ואיזה לא יצליח... והוא שולט בכל הטבע. בספר כאיל תערוג מובא ששאלו את החזו"א אם לנתח או לא ואמר לנתח ואח"כ מת (המנותח), האין זו סתירה?
ודאי שלא בכל מקום צריך לעזור אז מדוע כותבים דברים כאלה בספרים. ובנוגע לרופאים הלא מובא שם ששולט בטבע אז לא משנה איזה תרופה לוקחים היא תעזור אם אמר לקחת אותה כמו מי שאמר לשמן שיבער...

אם אתה שואל למה כותבים בספרים דברים כאלו . נו זאת לא שאלה לי יש שאלות קשות יותר למה מדפיסים ספרים שלמים וגוזמים עצים באמזונאס ולמה מחלקים עלונים שמודפסים על נייר כרומו יקר ללא שום תועלת חוץ מבעלי הדפוס וכן ע"ז הדרך
אך אם לדין יש תשובה שבלעדי הכח אז הענין של הטיפול בכלל לא בפרשה אך כשהחזו"א קובע כעת זה נכלל בכלל הניתוח שיכול להועיל . ופשוט.

הרע במיעוטו כתב:התייחסותו של הגרא"ז כנראה אינה לכח הסגולי של ברכתו כי אם לשכל ישר.
ויש עירבובי' בנושא זה.

ידידיה כתב:לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.

ידידיה כתב:אף אחד לא הלך לחזון אי"ש עם חולה שלא ידועה מחלתו כדי שהחזו"א יאבחן מה יש לו.
מהיכן לקחתם שהיה כזה דבר?

היו הולכים להתייעץ לאחר הוראת הרופא.

לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.


כמו כן היכיר החזו"א לא מעט את מפת הרופאים של זמנו, וידע על הרבה רופאים מהם נקודות החולשה והחוזק שלהם.
כעין מה שעסקו בייעוץ בזר אחריו אחייניו לבית גריינמן.

מעבר לזה כנראה שיש ברפואה עוד משהו חוש כלשהו שיש רופאים שזכו לו ויש שלא, והוא כמובן בא לידי ביטוי רק כשיש בסיס של ידע לרפואה.
לחזוא לפי המסופר, היה את זה
וזה מה שגרם לו לשלוח את הילד ברל פוברסקי לבית חולים בעיצומו של ראש השנה.

זאב ערבות כתב:

ידידיה כתב:אף אחד לא הלך לחזון אי"ש עם חולה שלא ידועה מחלתו כדי שהחזו"א יאבחן מה יש לו.
מהיכן לקחתם שהיה כזה דבר?

היו הולכים להתייעץ לאחר הוראת הרופא.

לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.


כמו כן היכיר החזו"א לא מעט את מפת הרופאים של זמנו, וידע על הרבה רופאים מהם נקודות החולשה והחוזק שלהם.
כעין מה שעסקו בייעוץ בזר אחריו אחייניו לבית גריינמן.

מעבר לזה כנראה שיש ברפואה עוד משהו חוש כלשהו שיש רופאים שזכו לו ויש שלא, והוא כמובן בא לידי ביטוי רק כשיש בסיס של ידע לרפואה.
לחזוא לפי המסופר, היה את זה
וזה מה שגרם לו לשלוח את הילד ברל פוברסקי לבית חולים בעיצומו של ראש השנה.

מה שאתה כותב זה השערות בלי סוף. מאין לך באיזה שלב הלכו להתיעץ? הלא מסופר על הרבה גדולים שהלכו להתיעץ אתם לפני שהלכו לרופא..

זאב ערבות כתב:

ידידיה כתב:אף אחד לא הלך לחזון אי"ש עם חולה שלא ידועה מחלתו כדי שהחזו"א יאבחן מה יש לו.
מהיכן לקחתם שהיה כזה דבר?

היו הולכים להתייעץ לאחר הוראת הרופא.

לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.


כמו כן היכיר החזו"א לא מעט את מפת הרופאים של זמנו, וידע על הרבה רופאים מהם נקודות החולשה והחוזק שלהם.
כעין מה שעסקו בייעוץ בזר אחריו אחייניו לבית גריינמן.

מעבר לזה כנראה שיש ברפואה עוד משהו חוש כלשהו שיש רופאים שזכו לו ויש שלא, והוא כמובן בא לידי ביטוי רק כשיש בסיס של ידע לרפואה.
לחזוא לפי המסופר, היה את זה
וזה מה שגרם לו לשלוח את הילד ברל פוברסקי לבית חולים בעיצומו של ראש השנה.

מה שאתה כותב זה השערות בלי סוף. מאין לך באיזה שלב הלכו להתיעץ? הלא מסופר על הרבה גדולים שהלכו להתיעץ אתם לפני שהלכו לרופא. אך נניח כדבריך שהלכו אחרי, האם הלכו לקבל ברכה או דעה שניה אם ראוי לעשות ניתוח או לא. אם הלכו לברכה ניחא אך אם הלכו ליעוץ רפואי אתה כותב שהיה לו קצת ידע רפואי, האם על קצת ידע רפואי יש לסמוך? ואם תאמר שהכיר את הרופאים מי מומחה ומי לא, איש אינו יודע ממי יתרפא וזה אחד הנעלמים ברפואה והוכיח העובדה שהבאתי באשכול זה מרב שטיינמן שהחולה מת מהניתוח. עכשיו יבואו החכמולוגים שהיה טריפה והיה צריך למות בין כה וכה.
אח"כ אתה כותב שיש לכמה רופאים מן חוש ברפואה שלמדו ושגם לחזון איש יש, אך החזון איש לדברך ידע רק קצת רפואה. אמנם מספרים על הרבה גדולים שהביעו את דעתם בעניני רפואה לאלו שבאו לשאול אותם וזו שאלתי, אם חוש או בלי, מה לרבנים להתערב בעניני רפואה ולהחליט עבור אנשים אם יזכו לעבור את הניתוח בשלום או לא ולא משנה מה גדולתם.

זאב ערבות כתב:

ידידיה כתב:אף אחד לא הלך לחזון אי"ש עם חולה שלא ידועה מחלתו כדי שהחזו"א יאבחן מה יש לו.
מהיכן לקחתם שהיה כזה דבר?

היו הולכים להתייעץ לאחר הוראת הרופא.

לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.


כמו כן היכיר החזו"א לא מעט את מפת הרופאים של זמנו, וידע על הרבה רופאים מהם נקודות החולשה והחוזק שלהם.
כעין מה שעסקו בייעוץ בזר אחריו אחייניו לבית גריינמן.

מעבר לזה כנראה שיש ברפואה עוד משהו חוש כלשהו שיש רופאים שזכו לו ויש שלא, והוא כמובן בא לידי ביטוי רק כשיש בסיס של ידע לרפואה.
לחזוא לפי המסופר, היה את זה
וזה מה שגרם לו לשלוח את הילד ברל פוברסקי לבית חולים בעיצומו של ראש השנה.

מה שאתה כותב זה השערות בלי סוף. מאין לך באיזה שלב הלכו להתיעץ? הלא מסופר על הרבה גדולים שהלכו להתיעץ אתם לפני שהלכו לרופא. אך נניח כדבריך שהלכו אחרי, האם הלכו לקבל ברכה או דעה שניה אם ראוי לעשות ניתוח או לא. אם הלכו לברכה ניחא אך אם הלכו ליעוץ רפואי אתה כותב שהיה לו קצת ידע רפואי, האם על קצת ידע רפואי יש לסמוך? ואם תאמר שהכיר את הרופאים מי מומחה ומי לא, איש אינו יודע ממי יתרפא וזה אחד הנעלמים ברפואה והוכיח העובדה שהבאתי באשכול זה מרב שטיינמן שהחולה מת מהניתוח. עכשיו יבואו החכמולוגים שהיה טריפה והיה צריך למות בין כה וכה.
אח"כ אתה כותב שיש לכמה רופאים מן חוש ברפואה שלמדו ושגם לחזון איש יש, אך החזון איש לדברך ידע רק קצת רפואה. אמנם מספרים על הרבה גדולים שהביעו את דעתם בעניני רפואה לאלו שבאו לשאול אותם וזו שאלתי, אם חוש או בלי, מה לרבנים להתערב בעניני רפואה ולהחליט

ידידיה כתב:

זאב ערבות כתב:

ידידיה כתב:אף אחד לא הלך לחזון אי"ש עם חולה שלא ידועה מחלתו כדי שהחזו"א יאבחן מה יש לו.
מהיכן לקחתם שהיה כזה דבר?

היו הולכים להתייעץ לאחר הוראת הרופא.

לחזו"א היה כנראה קצת ידע ברפואה, אולי הוא למד זאת בתור חולה ל"ע עשרות שנים, מכל מקום היה לו ידע שהספיק להבין כי מחלה פלונית בריאות היא היא הטריפה הנדונה בין הפוסקים ולכאן כדאי להשאה במקומו של הפוסק שאינה טריפה.


כמו כן היכיר החזו"א לא מעט את מפת הרופאים של זמנו, וידע על הרבה רופאים מהם נקודות החולשה והחוזק שלהם.
כעין מה שעסקו בייעוץ בזר אחריו אחייניו לבית גריינמן.

מעבר לזה כנראה שיש ברפואה עוד משהו חוש כלשהו שיש רופאים שזכו לו ויש שלא, והוא כמובן בא לידי ביטוי רק כשיש בסיס של ידע לרפואה.
לחזוא לפי המסופר, היה את זה
וזה מה שגרם לו לשלוח את הילד ברל פוברסקי לבית חולים בעיצומו של ראש השנה.

מה שאתה כותב זה השערות בלי סוף. מאין לך באיזה שלב הלכו להתיעץ? הלא מסופר על הרבה גדולים שהלכו להתיעץ אתם לפני שהלכו לרופא. אך נניח כדבריך שהלכו אחרי, האם הלכו לקבל ברכה או דעה שניה אם ראוי לעשות ניתוח או לא. אם הלכו לברכה ניחא אך אם הלכו ליעוץ רפואי אתה כותב שהיה לו קצת ידע רפואי, האם על קצת ידע רפואי יש לסמוך? ואם תאמר שהכיר את הרופאים מי מומחה ומי לא, איש אינו יודע ממי יתרפא וזה אחד הנעלמים ברפואה והוכיח העובדה שהבאתי באשכול זה מרב שטיינמן שהחולה מת מהניתוח. עכשיו יבואו החכמולוגים שהיה טריפה והיה צריך למות בין כה וכה.
אח"כ אתה כותב שיש לכמה רופאים מן חוש ברפואה שלמדו ושגם לחזון איש יש, אך החזון איש לדברך ידע רק קצת רפואה. אמנם מספרים על הרבה גדולים שהביעו את דעתם בעניני רפואה לאלו שבאו לשאול אותם וזו שאלתי, אם חוש או בלי, מה לרבנים להתערב בעניני רפואה ולהחליט עבור אנשים אם יזכו לעבור את הניתוח בשלום או לא ולא משנה מה גדולתם.

צודק לגמרי.
ואכן הגדולים שאנכי שאלתי תמיד אמרו לי לשמוע בקול הרופאים, ופשוט הוא.
כמובן שברכה מבקשים, וכמאמר חז"ל למי שיש לו חולב בביתו ל"ע.

כמובן שיש מצבי ספק שהרופא מניח לפני החולה את ההחלטה, ואז טבעי לשאול דעת תורה.

יש כמה גדולים בני זמנינו שמספרים עליהם הרבה שהורו לא לשמוע בקול הרופאים גם במקום סכנה ממש, ובין הרביים החסידייים זה נפוץ ביותר.
אלו ששומעים בקולם אין זה מחמת שסבורים שהם יודעים ברפואה יותר טוב מן הרופא, אלא מאמינים שרוח הקדש מדברת מפי הרב

ואין כאן נידון לסברא.

קראקובער כתב:זה וודאי לא גרע מרפואה אלטרנטיבית/משלימה.

קראקובער כתב:מענין לענין:
שו"ת שבט הלוי חלק י סימן יג: וזה לי קרוב לחמשים שנה שכבר הייתי פה רב בסביבה, והייתי מאד מקושר עם מרן החזון איש זי"ע, בקרתי אז את הגאון האמיתי בעל אבן האזל הגרא"ז מלצר זצלה"ה והוא ידע על הקשרים שלי עם החזון איש ומאחר ששמע ממני כמה דברים אמר לי בהתפעלות, וז"ל, החזון איש פוסק דיני נפשות ברגעים (אם כן לנתח או לא, וכיו"ב) והפלא אמר שיותר מתשעים אחוז זוכה לכיון האמת והצלחה, עכ"ל.

אפרקסתא דעניא כתב:ידוע הסיפור על ר' ירוחם, ששלח שני בחורים לניתוח, ואמר להם שיעשו דווקא אצל רופא פלוני. אחד עשה כדבריו והנתוח הצליח, והשני שמע לצוות הרפואי שהיה שם, ועשה את הנתוח אצל רופא אחר, ומת.

חצי שנה אח"כ היה ר' ירוחם מזכיר בכל שיחה את העניין, ואומר: ראו כמה חשוב לציית גם כשלא מבינים!

דודי צח כתב:העיד לי יהודי נאמן, אשר דודתו תושבת פתח-תקוה סיפרה לו, כי החזון איש התארח בביתם למשך מספר שבועות, בילדותה, כדי לנוח כנראה.

הוא היה מבקש מהבנות, ספרי לימוד של אנטומיה רפואית, ספרים הנלמדים בבתי ספר, והיה שקוע בהם הרבה.

בכך אנו מסיקים, כי הידע הרפואי לא 'ירד אליו מן השמים', מאידך הוא לא היה בעל תוארים, והוא קרא בסה"כ חוברות בהתעניינות - אך כנראה בגודל הבנתו העמוקה, ואולי גם רוח הקודש ששרתה עליו, הבין מתוך הדברים הללו את סודות הרפואה ברמה גבוהה של ממש.

*
נשאל לעיל אם היו מתייעצים איתו גם כתחליף לרופא. ואני שמעתי מכלי ראשון מיהודי (ירושלמי) שכמדומה חי איתנו, שבילדותו כאבה לו הבטן מאוד, ואביו שהיה מקורב אל החזון איש, לקח אותו לחזו"א. והוא נכנס לחדר והרים את החולצה של הילד, ולחץ כמה לחיצות פה ושם, ופסק לו כי יש לו בעיה עם הטחול וכו'.
כלומר ממש הנהגה של 'רופא משפחה' מצוי, אם כי בלי בדיקות וטסטים.

גם הנהגה זו מראה כי לא ענה תשובות שמיימיות בעלמא, אלא הכל מתוך בקיאות מסוימת בחכמת הרפואה.
למרות שפשוט וברור, שהוא לא עשה תוארים בעניין, ולימודי החוברות הנ"ל אינם מגיעים ללימודיו של רופא משפחה רגיל, והוא התערב בדברים מסובכים לאין שיעור. אך כנראה צריך לומר כנ"ל, שהיתה לו תערובת של ידיעות רפואיות פלוס הבנת הדברים ברוח קדשו ששרתה עליו.

זאב ערבות כתב:ידוע על הרבה מגדולי ישראל שעיינו בספרי חכמה בשעה שאסור ללמוד כגון הגר"א שהיה בקי בחכמות וכתב ספר בחכמת המתמטיקה.

יוצא פוניבז' כתב:

ישורון יא.JPG

בתבונה כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

ישורון יא.JPG

מתוך תשובת נוירוכירורג על השרטוט הנ"ל

אני לא מזהה את הדבר הזה. זה בוודאי לא איור מתאים למח.
אין גישה שניתנת להסבר בשרטוט בודד. גם אין דבר כזה הגישה דו מימדית למח, הכל בתלת מימד.
מתקשה להאמין שאדם כל כך חכם כמו החזו"א לא מכיר במגבלות הידע שלו. זה מצריך תחקור נוסף.

בתבונה כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

ישורון יא.JPG

מתוך תשובת נוירוכירורג על השרטוט הנ"ל

אני לא מזהה את הדבר הזה. זה בוודאי לא איור מתאים למח.
אין גישה שניתנת להסבר בשרטוט בודד. גם אין דבר כזה הגישה דו מימדית למח, הכל בתלת מימד.
מתקשה להאמין שאדם כל כך חכם כמו החזו"א לא מכיר במגבלות הידע שלו. זה מצריך תחקור נוסף.

בתבונה כתב:

יוצא פוניבז' כתב:

ישורון יא.JPG

מתוך תשובת נוירוכירורג על השרטוט הנ"ל

אני לא מזהה את הדבר הזה. זה בוודאי לא איור מתאים למח.
אין גישה שניתנת להסבר בשרטוט בודד. גם אין דבר כזה הגישה דו מימדית למח, הכל בתלת מימד.
מתקשה להאמין שאדם כל כך חכם כמו החזו"א לא מכיר במגבלות הידע שלו. זה מצריך תחקור נוסף.

חיים שאול כתב:זה לא מקצוע אחר, אלא נוירולוג שהתמחה גם בניתוח, אבל זה ממש לא משנה לעצם העניין