פורום אוצר החכמה

בעקבות הסיפור שהבאתי (באשכול בדידי הווה עובדה) עם הגרמ"פ (ולא משנה כעת איזה נוסח) שאמר שבשעת לימודו כח התורה מגן על יהודי הסביבה, מישהוא העלה הצעה לפתוח אשכול בנושא הכח הסגולי של התורה לשמירה והמסתעף. אמנם החידוש בסיפור הוא שכח התורה מגן לא רק על לומדי התורה, אלא אף על תושבי השכונה שלא לומדים באותה עת. הבאתי שם כמה דוגמאות וכאן ניתן להוסיף שמספרים על החזון איש בווילנא שעבר בין קבוצת חיילים שהיו אמורים להכות בו ברוביהם ולא נפגע, ומן הסתם שבאותה עת היה שקוע במחשבתו בלימודו, וכן מסופר על הסטייפלר שכשהיה בסיביר סבל סבל נוראי אך שרד את הנסיונות כיוון שכל הלימוד שהגה בה שמר עליו וכן מסןפר על הבריסקר רב שהלך ברחובות ירושלים ולא פחד מהפגזים וכו' וכו'.
בשלב זה אני שואל, האם מותר לסמוך על כך? האין זה כמו להעמיד את הקב"ה בנסיון? ושאלה נוספת, האם כשת"ח נפגע (פה אנו מדברים לא במחלות וכדומה אלא בפגיעה מאנשים אחרים הרוצים להזיק או מפגעים כגון תאונות וכדומה) האם זה כיוון שבאותו זמן עסקו בענינים אחרים ונתן פתח לשטן להזיקו? אפשר לבדוק את הדבר, למשל, האם הפיגוע הנוראי בישיבת מרכז הרב, היה בשעת הסדרים או בשעת פגרת הצהריים וכדומה, או הטבח בחברון לפני קום המדינה שבו נטבחו הרבה ת"ח.

בעז"ה

כמובן יש את הגמרא בב"ב שרבנן לא צריכי נטירותא, אמנם גם שם מדובר על הת"ח עצמם שאינם צריכים שמירה, ולא על סביבתם. ובאמת הגמ' הזו צריכה ביאור שהרי ברור שת"ח לא יכול לסמוך על הנס כמו שמבואר בתנ"ך ובתלמוד אלא אם כן הוא אדם גדול מאד כרבי חנינא בן דוסא שהקב"ה עשה לו ניסים גלויים, ומה פתאום לענין שמירה אינו צריך בהשתדלות. (וברור שכל ת"ח לפי מדריגת האמונה שלו, צריך לעשות את ההשתלדות המתאימה לו). ואולי שם זו חשש מועט, ואינו מדיני סכנת נפשות אלא מתקנות העיר לתוספת שמירה, ומצד חיוב ההשתדלות הראוי לתלמיד חכם אינם צריכים להשתדל. וכמובן לא שההשתדלות מועיל אלא שההשתלדות גזירה, והכל מהקב"ה, אין עוד מלבדו.

לגבי החזו"א אני לא יודע מי אמר שזה קשור לכח התורה, אולי זה קשור לעוצם אמונתו בבורא עולם, שהרי אדם כפי מדריגת האמונה שלו רשאי למעט בהשתלדות, עד כמעט למינימום, שאי"ז נס גמור. וכן הגרי"ז אולי היה הדבר משום אמונתו. אינני שולל, כי קטן אני להשי את מעלת התורה ורום סולתה, אבל לכאורה לא בהכרח שזה קשור לתלמוד תורה, אלא לדביקות ואמונה בבורא העולם.

[כתובות עז, ב]

מכריז רבי יוחנן הזהרו מזבובי של בעלי ראתן רבי זירא לא הוה יתיב בזיקיה רבי אלעזר לא עייל באהליה רבי אמי ורבי אסי לא הוו אכלי מביעי דההיא מבואה ריב"ל מיכרך בהו ועסיק בתורה אמר {משלי ה-יט} אילת אהבים ויעלת חן אם חן מעלה על לומדיה אגוני לא מגנא

זאב ערבות כתב:וכאן ניתן להוסיף שמספרים על החזון איש בווילנא שעבר בין קבוצת חיילים שהיו אמורים להכות בו ברוביהם ולא נפגע, ומן הסתם שבאותה עת היה שקוע במחשבתו בלימודו

ראיתי את הסיפור על החזו"א בגירסא קצת שונה, שעבר בין החיילים ללא תעודות, והיה בטוח שינצל, מכיון שבאותה עת עשה סיום על מסכת חמורה שלמדה בעיון.

בנו של אחד מבני ירושלים תובב''א סיפר שנסעו ששה במכונית, במקום חמישה,
כולם ללא חגורות, והנהג עדיין לא החתים את רשיון הנהיגה.
ונעצרו על ידי המשטרה, בתקופה שבדקו אם חגורים.

ולאחר שיצא הנהג לדבר עם השוטרים,
אמרו יושבי המכונית עד עכשיו לא דברנו בד''ת, לכן הגיעה המשטרה, נדבר מעכשיו בד''ת,
והקנס היה הרבה פחות ממה שחששו. ( פחות ממאתיים שקל)

ולימים סיפר זאת לתלמידיו
ותלמידיו יצאו באחד הענין לנסיעה,, ונסעו במכונית זולה, כמו שבחורים יכולים להשיג, ובה כל ריעוע אפשרי,
ונעצרו ע''י המשטרה, והשוטר ראה את מצב המכונית,
הבחורים חששו, ונזכרו בסיפור הנ''ל, והתחילו לדבר בד''ת,
השוטר שאל את הנהג אם יש לו פלאפון, ומסר לו,
דפדף במספרי הטלפון עד שראה שרשום ''אבא'' והתקשר אליו
ואמר, ראיתי כעת את בנך נוהג במכונית רעועה, האם אתה מודע לכך?
והשיב האבא, שידוע לו,
ועזבם השוטר לשלום.

עוד שמעתי מהרב הנ''ל, שישב פעם באוטובוס, ועל ידו ישב קצין מהצבא,
וסיפר לו הקצין

( הערה
הסיפור כאן התפרסם , אבל בשינויים רבים, וכאן אכתוב בעז''ה את הסיפור כצורתו)

רצו לפוצץ את מערכות הטילים של סוריה, והלך אריאל שרון ( אולי רפאל איתן גם מעורב כאן ואינני זוכר)
לקבל ברכה מהבבא סאלי,
וסיפר לו על התכנית, ואמר שאין סיכוי שיצליחו, ולא ידעו מה לעשות,
אמרו שמוכרחים לפוצץ, ואמר רבי ישראל שאין סיכוי שיצליחו,
שאלו מה אפשר לעשות עם הטילים של סוריה,
ואמר, אם יעשו את התכנית המקורית, אבל יתחילו בשעה ארבע בצהרים ולא בשעה שתים כמתוכנן יצליחו,,,
משהו ותכננו מחדש את כל התכנית, כדי להתחיל בשעה ארבע.

התחילו להפציץ את הטילים, והסורים נבהלו, אבל לא היה להם טילים נגד מטוסים, שלחו מטוסים עם מתאבדים נגד מטוסים,
אבדו גם את המטוסים וגם את מערכות הטילים.

חזרו לבאבא סאלי להודות על ברכתו,
ואז הסביר, בשעה שתים מסיימים את הסדר בישיבות, ואז אין סיכוי שיצליחו,
בשעה ארבע מתחילים שוב ללמוד...

( מעניין אותי לשמוע גירסה אחרת לסיפור זה, ממי ששמע סיפור זה לפני שנת תשס''ב, אז פרסמוהו בשיבוש)

כנראה לא קראת את הסיפורים האחרונים שהבאתי באשכול בדידי הווה עובדא בענין מגדלי התאומים.

לא הבנתי על מה נסובו דברי הרב זאב ערבות,

כי לא ביקשתי סיפורים דומים,
( ומה שלא הבאתי סיפור זה שם, כי נקרא בדידי הוה עובדא, ואני רק חבר של אחד הטייסים שם)

מידע כתב:לא הבנתי על מה נסובו דברי הרב זאב ערבות,

כי לא ביקשתי סיפורים דומים,
( ומה שלא הבאתי סיפור זה שם, כי נקרא בדידי הוה עובדא, ואני רק חבר של אחד הטייסים שם)

כתבתי שם שאפשר להביא סיפורים שלך או ששמעת מאחרים שלהם ארעו הדברים. אז אם שמעת מהטייסים עצמם הרי זה טוב. אך קושיה אחת היא לי, ממתי הולכים בממשלה ובצבא לשאול את דעת הרבנים על תקיפות? הלא זה מידע חסוי.

מידע כתב:עוד שמעתי מהרב הנ''ל, שישב פעם באוטובוס, וליגו ישב קצין מהצבא,
וסיפר לו הקצין

( הערה
הסיפור כאן התפרסם , אבל בשינויים רבים, וכאן אכתוב בעז''ה את הסיפור כצורתו)

רצו לפוצץ את מערכות הטילים של סוריה, והלך אריאל שרון ( אולי רפאל איתן גם מעורב כאן ואינני זוכר)
לקבל ברכה מהבבא סאלי,
וסיפר לו על התכנית, ואמר שאין סיכוי שיצליחו, ולא ידעו מה לעשות,
אמרו שמוכרחים לפוצץ, ואמר רבי ישראל שאין סיכוי שיצליחו,
שאלו מה אפשר לעשות עם הטילים של סוריה,
ואמר, אם יעשו את התכנית המקורית, אבל יתחילו בשעה ארבע בצהרים ולא בשעה שתים כמתוכנן יצליחו,,,
משהו ותכננו מחדש את כל התכנית, כדי להתחיל בשעה ארבע.

התחילו להפציץ את הטילים, והסורים נבהלו, אבל לא היה להם טילים נגד מטוסים, שלחו מטוסים עם מתאבדים נגד מטוסים,
אבדו גם את המטוסים וגם את מערכות הטילים.

חזרו לבאבא סאלי להודות על ברכתו,
ואז הסביר, בשעה שתים מסיימים את הסדר בישיבות, ואז אין סיכוי שיצליחו,
בשעה ארבע מתחילים שוב ללמוד...

( מעניין אותי לשמוע גירסה אחרת לסיפור זה, ממי ששמע סיפור זה לפני שנת תשס''ב, אז פרסמוהו בשיבוש)

בעקבות ההתנגשויות הקרקעיות עם הסורים, הגיש צה"ל ב-8 ביוני לאישור הממשלה את הוצאתו לפועל של מבצע ערצב 19. ממשלת ישראל אשרה את התקיפה בצהרי יום רביעי, 9 ביוני, וכבר בשעה 14:00 החלה התקיפה עצמה.

(קבלת גירסא 'אחרת' מתוך ויקיפדיה מבצע ערצב 19)

זאב ערבות כתב:

מידע כתב:לא הבנתי על מה נסובו דברי הרב זאב ערבות,

כי לא ביקשתי סיפורים דומים,
( ומה שלא הבאתי סיפור זה שם, כי נקרא בדידי הוה עובדא, ואני רק חבר של אחד הטייסים שם)

כתבתי שם שאפשר להביא סיפורים שלך או ששמעת מאחרים שלהם ארעו הדברים. אז אם שמעת מהטייסים עצמם הרי זה טוב. אך קושיה אחת היא לי, ממתי הולכים בממשלה ובצבא לשאול את דעת הרבנים על תקיפות? הלא זה מידע חסוי.

כתבתי שהלכו לבקש ברכה,

תודה ל''קראקובער''