גם איש שלומי אשר בטחתי בו וגו'

[דרומי]

מה עושה אדם שמגלה לפתע סוד אפל ונורא המכתים את אישיותו של ידידו מנוער שהוחזק בעיניו תמיד לאדם כשר וירא?

האם עליו להתרחק ממנו לגמרי, כאילו לא הכירו מעולם;

או לכעוס ולגעור בו ולדבר אליו קשות;

או לרחם עליו ולומר לעצמו 'נו, יש לו חסרון ספציפי, יצרו מתגבר עליו בענין פלוני, אבל בסך הכל יש בו גם הרבה מעלות טובות'.

[תוכן]

אם ת"ח ויר"ש הוא, האם אין חזקה שכבר עשה תשובה?

[קו ירוק]

ומה עם כל אדם?
הרי יש חובה לדון כל אדם לכף זכות, לפי הכללים.

דבר מעניין יש בשו"ת הגריל"ד סי' א' או ב', אודות ש"ץ שקלקל במשהו, והנידון היה אם להשאירו בחזקתו אחרי שקיבל עליו תשובה,
והגריל"ד ערך תשובה ארוכה להיתר, ובסו"ד כתב שאיננו מכריע אא"כ יצטרפו אליו, למה? 'משום שהוא אוהבי' (מקורב אלי, ואני אוהבו)!

[כדכד]

נראה לי משתנה לפי הענין
אם זה משהו שאפשר לתקן והחבר ישמע אז יוכיחו ואם לא אז בכל דבר יש לנהוג לפי הענין

[עובר ושב]

אני הייתי מציע לקיים את כל הסעיפים בזה שגילה לך את ה"סוד", והכשיל אותך בלשון הרע ו/או הוצאת שם רע על יהודי מישראל.

א. להתרחק ממנו לגמרי, כאילו לא הכירו מעולם;

ב. לכעוס ולגעור בו ולדבר אליו קשות;

ג. לרחם עליו.

[דרומי]

מי שגילה לי את הסוד היא משטרת ישראל (לאחר מכן קיבלתי לכך הוכחות נוספות שהצטרפו לפאזל). וד"ל.

[עובר ושב]

אם כך, לכעוס עליו לא יעזור, לרחם עליו בוודאי שצריך, ואף לדון לכף זכות במידת האפשר, וענין ההתרחקות ממנו תלוי במה שהוא עשה ואם זה יכול להשפיע עליך לרעה.

נ.ב. אם היו לנו עיניים לראות, היינו רואים הרבה אנשים שהם רשעים גמורים ונכשלים בעבירות חמורות, למרות שהוחזקו לאנשים כשרים ויראים. ואנחנו צריכים להשלים את תיקון עצמנו, לפני שאנו רצים לסייע בתיקון העולם.

[אוצר החכמה]

כיוון שעפ"ר כשמשטרת ישראל מעורבת לא מדובר בשימוש באייפון שאינו מסונן אלא בדבר הפוגע באחרים. צריך גם לקחת עניין זה בחשבון.
מצד שני צריך לזכור שמשטרת ישראל היא גם לא סנהדרין או בי דינא דרב אשי.

[תוכן]

אתה מאמין למשטרת ישראל?! מספיק תלונה של אשה או ילד שחושב שעשית להם משהו, כדי להושיב אותך 15 שנים אחורי סורג ובריח. והראיות שיש לך אינם כלום, עובדה, שלא חשדת בו עד שמשטרת ישראל עצרה אותו. אם כל הריעותא היא משטרת ישראל, אני חושב שלא יצא מחזקתו.

[מענה איש]

מה עושה אדם שמגלה לפתע סוד אפל ונורא המכתים את אישיותו של ידידו מנוער שהוחזק בעיניו תמיד לאדם כשר וירא?

האם עליו להתרחק ממנו לגמרי, כאילו לא הכירו מעולם;

או לכעוס ולגעור בו ולדבר אליו קשות;

או לרחם עליו ולומר לעצמו 'נו, יש לו חסרון ספציפי, יצרו מתגבר עליו בענין פלוני, אבל בסך הכל יש בו גם הרבה מעלות טובות'.

מי אמר שחייבים לעשות משהו, אם מדובר במשהו שלא יגרום לך או לילדך נזק תמשיך הכל כרגיל.

[אישצפת]

אדם שחטא בנושאים אלו ועובר טיפול שלא יחזור על עצמו. אזי השאלה היא רק כיצד להתייחס למה שעשה. ובזה יתחלק היחס בין קרובי הנפגע וכל שכן הנפגע עצמו לבין שאר החברים. כי הנפגעים וקרוביהם יקח להם זמן לעבור את שלב הכעס והטרוניא ואחר כך לחשוב על סליחה. וזה בכלל לא קל כמו שזה נראה... אבל שאר חבריו יכולים לתת לו יחס כבעבר עם פקיחת עין שלא יחזור לסורו. וגם שלא יהיה זה בפני הנפגעים כי הם מרגישים שמחזקים את הפוגע במקום את הנפגע. וזה מקומם

[מדה]

מה עושה אדם שמגלה לפתע סוד אפל ונורא המכתים את אישיותו של ידידו מנוער שהוחזק בעיניו תמיד לאדם כשר וירא?

אני רוצה לטפל בשאלה זו בצורה כללית, ויש כמה צדדים לשאלה שכזו, ונראה לחלקם כדלהלן:

א) צד הגשמי והנפשי - אם החברות עם אדם זה גורם ללחץ או חרדה נפשית כלשהו, יש לדון אם החברות שווה. בדרך כלל, צער הנגרם על ידי הקרובים אלינו כואב ביותר. אמנם אם אתה לא חשוף לדברים כאלו מסתבר שאין חשש אלא מדעת קהל, ואין אני חושב שיש להתרשם מזה, אם אתה חושב שידידותו נכון, וזה תלוי בשאר הצדדים.

ב) מצות ואהבת לרעך כמוך מחד, ומי שרואה בחבירו שחטא מצוה לשנאותו מאידך. ברור שבכל קרבה בין שני אנשים קיימת מצות אהבת ישראל (ושמעתי דיוק בלשון התניא פרק לב, שכתב ששימת הנפש עיקר היא "דרך ישרה וקלה" לקיום מצוה זו, ולא שהוא הדרך היחידי), אמנם היא בסתירה לחיוב של שנאה. הפתרון לזה, לכאורה, שטעם השנאה הוא כדי לרחקו מללמוד ממעשיו הרעים, ואם באמת יכול לעורר רגש כזה, יש לשלב אותו עם האהבה, שירגיש רחמים על חבירו, שענינו של רחמים הוא שמרגיש חסרון זולתו, ודוקא משום זה מרגיש רחמים, ונכלל בה אהבה (כך נראה הכוונה בתניא שם). אמנם אפשר שיש להזהר מלגלות רגש זה, שהרי בדרך כלל אנשים לא רוצים שאחרים ירגישו רחמים עליהם.

ג) כל זה היא מצוות האהבה והשנאה, ולענין הידידות עצמה (שהרי גם אם מרגיש חסרון זולתו וכו', אם חבירו הוא, מאד יתכן שיושפע ממנו), מצינו ציווים סותרים, במשנה אבות פרק א' צוה נתאי הארבלי "הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע", וביאר הרמב"ם שם, שאין להתחבר עם הרשע בשום אופן, שמא מעשיו ישפיעו עליו. אבל להלן באותו פרק הלל אמר "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ופירש שם רבינו יונה

כשהיה אהרן מרגיש באדם שהיה עושה עבירה בסתר הולך אליו ומתחבר עמו ועושה אותו אוהבו והחוטא מעלה על לבו אלו היה אהרן יודע מצפוני לבי כלום הי' רוצה בחברתי אלא שאני מוחזק בעיניו כאדם כשר ובעל מצות אך אם יודע מחשבתי הרעה יתרחק ממני מהתחברו לרשע כמוני היום ויתנחם על רעתו ויהרהר בתשובה וזו היא אליו גרמה ותועלת גדולה להפר מחשבתו הרעה

וכהר הקשה התוס' יו"ט שהיא סתירה לדברי נתאי הארבלי, ולא עלה בידו פתרון, אלא שבשאר מקורות לא נזכר שהיה מתחבר עמהם. וגם אני לא יודע ביאור בזה, ואשמח לשמוע מחברי הפורום.

[אש משמים]

"מה עושה אדם שמגלה לפתע סוד אפל ונורא המכתים את אישיותו של ידידו מנוער שהוחזק בעיניו תמיד לאדם כשר וירא?"
-לומד היטב ספר ח"ח ושמירת הלשון.
"האם עליו להתרחק ממנו לגמרי, כאילו לא הכירו מעולם; "
-אם הוא עלול להזיק לך ולמשפחתך התרחק ממנו ('למיחש שרי') בלי לפגוע בו ואם אין זה נוגע לך אז למה להתרחק?
"או לכעוס ולגעור בו ולדבר אליו קשות; "
מה זה יתן??? אסור לדבר אליו קשות אם לא ברור שיועיל בזה והיום בזמן הזה כמעט ודאי שלא יועיל אלא אף יזיק.
"או לרחם עליו ולומר לעצמו 'נו, יש לו חסרון ספציפי, יצרו מתגבר עליו בענין פלוני, אבל בסך הכל יש בו גם הרבה מעלות טובות'."
לרחם צריך על כולם כולל על עצמו ויזכור שכולם נכשלים מי יותר ומי פחות ואין הוא גרוע יותר בכך שנתפס.

[עושה חיל]

מהיכי תיתי להפסיק חברות (אלא אם כן, זה מפריע ליחסים באופן ישיר וכמו בכל מקרה בחיים, וכן בגוונא דסיכון ממשי...)
איפה כתוב דין כזה?
ו'הרחק משכן רע' איירי בשכן רע! לא ש'חטא' או אפי' 'חוטא'.

האם לא נכונות טענותיי?

[מדה]

מהיכי תיתי להפסיק חברות (אלא אם כן, זה מפריע ליחסים באופן ישיר וכמו בכל מקרה בחיים, וכן בגוונא דסיכון ממשי...)
איפה כתוב דין כזה?
ו'הרחק משכן רע' איירי בשכן רע! לא ש'חטא' או אפי' 'חוטא'.

האם לא נכונות טענותיי?

לכאורה זה הפתרון להקושיה שהצעתי.

[עתניאל בן קנז]

אולי כבר שכחנו, שמישהו שהוא עובר עבירה במזיד מצוה לשנאתו.
אפשר במקביל גם לרחם, אבל וודאי אסור לנו למחוק את רגשי המיאוס והקבס כלפי מי שנפתה בעצת יצרו ומורד בבוראו.

[קו ירוק]

אולי כבר שכחנו, שמישהו שהוא עובר עבירה במזיד מצוה לשנאתו.
אפשר במקביל גם לרחם, אבל וודאי אסור לנו למחוק את רגשי המיאוס והקבס כלפי מי שנפתה בעצת יצרו ומורד בבוראו.

סנהדרין קיא. ומפורט יותר בילקוט כי תשא:
'כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים. אמר לפניו רבש"ע לצדיקים, אמר לו אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו, אמר ליה השתא חזית דמיבעי לך. בשעה שחטאו ישראל במדבר אמר לו לא כך אמרת לצדיקים, אמר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי אף לרשעים' !

[עתניאל בן קנז]

אולי כבר שכחנו, שמישהו שהוא עובר עבירה במזיד מצוה לשנאתו.
אפשר במקביל גם לרחם, אבל וודאי אסור לנו למחוק את רגשי המיאוס והקבס כלפי מי שנפתה בעצת יצרו ומורד בבוראו.

סנהדרין קיא. ומפורט יותר בילקוט כי תשא:
'כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים. אמר לפניו רבש"ע לצדיקים, אמר לו אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו, אמר ליה השתא חזית דמיבעי לך. בשעה שחטאו ישראל במדבר אמר לו לא כך אמרת לצדיקים, אמר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי אף לרשעים' !

אלו מידותיו של הקב"ה.
עלינו לנהוג ולעשות כמו שציוה עלינו בתורתו הקדושה.

[קו ירוק]

אולי כבר שכחנו, שמישהו שהוא עובר עבירה במזיד מצוה לשנאתו.
אפשר במקביל גם לרחם, אבל וודאי אסור לנו למחוק את רגשי המיאוס והקבס כלפי מי שנפתה בעצת יצרו ומורד בבוראו.

סנהדרין קיא. ומפורט יותר בילקוט כי תשא:
'כשעלה משה למרום מצא להקב"ה שיושב וכותב ארך אפים. אמר לפניו רבש"ע לצדיקים, אמר לו אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו, אמר ליה השתא חזית דמיבעי לך. בשעה שחטאו ישראל במדבר אמר לו לא כך אמרת לצדיקים, אמר לפניו רבש"ע לא כך אמרת לי אף לרשעים' !

אלו מידותיו של הקב"ה.
עלינו לנהוג ולעשות כמו שציוה עלינו בתורתו הקדושה.

הספר תומר דבורה התחבר בשביל ללמד אותנו האיך לידבק בי"ג מידות של רחמים, ושבזכות זה ירחמו עלינו.
אלו לא מידותיו של הקב"ה אלא מידותיו שבהם הוא מנהיג את העולם ורוצה שאנחנו ננהג בהם כך גם.
ומי שחטא חוזר בתשובה ומתכפר לו, והקבס הוא רק כלפי מי שלא רוצה לחזור בתשובה, וכל המרחם על הבריות מרחמים עלמיו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים, וכשנדקדק עם כ"א על מעשיו ידקדקו גם עלינו, ואינני יודע מה ימצאו שם...

[עתניאל בן קנז]

הספר תומר דבורה התחבר בשביל ללמד אותנו האיך לידבק בי"ג מידות של רחמים, ושבזכות זה ירחמו עלינו.
אלו לא מידותיו של הקב"ה אלא מידותיו שבהם הוא מנהיג את העולם ורוצה שאנחנו ננהג בהם כך גם.
ומי שחטא חוזר בתשובה ומתכפר לו, והקבס הוא רק כלפי מי שלא רוצה לחזור בתשובה, וכל המרחם על הבריות מרחמים עלמיו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים, וכשנדקדק עם כ"א על מעשיו ידקדקו גם עלינו, ואינני יודע מה ימצאו שם...

יפה כתבת.
אולם היכן הוזכר בכל הנושא שמדובר על מישהו שחזר בתשובה על מעשיו.
למיטב הבנתי בתגובות דלעיל אין מדובר במקרה כזה. אלא במי שעושה מעשיו במחשך (לא כל יום, שמא יתגלה). וכעת הדיון מה אמורה להיות תגובת ידידיו שנודע להם על הסוד האפל.
ישנם כאלו שטענו, מה ענין מעשיו הנלוזים ביחס לחברות - בענינים שאינם נוגעים אליהם ישירות. ועל זה הערתי.
אם טעיתי, חוזרני בי.

[אוצר החכמה]

וכמו שהערתי קודם כנראה לא מדובר במישהו שאוכל ללא נט"י וברכהמ"ז.

[עזריאל ברגר]

ארך אפים אינו סותר שנאה.

[סגי נהור]

אולי כבר שכחנו, שמישהו שהוא עובר עבירה במזיד מצוה לשנאתו.

דוקא אם הוא חברך בתורה ובמצוות, וקיימת בו מצות הוכח תוכיח כראוי ולא שב, אבל בלא"ה אסור לשנאתו (ספר חרדים חלק מ"ע מדברי קבלה התלויות בלב פ"א אות כד, הובא ונתבאר בתניא ח"א פרק לב).

"וגם המקורבים אליו והוכיחם ולא שבו מעוונותיהם, שמצוה לשנאתם, מצוה לאהבם ג"כ, ושתיהן הן אמת, שנאה מצד הרע שבהם ואהבה מצד בחי' הטוב הגנוז שבהם" (תניא שם).

[יודקרת]

אתה מאמין למשטרת ישראל?! מספיק תלונה של אשה או ילד שחושב שעשית להם משהו, כדי להושיב אותך 15 שנים אחורי סורג ובריח. והראיות שיש לך אינם כלום, עובדה, שלא חשדת בו עד שמשטרת ישראל עצרה אותו. אם כל הריעותא היא משטרת ישראל, אני חושב שלא יצא מחזקתו.

להאמין או לא להאמין למשטרה לא רלוונטי לכאן. המשטרה לא מושיבה מאחורי סורג ובריח, המשטרה רק אומרת שהוא חשוד במעשים כאלו וכאלו לפי עדויות או הודאות שנגבו בחקירותיה.

[דרומי]

לנוכח כמה מהתגובות אני מבין שראוי שאפרט יותר.

אני מתפלל לעתים בבית כנסת בסביבה לא חרדית כלל, שיש בו אנשים שהם בבחינת 'עמך', מי יותר 'דתי' ומי וכו'.

אחד מעמודי התווך של בית הכנסת, שנחשב בעיני הבריות כ'חרדי' הרבה יותר מרוב המתפללים (ומשכך גם לי אישית היתה לי אתו שפה משותפת יותר מאחרים), הוא שהפתיע אותי ואת כולם בזה שנתפס בענין חמור וחשוך.

ההלם בקרב המתפללים גדול, והיה אף מישהו שהצהיר שהוא לא מגיע יותר לבית הכנסת הנידון (הבית כנסת גם ככה צריך חיזוק, ולכן חבל על כל אחד שעוזב). גם אני הייתי בהלם מוחלט ומשכך חשבתי לעצמי איך אני אמור להתייחס לאותו אדם.

[אוהב עמו]

אינני זוכה להבין כ"כ את הבעיה.
הרי לכולנו יש יצה"ר וכולנו נכשלים בעבירות מסויימות, ואף אחד לא מעלה בדעתו שיש להתרחק ממנו בגלל חטאיו.
וכי לאותו פלוני אין יר הרע? וכבר העידו חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות ואם כן הרי הוא חטא, ואז ממה נפשך כל עוד לא תיקן את חטאו אז ראוי להשמר ממנו שלא ישנה בחטא למעשה לדאוג שלא יתייחד באופן שיש לחשוש שמעשה חשוך יחזור שוב ואם חזר בתשובה אז למיחש מיבעי כמו כל שאר אדם, אך ודאי שאין צורך להתרחק ממנו.

נ.ב. רק בחודש האחרון העברתי מקרה לר' דורון אגסי של אחד יהודי עם מישרה תורנית שנכשל במעשה חשוך, ולא התפרסם בציבור ובעז"ה גם לא יתפרסם וייתכן מאד שהלה יקבל ברכה בחופת אחד מילדיך...[לאו דווקא אתה גם זה לא המגזר שלך, אבל להמחשת הרעיון]

[אש משמים]

נ.ב. רק בחודש האחרון העברתי מקרה לר' דורון אגסי של אחד יהודי עם מישרה תורנית שנכשל במעשה חשוך, ולא התפרסם בציבור ובעז"ה גם לא יתפרסם וייתכן מאד שהלה יקבל ברכה בחופת אחד מילדיך...[לאו דווקא אתה גם זה לא המגזר שלך, אבל להמחשת הרעיון]

זה ממש לא גאווה גדולה.
ברור שאחת מהרעות שבכל ציבור סגור הוא חוסר ההרתעה ממערכת החוק והסדר וזה שכל אחד מחפה על חבירו ואף חושש לפנות למערכת החוק כשיש בעיות חמורות. צריך לדעת היטב היטב מתי לטפל לבד ומתי לפנות למערכת ואין זה פשוט כלל וכלל!!
כאשר אותו חוטא בעל מישרה תורנית יש לחטאו משמעות הרבה יותר גדולה לנפגע הן בחוסר האמון שנוצר כלפי אנשי חינוך ות"ח והן בכך שגודל הפגיעה כגודל הפוגע.

[עזריאל ברגר]

נ.ב. רק בחודש האחרון העברתי מקרה לר' דורון אגסי של אחד יהודי עם מישרה תורנית שנכשל במעשה חשוך, ולא התפרסם בציבור ובעז"ה גם לא יתפרסם וייתכן מאד שהלה יקבל ברכה בחופת אחד מילדיך...[לאו דווקא אתה גם זה לא המגזר שלך, אבל להמחשת הרעיון]

זה ממש לא גאווה גדולה.
ברור שאחת מהרעות שבכל ציבור סגור הוא חוסר ההרתעה ממערכת החוק והסדר וזה שכל אחד מחפה על חבירו ואף חושש לפנות למערכת החוק כשיש בעיות חמורות. צריך לדעת היטב היטב מתי לטפל לבד ומתי לפנות למערכת ואין זה פשוט כלל וכלל!!
כאשר אותו חוטא בעל מישרה תורנית יש לחטאו משמעות הרבה יותר גדולה לנפגע הן בחוסר האמון שנוצר כלפי אנשי חינוך ות"ח והן בכך שגודל הפגיעה כגודל הפוגע.

ממש לא נכון.
לפעמים מערכת החוק משתפת פעולה עם ההסתרה שבתוך ההסתרה ומוציאה צו איסור פרסום לטובת הפוגע ומשפחתו וכו', כידוע לעוסקים בזה, וממילא הציבור ממשיך לכבד את הפוגע וכו'.

[המעיין]

אינני זוכה להבין כ"כ את הבעיה.
הרי לכולנו יש יצה"ר וכולנו נכשלים בעבירות מסויימות, ואף אחד לא מעלה בדעתו שיש להתרחק ממנו בגלל חטאיו.
וכי לאותו פלוני אין יר הרע? וכבר העידו חז"ל שאין אפוטרופוס לעריות ואם כן הרי הוא חטא, ואז ממה נפשך כל עוד לא תיקן את חטאו אז ראוי להשמר ממנו שלא ישנה בחטא למעשה לדאוג שלא יתייחד באופן שיש לחשוש שמעשה חשוך יחזור שוב ואם חזר בתשובה אז למיחש מיבעי כמו כל שאר אדם, אך ודאי שאין צורך להתרחק ממנו.

נ.ב. רק בחודש האחרון העברתי מקרה לר' דורון אגסי של אחד יהודי עם מישרה תורנית שנכשל במעשה חשוך, ולא התפרסם בציבור ובעז"ה גם לא יתפרסם וייתכן מאד שהלה יקבל ברכה בחופת אחד מילדיך...[לאו דווקא אתה גם זה לא המגזר שלך, אבל להמחשת הרעיון]

כיוון שלא התנית את הדברים בזה שעשה תשובה, אותי מעניין לדעת אם אתה כל כך סלחני גם למי שעובר עבירות יותר קלות. לדוגמה אשה חרדית שהולכת באופן ממש לא צנוע לדוגמה בגילוי זרועות המבואר בגיטין. איני יודע מה השקפתך אתה אבל יש כאן כאלה שאינם סלחנים אפילו לאברך שהתחיל ללבוש חולצה בצבע כחול או אפילו לא עלינו חולצת טריקו.
אם השקפתך סלחנית לכולם, אז אתה לפחות נוקט בדרך אחת. אבל אם לא אולי תסביר מה ההבדל?

כל זה בגלל שנראה שהמדובר כאן בעבירות שאינן בינו לבין עצמו שזה חילוק שאפשר להבין.

[אש משמים]

נ.ב. רק בחודש האחרון העברתי מקרה לר' דורון אגסי של אחד יהודי עם מישרה תורנית שנכשל במעשה חשוך, ולא התפרסם בציבור ובעז"ה גם לא יתפרסם וייתכן מאד שהלה יקבל ברכה בחופת אחד מילדיך...[לאו דווקא אתה גם זה לא המגזר שלך, אבל להמחשת הרעיון]

זה ממש לא גאווה גדולה.
ברור שאחת מהרעות שבכל ציבור סגור הוא חוסר ההרתעה ממערכת החוק והסדר וזה שכל אחד מחפה על חבירו ואף חושש לפנות למערכת החוק כשיש בעיות חמורות. צריך לדעת היטב היטב מתי לטפל לבד ומתי לפנות למערכת ואין זה פשוט כלל וכלל!!
כאשר אותו חוטא בעל מישרה תורנית יש לחטאו משמעות הרבה יותר גדולה לנפגע הן בחוסר האמון שנוצר כלפי אנשי חינוך ות"ח והן בכך שגודל הפגיעה כגודל הפוגע.

ממש לא נכון.
לפעמים מערכת החוק משתפת פעולה עם ההסתרה שבתוך ההסתרה ומוציאה צו איסור פרסום לטובת הפוגע ומשפחתו וכו', כידוע לעוסקים בזה, וממילא הציבור ממשיך לכבד את הפוגע וכו'.

היה כבר דיון על התועלת או הנזק בפניה למשטרה ועיי"ש אך כאן הוספתי את עניין ההרתעה שנוצר ע"י פניה לרשויות החוק.

[אוהב עמו]

כיוון שלא התנית את הדברים בזה שעשה תשובה, אותי מעניין לדעת אם אתה כל כך סלחני גם למי שעובר עבירות יותר קלות. לדוגמה אשה חרדית שהולכת באופן ממש לא צנוע לדוגמה בגילוי זרועות המבואר בגיטין. איני יודע מה השקפתך אתה אבל יש כאן כאלה שאינם סלחנים אפילו לאברך שהתחיל ללבוש חולצה בצבע כחול או אפילו לא עלינו חולצת טריקו.
אם השקפתך סלחנית לכולם, אז אתה לפחות נוקט בדרך אחת. אבל אם לא אולי תסביר מה ההבדל?

כל זה בגלל שנראה שהמדובר כאן בעבירות שאינן בינו לבין עצמו שזה חילוק שאפשר להבין.

אינני יודע אם המושג "סלחנות" הוא הרלוונטי לנושא דידן, אבל אני חושב שאינני מתרחק גם מאברכים שהתחילו ללבוש חולצות כחולות וכדו' (אם כבר מרחם עליהם על רצונם להיות במוצהר חלק מחברה אחרת ולהבדל מהחברה החרדית אליה היו שייכים).