משפחה של יהודים טובים, חלק מהמשפחה יותר שומרים מצוות חלק קצת פחות, אבל באופן כללי 'מסורתיים' בסגנון הנפוץ בעדות המזרח - הוכתה בכך שהאב חלה מאוד, ל"ע.
אחת הבנות לקחה את המצב במיוחד ללבה, וכששמעה על איזה פרוייקט תורני מסויים הלכה והשקיעה בו כסף די רב לזכות האבא לרפואה שלימה. כרגיל בכגון דא נעשתה איזה סעודה בבית הכנסת שבו האב נהג להתפלל, ודיברו על הפרוייקט המוקם שיהיה לרפואת האב. חלק מהדוברים דיברו בסגנון של בטחון וודאות גמורה שאכן כך יהיה בעזרת השם, בזכות הפרוייקט הנפלא שלקחה המשפחה על עצמה. גם אני הייתי שם ולא מחיתי...
לצערנו לאחר זמן מה נלב"ע האב, ומתברר איפוא שהפרוייקט הזה יהיה מוקדש לעילוי נשמתו במקום לרפואתו. עכשיו מגיע ה'שלושים' ומזמינים אותי לבוא שוב לאותו בית כנסת לסעודת ה'שלושים'. אני מרגיש די נבוך... באותו מקום עצמו שבו דיברנו לפני כחדשיים מתוך בטחון וכו' - והנה עכשיו...
מה אוכל להגיד לאנשים התמימים? או שבעצם להם זה לא כ"כ מציק ומפריע, כי האמונה שלהם עובדת באופן אחר קצת?...
וזו בעצם שאלה כללית המתאימה לאוירת ימים אלו. אך אנא להתמקד בהווה ובעתיד - ולא לבוא בטענות על מה שנעשה בעבר, ודו"ק.